שינויים פיזיולוגיים הגורמים לסגירה מופחתת של מיתרי הקול

דפוסים אסימטריים של רטיטת מיתרי הקול, אות עצבי מופחת לשרירי הגרון, הפחתת פעילות שרירי הנשימה.

הפחתה ביכולת הבקרה העצמית על העוצמה ובשמירה על העוצמה

ירידה בניטור משוב שמיעתי חיצוני

בעיות שפתיות שנוצרות כתוצאה מהירידה בקוגניטיבית.

כיצד שיטות הטיפול שואפות להתמודד עם הקשיים הללו:

התנהגותית:

למידה מוטורית- דיבור שמטרתו לעקוף את המסלול האוטומטי, ניתוק התלות מדופמין. דיבור עם כוונה, בעוצמה חזקה, יאפשר לנו לעקוף את המסלול.

תרגול קוגניטיבי בספיקאאטוט שמטרתו לדמות דיבור ספונטני. תרגול הגלישה מאפשר שליטה בתדרים. בספיקאאוט האבחון הראשון מצולם- מאפשר ללמוד את הקשיים במטרה לשינוי ושיפור. לפתח בקרה עצמית. מעטפת משפחתית וקהילתית- מכירה את הקושי ומסייעת בתרגול, הבנת הקשיים ושימור התרגול.

2. שיטה התנהגותית:

   יתרונות: התקדמות המחלה, פיתוח יכולות לאורך טווח, פעילות הוליסטית, חיזוק והעצמה של המטופל.

   חסרונות:

   דרישה קוגניטיבית, קושי בשמירה על עקביות והתמדה בתרגול יום יומי, קושי בשמירה על אפקטיביות במקרים קשים יותר.

   שימוש במכשירים:

   יתרונות ההגברה: תוצאות מיידיות, נגישות, דורש פחות מאמץ.

   חסרונות: פיתוח תלות במכשיר, קשיים פרקטיים הנוגעים לתפעול המכשיר. סטיגמה, מודעות עצמית

3. שיקולים בבחירת המכשיר: חומרת המחלה, חומרת ההיפוניה, מצב קוגניטיבי, העדפה אישית, מאפייני המכשיר עצמו. מוטיבציה

   מתי נמליץ? העדפת המטופל. כאשר מצב קוגניטיבי ירוד, בשלבים מתקדמים של המחלה, מוטיבציה נמוכה לטיפול, כמות טיפולים מוגבלות, נוכחות של סיוע.

4. תכונות של מכשירי הגברה: נראות המכשיר, נוחות תפעול המכשיר, מחיר, אסתטיקה, ניידות של המכשיר, התאמה לצורכי המטופל, איכות הקול.

   שלושת סוגי ההגברה הקיימים:

   1. מגברים לבישים

   - תיאור: מכשירים ניידים המיועדים ללבישה על הגוף, כגון על חגורה, סביב הצוואר, או כחלק ממערכת תלייה.

   - מאפיינים:

   - מיקרופון שמקליט את הקול של המשתמש.

   - רמקול קטן שמגביר את הקול.

   - שליטה בעוצמת השמע.

   - יתרונות:

   - נוח לשימוש אישי בשיחות אחד-על-אחד או בקבוצות קטנות.

   - קל משקל ומתאים למשתמשים ניידים.

   - אתגרים:

   - לא תמיד יעיל בסביבות רועשות.

   - יש אנשים שעלולים לחוש אי-נוחות או מבוכה מלבישת המכשיר.

   2. מגברים ניידים או ידניים

   - תיאור: מגברים קטנים, המופעלים באמצעות סוללות, הכוללים מיקרופון ורמקול. ניתן להחזיק אותם ביד או להצמידם לבגד.

   - מאפיינים:

   - קומפקטיים ונוחים לנשיאה.

   - בדרך כלל בעלי עיצוב פשוט עם שליטה בסיסית לתפעול קל.

