לכן לא מזדהה במקרה הזה עם מה ש'יעל' שיתפה. למרות שאני בהחלט יכולה להבין את הקושי שלה.

אני מזדהה עם יעל בחלק מהסייעות.

יש עוד נקודה- בהפסקות יש בין התלמידים הרבה מריבות ואם הסייעת הייתה איתם זה היה חוסך הרבה צער ומכות... אבל לא נעים לי לומר שתצא איתם ותיהיה צמודה אליהם, כי אין לה הפסקות ואנחנו עובדות עד 16:00.

היחסים מורכבים כי הן מאוחדות נגד שתי הגננות.

כל אחת מהן מועסקת על ידי גורם אחר ויש לה זכויות אחרות. האווירה בגן מאוד מתוחה, אין שיתוף פעולה, הן מכפות אחת על השנייה ומצד שני הן גם דורסות אחת את השנייה. הן מחליטות מה סדר היום מבלי לתאם מול הגננות למשל: קוראות לכל הילדים למפגש למרות שזה לא הזמן. מחליטות אם היום נצא לחצר או לא לפי מה שנוח להן. רבות מי תחליף טיטולים/תנקה... ברגע שיש דרישה מצד הגננות יש כמה ימים של חרם והן לא מדברות עם הגננות... הפסקות- יכולות לצאת ליותר זמן ממה שמגיע להן.

כמובן שהכל נעשה מול הילדים למרות בקשות חוזרות לא לדבר לידם על נושאים כאלו.

נעשו מספר שיחות עם גורמים בכירים יותר אך המצב נשאר אותו הדבר. לדעתי, מסיבה ברורה שהן יודעות שיש אצלנו מחסור בכוח אדם.

אחת מהסייעות מתחילת השנה לא נתחברה למורה השנייה וגרמה לאווירה לא נעימה בין הצוות וגם בכיתה בכלל, למרות אין ספור שיחות או הסברים עדיין לא הצליחה להבין את הכללים אם זה לכתוב ולעבוד במקום התלמידים להעיר באמצע שיעור מה שקרה בסוף זה שפשוט ביקשנו מהמנהל להחליף אותה והאמת האווירה והחיבור השתנה.

אני ממלאת מקום של מחנכת הכיתה שיצאה לחופשת לידה במשך חצי שנה.

התחלתי את השנה כסייעת בכיתה, ומאז שהפכתי להיות המחנכת של הכיתה לא נמצאה סייעת קבועה לכיתה שלי ולכן אני חווה שינויים רבים וחוסר יציבות בתחום הזה.

כן יצא לי להכיר סייעות מכל מיני סגנונות, גם כאלו עם רצון טוב ונכונות לעזור ולקדם את התלמידים, אך גם סייעות שאין להן את הכלים בגלל שהן צעירות מאוד ואינן בעלות נסיון קל אפילו בתחום כה רגיש וחשוב (בעיניי זאת הסיבה שהן בפלאפון או לא במקום של עזרה וקידום התלמידים).

אז זה תלוי סייעת.

יש סייעת שאני מסכימה מאוד עם יעל ומאוד מורכב עבודת הצוות איתה. ועוד יותר כשהיא יותר מפי שתיים ממני בגיל.

למשל בשבוע האחרון כשיצאנו להסעות ביקשתי ממנה להיות אחרונה ולוודא שכל התלמידים מגיעים ושאני אהיה ראשונה. ובאמצע הדרך מול התלמידים היא צעקה שהיא לא יכולה והיא ראשונה. והמון סיטואציות של חוסר אונים (וחוסר הבנה שהיא הסייעת ואני המחנכת שמנהלת את הכיתה ולא היא)

לעומת זאת יש סייעת שאני הרבה יותר מסתדרת איתה. ויכולה להעזר בהב במהלך השיעור שתעזור לתלמידים.

אבל אכן זה משהו שאני יודעת שאני צריכה לעבוד עליו וללמוד אותו איך להעזר בהם בצורה המיטבית. ואיך לנהל את הצוות בכיתה שלי בצורה הטובה ביותר. אתגר שמקווה לצלוח אותו יום אחד.

אני מורת שילוב ולכן אין לי סייעת אבל אני רואה בכיתות השונות שבהם יש סייעת ואני יכולה להבין על מה יעל מדברת. הסייעות מגיעות לעיתים קרובות באיחור גדול לבית הספר, יושבות שעות רבות בחדר מורים ללא עשיה. אני חושבת שזה לא נעשה ממקום של עצלות אלה ממקום שהם לא ככ יודעות מה התפקיד שלהם וכמה שהם יכולות להיות משמעותיות. בעיני דיבור קל והבנה של התפקיד שלהם יכול לעשות שינוי גדול בע"ה