"בימים אדומים של פרעות ודמים" by ‫מוריה חן אלמלם‬‎

המורה מוריה -

moriyahenl — 2015-05-07 19:21:36 UTC

המנון הלח"י שחובר על ידי אברהם (יאיר) שטרן מפקדה הראשון של מחתרת הלח"י.

המורה מוריה -

moriyahenl — 2015-05-07 19:27:40 UTC

שיר בית"ר נבחר כהמנון תנועת האצ"ל לאחר התפלגות המחתרת לאצ"ל וללח"י, החלק שנבחר להמנון היה הבית השלישי של השיר.

מיטל זר-

2020-11-05 08:11:06 UTC

2020-11-05 08:29:40 UTC

רוני בטורוב

2020-11-05 08:37:35 UTC

https://1drv.ms/p/s!AoljvuncM0j1giP4joqloXQk2c-T

2020-11-05 08:44:38 UTC

שרית איסחקוב

משה ברזני - רות יגודייב

2020-11-05 08:45:44 UTC

2020-11-05 08:48:36 UTC

נועה אוחיון מטלה בהיסטוריה

לינדה אג'יא

lindaagia2004 — 2020-11-05 09:02:02 UTC

2020-11-05 09:13:24 UTC

עבודה - רננה בן דוד

2020-11-05 09:23:00 UTC

2020-11-05 14:31:41 UTC

מירי מלושינסקי

2020-11-05 16:04:11 UTC

2020-11-08 20:13:04 UTC

תהילה נקב

ליה מלכות עמוס

2020-11-09 17:28:09 UTC

נועה עמאר

2020-11-10 08:14:08 UTC

אביטל חייטוב

2020-11-10 09:26:34 UTC

שיר המחתרת: עלי בריקדות

moriyahenl — 2020-11-10 10:09:29 UTC

הַיּוֹם שָׂרָה הַקְּטַנָּה
נִפָּרֵד בְּצֵאתִי לַמִּלְחָמָה
אֶת הַמְּדִינָה לְכוֹנֵן
מִשְּׁתֵי גְּדוֹת הַיַּרְדֵּן

גִּזְזִי צַמָּתֵךְ
וְחִגְרִי אֶת חֲגוֹרָתֵךְ
חַבְּקִינִי קְחִי מִקְלָע
וְאִתִּי לַשּׁוּרָה!

עֲלֵי בָּרִיקָדוֹת נִפָּגֵשׁ, נִפְגָּשׁ!
עֲלֵי בָּרִיקָדוֹת חֵרוּת נִשָּׂא בְּדָם וָאֵשׁ
רוֹבֶה אֶל רוֹבֶה, קָנֶה יַצְדִיעַ
כַּדּוּר אֶל כַּדּוּר יָרִיעַ
עֲלֵי בָּרִיקָדוֹת, עֲלֵי בָּרִיקָדוֹת נִפָּגֵשׁ!

וְאִם בִּתְלִיָּה
אֶמְסֹר אֶת חַיַּי לָאֻמָּה,
אַל נָא תִּבְכִּי
כָּךְ נִגְזַר גּוֹרָלִי

מְחִי דִּמְעָתֵךְ,
לַחֲצִי הַמִּקְלָע אֶל לִבֵּךְ
בַּחֲרִי לָךְ שֵׁנִי
מֵאַנְשֵׁי גֻּנְדָּתִי

עֲלֵי בָּרִיקָדוֹת...

moriyahenl — 2020-11-10 10:16:14 UTC

אבשלום חביב

moriyahenl — 2020-11-10 10:17:51 UTC

אבשלום חביב, בן רבקה ואליעזר, נולד בתמוז תרפ"ו 1926, בחיפה. גדל וחונך בירושלים.

כשלמד בתיכון בית-הכרם החל להתקרב לחוגים הלאומיים, הגיע להכרה כי על העם היהודי להילחם לעצמאותו, ובהיותו בן שש עשרה הצטרף לשורות האצ"ל. עם סיום לימודיו התיכוניים נענה לקריאת מוסדות היישוב, ויצא לשנת שרות בפלמ"ח והשתתף בפעולת שחרור המעפילים ממחנה עתלית.

הוא השתתף כמקלען בפעולות קרב רבות. בין השאר בהתקפות על מרכז הבולשת ומשרדי מס-הכנסה, ובניסיון לשחרור אסירי המחתרות מבית-הכלא המרכזי שבמגרש הרוסים בירושלים.

בפריצה למבצר עכו נפל בשבי יחד עם חבריו לפעולה, יעקב וייס ומאיר נקר. הם הועמדו למשפט בבית הדין הצבאי בירושלים, נשאו נאומי האשמה נגד השלטון הזר, ונידונו למיתה.

ב- י"ב באב תש"ז הועלו אבשלום ושני חבריו לגרדום בעכו ובפיהם שירת "התקווה".

מרדכי אלקחי

moriyahenl — 2020-11-10 10:26:37 UTC

מרדכי אלקחי, בן אורה ואברהם, נולד באדר תרפ"ה 1925 בפתח-תקווה.
הוריו, שעלו ארצה מתורכיה, חיו במחסור ועוני, ומרדכי הפסיק בגיל עשר את לימודיו ויצא לחפש עבודה כדי לעזור לאביו בפרנסת המשפחה. בגיל צעיר הצטרף לאגודת הספורט "מכבי הצעיר".

