הצג- הזכות לחיות ללא חשיפה או התערבות או חדירה לחייו ולמרחב הפרטי שלו בניגוד לרצונו, לגופו ולחפציו.

ב.     אכיפת הבידודים- בתחילת מגיפת הקורונה אושר למשטרה להשתמש בטכנולוגיית האיכון של השב"כ כדי לאכוף את הבידודים ולמנוע הפרות של הבידודים שיסכנו את אוכלוסיית המדינה. בעזרת האפליקציה תוכל המשטרה לעקוב אחרי המיקום של המבודדים ולאתר את מי שיוצא מהבית למרות חובת הבידוד.

ג.      באירוע זה התנגשו שתי זכויות עיקריות: הזכות לפרטיות והזכות לחיים ובטחון.

הזכות לפרטיות נפגעת בכך שהמעקב אחר מיקום האזרח מהווה חדירה למרחב האישי שלו. טענת המדינה היא שהזכות לחיים ובטחון גוברת על הזכות לפרטיות ולכן צריך להשתמש באפליקציה כדי לדאוג שחולי קורונה לא יצאו מביתם ויסכנו את האוכלוסייה.

ד.    כדי להקטין את החדירה לפרטיות ניתן להשתמש באמצעים אחרים כדי לוודא שהמבודד נמצא בבית. לדוגמה, להתקין מכשיר בביתו של המבודד שאליו המשטרה תתקשר בשעה אקראית ואם המבודד יענה סימן שהוא בבית.

ה.     קישור לכתבה: https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5700977,00.html

 
ב. בדיקות של החפצים האישיים שלנו לפני העלייה למטוס – בודקים ברנטגן שאין לנו בתוך התיק/ המזוודה דברים העלולים לפגוע באנשים אחרים על המטוס (לדוגמא – רובה, פצצה וכדומה).

 

ג. הזכות לפרטיות נפגעת בכך שמחטטים לנו בדברים האישיים שלנו.

בנוסף, באירוע זה מתנגשות שתי זכויות עיקריות: הזכות לחיים וביטחון והזכות לפרטיות.

במקרה זה הזכות לחיים וביטחון עולה על הזכות לפרטיות בכך שמחטטים לנו בדברים האישיים שלנו, ובכך שוללים את לנו הזכות לפרטיות, אך מגינים על הזכות לחיים וביטחון בכך שבודקים שאף אחד לא מעלה דברים מסוכנים למטוס(רובים, סכינים ועוד).  

 

ד. אפשר לשמור על הזכות לפרטיות בכך שבמקום שבן אדם יסתכל לנו על הדברים האישיים שלנו רובוט יעשה את זה ואם הרובוט יראה משהו חשוד אז הוא יקרא לבודק אנושי.

ה. התמונה למעלה

ציין: הזכות לפרטיות

הצג: הזכות לחיות ללא חשיפה או התערבות או חדירה לחייו ולמרחב הפרטי שלו בניגוד לרצונו, לגופו ולחפציו. זכות זו יכולה להיפגע ע"י חדירה פיזית לגופו או לביתו של האדם, פרסום מידע על חייו הפרטיים, פרסום שמו או תמונתו או איסוף מידע על האדם באמצעים שונים, כגון האזנות סתר.

ב: המקרה שבחרתי הוא המצלמות הנסתרות בשירותי צהל. זהו מקרה שנמשך במך שנים רבות, מה שקורה זה שחיילים ואנשים שונים בצה"ל שמים מצלמות נסתרות במגורי החיילים. בשירותים בחדרים ובחדרי ההלבשה. רק ב2020 נחקרו כ 90 מקרים כאלו, ואלה רק המקרים שאנחנו יודעים עליהם, כנראה המספר האמתי גדול הרבה יותר. גם מפקדים גם קצינים וגם חיילים הואשמו בהתקנת המצלמות האלו.

