עליכם לבחור באחד מהקישורים. לצפות בו ולכתוב התייחסות שלכם לקשר או חוסר הקשר בין היצירה אשר בקישור לסיפור "יגון", כולל דוגמאות. בנוסף, מי שרוצה מוזמן לצרף קטע/שיר/ציור שמתקשר במידה מסוימת לסיפור "יגון" ו/או לביקורת החברתית המועברת בו.

ציור המתקשר במידה מסוימת לסיפור "יגון" מזכיר את הציור "הזעקה" מאת אדוארד מונך. הציור מתאר דמות אנושית במצוקה רוחנית ונפשית, מה שמשקף את התחושות הכבדות של דמויות ב"יגון". הציור והסיפור שניהם מתמודדים עם תחושת הבדידות, החרדה והכאב הקיומי.

לאה מציינת בשיר שאדם צריך מישהו שיקשיב לו "יחזיק בכפים רועדות את הנפש". בסיפור יגון, מתוארת ההתמודדות של יונה עם כך שהוא בודד, ומתוארת מערכת היחסים המיוחדת שלו עם "הסוסה".

זה הקשר בין השיר "מה צריך האדם" מאת לאה גולדברג לסיפור "יגון" צ'כוב.

ראשית, השיר נפתח בשורה: "כולם יודעים את שמי עכשיו אבל משהו לגבי זה עדיין מרגיש מוזר". אני חושבת ששורה זו מתארת את תחושת ה"בודד בהמון" שמתוארת גם אצל יונה העגלון בסיפור יגון. בשורה זו למעשה הדובר מתייחס לעובדה שאומנם כולם מכירים ויודעים אותו, אך זה לא באמת. זאת בדומה ליונה העגלון בעיר הגדולה, שבה אומנם אנשים רבים פונים אליו עבור השירות שלו, אך אין לו אף אחד שבאמת מכיר אותו.

שנית, הפזמון של השיר נפתח בביקורת: "ומה אם היה לך את הכל, אך לא אדם להתקשר אליו. אולי אז הייתי מכיר אותי". אני חושבת ששורה זו מבטאת את התחושה של הדובר כי אומנם יש לו רבות על מה לספר, אך אין אף אדם לספר לו, והוא מעביר ביקורת על אלה שלא מוכנים להקשיב לו- אולי אם זה היה המצב שלכם הייתם מבינים אותי. בדומה לכך, בסיפור "יגון", יונה העגלון מחפש אוזן קשבת לפרוק אליה על מות בנו, אך בלא הצלחה.

שלישית, בשיר הדובר אומר: "כולם ראו אותי חולה וזה הרגיש כאילו לאף אחד לא אכפת". יונה העגלון בסיפור יגון היה בסיטואציה דומה- הוא ניסה לפתוח אל מול אנשים רבים על מות בנו, אך לאף אחד לא היה אכפת (איש הצבא שנרדם, הגיבן שהגיב "כולנו נמות", העגלון הצעיר שנרדם).

בניגוד לכך, ג'אסטין ביבר זמר מצליח, צעיר, מפורסם, מוקף משפחה ועשיר, בעוד ויונה העגלון זקן, עני, אלמן, אב לבן מת ורחוק מבתו היחידה. לג'אסטין ביבר יש הכל, ליונה אין דבר. זאת נראה בדבריו: "היה לי הכל אבל אף אחד לא מקשיב וזה פשוט בודד". בכך שירו של ג'אסטין מנוגד ליצירתו של צ'כוב אך עדיין מעביר את חשיבותו של המסר- כל אחד צריך עם מי לחלוק את קשייו. על אף שיש לג'אסטין הכל, הוא נשאר "הבודד בהמון", כי אין לו עם מי לחלוק את חייו.

השיר מה צריך אדם מאת לאה גולדברג מדבר על הצורך של כל אדם בחבר שיקשיב לו ויעלים את בדידותו. הסיפור הקצר יגון מאת צ'כוב מספר את סיפורו של עגלון בודד שמחפש, כמו בשיר מאת לאה גולדברג, אדם שיקשיב לו, שיוכל לפרוק את רגשותיו ובעיותיו. "אדם בסל הכל צריך אדם", כותבת גולדברג. זה כל מה שיונה העגלון מחפש, ולצערנו לא מוצא. יונה מחפש מוצא לרגשותיו העזים כלפי מות בנו, אך אף אחד לא מקשיב לו. זה מתקשר לשורה מהשיר של לאה גולדברג: "שיהדהד לו את קולו שישבור את בדידותו הקיומית את החומות השקופות שבין התוך לבית החוץ לבין התוך".

