https://www.youtube.com/watch?v=0CjoY7SP04A 

מתוך דבריו של ארז לפקודיו בסיום הטירונות: "...עוד מצפה לכם דרך ארוכה וקשה שאני בטוח שתעברו אותה בלי בעיה ותמשיכו להיות הכי טובים אם זה באימונים הקשים ושבועות השטח באימון המתקדם ואם זה בקו בפעילות השוחקת. תמיד! הכי טובים עם ראש מורם ועם חיוך שתמיד יישאר על הפנים ועם שאיפות תמיד ללמוד ולבצע תרגילים, אימונים, פעילויות ומבצעים. כל זה יהיה לכם קל מאוד לעשות, זה יבוא לכם בטבעיות, רק אם תדעו את התשובה לשאלה 'למה?'. אותה שאלה שתמיד צצה בראשו של כל לוחם ברגעים הפחות נחמדים. למה אני כאן ולא בבית? למה אני צריך לרוץ? למה שוב יש בראור/ בוחן מסלול? למה לי לשמור 4? 4, אינספור שאלות, שהתשובה האחת צריכה להיות תמיד תלויה בליבו של כל אחד מכם והיא בסופו של דבר, אנחנו כאן כדי להגן על המדינה שלנו ואם לא נעשה את זה ולא נהיה מאומנים, חזקים, איתנים, מקצועיים וערכיים, כנראה שלא נבצע את זה על הצד הטוב ביותר..."

הקטע בסירטון שנגע לליבינו היה שהאמא של ארז סגרה את השיער שגזר לפני הצבא במגירה.

בעקבות הצפיה: משפט,
יום הזיכרון הוא יום עצוב ביותר עצוב שישנם כל כך הרבה סירטוני הנצחה. יהי זיכרם ברוך.

"אורי אקרא לו, אורי שלי, / רך וצלול הוא השם הקצר, / רסיס נהרה",
קראה לו אמו, מיכל, בטקס ברית המילה שלו, את שירה של המשוררת רחל, 'עקרה'.

ואורי, כשמו, הביא אור לסובביו: תינוק צנום, עם רעמת שיער בלונדינית, עם מבט חכם, בוגר וסקרן בעיניו האפורות-כחולות. תינוק עדין ורך למראה, אך חזק ומלא נחישות.
כאשר התקרב מועד גיוסו, חלם אורי להיות לוחם ומפקד בשריון, כמו אחיו יונתן לפניו, ששירת אף הוא כמפקד טנק בגדוד 46, בחטיבה 401. כמה שמַח כאשר הודיעו לו שיתגייס לשריון. כמה גאה היה להיות תותחן בטנק מרכבה סימן 4, בין המחזורים הראשונים שהפעילו את הטנק הזה.

המידע נמצא כאן:
https://www.izkor.gov.il/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%20%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%9F/en_f53b79619b3f27184812b11f14e635a8
2 שאלות

1. מה שנגע לליבנו הוא הקטע שבו מספרים על כך שאורי ניסה לשמור על האנושיות שלו כשעבד במחסום וניסה לחפש את הילד הקטן שהיה ברכב.
2. הסרטון ושמו קשורים לדמות שמוצגת בסרטון מהסיבה שהסרטון עליו, על ילדותו ועל חלומותיו של החלל.

"מים שקטים"-  לזכרה של רס"ר קרן טנדלר ז"ל מכונאית מוטסת שנהרגה במלחמת לבנון השנייה

~~ כתבה על קרן טנדלר ז"ל- 

~ איזה קטע בסרטון נגע לליבכם?

הקטע בסרטון שנגע לליבנו הוא שהיא ויתרה על הניצחון בתחרות השחייה כדי לעזור לילדה להתקדם במסלול השחייה וזה מראה לנו שקרן הייתה בחורה שאהבה לעזור לאחרים ולמדינה.

~ כתבו 5  שאלות שהייתם רוצים לשאול את בני המשפחות השכולות:

* איך קיבלתם את מותה של קרן?

* מה אתם עושים מדי שנה ביום הזיכרון?

* איך אתם מנציחים את קרן?

* האם ידעתם שדבר כזה עלול לקרות?

* האם קרן השאירה לכם מכתב פרידה?

יום הזיכרון הוא היום הכי קשה בשנה עבורי. בתחילת הסרטון רואים שהם חוגגים יום הולדת ביחד אך לאחר ששחר מת, במקום שהייתה העוגה שלו יש נר זיכרון. הסרטון הציף בי כאב ועצב רב. המחשבה שחיילים נהרגו כדי להגן ולשמור עלינו, על המדינה שלנו. המחשבה הזאת כואבת לי אך אני גאה בכל אחד ואחד מהחללים. 

איזה קטע בסרטון נגע ללבכם?