ג: הצורה שבה הזכות הוחמרה במקרים הללו היא בכך שהזכות לפרטיות אומרת שפרסום ואיסוף מידע ותמונות בכל צורה בלי אישורו נוגדת את הזכות. וזה בדיוק מה שהמצלמות האלו עושות. הרי החיילות והחיילים שצולמו מעולם לא נתנו את אישורים לאנשים ששמו את ופרסמו את התמונות, וזה למה זה פוגע בזכות לפרטיות

ד: לדעתי הדרך שבא אפשר לעקוף ומלנוע מקרים דומים היא להחליט על עונש כבד שיינתן לכל מי שמצלם ומפרסם תמונות של אנשים בלי אישורים ולהגביר את העונש אם המצולם עירום בצורה מלאה או חלקית. החוק יכלול כול צורה של צילום בצורה לא חוקית. מטיק טוק מצלם אנשים ברחוב ועד לתמונות עירום שנלקחו במצלמה נסתרת. כמו כן אם מפקד או קצין עושה דבר נורא שכזה והוא הוכח אשם אז יורידו אותו בדרגה בצורה מידית והוא יצטרך לשלם פיצויים כבדים. 

א. ציין: זכות הפרטיות 

הצג: היא מבוססת על כבודו של אדם ודעתו, ללא קשר לאמונתו, לאומיו או המראה החיצוני שלו, וכן מונעת מאנשים להעליב אחרים ללא סיבה, דיבור בגסות רבה.

ב. ציין: מחאה ציבורית

הצג: התלמידים, כדי שאנשים ישימו לב הרבה, החליטו לחשוף בפומבי את השערורייה הזו, כשהם יוצאים בחולצות עם ביטויים ועלבונות, שיתנו תנופה לעימות עם זה, אבל גם שערורייה גדולה.

2.----------------------

א. ציין: זכות הפרטיות 

הצג: היא מבוססת על כבודו של אדם ודעתו, ללא קשר לאמונתו, לאומיו או המראה החיצוני שלו, וכן מונעת מאנשים להעליב אחרים ללא סיבה, דיבור בגסות רבה, לדעת אישית ואנונימיות בחלק מהעניינים, שתגן על האינטרסים והמרחב האישי של אדם.

ב. ציין: פרטיות של הקוראים

הצג: איך שהיה כתוב בחלק א', צריכה להיות פרטיות ואנונימיות באיזה שהוא עיניינים, כדי לשמור על האישיות ונוחות לקרואה. ועל החוק הזה מדינה לא שמרה, ועברה את החוק של פרטיות הקוראים.

הצג: בזמן שאדם נמצא בתהליכי אכיפת החוק והעמדה לדין- חשוב ייעשה כלפיו צדק ויתחסו אליו בהוגנותושיישפט ע״י שופטים הוגנים וניטרליים. אדם חף מפשע עד שלא הוכך אשמתו. כל אדם זכאי למשפט הוגןופומבי.

ב. בכתבה שפורסמה באתר ״וואלה״ אזרח סין נעצר על ידי משטרת ישראל בחשד לתקיפה ואיומים ובמשךיומיים לא נחקר כי למשטרה לא היה מתורגמן וכלל לא הודיעו לסנגוריה הציבורית על קיומו. 

ג. הזכות להליך הוגן נפגעה בכך שהשאירו את האזרח הסיני במעצר למשך יומיים ללא חקירה ולא הודיעולסנגוריה בשביל לא להסתבך על מעשה זה. 

ד. אפשר להביא מתורגמן שיהיה בתחנה או במקום קרוב בשביל שאם יצא מצב שאזרח שלא דובר עברית מגיעלתחנה מסיבות כאלו ואחרות הוא לא יצטרך לשבת בכלא מכיוון שהוא חף מפשע עד שהוכח אחרת.

ציין- הזכות לפרטיות
הצג- הזכות לחיות ללא חשיפה או התערבות או הדירה לחייו ולמרחב הפרטי שלו בניגוד לרצונו, לגופו ולחפציו. זכות זו יכולה להיפגע על ידי חדירה פיזית לגופו או לביתו של האדם, פרסום מידע על חייו הפרטיים, פרסום שמו או תמונתו או איסוף מידע על האדם באמצעים שונים, כגון האזנות סתר.
ציין- הזכות להליך הוגן
הצג- בזמן שאדם נמצא בתהליכי אכיפת חוק והעמדה לדין- חשוב שייעשה כלפיו צדק ויתייחסו אליו בהוגנות ושיישפט ע"י שופטים הוגנים וניטרליים. אדם חף מפשע עד שלא הוכחה אשמתו. כל אדם זכאי למשפט הוגן ופומבי.

