רציתי לכתוב לכם כמה מילים מהלב. אח שלי גויס ב־7.10 והיה בעזה, ואני גאה בו מאוד — גאה בכולכם. אתם שומרים על כולנו, על המדינה שלנו, על החיים שלנו, ונותנים כל כך הרבה מעצמכם.

למרות שאנחנו מהמגזר הערבי, אנחנו מרגישים חלק מהמדינה הזו, ורוצים בטובתה. אנחנו מעריכים את מה שאתם עושים, את האומץ, את הכוח ואת האמונה שלכם. אתם ההוכחה שיש תקווה, שיש אהבה, ושכולנו יכולים לעמוד יחד – בלי הבדל של דת, עדה או מגזר.

הלוואי שתדעו כמה אנחנו מעריכים אתכם, כמה אתם גיבורים אמיתיים. מאחלת שתשובו הביתה בשלום, בריאים, עטופים באהבה ובכבוד שמגיע לכם.

תודה על הכול.

באהבה והערכה גדולה,

נור

הלב שלכם חזק יותר מהכאב,

ואנחנו מאמינים שיבואו ימים טובים יותר עם חיוך, עם שלום, ועם תקווה גדולה בלב.” עוד נבנה הכל מחדש ונצמח מכאב