בסיפור "יגון" של צ'כוב מובעת ביקורת על החברה שמתייחסת אל יונה העגלון בקרות רוח. איש הצבא שהוא פוגש מתעניין בצערו, ואז נרדם באמצע דבריו של יונה, שלושת הצעירים הגיבו למות בנו ב: "כולנו נמות", וכל אדם אשר יונה פוגש מתייחס אליו מבלי סימפטיה.

בשיר "מה צריך אדם" מאת לאה גולדברג, נפתח בשאלה רטורית: "מה צריך אדם?" ואז מפרטת על כך שאדם זקוק ללפחות אדם אחד שיתייחס אליו בחום. שיר זה מתאר בדיוק רב את מצבו של יונה, כל מה שהוא צריך זה רק אדם שיקשיב לו, ויארח לו חברה.

מָה בְּסַךְ הַכֹּל צָרִיךְ אָדָם?

לְפָחוֹת אָדָם אֶחָד

אַחֵר

שֶׁיְּשַׁקֵּף לוֹ אֶת עֵינָיו

שֶׁיְּהַדְהֵד לוֹ אֶת קוֹלוֹ

שֶׁיִּשְׁבֹּר אֶת בְּדִידוּתוֹ הַקִּיּוּמִית

אֶת הַחוֹמוֹת הַשְּׁקוּפוֹת

בציטוט זה, השיר עוסק בשאלות יסודיות על מטרתו ותכליתו של האדם בעולם זה, ומעורר תחושה של נחיתות והתעסקות עם הבנת תכליתו וקיומו.בשיר, נדגש הרעיון של התמודדות עם בדידות הקיומית והחיפוש אחר קשר אמיתי וחם עם אדם אחר. המשמעות העמוקה של השיר היא שבכל הרגע הנתון צריך אדם אחר שיספק לו תמיכה, אהבה והבנה. השיר מתאר את הצורך האנושי הבסיסי בחברה ובקשרים בני אדם, וכן את התהליך המרגש שבהתקרבות לאחרים ובהיכרות עם האמת והאומץ לפתוח את הלב לחוויות ולרגשות.

בקשר לסיפור "יגון", ניתן לראות איך יונה בסיפור, בזמנים הקרים האחרונים של המלחמה, נמצא במצב של עוני, ניכור ואבדן. הוא מחפש קשרים אנושיים, תמיכה והבנה, ומתמודדים עם הבדידות והייאוש בעולם הקשה. השיר מציין את הצורך בקשר עם אדם אחר לפחות אחד, שיספק לו ניכור ואהבה ולפחות שיקשיב למילים שלו רק, כדי להתמודד עם הקשיים הקיומיים ולקוות לשיפור במציאות הקשה שבהם חי.

בשיר ״מה צריך אדם״ של לאה גולדברג, היא מסבירה את הצורך הבסיסי של כל אדם. הצורך הוא אדם אחד אחר, שיקשיב לו כשצריך ושיהיה שם בשבילו ויהפוך את הבדידות לחברות. לפי השיר אדם בסך הכל צריך אדם אחר לדבר איתו על מה שעובר עליו, בסך הכל צריך לפחות אדם אחד שיוכל לשים את הנפש בידו ויידע שייתנהג בה ברוך ואהבה. השיר מתקשר ישירות לסיפור ״יגון״ מכיוון שזה הצורך שיונה רדף אחריו וניסה לחפש אותו כל הסיפור, הוא ניסה למצוא מישהו לספר לו את קשייו ואת מחשבותיו והרגשות שלו. הוא ניסה למצוא מישהו שיבין ויכיל אותו ויקשיב לדברים שיש לו להגיד. מישהו ש״ישבר את בדידותו הקיומית״, יונה בסך הכל היה צריך אדם.