בזמן האחרון אנו נחשפים להמון מקרים בהם המשטרה מאזינה לטלפונים של חשודים על מנת למצוא מידע היכול להפליל אותם. אני אתמקד במקרה של ראש הממשלה לשעבר- בינימין נתניהו. לפי הפרסומים בתקשורת, במהלך חקירת הפרשות הנוגעות לפשעי בינימין נתניהו החוקרים במקרה האזינו לעדים בתיקו על מנת למצוא הפללות נגדו. במקרים מסויימים, חוקרי פרשיות מסויימיות יכולים להשיג צו מבית המשפט לריגול בסתר אחרי עדים מסויימים. בתיק של ביבי- חוקרי הפרשה לא השיגו את האישור המדובר והחליטו על דעת עצמם לרגל ולשתול האזנות. בית המשפט גילה על האזנה הלא חוקית ולכן חלק מהראיות בסכנה, כלומר ישנן ראיות הלא כבילות במשפט.

הזכויות הנפגעו במקרה זה הן הזכות לפרטיות והזכות להליך הוגן. האזנה לא חוקית, ללא הסכמת בית המשפט פוגעת בפרטיות האדם לו האזינו. ביבי, אינו קיבל הליך הוגן היות והשתמשו נגדו בראיות לא קבילות. בנוסף, בפרשה זו ישנה גם דילמה- נכון, הראיות אינן אמורות להיחשב היות ואין לא חוקיות אך בכל זאת, בית המשפט אינו יכול להתעלם מהראיות שראה. לכן, מכתבה הפורסמה בשבוע האחרון כתוב כי אם בית המשפט ימצא כי בנסיבות העניין הצורך להגיע לחקר האמת עדיף על הצורך להגן על הפרטיות, ובמידה ויוכיחו כי האזנות בוצעו בתום לב- הראיות הלא קבילות יוכחו כקבילות ויוכלו להשתמש בהן נגד בינימין נתניהו. 

תמיד יש עוד דרך! ביבי ניצל את מעמו כראש ממשלה לטובת הונאה ומרמה ומגיע לו להישפט כראוי ושכל מעשיו יוכחו. אך עם זאת, יש דרך בה מבצעים חקירות וכאשר החוקרים האזינו ללא צו מאושר הם עברו על החוק ופגעו גם בזכות לפרטיות של אותם עדים וגם בזכות להליך ההוגן של ביבי. לעומת זאת, אני חושבת שבמקרה זה בית המשפט אינו צריך להתעלם מראיות לא קבילות אלו ולאפשר להשתמש בהן למרות הדרך בה הן הושגו. ניתן לאזן בין הזכויות מכיוון שבסופו של דבר ביבי ביצע את הטעיות הללו ולכן הוא צריך להישפט על פיהן.

התמונה לעיל מציגה את החוקרים בפרשת בינימין נתניהו המאזינים לעדים ללא רשות או צו מתאים. ניתן לראות בתמונה על פרצוף האיש המאזין שהוא יודע שמעשיו לא בסדר אך בכל זאת ממשיך להאזין מה שלדעתי מייצג את מעשה החוקרים. לפי איך שאני רואה זאת, החוקרים בפרשה ידעו שהם מבצעים מקרה אסור ולא קביל אך רצו נואשות להפליל ולהוכיח את ביבי כאשם ולכן המשיכו לבצע מעשה זה.