   - יתרונות:

   - מספקים הגברה מיידית של הקול.

   - רב-שימושיים, מתאימים גם לחללים פנימיים וגם לסביבות חוץ.

   - אתגרים:

   - דורשים מהמשתמש להחזיק או לנהל את המכשיר במהלך השיחה.

   - עוצמת ההגברה מוגבלת במצבים עם קבוצות גדולות או סביבות רועשות.

   3. מגברים מותאמים לסמארטפונים

   - תיאור: מערכות המשתלבות עם סמארטפונים באמצעות אפליקציות או התקנים חיצוניים שמתחברים למכשיר ומגבירים את הדיבור.

   - מאפיינים:

   - אפשרויות התאמה אישית דרך ממשקי אפליקציות.

   - מנצלות טכנולוגיה מוכרת עבור משתמשים המורגלים בסמארטפונים.

   - יתרונות:

   - דיסקרטיים ומשתלבים בטכנולוגיה יומיומית.

   - ניידים וגמישים להתאמה למגוון סביבות תקשורת.

   - אתגרים:

   - תלות בהתאמה לסמארטפונים ובחיי הסוללה שלהם.

   - עשוי לא להתאים למשתמשים בעלי ידע טכנולוגי מוגבל.

   סוגי. מיקרופונים: מיקרופונים ניידים, מיקרופון מדונה, מיקרופונים דשיים, מיקרופונים שולחניים ומיקרופונים משולבים בטכנולוגיה חכמה.

5. על פי המחקר, ההמלצות המרכזיות לשיפור האימוץ והשימוש במכשירי הגברה:

1. התאמה אישית של בחירת המכשיר

- התאמת המכשיר לצרכים וליכולות של המטופל:

- יש לבחור את המכשיר בהתאם לדרגת ההיפופוניה, היכולת הקוגניטיבית, והמטרות התקשורתיות של המטופל.

- חשוב לקחת בחשבון את ההעדפות האישיות של המטופל ואת הסביבות שבהן הוא מתקשר לרוב (למשל, בית, עבודה, או קבוצות חברתיות).

- התאמת מכשיר קל לשימוש: יש לבחור מכשירים פשוטים לתפעול כדי למנוע תסכול ולהגביר את הסיכוי לשימוש יומיומי.

2. תמיכה בהטמעה ובשימוש במכשיר

- מעורבות בני משפחה ומטפלים:

- מעורבות פעילה של בני משפחה או מטפלים בתהליך הלמידה והשימוש במכשיר יכולה לשפר את היעילות ולהגביר את התמיכה החברתית.

- הדרכת המשפחה או המטפלים על אופן תפעול המכשיר ועידוד המטופל לשימוש בו.

- מעקב ותמיכה מקצועית:

- יש צורך במעקב סדיר של קלינאי תקשורת על מנת להעריך את ההתקדמות של המטופל, לפתור קשיים טכניים, ולעדכן את תכנית הטיפול במידת הצורך.

3. העלאת מודעות ותפיסת ערך המכשירים

- הדרכת המטופלים על היתרונות של מכשירי הגברה:

- להסביר למטופלים כיצד המכשירים יכולים לשפר את ההשתתפות החברתית, העצמאות, ואיכות החיים שלהם.

- הפחתת סטיגמה:

- חשוב להתמודד עם תחושת מבוכה או חשש של המטופלים בנוגע לשימוש במכשירים על ידי הסברה שהשימוש בהם הוא כלי מועיל ולא סימן לחולשה.

4. שילוב מכשירי הגברה כחלק מתכנית טיפול משולבת

- שילוב עם טיפול התנהגותי:

- מכשירי ההגברה אינם מחליפים טיפול בדיבור (כגון LSVT LOUD), אלא מהווים פתרון משלים במקרים שבהם יש מגבלות פיזיות או קוגניטיביות.