לאורך כל הסיפור יונה העגלון עצוב ובודד, מנסה שוב ושוב לספר ולשתף את שיושב על ליבו עם הנוסעים שלו כדי שאולי מישהו אחד יוכל להיות לו לאוזן קשבת אך כל פעם מחדש מתאכזב כשאף אחד לא מתעניין בחייו ובעצב הרב שפוקד אותו

לאה מתארת בשירה כי כל אדם זקוק אפילו למישהו אחד שישמע אותו, יקשיב לו, שישבור את

בדידותו ו״יחזיק בכפיים רועדות את הנפש״.

בנוסף, לאפה פותחת בשאלה והתשובה ״מה בסך הכל צריך האדם? לפחות אדם אחד״ ומסיימת בתשובה נוספת ו״אדם בסך הכל צריך אדם״

בסיפור "יגון" של צ'כוב, יונה מתואר בתור אדם בודד שהדבר היחיד שיש לו זה הסוסה שלו, שמנסה להרוויח כסף בשביל משפחתו לאחר שבנו מת. בסיפור, יונה פוגש אנשים ומנסה לשבור את הבדידות שלו דרך ניהול שיחות איתם, אך זה לא עובד לו. כאשר סיפר על בנו המת, נוסע אחד נרדם, ונוסעים אחרים המעיטו בערכו של המוות והכאב שלו: "כולנו נמות". יונה צריך אדם ש"ישבור את בדידותו הקיומית" ויספק לו מקום מקלט להניח את הראש ואת "הנפש העירומה השברירית" שלו.

ניתן לראות קשר מובהק בין השיר הזה לבין הסיפור הקצר "יגון" מאת צ'כוב. בסיפור הקצר "יגון", מסופר על יונה, איש מבוגר שעובד כנהג. לארוך הסיפור מבינים שיונה הוא אדם בודד ועצוב. במהלך הסיפור יונה מסיע אנשים אשר מתייחסים אליו בזלזול ובאופן רע והוא עדיין מנסה לדבר איתם ולשתף אותם במה שעובר עליו, כפי שלאה כתבה בשירה, "אָדָם בְּסַךְ הַכֹּל צָרִיךְ אָדָם." יונה כל כך נואש לאינטראקציה אנושית שהוא מנסה לייצר אותה אפילו עם אנשים שלא מתייחסים אליו כראוי.

בסיפור הקצר "יגון" יש ביקורת חברתית עמוקה על ההתעסקות העצמית של כל אחד וחוסר דאגה לזולת. בדומה לכך קיימת ביקורת חברתית גם בשירה של לאה גולדברג. השיר נפתח בשאלה קיומית "מָה בְּסַךְ הַכֹּל צָרִיךְ אָדָם?" ובהמשך השיר גולדברג עונה על שאלה זו. המענה לשאלה זו ובעצם דרישות האדם אינן מוגזמות, להפך, אפילו מאוד פשוטות "לְפָחוֹת אָדָם אֶחָד / אַחֵר / שֶׁיְּשַׁקֵּף לוֹ אֶת עֵינָיו / שֶׁיְּהַדְהֵד לוֹ אֶת קוֹלוֹ." למרות זאת, הדרישות הפשוטות האלו עדיין לא נענות אצל כל אחד, והקשרים הבסיסיים האלו לא תמיד מתקיימים. מה זה בעצם אומר על החברה שלנו?

בנוסף על כך, ניתן להסיק מהסיפור "יגון" שהבדידות של יונה החלה לאחר מות בנו, כלומר, כאשר היה לו אדם אחד שאירח לו חברה, היה משמעותית פחות בודד ואולי אפילו לא בודד כלל, בדומה למילותיה של לאה גולדברג "מָה בְּסַךְ הַכֹּל צָרִיךְ אָדָם? / לְפָחוֹת אָדָם אֶחָד / אַחֵר...... שֶׁיִּשְׁבֹּר אֶת בְּדִידוּתוֹ הַקִּיּוּמִית."

לכן לבסוף הוא מתייאש ובוחר לפנות לסוסתו ,ומייחס לה תכונות אנושיות ,ובכך פורק את כל היגון הרב שהןא נמצא בו,בין יונה(הדמות הראשית ) ולסוסתו נרקם קשר מיוחד

לכן הקשר בין הסיפור ולבין השיר של לאה גולדברג

הוא כי אדם זקוק לאוזן קשבת כפי שנזקק יונה בסיפור יגון,ולבסוף מצא זאת עם סוסתו.