ב. אירוע אקטואלי (כתבה 5.2.22) - ניסיון פיגוע באזור ג'נין: מחבלים ירו לעבר לוחמי מג"ב, אין נפגעים. מחבלים ירו לעבר לוחמים מטרקטורון וגרמו נזק לניידות. לא היו נפגעים בנפש. לוחמי מג"ב השיבו לעברם באש וכוחות גדולים הוזעקו למקום. מהמשטרה נמסר כי "כוחות ביטחון נוספים של לוחמי מג"ב וצה"ל הוזעקו לאזור בכדי לבצע סריקות אחר המחבלים, הפעילות במרחב נמשכת". לפי מג"ב, המחבלים ירו לעבר הלוחמים מטרקטורון, וכתוצאה מהירי של המחבלים נגרם נזק לשתי ניידות שהיו בפעילות ביטחון שוטף רגילה. לאחר חילופי האש פתחו כוחות הביטחון בסריקות לאיתור המחבלים. בחרתי דווקא באירוע זה כי אני חושב שנושא הפיגועים בשטחים כנגד לוחמי מג"ב או צה"ל הוא נושא חשוב וצריך להעלות את המודעות שכאשר תוקפים את לוחמי מג"ב מדובר בפגיעה חמורה בזכות שלהם לחיים ובטחון ואם לא היו מציבים את הלוחמים האלה בשטחים כדי להגן עלינו אותם מחבלים היו חודרים לשטחי מדינת ישראל ופוגעים בזכות לחיים ובטחון של אזרחי המדינה. 

ג. הזכות לחיים ובטחון של לוחמי מג"ב נפגעה במקרה הזה מפני שמחבלים פתחו לעברם של לוחמי מג"ב באש מתוך טרקטורון ובכך סיכנו את חיי הלוחמים וניסו לפגוע בגופם של הלוחמים  - " מחבלים ירו לעבר לוחמים מטרקטורון וגרמו נזק לניידות. לא היו נפגעים בנפש". למרות שלא היו נפגעים בנפש נפגעה הזכות של הלוחמים לחיות ללא פחד מפגיעות, כמו שכתוב בהגדרה של הזכות לחיים ובטחון. 

ד. הדרך לשמור על הזכות לחיים ובטחון של שוטרי מג"ב בשטחים היא לצייד אותם בכלי נשק, כמו שקרה באירוע המתואר בכתבה בכדי שיוכלו להגיב באש חזרה לעבר המחבלים שיורים לעברם. בכך הלוחמים שומרים על גופם וביטחונם. דרך נוספת לעשות זאת, היא לתגבר את כוחות שוטרי מג"ב באזור הזה או באזורים מסוכנים אחרים בשטחים ובכך אוכפים את הזכות לחיים ובטחון של הלוחמים ואפילו של האזרחים הישראלים האחרים מפני המחבלים האלה,מכיוון כשהמדינה מציבה ומתגברת את כוחות מג"ב היא "מפעילה מוסדות כמו צבא ומשטרה" ומקיימת את הזכות לחיים ובטחון של אזרחיה. 

ה. https://www.ynet.co.il/news/article/sjmbhmn0t

 

הפוסט השני שבחרתי להגיב הוא הפוסט של כחל. בפוסט מסופר שהיו הרבה מקרים בהם השתילו מצלמות במגורים ובשירותים של צה"ל וצילמו את החיילים ללא רשותם. האנשים שהשתילו את המצלמות עשו מעשה חמור ופגעו בפרטיותם של החיילים. אני מסכים שהדרך העיקרית למנוע את מקרים אלו הוא להעניש את מי שייתפס עושה את זה ובכך ליצור הרתעה ולמנוע מקרים נוספים. בנוסף, אפשר שכל תקופה מסוימת צה"ל יבדוק שאין מצלמות בשירותים וימנע את מקרים אלו מההתחלה.

יובל סהר- חלק 2 

ב. הפיתרון הוא פיתרון צודק והוגן כי אם הנכים יקבלו את מה שמגיע להם הם לא יצטרכו לחסום כבישים ולעצור את התנועה ובכך הכל יהיה צודק וטוב.

ג. הפיתרון הנוסף הוא לבקש מהנכים להפגין במקומות שלא יגרמו לחסימת כבישים ולעצירת התנועה, זכותם להפגין אבל לא בכל מחיר ולא בכל מקום.
2. א.  בחרתי להגיב על הפוסט של יפתח קסורלה, אני חושבת שזה לא הוגן ולא הגיוני להכריח אנשים להתחסן ולחסן את הילדים שלהם ולומרלהם שאם הם לא עתידנו הם לא יוכלו לנהל חיים רגילים. ב.  הפיתרון הוא פיתרון טוב שמאפשר לחזור לחיים ולשגרה ולנהל חיים רגילים בלי חובה של חיסונים . ג. פיתרון נוסף הוא לתת חופש לאזרחים להחליט אם הם רוצים להתחסן, ומי שלא רותה להתחסן יצטרך להיבדק בבדיקות ביתיות  לפני כניסה למקומות עם הרבה אנשים, אבל באויר הפתוח אין שום סיבה להכריח אנשים להתחייב להתחסן.