- מעבר הדרגתי בין שיטות טיפול:

- במידת האפשר, להתחיל עם מכשירי ההגברה ככלי זמני ולנסות לשלב טכניקות אחרות לשיפור התקשורת הטבעית.

5. התאמת מכשירים מתקדמים וטכנולוגיים

- בחירת טכנולוגיה נוחה ומתאימה:

- שימוש במכשירים עם טכנולוגיה מתקדמת, כגון מגברים המתחברים לסמארטפונים, יכול להקל על מטופלים שמרגישים בנוח עם טכנולוגיה יומיומית.

- שדרוג לפי הצורך:

- מעקב אחר חידושים בשוק והתאמת המכשיר לצרכים המשתנים של המטופל לאורך זמן.

שיפור בקצב הדיבור

שיפור במגוון של תדירות הבסיס

שיפור בארטיקולציה

שיפור בתפיסה העצמית של איכות הקול ומובנות הדיבור

שיפור בדירוג הקול ומאפייני התקשורת על ידי מאזיניםשעפור בסגירת המייתרים ללא עליה במתח הגרון.

בליעה יעילה יותר

שיפור בתפקוד הלשון

שיפור בלחץ האוויר הסאב גלוטי

שיפור במימיקה

שינוי בתבניות אקטיבציה נוירולוגיות והפעלה של המיספרה ימין

אצל אנשים עם פרקינסון- חולשת שרירי הנשיפה משפיעה על יצירת לחץ תת-גלוטי. נשמע קול חלש, קצב לא אחיד והםרעה היציבה של ההפקה.

אצל אנשים עם טרשת נפוצה- ירידה במיאלין פוגעת בתפקוד שרירי הנשיפה. נשמע קול חלש ומתוח וקושי בשליטה על יציבות טון ועוצמה.

הרציונאל מאחורי שיטת EMST- אימון מתח של שרירי הנשיפה יביא לשיפור יציבות ההפקה הקולית.

2. שיטה:

   9 אנשים עם PD

   6 אנשים עם MS

   ללא מחלות נוירולוגיות נוספות,ללא טיפול מוטורי קודם או במקביל, ללא ציונים נמוכים במבחני אינטליגנציה, ללא מחלות קודמות במערכת הנשימה.

   חלוקה ל-2 קבוצות באופן רנדומלי (כאשר החוקרים יודעים מי משתייך לאיזו קבוצה)

   קבוצה א- קיבלה טיפול מיידי EMST ולאחר מכן טיפול משמר

   קבוצה ב- ללא טיפול ולאחר תקופה התערבות EMST

   בוצעה השוואה בין קבוצות ובתוך הקבוצות.

נבדקו השפעות על MEP, MPT, DDK, מובנות דיבור, קצב דיבור השאלונים לדיווח עצמי על השפעות על תקשורת והשתתפות.

3. תוצאות:

   שיפור במדד MEP אצל שתי הקבוצות לאחר התערבות וטיפול משמר

   שיפור מסויים במדד MPT אצל אנשים עם m.s (אבל המובהקות נמוכה אם הבנתי נכון)

   שיפור בDDK אצל אנשים עם m.s

4. שיפור משמעותי יותר בקרב אנשים עם m.s (אולי כי היו צעירים יותר?).

   התוצאות תואמות גם מדדים אובייקטיביים בסה"כ (כי השיפור המשמעותי רק בMEP אצל שתי הקבוצות).

5. ממליצה בשילוב שיטה נוספת כמו lsvt/ פורטה/ speak out

   
   

   צריך לקחת בחשבון את חסרונות המחקר: מדגם נמוך, חלוקה לקבוצות כאשר החוקרים יודעים לאיזו קבוצה כל משתתף שייך (יכול להיות הטייה פנימית?) ושימוש בשאלונים פתוחים.

על כל מוסד לבחור נציג מטעמו שישתף במידע הנ"ל

לאחר המפגש כל משתתף יקבל את הטבלה המלאה.