הקטע בסרטון שממש נגע לליבי ואפילו גרם לי להזיל דמעות. הוא הקטע שבו רואים בסוף את האח חוגג לבד יום הולדת מכבה את נרות העוגה כשמולו במקום לראות את אחיו ניצב נר זיכרון. היה ממש עצוב לראות את האח שימי ההולדת עם אחיו היו בשגרה שלו פתאום נשאר לבד.

לפני כניסתו של שון מונדשיין ז''ל, הוא הותיר בפתקים בטלפון שלו מכתבי פרידה למשפחתו וחבריו. את הפתקים האלה, הלחין חנן בן ארי אחרי שנפגש עם בני המשפחה.

1. איך ממשיכים בחיים אחרי שמודיעים לך על האובדן?

2. איך הרגשתם כשהודיעו על זה?

3. מה הזיכרון הכי זכור לכם ממנו?

4. מה ההשלכות של זה, איך האובדן משפיע על חיי היומיום?

5. מתי נקלט לכם שהוא איננו יותר?

סמל ראשון ארז עידן, בן מלכה ועמי נולד ב- 9.11.83

בתום הטירונות נשלח בקורס מ"כים וסיים אותו ב-2002 , סיים אותו בהצלחה וביקש לפקד על טירונים. ב-19.10.03 בשיחת טלפון אחרונה עם אמו סיפר לה ארז שהוא יוצא לסיור, תמיד התקשר עם שובו מהסיורים. אמו ביקשה שיודיע לה כשיחזור, הוא הבטיח שיתקשר בסביבות השעה 22:30. אך ארז לא שב מהסיור, בדיוק בשעה זו קיבלה המשפחה את ההודעה על נפילתו בפעילות מבצעית. בכפר עין יברוד, הם נתקלו במערב של חמישה מחבלים. כתוצאה מהירי נהרג ארז וחבריו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחולון, השאיר אחריו שני הורים ושני אחים.

שאלה:

כתבו 5 שאלות שהייתם רוצים לשאול את בני המשפחות השכולות

תשובה:

·       האם אתם כועסים על הצבא?

·       האם הייתם מאפשרים לשאר ילדיכם להתגייס לצה"ל למרות המקרה?

·       אם קרובכם היה חי כרגע, מה הייתם רוצים לשאול אותו?

·       מה הדבר שהכי זכור לכם ממנו?

·       מה התכונה שהייתם מאפיינים לו?

 

שאלה:

איזה קטע בסרטון נגע לליבכם?

 

תשובה:

 

הקטע שנגע לליבנו בסרטון "גלח" הוא כאשר אמו של ארז משליכה את המסרק של ארז לתוך מגירתו לאחר מותו, ומבינה שלעולם לא תראה אותו.

 

ביום 19.3.2002 התגייס ארז לגדוד "דוכיפת". אימוני הטירונות היו קשים מאוד אך ארז מעולם לא התלונן ולא אמר "קשה לי". להיפך, בפנקסו כתב: "קשה זה טוב, כואב זה מצוין," ו"קשה יש רק בלחם וגם אותו אוכלים."

 

ביום כ"ד בתשרי תשס"ד (19.10.2003), בשעה 15:25, בשיחת טלפון אחרונה עם אמו, סיפר לה ארז שהוא יוצא לסיור, דבר שלא עשה מעולם. תמיד התקשר עם שובו מהסיורים. אמו ביקשה שיודיע לה כשיחזור, והוא הבטיח שיתקשר בסביבות 22:30. ארז לא שב מן הסיור. בדיוק בשעה זו קיבלה המשפחה את ההודעה על נפילתו בפעילות מבצעית. ארז יצא מהמוצב בעופרה לסיור רגלי עם שלושה מפקודיו: רועי יעקב, אלעד פולק וגלעד שחף. בכפר עין יברוד, הסמוך לעופרה, הם נתקלו במארב של חמישה מחבלים. כתוצאה מהירי נהרגו ארז, רועי ואלעד. גלעד נפצע באורח קשה.

 

סמ"ר ארז עידן נהרג שלושה שבועות לפני יום הולדתו העשרים. הוא הובא למנוחות בבית- העלמין הצבאי בחולון. הותיר אחריו הורים ושני אחים. לאחר מותו מצאו בני המשפחה דברים שכתב באחד מפנקסיו הרבים: "טוב למות בעד ארצנו", ו"אם תרצו אין זו אגדה."



תשובה :הקטע בסרטון שנגע ללבנו היה כאשר האמא של ארז עידן שמרה במגירה את המברשת לשיער שהשתמשה בה כשהיא גילחה את שיערו


תשובה: השאלות שינו רוצים לשאול אותם הן האם הם מצליחים להמשיך הלאה, מה הזיכרון שלהם ממנו שהכי חשוב להם, מה הם יעשו כדי להמשיך הלאה, האם הם מקנאים במשפחות אחרות שיש להם בני משפחה חיילים שנשארו בחיים ואיך הם רוצים להנציח את בניבם ובנותיהם