בפוסט מסופר על אזרח סין שנעצר ע"י משטרת ישראל בחשד לתקיפה ואיומים ובמשך יומיים לא נחקר כי למשטרה לא היה מתורגמן.

בעובדתה של מאיה, מסופר רק על הזכות להליך הוגן - אסור לעצור אדם ליותר מ24 שעות מבלי להביאו בפני שופט (בזמן שאדם נמצא בתהליכי אכיפת החוק והעמדה לדין- חשוב שיעשה כלפיו צדק ויתייחסו אליו בהוגנות ע"י כך שיישפט ע״י שופטים הוגנים וניטרליים) אך הזכות לחיים וביטחון (כל אדם זכאי שלא יפגעו בגופו ובנפשו וזכותו לחיות ללא פחד מפני פגיעות כאלה, חובת המדינה להגן על כל בני האדם החיים בשטחה מפני פגיעה בחייהם ובגופם בידי אחרים) מתנגשת בזכות להליך הוגן בכך שהמשטרה לא רצתה לסכן עוד אנשים ולכן לא נתנה לאזרח הסיני להסתובב חופשי ברחובות. 

בנוסף, אני חושבת שהרעיון שהובא הוא רעיון טוב וחכם וככה לא יקרה מצב כמו שקרה אבל מצד שני אי אפשר להחזיק בתחנה מתורגמן לכלל השפות כשרוב הימים לא בהכרח תהיה לו עבודה.

אני חושבת שאפשר שיעשו לשוטרים קורסים בשפות שונות כדי שהם ידעו את הבסיס או שיהיה לשוטרים מישהו שהם יוכלו להתקשר אליו והוא יוכל לעזור להם מרחוק ואז לא יצטרכו להחזיק אותו בתחנה ללא שום סיבה.

 

2.בחרתי להגיב על העבודה של מיקה בן בשט.

בפוסט מסופר על סגירת שדה התעופה בגלל בקורונה.

בפוסט, מיקה דיברה על זה שמנעו מאנשים את זכות התנועה (חירותו של כל אדם לנוע בחופשיות ממקום למקום למעט הגבלות מוצדקות כגון אזור כניסה לשטחים פרטיים/ צבאיים, צווי הרחקה ממקומות מסוימים ועוד) אך אפשר לראות שבכך שמנעו מאנשים את חופש התנועה, שמרו על הזכות לחיים וביטחון (כל אדם זכאי שלא יפגעו בגופו ובנפשו וזכותו לחיות ללא פחד מפני פגיעות כאלה, חובת המדינה להגן על כל בני האדם החיים בשטחה מפני פגיעה בחייהם ובגופם בידי אחרים) בכך שמנעו מחולי קורונה מחו"ל להיכנס לארץ ולהביא ואריאנטים חדשים ובכך להדביק אנשים בארץ בואריאנטים האלה. 

אני חושבת שהפתרון שהוצע הוא פתרון טוב אך עדיין יימנעו מחלק מהאנשים את חופש התנועה והמדינה תכפה על אנשים להתחסן כדי שהם יוכלו לטוס.

אני הייתי מציעה  שבטיסות יהיו פחות אנשים ואז כל מי שיטוס ישב במרחק אחד מהשני ושיעשו טיסות נפרדות למחוסנים ולא מחוסנים ובטיסות של המחוסנים יוכלו להיות יותר אנשים בטיסה.  

 

באירוע מסופר על אישה אשר לא התקבלה לעבודה שהיא רצתה עקב היותה אישה. לדעתי זה נוראי בימינוהמודרניים אישה לא יכולה להתקבל לעבודה מכובדת עקב מינה. 

