בא לי שתרגיש חלק מעם שכולו דאגה ואכפתיות הדדית, רק במצב חירום, אבל זה גם משהו...

תזכור - גם אם זו מדינה קשה ומסוכסכת, אנחנו טובים ביחד. ונשאר להתפתח יחד. שמאל וימין, אשכנזים ומזרחים, וכן, גם ערבים, אלה שרוצים לחיות ביננו בשלום, ויהודים.

רוצה להזכיר לך איזה מנהיג, אחד שהכרתי בילדות, יצחק רבין. הוא דיבר המון על השלום אבל היה טוב גם במלחמה. הוא ידע להתעקש על דעותיו ונרצח בגללן. אני מאחל לך שבדור שלך יהיו מנהיגים כאלה!

שלך, אוהב, סבא רותם

מוזר לכתוב למישהו שלא קיים כרגע אבל נזרום.

כרגע אני וכל במדינה נמצאים במצב לא פשוט, במצב מבלבל ומפחיד. יש מלחמה בחוץ ולא יודעים מתי היא עוד תיגמר.

אבל החלק הטוב שיצא מהמלחמה הזו שאת כל חילוקי הדעות שהיה במדינה הזו לפני כל האזרחים שמו בצד ויחד התאגדו לשמור על הביתולעזור לאלה ששומרים עלינו, איך ברגע אחד העם שלנו התגייס ותורם מעצמו כלכך הרבה, כלכך יפה לראות את הרצון של כולנו לעבור את זה, וכולנו יודעים שביחד זה כוח. מקווה שאחרי המצב הלא פשוט עכשיו יהיה לנו שקט לתמיד, שאתה תוכל לגדול פה ללא איומים מכל המדינותבשכנות שלנו, שבארץ שלנו הארץ הבטוחה באמת נרגיש בטוח. מקווה שאתה גדל לחיות עם אופי שיש רק לעם ישראל, שמתחברים בזמניםקשים, שמפוצצים מלונות ביוון והמלון הופך כולו למיני אילת, האווירה שרק אנחנו יודעים לעשות, ויכולת להביע את דעתנו לא משנה מה במדינההדמוקרטית שלנו. מקווה שנדע ימים טובים ושקטים יותר ושאתה גדל להיות הגרסה הכי טובה של עצמך, אוהבת רומי.

אוהב אותך, סבא מתן פול

רציתי לשתף אותך, אני שמחה שהבאתי את אמא לעולם, אני שמחה שהיא הביאה אותך ואני שמחה שאתה כאן כדי ללמוד על ההיסטוריה שלנו,

תכף מתקרב יום הזיכרון ובכל שנה הוא יותר קשה, יותר אנשים מתים ,יותר גיבורים הולכים.

וכשאתה תתגייס ותשרת את העם אני רוצה שתזכר בגיבורים שלנו ,אתה יודע מה קרה ב7.10.2023? בטח למדת על זה, אבל אני ארצה לספר לך מהנקודת מבט שלי נכד ,זה היה יום שבו עם ישראל השתנה ,העולם תמיד היה אכזר ,אנחנו כעם תמיד עברנו דברים , אך היום הזה מתוך חוויה אישית שינה בנו כל כך הרבה, הפכנו מאוחדים, הפכנו לעם, אנשים רק רצו לעזור ולתת מה שלא היה אצל כולם בעבר ,הדעות הפכו לחסרות משמעות ימין שמאל לא היה, ברגע אחד פשוט הפכנו לעם, אז כל פעם שתרגיש קושי או שנאת חינם אני רוצה שתקרא את המכתב הזה ותזכור אנחנו עם ישראל תמיד ניצחנו ותמיד ננצח, תמיד ה' איתנו בכל מקום ,חשוב להתעמק בדברים החשובים ולא להתעסק בשטויות, אני זוכרת את זה כאילו זה קרה אתמול ועכשיו אני כבר סבתא, אז החיים קצרים, תחייה אותם בתור אדם טוב.

באהבה סבתא אופיר.

בשבת בבוקר, בשעה 06:30 כל המדינה התעוררה לצלילי אזעקת ירי טילים ששיגרו אלינו ארגון הטרור הפלסטיני "חמאס" (מקווה שבימך כבר לא יזכרו אותו מכיוון שלא יהיה קיים.)

