עם מה אנחנו מתמודדות? by לוג'ין סובחי

כשהפונה צריך לשתף פעולה בתהליך טיפולי זה בקושי קורה וכשיש צ'ק ( שזה לא באמת המטרה העיקרית) מגיע מייד.

2024-04-03 08:48:17 UTC

2024-04-03 08:50:41 UTC

כשיש קצר בתקשורת או הרגשה של עליונות כזו (לא יודעת איך להגדיר את זה נכון) בין העו"ס למלוות המשפחות.

אין לי תשובה ברורה והפונה לוחץ עליי לקבל ואני תלויה במישהו אחר שאינו זמין בצורה שמתאימה לנו

2024-04-04 09:45:07 UTC

איך כדאי לכתוב דוח סוציאלי/מכתב, או באיזה מונחים להשתמש בוועדות רפואיות בביטוח לאומי/לשכת הבריאות כדי לשכנע את אותו גוף ממשלתי לאשר בקשה לקצבת נכות למשל? אותו דבר לגבי מחיקת חובות בארנונה- כאשר באים עם הפונה למחלקת ארנונה לצורך בקשה להסדר חובות ולמחיקת ריביות, באיזה גישה כדאי להגיע? תודה

2024-04-07 14:42:12 UTC

מה ניתן לעשות עם אישה שזקוקה להגדיל את קצבת הנכות שלה ואף לקבל שרותים מיוחדים, אבל אין לה כוח לדאוג לעצמה ומיואשת מכל מערכת הבירוקרטיה (זה לוקח זמן, אנרגיות וכו')

2024-04-07 14:48:57 UTC

מה אפשר לעשות עם פונים ותיקים שמלבד סיוע של כספי אין אתם עוד עבודה או תהליך

2024-04-08 11:32:49 UTC

לפעמים הפונים מקבלים החלטות/ מתייעצים איתנו על דברים שברור לנו מה אנחנו היינו עושים/ מה הדבר הנכון להם. איך אפשר במקום הזה לפתוח את הראש שלי כעובדת ומצד שני של הפונה סביב ההתלבטות וההחלטה

2024-04-09 05:33:52 UTC

מה הדרך הנכונה לתווך לפונה שהוא יכול להתפתח מקצועית ולהגדיל מבלי ללחוץ עליו/ מבלי שזה יתפס כביקורת כלפי מה שהוא עושה כרגע. ומתי לשחרר

2024-04-09 05:38:32 UTC

מה ניתן לעשות כשמישהו צריך להתחיל או להגדיל הכנסות והוא כרגע אין לו פניות או יכולת רגשית נפשית ועוד..... לעשות אפילו שמנגישים לו כל מיני אופציות... ונמצא במצב כלכלי מאוד קשה ....

2024-04-09 06:19:29 UTC

כמה לקדם את הפונים אקטיבית וכמה לתת להם זמן להבשיל לתהליך? איך להשתמש בעזרות כלכליות בצורה שמקדמת את הפונים ולא יוצרת תלות?

2024-04-10 06:06:59 UTC

תרומות לפני פסח- אין מספיק לכולם והרבה אנשים מצפים שיקבלו ונעלבים באופן אישי כשאני אומרת שאין

2024-04-10 06:51:29 UTC

הקמנו קבוצה שתיתן מענה סביב קושי משותף. יש מנחה מצויינת, אנשים מאוד שמחו ששמעו על הקמת הקבוצה והביעו עניין ורצון להשתתף. בפועל נדרש הרבה חיזור והרוב לא מגיעים

2024-04-10 06:54:37 UTC

קבוצה 3

alexandershilman — 2024-04-10 08:11:35 UTC

----------------- המקרה: למרות שמהגרים מהווים כ-13% מכלל האוכלוסיה, אחוז העובדים ממוצא זר בקרב עובדי העירייה היה נמוך משמעותית על אף שהאפשרות להתמודד על משרות פתוחה בפני כל והמגייסים לא מודעים להטייה בהתנהלותם. ----------------- האתגר: על אף ששוודיה נחשבת למדינה מאוד שוויונית וליברלית המספרים מלמדים שאפילו שם קיימת הטייה סמויה כנגד גיוס מהגרים. כך למשל אחוז התעסוקה בקרב המהגרים הוא 54% בלבד וזאת בהשוואה ל-82% בקרב השוודים המקומיים. הממצאים מהדהדים ראיות מכל העולם כי אפילו בשלב מיון הקורות חיים שמות זרים ובפרט מוסלמיים מקבלים פחות הזדמנויות. לאכזבת הרשויות נראה כי גם קיים פער עיקש בין ממוצע ההכנסה של נשים וגברים גם לאחר קיזוז ההבדלים שנובעים מבחירת ענפי והיקפי תעסוקה שונים. העירייה ביקשה לשנות את המצב הקיים ולגייס יותר מהגרים ונשים לשורותיה לכל רמות השכר. -----------------

