נוף מחיי היומיום. הבריכה צוירה כחלק מרכושו והנאתו של הנפטר. מוקפת עצים. בתוך הבריכה אפשר לזהות דגים , עופות מים וצמחי מים. הציור צויר בתוך מערת הקבר של הנפטר במטרה לאפשר ל'קא' (תמצית הנשמה) להתאחד עם גוף המת.

כיון שמטרת הציור הינה דתית, סגנון הציורים התבסס על ידי חוקים קבועים שנקבעו על ידי כהני הדת. על פי החוקים נקבע שהאוובייקטים  יתוארו באופן הברור והמובן ביותר. התיאור הוא אמיתי אך מעוצב באופן תמציתי וסכמטי. המקומות מתוארים מנקודות מבט שונות וכך נראים הדברים באופן האופייני.

הציור הוא סמלי, אינו שואף להעתיק את המציאות. האמן אינו מצייר את מה שהוא רואה אלא את מה שהוא יודע שקיים.

היוצר מתאר את האישה כאלילת פריון.

הוא מבליט את האברים החשובים לפריון– החזה, הישבן והבטן . בעוד האברים ש"אינם חשובים" לפריון כמו הראש מכוסה בדגם , הידיים קטנות וכמעט ואינן נראות וכך גם הרגלים

היא אינה נועדה לעמידה, אלא היו מחזיקים אותה ביד בעת פולחן. היא הייתה מברכת את המחזיק בפריון.