המנדט הבריטי אישר כי מועצת הרשות תיבחר בבחירות כלליות ולא תמונה בידי המושל הבריטי.

 חובת הרשות המקומית לספק את השרותים האלה בכפוף למדיניות הממשלה.

 הכנסת אימצה את פקודת העירייות המנדטורית מ 1934 והכניסה בו תיקונים, בכך נבלם תהליך החיזוק של השלטון המקומי, ומאז לא נחקקו חוקים בנושא זה, ותלות השלטון המקומי בממשלה הועתק מהבריטים והונצח.

 רשימות מפלגתיות מקומיות למועצה החלו לפעול במנותק מהמפלגות הארציות , דבר שתרם לקידומן ,כגון מפלגת הגמלאים וש"ס.

  ראשי הרשויות המקומיות בערים ובמועצות ייבחרו בבחירה אישית וישירה ע"י תושבי הרשות, מחזק את כח הרשות, ומעביר סמכויות מהמועצה לראש הרשות.

 הוקמה הוועדה הממלכתית לענייני שלטון מקומי ועדת זנבר , הוועדה בחנה את חלוקת התפקידים בין הממשלה והרשויות המקומיות, זה תרם לעצמאות יותר גדולה בתחום המיסוי והארנונה, והמלצה שאין לראות ברשויות זרוע אדמיניסטרטיבית של השלטון המרכזי, אלא לרשויות המקומיות ולממשלה יהיה מעמד שווה, פחות ריכוזיות ויותר ביזוריות.

 תחילת התחזקותן של המפלגות העצמאיות המקומיות אל מול החלשותן של הרשימות המפלגתיות, הכח הפוליטי של העירייה עולה, והפוליטיקה הארצית שולטת פחות במקומית. 

 הממשלה אישרה עקרונית את המלצת וועדת זנבר, אולם מרבית ההמלצות הוועדה לא יושמו עד היום.

 הממשלה ביצעה את התכנית לייצוב המשק, ולהלחם באינפלצייה, עד אז הרשויות הוסמכו לקבוע לעצמם את שיעור הארנונה ללא הגבלה, דבר שהקפיץ את מחיר הארנונה. כתוצאה מכך הממשלה הגבילה את עצמאות הרשות לקבוע את מחיר הארנונה, "הוראת הקפאה" ו "חוק ייצוב המשק" והקפאת מיסים , מאז חוק זה נישמר והוגבלה סמכות הרשות המקומית לקבוע את מיסי הארנונה. 

  פיקוח על שכר ואשראי , חוק יסודות התקציב, לעובדי רשויות מקומיות אסור לחרוג מהשכר שאושר ע"י הממשלה, הביא להפחתת עלויות והפחתת עובדים מיותרים ברשויות המקומיות.

 

 צמיחה של רשימות מקומיות  הנפרדות מהמפלגות הארציות, דבר שהעמיד במרכז את הזירה המקומית, אירועים אלו זרזו את הקמת אירגוני המגזר השלישי לקידום הקהלה.

 חוק ההסדרים כלל "הכנסות מועברות" ביטול הכנסות הנובעות ממיסים בשטח הרשות החל על:רכוש, שבח, מקרקעין, רישוי רכב, הכנסות אלו גולמו במענקי איזון, וזה אפשר למדינה להקצות כספים לרשויות לפי הצורך . במסגרת חוק ההסדרים בוטלה סמכותן של הרשויות לקבוע את שיעור הארנונה, קביעת הנחות, ואת סיווג הנכסים, אלא רק באישור שר הפנים.

אגף לביקורת ברשויות המקומיות במשרד הפנים חייב את הרשויות המקומיות להגיש דוח כספי מבוקר, באמצעות רואי חשבון.

 רשות מקומית תנהל את כספי ההקצבות שהיא מקבלת מהממשלה למטרות חינוך בחשבון בנק נפרד, כדי שלא תתפתה להשתמש בכספים למטרות אחרות.

 תיאגוד אספקת המים, חוק תאגידי מים וביוב, המחייב להקים בכל רשות תאגיד עירוני (עם אפשרות להפרטה) , לתיחזוק תשתיות אלו ואספקת מים לתושבים. החוק נועד למנוע מהרשות לעשות שימוש תקציבי ברווחים ממכירת המים ולזנוח את תשתיות אלו.

 

 מינוי מנכ"ל במקום מזכיר, הופעת יותר מישרות ניהוליות מיקצועיות לחיזוק ניהול הערים.

 

 איחוד מספר רשויות לרשות אחת באמצעות חקיקה לצורך הפחתת רשויות, והקטנת ההוצאה לכל תושב,כי רשויות עם מספר קטן של תושבים אינן יעילות כלכלית. מהלך זה שלל מהתושבים זכות לשלטון מקומי לפי בחירתם.

   מימון פעולות הרשויות המקומיות באמצעות הנפקת איגרות חוב מוניציפליות, וביצוע פרויקטים בשיטת BOT , תכנון ,מימון, ,הקמה, הפעלה ומכירת שירותים ע"י גוף פרטי , ולבסוף העברה לרשות.

  תיקון פקודת העיריות והסמכת שר הפנים למנות גובה חיצוני אם העירייה לא עומדת בייעדי גביית מיסי הארנונה, ואם יש גירעון אז ימונה חשב מלווה חיצוני שיפקח על כל פעולות העירייה כגון פיטורין,גיוס, תקציבים,מיסוי. או במקרים חריגים מינוי וועדה קרואה שתחליף את ראש הרשות והמועצה 

הרשויות הגיעו לסף פשיטת רגל ולפי תכנית הבראה של בן בסט , הממשלה הזרימה כספים לרשויות, ובתמורה הרשויות צימצמו הוצאות וגם את רמת השרותים לתושבים.

 ביזור סמכויות לוועדות תכנון מקומיות הענקת סמכות לאשר תכניות בניין ערים.