הזכות שמאיה ציינה היא הזכות המרכזית שנפגעת והשיוויון כאן הוא הערך המרכזי אשר נפגע , אני חושבתשהפתרון של מאיה הוא פתרון יצירתי וטוב מאוד , העלאת המודעות בסוף של העם זה מה שיעזור לחברה שלנולהיפתח , אפשר אולי גם לעשות הפגנות לזכויות האישה ולשיווין בין נשים וגברים . אני חושבת שזה מה שיוביללשינוי גדול מאוד בארץ ובכלל בעולם.

האירוע השני אשר הייתי רוצה להתייחס אליו הוא האירוע של שיר טימור על בדיקת החפצים בעת העלייהבמטוס . אני חושבת שבמקרה זה כמו ששיר רשמה הזכות לחיים בביטחון עולה על הזכות לפרטיות ובאמת ישהתנגשות גדולה אבל עדיף שנהיה בטוחים יותר מאשר רגע אחד שבודקים לנו את החפצים האישיים.

אני חושבת שהפתרון היחיד הוא שאנשים יבינו שזה לא נועד בשביל לחטט החפצים אלא נועד לשמור לנו עלהביטחון . גם מה ששיר אמרה הוא נכון מאוד ואפשר אולי להתקין רובוט שיעשה את עבודתם של הבידוקהבטחוני , אבל אם אכן מתקינים רובוט צריך שהוא יהיה רובוט משוכלל מאוד כדי שעדין נרגיש בביטחוןבמטוס. 

בפוסט של מיקה מדובר על כך שעקב תחלואת הקורונה הוחלט ביולי 2021 לסגור את נתב"ג באופן זמני, בעקבות החלטה זו חופש התנועה של אזרחי ישראל נפגע. אני מסכים עם מיקה על כך שחופש התנועה נפגע אבל בנוסף לכך היה במקרה התנגשות בין 2 זכויות, הזכות לחופש התנועה והזכות לחיים ולביטחון, אני חושב שההחלטה של הממשלה לסגור את נתב"ג באופן זמני הייתה החלטה נכונה כי הזכות לחיים ולביטחון גוברת על חופש התנועה, ויותר חשוב לשמור על בריאות אזרחי ישראל מאשר לאפשר ליציאה מהארץ ולקחת סיכון בהידבקות והפצת המחלה בישראל עם חזרת האזרחים החולים מחו"ל לארץ, בנוסף מכיוון שסגירת נתב"ג היא רק באופן זמני וקצר אני חושב שהפגיעה בחופש התנועה היא לא פגיעה כל כך גדולה. הפתרון שהוצע הוא להשאיר את נתב"ג פתוח אבל להטיל תנאים בכדי לטוס כמו לחייב בחיסון ראשון או לבצע בדיקת pcr לפני ההמראה, אני חושב שרעיון זה הוא רעיון טוב אבל סגירת נתב"ג באופן זמני הוא רעיון קצת יותר יעיל מכיוון שהחיסון הראשון לא מחסן לגמרי את האנשים מהמחלה ועדיין אנשים עם חיסון ראשון יכולים להדבק, ובדיקת ה pcr לא אמינה ב-100% ולכן גם הטלת התנאים הללו לא יעזרו מספיק במניעת ההדבקה והפצת הנגיף.

 

הפוסט השני אליו בחרתי להגיב הוא הפוסט של רומי נייגר

בפוסט של רומי מדובר על כך שלקבוצות הכדורסל והכדורגל של הנשים בנתניה יש גישה מועטה יותר למתקני הספורט מאשר לקבוצות הגברים ובכך נוצרת אפליה בין הנשים לגברים ופגיעה בזכות לשוויון. אני מסכים עם רומי על כך שהזכות לשוויון נפגעה וחושב שזה דבר שלא צריך לקרות בימינו, ושהחברה מספיק חכמה ומתקדמת בשביל להבין שאין מין יותר טוב או שמגיע לו יותר מהמין השני. הפתרון שהוצע הוא שהחברה תלמד לקבל את האחר ללא אפליה בין מינו או מגדרו ואני חושב שדבר זה הוא נכון ושהחברה צריכה לקבל את זה שמין לא קובע אם אדם יותר או פחות טוב מאדם אחר ולכן זה פתרון טוב. אם הייתי צריך להציע פתרון הייתי מציע שבכדי להעלות את המודעות לאפליה נגד נשים בחברה הייתי מציע לנשים לעשות הפגנות ולשדולת הנשים בישראל לשלוח נציגות לבתי הספר להסביר לילדים על כך שהאפליה נגד נשים לא יכולה לעבור על סדר היום, ובכך לעצב את דור העתיד לשוויון בין נשים לגברים.