בשניהם מתואר עגלון, קצת מרוחק מהסביבה, ולא מבין מה כולם מסביבו עושים.

למשל, ישנה הקבלה במשפטים ״לאן כולם ממהרים -

ריצה לקראת השד יודע מה.״ מהשיר, ו-״רעש בלתי פוסק, אנשים רצים רצים.״ בסיפור יגון.

בשתי היצירות האנשים מתוארים שהם רצים והעגלון לא מבין לאן או למה.

בנוסף, ניתן לקשר את הביטוי ״שלג לבנון״ בבית השני של השיר, לתחילת הסיפור - ״שלג גס יורד… יונה פוטפוב, לבן כולו״

המשפט ״כל איש נושא נאום או סתם צועק״ מתקשר לחילופי הדברים בין יונה לבין הנוסעים, שחלקם צועקים ומקללים אותו.

ביצירה "יגון" של צ'כוב, מסופר על עגלון גלמוד שבנו זה עתה מת, וכעת הוא מלא בעצב, אבל, ובדידות, ורק מחפש אדם לדבר איתו.

ניתן לראות כי בין שתי היצירות יש קשר, שתיהן עוסקות בצורך באדם שיפיג את הבדידות. כמו שהעגלון במשך כל הסיפור מחפש אוזן קשבת שיוכל לספר לה את החוויות הקשות שעברו עליו, לפרוק את רגשותיו, ובכך להפיג את הבדידות, כך גם לאה כותבת בשירה- "שיהדהד לו את קולו, שישבור את בדידותו הקיומית".

שתי היצירות שמות דגש על כך שזה הוא הצורך היחיד ובין החשובים של אדם- קשר אנושי עם אדם נוסף, המוכן להיות שם, להקשיב, ולהקל על הבדידות בעזרת נוכחותו בלבד. כפי שהעגלון רק מחפש נפש שתאזין לו ולסיפורו "אולי יימצא מי בין אלפי האנשים הללו שאפשר יהיה לשפוך לפניו את הלב", כך לאה כותבת כי זה אכן כל מה שאדם צריך "אדם בסך הכל צריך אדם".

בסיפור "יגון" של צ'כוב, יונה העגלון חווה בדידות עמוקה לאחר מות בנו, ומחפש אוזן קשבת והבנה בסביבתו האנושית המתעלמת. למרות שהוא מוקף באנשים, אף אחד לא מצליח להציע לו את ההקשבה וההזדהות שהוא כל כך זקוק להן. בסופו של דבר, ההבנה וההקשבה שהוא מחפש נמצאות אצל סוסתו, שמהווה את הקשר האמיתי היחיד שנותר לו.

הקישור בין שני היצירות מוביל למסקנה כי כולנו זקוקים לזולת כדי לשבור את מעגל הבדידות שלנו. גם יונה וגם הדמות בשיר של גולדברג נמצאים במצוקה רגשית הדורשת אינטראקציה וקשר אנושי, אך בשתי היצירות הפתרון לבדידות מגיע בדרכים שונות: אצל גולדברג, הקריאה לאדם אחר; ואצל צ'כוב, ההקשבה מגיעה מהסוסה ולא מבני האדם.

ב"יגון" הנוסע הראשון שעולה הוא איש הצבא שבתחילת הנסיעה היה נחמד ושוחח עם יונה אך כשיונה הזכיר את בנו שמת הוא נרדם (שזה מסמל על התחמקות מהשיחה עם יונה), לאומת זאת בסרט זאיד מעלה שתי נוסעות ומשוחח איתם, במקום ללכת לישון הנוסעת שזאיד דיבר איתה קטעה את זאיד באמצע המשפט וענתה לשיחת טלפון שקיבלה.

הנוסעים השניים בסיפור הם קבוצת השיכורים שזילזלו ביונה ואפילו סתרו בעורפו, ובסרט זאיד מעלה שתי בחורים שהתמקחו איתו במחיר ובמהלך הנסיעה זילזלו בו ונתנו לו הוראות.

