המהפכה הצרפתית קבעה שני עקרונות מרכזיים שערערו את הסדר הפוליטי והחברתי שהיה עד אז באירופה: עקרון אחד היה שהמדינה היא ארגון ריבוני ועצמאי, ואינה כפופה לרשות דתית, כלומר לכנסייה, ומכאן שהמלך אינו שולט בחסדי האל. 

העיקרון השני קבע כי אמנה מוסכמת בין השלטון לבין האזרחים היא הבסיס למבנה החברתי. האמנה, מעין חוזה בין השלטון לעם, התבססה על התפיסה שמעמדם של בני אדם בחברה אינו קשור למעמד החברתי שנולדו בו. לפני המהפכה הצרפתית חייו של היחיד נקבעו מראש, על פי לידתו למעמד מסוים, אחרי המהפכה התקבלה התפיסה שלכל אדם יש אפשרות לניידות חברתית. אדם נולד במעמד מסוים, ועל פי כישרונותיו ומעשיו הוא יכול לעבור למעמד אחר. 

אספת המעמדות מורכבת משלושת המעמדות בצרפת כאשר לכל אחד יש קול 1 בהצבעה.

אנשי האצולה- קול 1

אנשי הכנסייה- קול 1

ומעמד השלישי- קול 1

לאנשי האצולה והכמורה ישנם אינטרסים מדיניים וכלכליים משותפים כך שבפועל למעמד השלישי אין השפעה מדינית ופוליטית (שני קולות מול אחד)

 

המעמד השלישי עוד לפני ההתכנסות של האספה דרשו מספר בקשות לשינויים:

1.להכפיל את מספר נציגיו (2 קולות למעמד השלישי מול 2 קולות לאצולה והכמורה) וכן לקבוע שכל נציג באספה ייצג קול אחד.

2. להעניק שוויון לכל האזרחים מדיני וחברתי

3.דרשו חופש דיבור חופש עיתונות.

 

המלך הסכים להכפיל את מספר הנציגים של מעמד השלישי אך שיטת  ההצבעה תישאר ללא שינוי, כך שלמעשה המצב לא ישתנה (2 קולות מול 2 קולות)

אספת המעמדות התכנסה בארמון ורסאי , אנשי המעמד השלישי היו מגובשים והייתה להם תכנית פעולה מוגדרת ופעלו במשותף. במהלך האספה- הכריזו נציגי מעמד השלישי על עצמם כאספה לאומית (1789)

אנשי האצולה והכנסייה התנגדו למהלך זה אך המלך  (לאחר היסוסים) החליט שלא לפזר את האספה הלאומית וביקש מהאצולה והכמורה  להצטרף.

מעשה זה נחשב המעשה המהפכני הראשון! המעמד השלשי מודע לכוח העצום שלו, הוא מגובש והוא רוצה לערוך שינויים חברתיים מדיניים וכלכליים כעת יש להם כוח (באמצעות האספה הלאומית )לחוקק חוקים ולהשפיע בכל תחומי החיים. (כל החקיקה נעשה באספה) 

 

המלך בשלב הראשון של המהפכה ניסה לשתף פעולה אך בהמשך שאף להחזיר את צרפת למשטר האבסולוטי, הוא ככל הנראה רצה לשתף פעולה עם מתנגדי המהפכה אך לצערו נתפס והושם במעצר בית.

לאחר מכן האספה הלאומית התכנסה קבעה למס' החלטות:

 

ב- 1793 צרפת מכריזה על מלחמה נגד אנגליה וספרד, המשמעות גיוס המוני, החמרה במצב הכלכלי- מחיר הלחם עלה ובצרפת ישנה תסיסה של האזרחים.

במצב חירום זה גובשה הנהגה מצומצמת בראשות רובספייר שפעל באמצעות מדינות של טרור.
לאחר שיושג הסדר (באמצעות טרור והרג) ניתן יהיה לממש את מטרות המהפכה- חופש שוויון ואחווה!
מדינות של טרור:חיסול של אויב המהפכה על סמך החשד הקל ביותר. משמע כל מי שנחש בצורה הקלה ביותר כמי שאינו מאמין ברעינות המהפכה הובל לבית דין ופסק דינו היה זיכוי או מוות. מי שדינו נחרץ למות הובל ללא זכות ערעור להוצאה להורג בגיליוטינה.

במשך כשנה נרצחו כ- 40 אלך איש במשטר הטרור.

לבסוף הטרור פגע גם במנהיגי , המהפכה רובספייר הובל אל הגיליוטינה= קץ לתקופת הטרור.

ב- 1795 הוחלט להקים את הדירקטוריון וחוקקו חוקה חדשה חדשה.

 (‏6 במאי 1758 - 28 ביולי 1794) היה עורך דין ופוליטיקאי צרפתי, ואחד ממנהיגי המהפכה הצרפתית הידועים ביותר. מזוהה עם שלטון הטרור.

כחבר אספת המעמדות של 1789, ולאחר מכן של האספה המכוננת הלאומית מטעם הקבוצה היעקובינית הרדיקלית, רובספייר תמך בעניים וברפורמות דמוקרטיות. בתחילת המהפכה הוא התנגד למלחמה מול אוסטריה והזהיר מפני הפיכה צבאית של המרקיז דה לה פאייט. למרות שהתנגד לעונש המוות, רובספייר היה התומך הבולט של הוצאת לואי השישה עשר להורג, ויצירת הרפובליקה הצרפתית הראשונה. הוא תמך בשוויון זכויות ובזכות הצבעה לכל הגברים בצרפת, בשליטת מחירים על מוצרי יסוד, וביטל את העבדות במושבות הצרפתיות.

בזמן משברים מבית ומחוץ, רובספייר הפך לדמות הבולטת במהלך שלטון הטרור. הוא היה חבר בוועד לשלום הציבור, שהוקם בידי ז'ורז' דנטון, והשתמש ביכולתו כדי לפגוע בפלגים קיצוניים. לאחר מכן רובספייר פנה כנגד דנטון המתון, שהואשם בשחיתות. הטרור הסתיים כמה חודשים לאחר שרובספייר נעצר והוצא להורג ביולי 1794. הפוליטיקאים שעלו לשלטון לאחר רובספייר האשימו אותו בכיוון הטרור. אחריותו של רובספייר למאורעות נותרה שנויה במחלוקת.

 

רובספייר הושפע מתנועת ההשכלה, ממונטסקייה ומז'אן ז'אק רוסו. הוא התנגד לחילון צרפת והביע דעות שמאליות. יושרתו הובילה לכך שנודע בכינויו "הבלתי-מושחת" בזכות התנהגותו המוסרית. בשנות העשרים של המאה העשרים רובספייר נחשב לדובר המדוכאים והעניים, אויב המלוכנים, הרמאים והמושחתים, ושומר הרפובליקה. למרות זאת, המוניטין שלו נפגע בגלל הטיהורים שהוציא לפועל.