2. בחרתי להגיב על הפוסט של דניאל פרום.
הפוסט מדבר על קצין משטרה שהחביא מצלמות בחדר המגורים של השוטרות בלי אישורן ובכך פגעה בזכות לפרטיות.
אני מסכימה לגמרי עם טענתה של דניאל אשר הזכות לפרטיות של אותן שוטרות נפגעה בכך שאותו קצין חדר למרחב הפרטי שלהן וגופן.
הפתרון אשר הוצע הוא להמציא מכשיר שכאשר הוא ליד מצלמות הוא מצפצף ומידי יום אנשים שישנים במקומות כאלו יוכלו לסרוק את החדר ליתר ביטחון ולבדוק אם אין בו מצלמות, אני מסכימה עם דניאל שהרעיון הכללי הינו טוב אך מכשיר שכזה אינו פרקטי משום שהפיתוח עצמו יהיה יקר ביותר והמוצר לא פחות כך שלא יהיה זמין לקהל הרחב המיועד לו.

חוק הפייסבוק היא מאפשרת לשופט בית משפט מחוזי, לפי בקשה של תובע מהפרקליטות, לתת צו להסרת תוכן שהתפרסם באינטרנט.  בהצעת החוק יש שני תנאים לקבל את צו הסרת התוכן.  התנאי הראשון הוא שפרסום התוכן מהווה עבירה פלילית. לא רק טרור, אלימות מינית ואלימות פיזית אלא כל העבירות בחוק העונשין, התנאי השני להסרת התוכן הוא שבנסיבות העניין יש אפשרות ממשית שהמשך הפרסום יפגע בביטחונו של אדם, בביטחון המדינה או בביטחון הציבור.

זכות הכבוד - כל אדם הוא ראוי שיתייחסו אליו בכבוד. זהו הבסיס לזכויות האדם, שממנו נגזרות הזכויות לחירות, לשוויון ולהליך הוגן, וכן הזכויות לשם טוב, לפרטיות, לצנעת הפרט, והזכות שלא להיות נתון ליחס משפיל ומעליב.

דניאל הציג בפוסט שלו שבתקופת הבידודים והסגר המשטרה השתמשה בטכנולוגייה של השב״כ כדילעקוב אחרי מיקומם של המבודדים ולאתר את מי ששובר בידוד. אני לא מסכימה עם הפתרון שלדניאל שהוא להתקין מכשיר בביתו של המבודד שאליו המשטרה תתקשר בשעה אקראית ואםהמבודד יענה סימן שהוא בבית מכיוון שיכול ליהיות שהמבודד אינו גר בבית לבד ומי שענה למכשיראינו הוא, אני דווקא בעד השימוש בטכנולוגיה של השב״כ מכיוון שאני חושבת שאם הם משתמשיםבטכנולוגיה רק לשם לבדוק אם המבודד נשאר בבית ולא חודרים לפרטיותו אז זה בסדר לגמרי מכיווןשהזכות לחיים וביטחון גוברת על הזכות לפרטיות.

תגובה 2: שיר טימור

בפוסט של שיר היא מדברת על בדיקת החפצים האישיים לפני העליה למטוס במכונת רנטגן. אני לאמסכימה עם הפתרון של שיר מכיוון שאני לא חושבת שרובוט יכול לעשות את אותה עבודה כמו בןאדם, כלומר אם ישימו רובוט במקום בן אדם אז זה אומר שיתכנתו אותו לזהות צורות של חפציםחשודים(סכינים, רובים) אך אני חושבת שבן אדם מסוגל לזהות דברים חשודים שרובוט לא יזהה ויותר טוב.

