לכל תלמיד יש דרך שונה ללמוד, להבין ולזכור ואין תלמיד "ממוצע" . לכן ניתנות לתלמידים אפשרויות שונות להצגת הנושא הנלמד, אפשרויות שונות להראות מה הם יודעים ודרכי מעורבות שונות לעורר בהם עניין.

המטרה העיקרית היא להוציא את המיטב מכל תלמיד בשיטת "חנוך לנער על פי דרכו".

לפי גישה זו, כבר בשלב התכנון יש ליצור מגוון אפשרויות ודרכי למידה, כך שכל תלמיד יוכל ללמוד בדרך שמתאימה לו. הרעיון המרכזי הוא שסביבה גמישה ומגוונת מאפשרת לכל לומד, עם צרכים ויכולות שונים, לקבל הזדמנות שווה להצליח.

הבסיס לגישה הוא ההבנה שכל תלמיד הוא ייחודי – עם תחומי עניין, חוזקות ואתגרים משלו – ושאין דרך אחת שמתאימה לכולם. לכן, גם מורה מצוין שמלמד באופן אחיד לא יוכל לתת מענה מלא לכל תלמידי הכיתה.

במקום זאת, עיצוב אוניברסלי ללמידה מציע ליצור גמישות ולספק חלופות שונות בלמידה, כדי להסיר חסמים שמקשים על תלמידים להבין, להשתתף או להביע את הידע שלהם. ההוראה מתמקדת ביכולת של כל תלמיד להתקדם, ופועלת להקל על הקשיים שמונעים זאת.

בנוסף, גישה זו מאפשרת גם לתלמידים מחוננים ומצטיינים להעמיק, להרחיב ולהתפתח מעבר לנדרש, באמצעות אתגרים מותאמים ורמות שונות של מורכבות.

בסופו של דבר, הגישה שואפת לבנות סביבת למידה נגישה, משתפת וגמישה, שבה כל התלמידים יכולים לקחת חלק פעיל ולהתקדם – מבלי להוריד את רמת הדרישות או הציפיות מהם.

הרעיון הוא שהמורה יבנה שיעור יעצב ויתכנן באופן גמיש כך שכל תלמיד יצליח למצוא את הדרך הטובה והנכונה עבורו ללמידה

דרך זו מסייעת להגיע למספר רובדים ועומקים בלמידה

איתי לידי ובמרחב, עבודה בקבוצות דפרנציאליות, כל הכתה כל הזמן, עיצוב מרחבי העבודה שונים ומגוונים (עמידה, ישיבה, שכיבה...)