מֵאָז שֶׁנּוֹלַדְנוּ מוֹדְדִים לָנוּ מִשְׁקָל

מוֹדְדִים אֶת הַגֹּבַהּ וְאֶת מְנַת הַמִּשְׂכָּל

עַד כַּמָּה אָנוּ יוֹדְעִים לְפַצֵּחַ נֻסְחָאוֹת

וּלְחַשֵּׁב זְמַן וְדֶרֶךְ שֶׁל שְׁתֵּי רַכָּבוֹת

וְלַעֲנוֹת הֲכִי נָכוֹן וַהֲכִי הֲכִי מַהֵר

עַל אַנְּסִין בְּאַנְגְּלִית (and it's so unfair

כִּי אִם הָיוּ לִי רַק עוֹד שָׁלוֹשׁ דַּקּוֹת וָחֵצִי

הָיָה לִי צִיּוּן שֶׁל גְּאוֹנִים בַּפְּסִיכוֹמֶטְרִי!)

מוֹדְדִים עַד כַּמָּה אָנוּ מְשַׁנְּנִים חָזָק

כְּשֶׁמִּמֵּילָא אַחֲרֵי הַמִּבְחָן הַכֹּל נִמְחַק -

תַּאֲרִיכִים בְּהִיסְטוֹרְיָה, וּמָה אָמְרוּ חָזָ"ל

וְלָמָּה כָּתַב בְּיָאלִיק אֶת "צָנַח לוֹ זַלְזַל"

מוֹדְדִים אֶת:

הֲבָנַת הַנִּקְרָא

הֲבָנַת הַתּוֹרָה

וַהֲבָנַת הַמּוֹרָה

אֲבָל דָּבָר אֶחָד חָשׁוּב לֹא מוֹדְדִים

לֹא מוֹדְדִים אוֹתָנוּ בַּהֲבָנַת הַחַיִּים!

מָה הַמַּהוּת בְּלִהְיוֹת אֱנוֹשִׁי

מָה זֶה אוֹמֵר לִהְיוֹת עַם חָפְשִׁי

"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" זֶה לֹא רַק מִשְׁפָּט

שֶׁתָּלוּי עַל הַקִּיר וְכָתוּב עַל פְּלָקָט

וְזֶה לֹא מַשְׁמָעוּתִי הַמֶּרְחָק שֶׁל הָרַכֶּבֶת

אִם לֹא נָקוּם וְנִתֵּן לְמִי שֶׁזָּקוּק לָשֶׁבֶת.

הַדִּבְּרוֹת הֵן לֹא סְתָם אוֹתִיּוֹת עַל לוּחַ

וְהַחֹמֶר הוּא כְּלוּם אִם אֵין בָּנוּ אֶת הָרוּחַ.

אִם רַק נְתִינָה לַזּוּלָת הָיְתָה עֵרֶךְ עֶלְיוֹן

וְהָיָה שִׁעוּר בְּחִבּוּר שֶׁאֵינֶנּוּ חֶשְׁבּוֹן

וְאִם הָיוּ מוֹדְדִים בְּקַבָּלַת הָאַחֵר

וְאֵיךְ לֹא לִצְעֹק אֶלָּא פָּשׁוּט לְדַבֵּר

וְגַם לֹא מוֹדְדִים אֶת:

אַהֲבַת הָאָדָם

אַהֲבַת הָעוֹלָם

אַהֲבַת חִנָּם

כִּי בְּעוֹלָם שֶׁל כֶּסֶף, אֵגוֹ וְתַאֲוָה

קְצָת שָׁכְחוּ מֵהָעֵרֶךְ שֶׁנִּקְרָא אַהֲבָה.

אָז אֵיפֹה כָּל הַיַּדְעָנִים שֶׁצָּצִים זֶה מִכְּבָר

שֶׁיְּבַשְּׂרוּ בְּקוֹל אֶת תּוֹצְאוֹת הַמֶּחְקָר:

לַצִּיּוּן אֵין עֵרֶךְ, אֵין טִפֵּשׁ וְאֵין גָּאוֹן

אִם לֹא מוֹדְדִים אֶת הַדָּבָר הַנָּכוֹן!

משהו אחר יורד במדרגות

משהו קורה, תופס לו בזנב

משהו חדש מתחיל אצלי עכשיו

מישהו מוכר עומד ומסתכל

אמצע הרחוב ומישהו אוכל

כמה רעשים הופכים כבר למקצב

משהו חדש מתחיל אצלי עכשיו

דברים קורים תמיד בזמן נכון

באים הולכים בין ההמון

את עיניי תראי, ומגע מקרי בי

ניסים קורים, הכול עוד אפשרי

האם פתאום את תעברי?

ערב שוב יורד לעיר העסוקה

חושך מתגנב, מונית שם מחכה

חתול רחוב קטן גווע ברעב

משהו חדש מתחיל אצלי עכשיו

ריח מתוקים מציץ מהחלון

שם במרחקים עולה כבר אור ראשון

קטע של רחוב כורע מתחתיו

משהו חדש מתחיל אצלי עכשיו

דברים קורים תמיד בזמן נכון

באים הולכים בין ההמון

את עיניי תראי, ומגע מקרי בי

ניסים קורים, הכול עוד אפשרי

האם פתאום את תעברי?
מירב