1.בחרתי להגיב לרומי נייגר.

בפוסט שרומי העלתה מדברים על אי שוויון בין נשים וגברים.

לנשים יש גישה מועטה בתקציבים ובמתקני הספורט ויש אפליה בין הנשים והגברים ובכך נפגעת הזכות לשוויון.

אני מסכימה עם רומי בכך שהזכות נפגעה ושצריך שיהיה שוויון בין כולם לא משנה מה הדת, המין, הגזע, השפה וכו׳.

הפתרון לשמירה על הזכות לשוויון שכתבה רומי זה שהחברה תלמד לקבל את האחר לא משנה המין או המגדר שלו ואני מסכימה איתה משוםשצריך שהחברה תהיה מודעת למה שקורה בסביבה.

2.בחרתי להגיב לשיר טימור

בפוסט ששיר העלתה מדברים על הזכות לפרטיות.

בפוסט מדברים על בדיקת חפצים לפני עליה למטוס.

לפי דעתי זה הכרחי שתהיה בדיקת חפצים לפני עליה למטוס כדי שלא יכניסו כלי נשק או דברים חדים שיכולים לפגוע במישהו למרות שזה פוגעבזכות לפרטיות.

אני מסכימה עם שיר בכך שנפגעה הזכות לפרטיות ושצריך שתהיה לנו פרטיות אך אני חושבת שהזכות לחיים וביטחון חשובה יותר במצב זה.

הפתרון לשמירה על הזכות לפרטיות שכתבה שיר זה שיהיה רובוט שיבדוק את החפצים שלנו ואם הוא יזהה משהו חשוד הוא יקרא לעובד אנושיואני מסכימה איתה משום שככה אנחנו לא מרגישים שאנשים אחרים מחטטים לנו בדברים אלא רובוט שבודק.

א. ציין: הזכות לשווין

הצג: שוויון כידוע הוא מהעקרונות החשובים ביותר של המשטר הדמוקרטי ומשמעו האמונה כי כל בני האדם נולדו חופשיים ושווים מבחינת הערך שלהם ומבחינת הזכויות שלהם. הזכות לשוויון משמעותה שבמדינה ישנה התייחסות שווה לכל אדם ואדם, ללא הבדלי גזע, לאום, דת, מין, שפה או השקפה.

ב.האירוע: שלטון האפרטהייד בדרום אפריקה בין השנים 1948 ועד שנת 1994. המדיניות שנקטה ממשלת דרום אפריקה, שהייתה מורכבת מנציגים לבנים בלבד, הייתה גזענית והושתתה על עקרונות של הפרדה גזעית בין לבנים, שחורים וצבעונים, ומתן זכויות יתר לבני המיעוט הלבן 

ג: הזכות לשוויון נפגע בכך שהממשלה חוקקה חוקים שלא איפשרו למרבית האוכלוסייה במדינה לנהל אורח חיים זהה או דומה של חלק אחר באוכלוסיה. חוקים איךו הגבילו, מנעו והיפלו לרעה את האוכלוסיה הלא לבנה. חוקים כמו איסור נישואי תערובת, אזורי הקבוצות, המכרות והעבודה, שמירת מתקנים נפרדים, פגעו בכל הזכויות והחירויות האישיות של קבוצה אתנית מסוימת ולא איפשרו התפתחות מקצועית ואישית. למעשה שלטון האפרטהייד ביטל כל זכות בסיסית טבעית. אנשים לא יכלו להתחתן עם מי שרצו, להתגורר היכן שרצו (הגבלת חופש התנועה) ונשללו מהם אפשרויות רבות אחרות. הדילמה העולה מסיטואציה זו היא שמיעות לוקח לידו את הכוח ואת זכותיהם של ילידי המקום על מדינתם ומחליט עבורם כיצד לנהל את חייהם באופן מפלה ומבזה. 

ד: האופן בו ניתן לאכוף/לשמור או להביא למודעות הציבור את השמירה על הזכות הוא לפעול בצורה דומה לאופן בוא פעלו מתנגדי המשטר במציאות: מרי אזרחי, תעמולה וקבלת עזרה ממדינות אחרות.