קבוצה 1

alexandershilman — 2024-04-10 08:12:34 UTC

..----------------- המקרה: בכל שנה נכנסים לגני מערכת החינוך של מדינת ניו-יורק למעלה מ-70,000 ילדים חדשים אשר זכאים לגשת למבחני מיון לתוכנית המחוננים, אולם אחוזי הנבחנים בשכונות החלשות נמוכים משמעותית מהממוצע במדינה ----------------- האתגר: דווקא האוכלוסיה שזקוקה יותר מכל לתוכנית התגבור עבור ילדים מחוננים ניצלה באחוזים נמוכים במיוחד את השרות. אם בשכונות חזקות יותר ההורים בדרך כלל השקיעו ביוזמתם עבור כל ילד במעטפת תומכת של חוגים וקורסי העשרה, הרי שעבור הילדים בשכונות החלשות התוכנית העירונית היא הרבה פעמים הסיכוי היחידי לתת ביטוי לכשרונות ולטפח מיומנויות חשובות אשר יכולים לסייע לפרוץ אל מחוץ למעגלי העוני. נראה היה שהתקשורת של העירייה עם ההורים מניבה תוצאות שונות בשכונות שונות בהתאם לרמה הסוציאו-אקונומית שלהן. ערוצי התקשורת של אגף החינוך עם ההורים הם חוגי בית, גלויות מידע שנשלחות בדואר, ותכתובת אימיילים. -----------------

קבוצה 2

alexandershilman — 2024-04-10 08:13:29 UTC

----------------- המקרה: מדינת ניו יורק הייתה מוטרדת מהטייה ברורה לרעת ילדים ממשפחות שחורות בכל מה שקשור להוצאה מהבית. ילדים שחורים הוצאו באחוזים גבוהים יותר מהבית, בילו תקופות ארוכות יותר אצל משפחות אומנה, והתאחדו עם המשפחה שלהם לעתים רחוקות יותר בהשוואה לילדים לבנים. ----------------- האתגר: עשור של מחקרי גישוש הראה כי ילדים שחורים מקבלים יחס מעט שונה מהמערכת אשר על פני עשרות אלפי מקרים מצטבר לכדי ייצוג יתר של ממש. סט הכלים שהמערכת מציעה לטיפול בילדים שחורים בדרך כלל מצומצם יותר ופחות נגיש, וכמו כן מידת המעורבות של עובדי הרווחה בתיקים הללו נמוכה יותר בממוצע. כל הסימנים העידו על כך שיש הטייה מערכתית ביחס לילדים השחורים, הטיה אשר גוררת ייצוג יתר שלהם על פני כל התחנות האפשריות. בעידודה של המדינה 14 מתוך 62 המחוזות של מדינת ניו יורק יזמו תוכנית להפחתת הטיות מול האוכלוסייה השחורה.

כלים לפתרון

alexandershilman — 2024-04-10 08:16:50 UTC

הוספת חיכוך על ידי דרישה של בחירה אקטיבית של החלופה (Active Choice) הקטנת הפער בין הכוונה-למעשה על ידי מנגנוני התחייבות עצמית (Commitment Devices) הפיכת החלופה הרצוייה לברירת מחדל (Defaults) מתן פידבק (Feedback) שינוי הבחירה על ידי מסגור חדש של החלופות (Framing Device) הגדלת אחוזי ביצוע על ידי הגדרת מטרות (Goal Setting) הגדלת ביצוע ומוטיבציה על ידי מתן תמריצים קבוצתיים (Group Incentives) מינוף הזהות כרכיב מוטיבציוני (Identity Priming) תמרוץ על ידי הגרלה (Lotteries) מיקרו-תמריצים \ משחוק (Micro-Incentives) צ'ק ליסט של צעדים מדוייקים (Next Steps Checklists) עידוד תכנון מכוון של תוכנית פעולה (Planning Prompts) הגדלת מוטיבציה על ידי התחייבות פומבית (Public Commitments) הפחתה של חיכוך ומכשולים בדרך לבחירה הרצוייה (Reduce Hassles) תזכורות מתוזמנות היטב (Reminders) חוקי אצבע פשוטים לזכירה וביצוע (Rules of Thumb) בולטות (Salience) הגדרת רף חברתי (Social Benchmarking) שימוש בנורמות ליצירת הוכחה חברתית (Social Norms) ← הסבר ודוגמאות לכל אחת מההתערבויות בסקירה המליאה

פתרון קבוצה 3

alexandershilman — 2024-04-10 08:20:44 UTC

פתרון קבוצה 2

alexandershilman — 2024-04-10 08:21:13 UTC

פתרון קבוצה 1

alexandershilman — 2024-04-10 08:21:25 UTC