ב- 1943 התגייס לאצ"ל עם רבים מחבריו ועד מהרה הצטרף, ביחד עם קבוצתו, ללוחמים במנדט הבריטי. השתתף בפעולות קרביות רבות וב"החרמת" נשק ממחנות הצבא הבריטי. בהתקפה על מבצר המשטרה הבריטית בקלקיליה, במוצאי יום הכיפורים תש"ה, גילה אומץ לב בהצלת פצועי הפעולה ובהבאתם לבסיס.

ב"ליל ההלקאות", פעולת גמול של האצ"ל על הלקאת אחד מחברי ה"ארגון" ע"י הבריטים, נאסר עם אחדים מחבריו. הם הועמדו למשפט צבאי, ולאחר שכפרו בסמכות השופטים לשופטם, ונשאו נאום האשמה כלפי השלטון הבריטי, נידונו למוות.
ביחד עם שני חבריו יחיאל דרזנר ואליעזר קשאני, ועם חבר אצ"ל דב גרונר, הועבר מרדכי מתא המוות שבירושלים למבצר עכו, שם הועלו הארבעה לגרדום בשירת התקווה.

במכתב גלוי אל מוסדות הישוב, שביקשו ממנו ומחבריו לבקש חנינה כתב בין השאר:
"האם לא תבינו שבבקשות החנינה שלכם, אתם משפילים את כבודכם ואת כבוד העם כולו? הרי זו התרפסות בפני הרשות בנוסח הגלות. אנו הננו שבויים ואנו דורשים שיתנהגו עמנו כמו עם שבויים.. את רוחנו לא ישברו. אנו נדע למות בכבוד, כיאה לעברים".

הודיה סייג

2020-11-10 15:14:05 UTC

שקד חורש

2020-11-10 21:21:19 UTC

יעקב וייס

moriyahenl — 2020-11-11 08:47:59 UTC

יעקב וייס, בן יוסף והלנה, נולד בתמוז תרפ"ד 1924 בנוביזמקי שבצ'כוסלובקיה.
ההורים הקפידו להעניק לבניהם חינוך ברוח ישראל, ויעקב, בהיותו בן עשר, נשלח ללמוד בגימנסיה העברית במונקאץ'. כבר בשנת לימודיו הראשונה הצטרף לבית"ר ושם הועמקה ועוצבה דמותו הלאומית.

עם פלישת הנאצים לצ'כוסלובקיה ותחילת ההשמדה ההמונית, הקדיש עצמו יעקב להצלת יהודים, ובהתחפשו לקצין בצבא הונגריה, הצליח להוציא מאות יהודים ממחנות ההשמדה, כשהוא מציידם בתעודות מזויפות. פעולות אלה היו כרוכות בתושייה יוצאת דופן ובאומץ לב עילאי, תכונות שבאו לביטוי גם לאחר עלותו ארצה.
ב- 1945 עלה עם אחדים מחבריו כמעפיל לארץ-ישראל. הם נתפסו בידי הבריטים, נכלאו במחנה עתלית וזמן מה לאחר מכן שוחררו.

יעקב הצטרף לאצ"ל והשתתף בפעולות-קרב רבות, בין השאר בשתי התקפות על מחנה הנופש הצבאי בנתניה - אחת מהן יחד עם דב גרונר - ובמעשי חבלה בגשרים וברכבות.

בהתקפת אצ"ל על כלא עכו נפל בשבי יחד עם חבריו, מאיר נקר ואבשלום חביב. השלושה הועמדו למשפט צבאי, נשאו נאומי האשמה נגד השלטון הזר ונידונו למיתה. באב תש"ז הועלו השלושה לגרדום במבצר עכו - כששירת "התקווה" על שפתותיהם.

דב גרונר

moriyahenl — 2020-11-11 08:48:04 UTC

דב גרונר, בן זלי ושמואל, נולד בכסלו, תרע"ג 1912 בהונגריה, למשפחה אמידה ובעלת מסורת של רבנים וחסידים. בגיל צעיר נתייתם משני הוריו.

עד היותו בן שמונה עשרה היה תלמיד ישיבה, הוא היה רב כשרונות, בעל אופי חזק, ואחד התלמידים המצטיינים. היה לציוני עוד לפני שחדרה הציונות לעיירה.

באוקטובר 1940 ,עלה ארצה בספינת מעפילים שהוא היה בין מארגניה. נתפס וישב שישה חודשים במחנה המעצר בעתלית. ב-1941 ע"פ פקודת בית"ר, הצטרף לצבא הבריטי וצנח כמתנדב מאחורי קווי האויב.

עם שחרורו מהצבא חזר לפעילות במסגרת אצ"ל ובהתקפות "הארגון" על משטרת רמת-גן. במהלך הפעילות נפצע קשה ונשבה ע"י הבריטים. הוא הועמד למשפט צבאי, כפר בסמכות הבריטים לשופטו ונידון למוות. שנה שלמה נמשכו המאמצים להציל את חייו מחבל התלייה, אבל בעוד האצ"ל מתכנן להבריח את דב ואת שלושת חברי אצ"ל שישבו עמו - דרזנר, אלקחי וקשאני - מתא המוות בירושלים, הועברו הארבעה, במפתיע, למבצר עכו שם הועלו לגרדום, כשהם שרים את "התקווה".

במכתב האחרון ששלח למפקד האצ"ל, כתב: "אני כותב שורות אלה ארבעים ושמונה שעות לפני שנוגשינו עומדים להוציא לפועל את רציחתם, ובשעות האלה אין משקרים. והנני נשבע, שלו הייתה לי הברירה להתחיל מחדש, הייתי בוחר באותה הדרך שהלכתי בה, בלי להתחשב בתוצאות האפשריות בשבילי."