יום אחד, נבט פרח קטן באדמה. הוא היה חלש ועייף אחרי החורף הארוך והקר. הוא הרגיש את האדמה לוחצת עליו ולא ראה אור.

"אוי," נאנח הפרח הקטן, "מתי יגיע האביב?"

יום אחד, הוא הרגיש חמימות נעימה מעליו. זה הייתה השמש החמה של האביב. השמש חייכה אל הפרח ושלחה קרניים חמות וזהובות.

"שלום לך, פרח קטן," אמרה השמש. "הגיע האביב! עכשיו אתה יכול לצמוח ולפרוח."

הפרח הקטן הרגיש כוח חדש זורם בעליו. הוא התחיל לאט לאט לדחוף את האדמה ולצאת החוצה. הוא ראה אור בהיר וצבעים יפים מסביב.

הוא פגש פרפר צבעוני שטס לידו. "שלום!" אמר הפרפר. "איזה יום יפה באביב!"

הפרח הקטן חייך. הוא פתח את עליו הירוקים הקטנים וראה פרחים אחרים בכל מיני צבעים פורחים סביבו. הוא הרגיש שמח מאוד.

השמש המשיכה לחמם אותו בעדינות, והגשם הקל השקה אותו. הפרח הקטן גדל וגדל, עד שהפך לפרח יפה וצבעוני בעצמו, חלק מהיופי הנפלא של האביב. הוא נהנה מהרוח הנעימה, מהשמש החמה ומהחברים החדשים שלו בגינה.