בצעו פעולת חקר קצרה:

¡מצאו כתבה/מאמר/סרטון 1-2, המתייחסים לבעיה

¡נתחו את תחומי הדעת שלדעתכם נדרשים לצורך קידום פתרון לבעיה זו

¡העלו ללוח פדלט (קישור ללוח גם בצאט) פתק ובו:

¡תחום הפגיעה

¡תיאור הבעיה

¡קישור לכתבה עדכנית - דוגמה בעולם / בארץ

תחומי דעת/מדע רלוונטיים לעיסוק בפתרון הבעיה

https://www.bgu.ac.il/media/lxngg2b2/%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A8-%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%94-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9D-%D7%92%D7%9C%D7%99-%D7%97%D7%95%D7%9D.pdf

תיאור הבעייה: גלי חום מוגדרים לרוב כתקופות של מזג אוויר חם באופן חריג ביחס לתנאים הצפויים בזמן ובמקום הנתון.- אירועים קיצוניים אלו עלולים להוביל להשפעות הרסניות על בריאות האדם, מערכות אקולוגיות, חקלאות וכלכלה. בעשורים האחרונים, בעקבות שינויי האקלים, גלי חום הפכו לתכופים, ממושכים ועוצמתיים יותר, מגמה שרק תלך ותתעצם עם המשך הפליטה של גזי חממה והתגברות ההתחממות הגלובלית )Barriopedro ועמיתיו, 2023(.

תחום הפגיעה: בריאות האדם, מערכות אקולוגיות, חקלאות וכלכלה.

תחום הבעייה: ישראל חווה גל חום חריג בעוצמתו ובמשכו, כחלק מ"כיפת חום" הניצבת מעל דרום הים התיכון, צפון אפריקה, המזרח התיכון ומערב אירופה, אזור המשתרע מספרד במערב ועד עיראק במזרח.

תחומי דעת: מטאורולוגיה, בריאות, מדעים, קיימות, כלכלה, חקלאות

סרטון: https://www.youtube.com/watch?v=DLGvgnjWo2w

https://www.youtube.com/watch?v=tBYgkYkeXo8

• מדעי האקלים / מטאורולוגיה – להבין מה גורם לגלי חום, איך הם משתנים עם שינויי האקלים, אילו אזורים יהיו “חם במיוחד”, מה התחזיות של תדירות ועוצמה. למשל למידת המגמות והפרויקציות.

• בריאות הציבור / אפידמיולוגיה / רפואה מונעת – להבין כיצד חום קיצוני פוגע בגוף, אילו אוכלוסיות בסיכון, מה מנגנוני ההתמודדות, איך להגן על עובדים/קשישים/אוכלוסיות מוחלשות.

• הנדסה / תכנון עירוני / ארכיטקטורה סביבתית – פתרונות פיזיים: צל, אוורור, חומרים מבודדים, תשתיות שמותאמות לחום, תכנון יעיל לערים חמות, חקלאות מותאמת לחום.

• חקלאות / מדעי הצומח / מדעי בעלי-חיים – כדי להבין איך גלי חום פוגעים בגידולים ובבעלי-חיים, אילו שיטות גידול או גידול חסין אפשרי, התאמת מחזורי גידול ושיטות אריזה/קירור.

• כלכלה / מדיניות ציבורית / ניהול סיכונים – חימום קיצוני יוצר נזקים כלכליים: ירידה בפריון, עלויות בריאות גדולות, סיכוני תשתיות. צריך מדיניות, תמריצים, רגולציות, הכנות מוקדמות.

• ניהול משאבי אנוש ופריון עבודה / ארגונומיה – בהתייחס לעובדים חיצוניים: מתי לא לעבוד, תזמון, זיהוי סיכונים, הדרכות והגנות.

• חינוך והסברה / שינוי התנהגותי – גם בחינוך ציבורי, עובד חיצוני, חקלאי, חברתי – יש צורך בהעלאת מודעות, הדרכה איך להתמודד עם גלי חום.

-עונת השריפות מתארכת

-עליה בשריפות יער ברחבי העולם בשל אקלים יבש וחם

-הפיח שנפלט מהשריפות יוצר בעיה בריאותית קשה

-נדרש שיתוף פעולה בינלאומי במסגרת המערכת העולמית למידע על שריפות (GWIS)

תחומי דעת רלוונטיים לעיסוק בבעיה:

-הנדסת מזג אוויר

-מטאורולוגיה

-מדעי המחשב

-הנדסת תוכנה ועיבוד מידע ונתונים

-אוירנאוטיקה וחלל

-מדעי הסביבה

-ביולוגיה

-רפואה ובריאות

בריאות הציבור

חברה ורווחה, אתיקה סביבתית

תיכנון עירוני, מדיניות וממשל

חקר אקלים - גאוגרפיה, פיזיקה

• 🧠 בריאות הציבור – בחינת השפעות גלי חום וזיהום אוויר על תחלואה ותמותה, פיתוח תוכניות מניעה והיערכות קהילתית.

• 🫁 רפואה סביבתית – חקר הקשר בין תנאי סביבה (כמו טמפרטורה, איכות אוויר, קרינת שמש) לבין מחלות לב, ריאות, עור ועוד.

• 🧬 אפידמיולוגיה – ניתוח נתונים על תחלואה ותמותה באוכלוסיות שונות כתוצאה מחשיפה לחום קיצוני או מזהמים עירוניים.

• 🧘‍♀️ בריאות הנפש – בחינת השפעות החום, מצבי לחץ סביבתי וחרדה אקלימית על רווחה נפשית ותפקוד חברתי.

• 🏘️ תכנון עירוני ובריאות קהילתית – יצירת סביבות מגורים בריאות: הצללה, שטחים ירוקים, גישה למים, הפחתת "מלכודות חום".

• 🧑‍🏫 חינוך לבריאות ואורח חיים מקיים – הגברת מודעות להתמודדות עם חום, שתייה נכונה, לבוש מתאים, ושמירה על אוכלוסיות בסיכון.

• 🌍 מדעי האקלים והגיאוגרפיה הבריאותית – הבנת הקשר בין שינויי אקלים, תופעת אי החום והשפעותיהם הגאוגרפיות על בריאות האדם.

הבעיה - השפעה על תחומי חיים רבים,

תחומי דעת הקשורים לפתרון - במיטיגציה ואדפטציה: חינוך, ביולוגיה, כימיה, אקולוגיה, מדעי המדינה, כלכלה, תכנון ערים, פיזיקה (אנרגיה), משפטים, סוציולוגיה

• מחסור במים לשתייה, לחקלאות ולתעשייה.

• פגיעה קשה ביבולים ובפרנסת החקלאים.

https://www.ynet.co.il/environment-science/article/rjzk5nxer

https://www.israelhayom.co.il/health/article/19155343

שוחחנו על מכלול הסיבות השונות לפגיעה במגוון הביולוגי: זיהום אוויר, התחממות, פגיעה בשטחים פתוחים, בינוי וכו' - כולם הם בגלל פעילות אדם מוגברת שפוגעת במגוון הביולוגי. בקיצור: אנחנו אשמים 🙃. ומכיוון שכך כדאי שניקח אחריות על מעשינו ונראה קודם כל כיצד מצמצמים בעיות וכיצד פועלים אקטיבית לשימור המגוון.

עליה בטמפרטורות גורמת ליובש ,גשמים, עליה בארועי קיצון

שימוש במודלים לחזות את העליה