סט האמונות של התומכים בקודיפיקציה האוניברסלית מבוסס על כך שכל אחד ואחת מאתנו מגיעים לשוק עם סט של העדפות (אני מעדיפה ילד עם שיער חלק על פני מקורזל או עיניים כחולות על פני חומות). השווקים הם מנגנונים ניטרליים המיועדים להשאת העדפות הפרטים, גם בתחומים כמו גנים או תכונות אופי. 

אריאלי מציג ניסוי שערך ומסקנתו היא שנוכחות של נורמות חברתיות משפיעה על ההתנהגות שלנו. אריאלי קורא לרעיון זה ה"אמנה החברתית", שאותו הוא מגדיר כהסכמה מרומזת שיש לנו עם אחרים לפעול לפי נורמות וכללים מסוימים בחברה.

ובמה הדברים אמורים?
קיומן של נורמות חברתיות יכול להשפיע על קבלת החלטות ההורים בדבר הנדסה גנטית של העובר. לחץ חברתי למשל, יכול להשפיע על החלטת ההורים לבצע את ההליך. גם מעמד חברתי יכול להשפיע על החלטה זו, אם להנדס גנטית את העובר מצביע על אמידות כלכלית ההורים עשויים לקחת זאת בחשבון כאשר הם שוקלים לבצע את ההליך. נורמות חברתיות נוספות שיכולות להשפיע הן אופנה חברתית, הרצון להשתייך ועוד. 

לטענת אריאלי, ואנו מסכימות עמו בנקודה זו, חשוב להיות מודעים לתפקיד שממלאות הנורמות החברתיות בחיינו ולשאוף לקבל החלטות העולות בקנה אחד עם הערכים והעדיפויות שלנו, גם מול לחץ חברתי לעשות אחרת.

גם אם יש לנו מוכר שרוצה למכור וקונה שמעוניין לקנות, לפעמים נאלץ לאסור על העסקה. יכולים להיות רופאים שירצו להעניק את שירותם והורים שיהיו מוכנים לשלם על כך, ובכל זאת נאסור את העסקה. מדוע שנעשה זאת? לפעמים לרכישה של משאבים מסוימים יש החצנות שליליות. הרגישות המוסרית של אנשים יכולה להיפגע מהיחשפות לעסקאות מסוג זה. 

ביקורת על האקסוגניות של השוק:
ביקורת של דן אריאלי לפיה השוק לא רק מקבל את ההעדפות של האנשים כנתון אלא גם משפיע ומעצב את העדפות השחקנים. הורים יכולים לבוא עם סט העדפות מסוים, אך השוק ידחוק את דרכי ההערכה החלופיות שלהם ולבסוף העדפותיהם ישתנו.