גזענות ובריונות כלפי אחרים בגיל ההתבגרות by ג'ניפר גרייס https://padlet.com/yennyarrosas/jl0j0zwaqsoydgds במהלך הכנת מצגת זו נחשפנו לסיפורי תלמידים שעברו התעללות, השפלות והקנטות כאלה ואחרות בגיל ההתבגרות. בעקבות זאת אנו שואלים: מה מרגישים המתעללים במבט לאחור? האם הם מכים על חטא? האם יצא להם לפגוש את הנער.ה שבהם פגעו בעבר לאחר מכן? איך חשו בעקבות פגישה זו? *נשמח אם תוכלו לשתף אותנו בסיפוריכם ולהעשיר את כלי העבודה *הסיפורים יוצגו בעילום שם en-us 2023-01-24 15:33:04 UTC 2023-02-21 10:39:02 UTC hello@padlet.com ג'אמד yennyarrosas https://padlet.com/yennyarrosas/jl0j0zwaqsoydgds/wish/2460450933
בתיכון היינו חבורה של בנים. גדלנו ביחד, חלק מהגן, חלק מביה"ס היסודי, חלק מהחטיבה, ולבסוף התגבשנו כקבוצה בתיכון. היינו 8/9 בנים. אחד מאיתנו, אבי (שם בדוי), היה נמוך. לא נמוך קומה, פשוט נמוך בצורה משמעותית מכל השאר. יום אחד הגיע אחד החברים ואמר "אתם יודעים איך אומרים גמד בערבית?....ג'אמד". מאותו הרגע לאבי קראנו "ג'אמד". זה תפס מיד, כולם אבל כולם קראו לו ג'אמד. חברים ממעגל ראשון קרוב, חברים מהשכבה. זה הגיע למצב שאף אחד לא זכר יותר או ידע שקוראים לו אבי. גם אף אחד לא שאל אותו אם הוא אוהב את השם הזה. הוא הגיב לזה מיד. נכנס לתפקיד ועיצב את השם. יום אחד שמענו ברדיו את השיר: Jamming של בוב מארלי. כל התלמידים בתיכון שרו לו: מג'אמד, מג'אמד, מג'אמד, מג'אמד - לפי המנגינה של השיר. לא חשבו שיש בזה משהו רע, או שאכפת לו. הוא קיבל הכל בשמחה, הוא מעולם לא התלונן. אחרי התיכון והצבא התפזרנו והתרחקנו, כל אחד הלך לדרכו. כעבור 3 שנים ראיתי את אבי בפאב בת"א. ניגשתי אליו בשמחה וקראתי לו "ג'אמד!" בקול. הוא לא ענה לי. "ג'אמד מה העניינים?" שאלתי אותו, והוא שוב לא ענה לי. ניסיתי שוב להסב את תשומת ליבו "ג'אמד מה קורה?" הוא הסתובב אלי וצעק "קוראים לי אבי!"


לקחתי כמה צעדים אחורה. אחרי כמה דקות פניתי אליו שוב "אבי מה קורה? לא התראנו הרבה זמן". נהלנו שיחת חולין קרה.


לא התייחסתי לזה יותר מידי. כמה חודשים לאחר מכן נפגשתי במקרה עם אחד החברים וסיפרתי לו על מה שקרה. הוא אמר שאבי התרחק מכולם. כשהם היו נפגשים הוא הפסיק לענות לשם ג'אמד. לא הסביר, לא אמר כלום, פשוט הפסיק לענות. לאט לאט התרחק מכולם.


במהלך השנים אבי חזר בתשובה. כעבור 10 שנים קיבלנו הזמנה לחתונה שלו. הגענו כולנו. התרגשנו ושמחנו בשבילו. אפילו שהוא כבר לא היה קשור אלינו.


לא נעים לי להגיד אבל בדרך לחתונה שמנו את השיר של בוב מארלי Jamming, שרנו וצחקנו.


יצא לי לחשוב על אותו הערב כשראיתי את אבי בפאב בת"א. כמה פעמים הוא היה צריך לעבור את עוגמת הנפש הזאת עם אנשים? כולם הכירו אותו כג'אמד. כל אותן הפעמים בהן הוא סבל בתיכון ולא אמר כלום. כמה זה פגע בו?


