• נולדה בשנת 1890 בעיר סראטוב, רוסיה למשפחה יהודית מתבוללת.

• עלתה לארץ ישראל בשנת 1909 והתיישבה ברחובות ובהמשך בחוות כנרת.

• בשנת 1913 נסעה ללמוד אגרונומיה בטולוז, צרפת.

• נאלצה לשוב לרוסיה עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, שם חלתה בשחפת.

• חזרה לארץ בשנת 1919, אך עקב מחלתה לא יכלה להמשיך לעבוד בחקלאות.

• התגוררה בתל אביב בחיי דלות עד מותה ב-1931 בגיל 40.

שירתה

• כתבה בעברית בשפה פשוטה, ישירה ולירית.

• נושאים מרכזיים: אהבה נכזבת, געגועים, קשר לארץ ישראל, החמצה אישית.

• כתיבתה מאופיינת בכנות רגשית ובתיאורים ציוריים.

• רבים משיריה הולחנו והפכו לקלאסיקות בזמר העברי.

שירים מפורסמים

• "כנרת" – געגועים לכנרת ולחיי העבודה בה.

• "ואולי" – ביטוי לספקות על הגשמת חלומה האישי.

• "מנגד" – עוסק בחלומות שלא התגשמו.

• "זמר נוגה" ("ראי, ראי") – הולחן והפך לשיר ידוע.

מורשת והשפעה

• אחת המשוררות החשובות בשירה העברית החדשה.

• השפיעה על סגנון השירה העברית בזכות פשטותה וכנותה.

• נקברה בבית הקברות בכנרת, ועל מצבתה חקוקות המילים:
  "אורי דועך, נר אל נר, לך דומי, לך דומי".

עומר

רחל (רעיה^[2]) בלובשטיין, בִּתם של איסר-לייב וסופיה (שרה) לבית מנדלשטאם, נולדה בסראטוב שברוסיה. סבה מצד אמה, הרב משה מנדלשטאם, שימש כרבהקהילה היהודית של קייב. אביה, במקור מפולטבה, הקפיד על קיום שמירת המסורת היהודית, על אף שנחטף בגיל 8 לצבא האימפריה הרוסית ושירת שם 25 שנה. כאשר שוחרר, הורשה לגור היכן שיחפוץ בתחומי רוסיה, החל לסחור בפרוות והתעשר. עם שחרורו של איסר-לייב, נודע לו כי אביו התאבד בעת שירותו בעקבות הכאב על חטיפת בנו, וכי אימו נפטרה^[3]. איסר-לייב נשא אישה ונולדו להם ארבעה ילדים. לאחר שנפטרה, נישא בשנית לסופיה-שרה, שהייתה צעירה ממנו ב-20 שנים, ונולדו להם שמונה ילדים. רחל הייתה השביעית מבין השמונה^[3].

אמה של רחל, סופיה, הייתה אישה משכילה וידענית אשר הקפידה מאוד על חינוך והשכלת ילדיה. לרחל הוענקו שיעורים בעברית בילדותה. האם התכתבה עם לב טולסטוי^[4], ובביתם התארחו תדיר אנשים משכילים, בהם הסופר ולדימיר קורולנקו. בצעירותה עברו הוריה לפולטבה שבאוקראינה, שם למדה בבית הספר היהודי ובגימנסיה כללית. כבר בילדותה סבלה מתפקוד לקוי של הריאות ונשלחה לטיפולי מרפא, אליה הצטרפה אחותה ליזה שגם טיפלה בה. בהשפעת אחיה יעקב גילתה נטיות ציוניות והצטרפה לתנועת נוער ציונית. בגיל 15 החלה בכתיבת שירים ברוסית. האם סופיה נפטרה ב-1906 משחפת. לאחר מות האם פרסם האב מכרז לאישה שלישית והתחתן מטעמי נוחות. יעקב אחיה של רחל הציע לאחיותיו ללמוד במהרה מחשש שהאם החורגת תשתלט על כספי האב. בעקבות עצתו החליטו רחל ואחותה לעלות ארצה. בגיל שבע-עשרה עברה רחל עם אחותה שושנה לקייב, שם גרה האחות הבכורה ליזה, ולמדה ציור. בילדותה בפולטבה פגשה רחל את שולמית שימשלביץ' שהפכה לחברתה הטובה ביותר ועמה התכתבה לאורך השנים. מכתביה של רחל לשולמית אופיינו בקרבה והומור. שולמית כתבה בזיכרונותיה כי בנעוריה בפולטבה רחל הייתה מלאת שמחת חיים, צחוק ואור. היא ניגנה בפסנתר וציירה וחבריה ראו בה ציירת לעתיד. שולמית כתבה כי לדמותה הלירית של רחל צריך להוסיף דמות של רחל אחרת-בעלת ההומור הרב, המשתובב, הנוצץ^[

^{וגילי שגיא}

ואני יודעת שהיא כתבה את השירים: ואולי לא היו הדברים והשיר גם נעול וגם היא אהבה מאוד את הכנרת