אף אחד לא היה יכול לתאר לעצמו שדבר כזה יקרה, דברים מזוויעים לא אפרט פה, למרות שיכול להיות שאת/ה קורא/ת את זה בגיל מבוגר מספיק. כמה שבועות לפני שפרצה המלחמה הנוראה חל יום הכיפורים, השנה קבוצה של אנשים דתיים רצו להתפלל בכיכר דיזינגוף שבמרכז העיר תל אביב-יפו, אנשים אחרים שהגיעו טענו שהם מקיימים הדתה כתוצאה מחוצץ ההפרדה שעשו בין הנשים לגברים. הרגע הזה היה רגע שיא בפילוג העם שלנו, לא חשוב מי צדק אז זה גם היה רגע היום ונורא כמו המלחמה.

אני מאחל לך שחיי ימיך תזכה לראות עולם שוחר שלום, בו הרוסים והאמריקאים אוהבים אחד את השני, הסינים והטיוואנים חיים בשגשוג שותפות הדדית, וכן גם הישראלים והפלסטינים וגם ישראלים וישראלים.

אוהב ומקווה שתגדל לעולם טוב יותר, סבא עילי.

הבנתי שזה רציני ולא עוד מבצע , לא עוד ״שומר חומות״ ואפילו לא ״צוק איתן״. הפעם זו מלחמה.

יום אחרי, נודע לנו שחייל מקרניצי, שהיה חבר טוב של אלון, נעדר ולא מוצאים אותו. אחרי שבוע של בכי על זה ועל כל המצב והחדשות והסיפורים והאימות והתסכול, הודיעו. הוא מת.

שלוש ארבעים ושש לפנות בוקר. פתחתי את הטלפון, כי כמובן, שעות השינה שלי נדפקו, ראיתי את התמונה שלו ולא האמנתי. אחותו העלתה תמונה שלו על מדים וכתבה: ״עידו אחי הקטן נפל בקרב. גיבור שלי, אני אתגעגע אליך.״

כל סטורי וכל דבר שפורסם בשבוע הראשון היה על נעדרים, חטופים, נרצחים.

כאב לי הלב. בקושי הייתי אוכלת. הייתי יושבת ופשוט מתבאסת. לאט לאט התחלתי לקום מהכאב ולהעסיק את עצמי, נפגשתי עם חברים, הלכתי לשיעורי תאטרון אבל בבית תמיד היה עצוב. השתדלתי לצאת כי לשקוע בתוך הכאב זה הדבר האחרון שהייתי צריכה.

די מהר התחלנו להתאחד ולהתגבש כעם, היו אלפי מקומות לארוז משלוחי אוכל לחיילים,אנשים הלכו לתרום כסף, מזון, צעצועים ובגדים. פרסמו סרטונים מדהימים של הסברה לעולם ושל האחדות המטורפת שלנו. והנה אנחנו פה היום. עם מאוחד וחזק מתמיד.

ואני יושבת וכותבת לך נכדה שלי, בלי פחד, ועם חיוך.

סבתא דנה.

אני אגלה לך סוד מבלי להכיר אותך עדיין אני כל כך אוהב אותך.

אז ככה רציתי לספר לך מה שקורה עכשיו במדינה האהובה שלנו.

היום ב26.10 שנת 2023 אנחנו מציינים את יום הזיכרון ליצחק רבין . יצחק רבין אחזיק בדעות מסוימות ונלחם על העקרונות שלו ומישהו בשם יגעל עמיר שלא הסכים עם דעותיו החליט שהוא רוצח אותו.

אני מאוד מקווה שדבר זה לא חזר על עצמו במדינה שלנו ואני רוצה שתמיד תדעה שזו לא הדרך. אתה יכול לא להסכים עם מישהו אבל לעולם אל תשתמש באלימות.

הרצח שנעשה נורא גם כי זה רצח וגם כי זה קרה בעם שלנו יהודי רצח יהודי דברים כאלה לא מסמלים את העם היהודי ובטח שלא מסמלים את חוקי התורה.

תוך כדי שאני כותב לך על האירוע המזעזע הזה שאנחנו מציינים היום הייתה שואה במדינה שלנו.

ב7.10.23 אירוע שבטח אתם לומדים עליו עכשיו בבית ספר נכנסו אלפי מחבלים חסרי אנושות לשטח מדינת ישראל ורצחו נשים, גברים,תינוקות, קשישים, ומשפחות שלמות והרגו מאות נערים ונערות בטבח שעשו המחבלים במסיבת טבע.

בנוסף יש עכשיו 200+ חטופים מסכנים בעזה שאני לא רוצה לדמיין את הדברים הנוראים שהם עושים להם שם.

אני באמת מקווה ומתפלל שהדברים הנוראים שסיפרתי לך עכשיו לא חזרו מעולם במדינה שלנו,אוהב אותך מאוד סבא אמיר.