בפגישה השלישית ישנם הבדלים רבים, בסיפור יונה יוזם שיחה עם חצרן שעומד לצד הכביש והחצרן לו מהסס ומגרש אותו, ובסרט זאיד אוסף גנן אך לאחר שסיפר לו על בנו הגנן לא מנחם אותו ויוצא מהאוטו.

בסיפור ינו מפגש שלישי של יונה עם העגלון הצעיר בפונדק אך אין סיטואציה שמקבילה לכך בסרט.

בסוף הסיפור לאחר שאף אחד לא הקשיב לו יונה מדבר עם סוסתו, לאומת זאת זאיד מתקשר אל תחנת הרדיו שתמיד מתנגנת אצלו באוטו.

קודם כל ישנו חיבור ישיר בין השיר ליגון- בשניהם מדובר על עגלון. אך מעבר לכך, יש לשתי היצירות מסר דומה. בשתיהן מסופר על אדם המוצא את עצמו בעולם משתנה, שינוי שלדעתו הוא לרעה. שני הדוברים רואים את העולם הישן כטוב וחם אך את החדש כמנוכר ואפרורי. השורות ״שיחת רעים, מילה חמה היום כמעט ולא תשמע- כל איש נושא נאום או סתם צועק״ בשיר ליפא העגלון מתחברות מאוד לסיפור יגון. יונה מנסה לספר את סיפורו לשלושה צעירים אותם הסיע אך הם אינם מקשיבים לו, כפי שמתאר השיר, הם סתם צעקו. וכאשר אמר כי בנו מת עמו לא בתשובה קרה ומרוחקת, כפי שנאמר בשיר אין להם מילה חמה.

מעבר לכך, הביקורות שמעבירות שתי היצירות על החברה המודרנית גם כן דומות. הסיפור יגון מעביר ביקורת על הקור שהתפתח אצל בני האדם, וחוסר האמפתיה וההתחשבות באחרים אצלם. השיר ליפא העגלון מעביר ביקורת דומה על בני האדם, שכולם ממהרים כל הזמן, צועקים ונוהמים במקום לעצור ולהקשיב, ובכך לא מתייחסים לשאר האנשים שסביבם.

בסיפור מתוארת בדידותו הקשה של העגלון יונה אחרי מות בנו, וחוסר יכולתו למצוא אוזן קשבת לצערו.

בשיר, ליפא העגלון מתאר חוסר הקשבה וניכור: "שיחת רעים, מילה חמה היום כמעט ולא תשמע".
מוטיב נוסף שחוזר בשתי היצירות הוא הקצב המהיר של האנשים בעיר. בסיפור, יונה העגלון איטי ומהורהר אחרי מות בנו, והעיר סביבו נעה במהירות וברעש: "לעיר המלאה אורות מפלצתיים, רעש בלתי פוסק, אנשים אצים רצים", ובשיר, ליפא העגלון מתלונן על הקצב המהיר שמונע מאנשים להתחבר ולהקשיב זה לזה:

"אך אם נרוץ מהר, מהר
אז כל העסק ישבר -
על כן כדאי, גם פעם להקשיב."

ניתן לראות קשר מובהק בין השיר הזה לבין הסיפור הקצר "יגון" מאת צ'כוב. בסיפור "יגון", מסופר על יונה, איש מבוגר שעובד כנהג, המתמודד עם בדידותו ועם חיפושו המתמד לקשר אנושי אמיתי בתקופת הניכור והעוני בסיום המלחמה. יונה מנסה ליצור קשרים עם אנשים שאינם מתייחסים אליו כראוי, מחפש אינטראקציה אנושית אף עם אנשים שמטרידים אותו ומזלזלים בו.

שני היצירות מבטאות את הצורך העמוק והבסיסי של האדם בקשרים אנושיים, ובתמיכה רגשית כחלק מתהליך האנושי של חיפוש אחר משמעות וקיום. גם הסיפור וגם השיר עוסקים בחברה ובתמיכה רגשית כחלק מהתהליך האנושי של חיפוש אחר משמעות וקיום, ושניהם מציירים תמונה חברתית עמוקה על התעסקות האישית וחוסר הדאגה לזולת.