היום פחות כיף לי לשמוע את השיר של בוב מארלי.


מעניין איך אבי מרגיש כשהוא שומע אותו?



]]> 2023-01-29 17:51:44 UTC https://padlet.com/yennyarrosas/jl0j0zwaqsoydgds/wish/2460450933 פזילה yennyarrosas https://padlet.com/yennyarrosas/jl0j0zwaqsoydgds/wish/2460451802
לפני 35 שנה כשהייתי בתיכון הייתה בכיתה שלי תלמידה עם פזילה קטנה.


לא היו לה בעיות ראיה, היא לא הרכיבה משקפיים. רק פזילה קטנה.


אני עשיתי לה את המוות. לא שחררתי, ירדתי עליה, צחקתי עליה. קשה לי לכתוב כמה רע הייתי אליה.


כאשר נולדה בתי הבכורה היא נולדה עם פזילה. עד היום יש לה פזילה קטנה. 


אין יום שאני לא מכה על חטא ומצטער שצחקתי על אותה התלמידה בכיתה.



]]> 2023-01-29 17:53:02 UTC https://padlet.com/yennyarrosas/jl0j0zwaqsoydgds/wish/2460451802 ילד לבקן yennyarrosas https://padlet.com/yennyarrosas/jl0j0zwaqsoydgds/wish/2460452309
כשהייתי בחטיבת הביניים, בכיתה שלי היה ילד לבקן. נראה לי שלא צריך להכביר במילים אתם כבר יכולים לתאר מה הוא עבר. וואו - מה לא עשינו לו. כל הזמן היינו קוראים לו זקן. מחקים הליכה של זקנים לידו, משתעלים, והולכים עם גב כפוף. בשיעורי ספורט ביקשנו ש"ישב בצד כדי שלא יפגע". בפורים התחפשנו לזקנים.


מסכן, מה הוא לא עבר...


אחרי 30 שנה, ראיתי אותו מרחוק בקניון ברמת גן. שמחתי לראות אותו. התלבטתי האם לגשת אליו ולהגיד לו שלום. בסוף החלטתי שלא. לא ידעתי איך הוא יגיב, לא רציתי להחזיר אותו אחורה לתקופה ההיא. זה לא יהיה הוגן כלפיו; לא ידעתי איך הוא ירגיש.


הרגשתי רע בשבילו ועם עצמי, והמשכתי בדרכי למקום אחר.



]]> 2023-01-29 17:53:50 UTC https://padlet.com/yennyarrosas/jl0j0zwaqsoydgds/wish/2460452309 חרם https://padlet.com/yennyarrosas/jl0j0zwaqsoydgds/wish/2489543144 כשהייתי נער בחטיבת הביניים היינו חבורה בכיתה של הילדים ה"רגילים", לא "מקובלים", לא חנונים", לא "ערסים". זכור לי מקרה שאחד הבנים הבולטים בחבורה, אופיר, ילד שובב מאוד, שאהב מעשי קונדס ותמיד הלך על חבל דק בין המותר לאסור, הייתה לו הרבה כריזמה והבנים בחבורה נהו אחריו. אותו אופיר אף פעם לא חסך ממני הצקות רבות והקנטות, אבל לא היה אלים כלפי. מתישהו מאיזושהי סיבה שלא זכורה לי, הוחלט לעשות עליו חרם מצד הבנים בחבורה(או חלק מהם). אני לא הייתי החבר הכי טוב שלו, אבל הייתי חבר טוב מאוד של מישהו שהשתתף בחרם באופן מובהק. אני זוכר שלא עשיתי משהו מיוחד כדי להוסיף לזה, אבל מצד שני גם לא גיניתי או התענייתי איך הוא מרגיש, כלומר שיתפתי פעולה בעצם בהימנעות מלהתערב או להתעניין. התקופה הזו חלפה כנראה די מהר וחזרנו להיות חבורה. אבל התחושה הזאת של העמידה מנגד עדיין מהדהדת. ]]> 2023-02-21 10:39:02 UTC https://padlet.com/yennyarrosas/jl0j0zwaqsoydgds/wish/2489543144