הגורמים:

 | הגורם החברתי | הגורם מדיני/פוליטי | הגורם הכלכלי | הגורם התרבותי
 | בצרפת היו 3 מעמדות: מעמד הכמורה (100,000) מעמר האצולה (400,000) והמעמד השלישי(24,5 מיל) כלל: איכרים רופאים עורכי דין חסרי כל  הוגי הנאורות/אנשי ההשכלה  בעלי מקצועות חופשיים | משטר אבסולוטי כל הסמכויות בידי המלך והוא שולט בחסד האל האצולה והכמורה נהנו מתפקידים ציבוריים שהמלך העניק להם(שר האוצר) המעמד השלישי למרות שהוא הרוב בצרפת לא קיבל זכויות פוליטיות | צרפת הייתה נתונה בחובות כבדים ועול המיסים הכביד על המעמד השלישי המשבר הכלכלי נבע משלוש סיבות: הוצאות גדולות על הצבא חובות ממלחמות קודמות(מלחמת שבע השנים בעצמאות ארה"ב) אחזקת ארמון המלוכה והחצר שבה התגוררו נוסף על המלך ומשפחתו גם אלפי אצילים פקידים ומשרתים שניהלו אורח חיים ראוותני ובזבזני(מקור ספר הלימוד ומשימה היחסים בין האצולה למעמד השלישי) | רעיונות של תנועת ההשכלה כמו חירות שיוון בזכויות וחובות זכויות האזרחים להשתתף בשלטון השפיעו על רבים בצרפת(אנשי ההשכלה=מעמד השלישי) הצלחת המהפכה האמריקאית השפיעה על הרצון לחולל שינוי בצרפת (צרפת עזרה למתיישבים במושבות)  
 | מסקנה-פער חברתי מאד בעייתי בצרפת | מסקנה-אין שיוון זכויות למעמד השליש ואין לו כוח פוליטי(שהוא הרוב) | מסקנה-למעמד השלישי יש הרבה חובות בתחום הכלכלי אבל אין להם זכויות בתחום הפוליטי | מסקנה-צרפת היא מרכז התרבות האירופאי וישנם פילוסופים(אנשי נאורות משכילים) ואנשים רבים רוצים שינוי חירות חופש שוויון 

משמעות המילה פאודום היא ״נחלה״ או ״אדמה״. בקשרי ה״תלות וחסות״ בין המעמדות האצולה והמלך נותנים אדמות לאותם לוחמים אשר שומרים על בטחונם . ב״נחלות״ האלו גרים האיכרים שמגדלים באדמות ״האדון״/״הסניור״שלהם בתמורה הם מקבלים ביטחון וייבול.

הקשרים במבנה של החברה הפיאודלית הם קשרים של ״תלות וחסות״.

 

1. אבסולוטיזם: מהמילה ״אבסולוט״, מוחלט. אבסולוטיזם היא שיטת שלטון שבראשה עומד אדם המחזיק בכל הכוח השלטוני: שיפוט, ביצוע וחקיקה. אף איש או גוף לא יכולים להתנגד לו. 

2. מלוכה/ מונרכיה: שיטת שלטון שבראשה עומד מלך (מונרך) או מלכה. מלך יכול להיות גם מלך אבסולוטי והייחודי שליטה היא שהשלטון עובר בירושה. 

3. כנסייה: הגוף המרכזי בימי הביניים שהעניק לגיטמציה למלוכה ולשלטון האבסולוטי. לכנסייה היה מונופול על הידע בימי הביניים. הוגי הנאורות ואנשי המהפכה המדעית הצליחו לקחת את המונופול על הידע מידי הכנסייה

4. ״הסדר הישן״: הכוונה לסדר החברתי ששרר בחברה לפני עידן הנאורות והמהפכה המדעית, כלומר בתקופת ימי הביניים. באותו סדר לא היה שוויון, השלטון היה אבסולוטי ומחולק על פי מעמדות (פאודליזם) ובראשו עמד מלך (מונרכיה).  

5. לגיטימציה: מהמילה ״לגיטימי״, והמושג מתייחס למקור הסמכות של גוף או אדם בעל כוח. לדוגמה, מקור הלגיטימציה, כלומר מקור הסמכות של המלך היה האצולה והכנסייה ומקור הסמכות של ראש ממשלת ישראל הוא הסכמת הנשלטים, כלומר הסכמת העם. 

 

6. מונופול: שליטה של אדם או ארגון על תחום חיים מסוים. לדוגמה לכנסייה היה בימי הביניים מונופול על הידע, לחברת החשמל בישראל יש היום מונופול על שוק החשמל.

 

 

 

מעמד השלישי - הוא מעמד חברתי שהיה בצרפת בערב המהפכה הצרפתית. היה המעמד הכי נמוך/נחות בחברה הצרפתית שאליו היו שייכים  יותר מ- 24 מיליון איש. מה שמביא למסקנה שרוב האוכלוסייה הצרפתית הייתה שייכת למעמד זה.

גם במעמד זה היו פערים חברתיים וכלכליים: בעלי רכוש מול אנשים ללא רכוש, משכילים מול הלא יודעים קרוא וכתוב. נכללו במעמד זה סוחרים, בנקאים ובעלי מקצועות חופשיים: רופאים, עורכי דין, הוגי הנאורות ובעלי מלאכה וכן גם קבצנים ואיכרים.

על ״המעמד השלישי״ היה נטל המיסים. למרות המיסים הגבוהים שהיה עליהם לשלם, לא היה להם ייצוג בפרלמנט ( ״אין מיסים ללא ייצוג״).

רוב המעמד התמרמר על כך  שאין להם זכויות למרות המיסים. דרשו לבצע תיקונים במשטר הישן (אבסולטי/מלוכני/פיאודלי).

 

״אצולת הגלימה״ - מנתה בעיקר מקבלי תואר אצולה חדשים או בעלי משרות יוקרתיות. 

אנשים קנו את התואר של האצולה בכסף מהמלוכה שניסתה בדרך זו להעשיר את אוצרה.

באסיפת מעמדות שהיה שייך לאצולה אנשים שהיו שייכים לאסיפה זו היו לובשים גלימות ולכן קוראים להם ״אצולת הגלימה״. 

 

 

אסיפה לאומית - נציגים מכל שלושת המעמדות החליטו לכנס אסיפה. המעבר מאסיפת המעמדות שהיתה שייכת רק למעמד האצולה והכמורה לאסיפה לאומית שבה משתתפים נציגי כל המעמדות. זו הפעם ראשונה שמעמד הכמורה והאצולה מקבלים את המעמד השלישי.

 

 

 

 

בורגנות/בורגנים - (קבוצה מתוך המעמד השלישי).

הבורגנות היא המעמד המודרני של בעלי ההון (כסף) הכולל בני אדם המתפרנסים מעיסוקים רבים כמו בעלי מפעלים, בנקאים, סוחרים, בעלי מקצועות חופשיים: מהנדסים, רופאים, מדענים, מורים, עיתונאים.

מעמד הבורגנות מתאפיין בפערים חברתיים, כלכלים ותרבותיים. מקובל לחלק את מעמד הבורגנות ל - 3 קבוצות: הבורגנות הגבוהה (אצולת הגלימה), בעלי מקצועות חופשיים, הבורגנות הנמוכה (איכרים).