*) שאלון (עם שאלות פתוחות) המיועד לאנשים הרלוונטיים למחקר שלכם או בעלי ידע רלוונטי למחקר שלכם

 

*) קבוצות מיקוד - איסוף מספר מצומצם של אנשים שהינם "מומחים" בתחום הנחקר, כאשר החוקר מכווין את הדיון על ידי שאלות ממוקדות סביב נושא המחקר

 

*) ניתוח מסמכים ודוחות - ניתוח טקסט בעזרת חוקים ברורים הידועים מראש למספר מוגבל של קטגוריות. ניתוח תוכן משמש לצורכי הפקה של הרעיונות המרכזיים של הטקסט, לאבחון מגמות וכוונים ויכול להיות בסיס להעלאת השערות ביחס לנתונים המופיעים

 

*) עריכת תצפיות - החוקר מגיע למקום בו ניתן לבחון את התחום הנחקר ומבצע תצפית התורמת להבנתו את עולם התוכן, מבלי לקיים תקשורת עם האנשים עליהם הוא מתצפת ומבלי להשפיע על המתרחש

ניתוח תוכן הוא שלב חשוב במחקר האיכותני, והוא מתבסס על התוכן כ'טקסט'. זהו לא שלב שאפשר לעשות "בראש", ולכן לא משנה עד כמה אתם מכירים היטב את חומר הראיונות או התצפיות שלכם, אין דרך לעקוף את השלב הזה, ויש לתמלל באופן מלא את הראיונות, התצפיות, ושאר החומרים שאספתם

 

שלב זה של קריאת החומר נקרא לעתים גם "התיידדות עם החומר". בשלב זה החוקר קורא את כל התמלילים של הראיונות, התצפיות וכד', אבל עוד לא מתפתה להתחיל למיין אותם, אך אפשר ומומלץ להתחיל לשרבט בצד הקריאה את הרעיונות הראשונים לקטגוריות

לאחר קריאת כל החומר וההיכרות עמו, זהו השלב שבו ממיינים את החומר לקטגוריות ולתמות, (תמה זהו רעיון אוניברסלי על זמני, לרוב משמש כמסר של יצירה ספרותית). זהו השלב המרכזי בניתוח הנתונים. זהו גם השלב השיטתי ביותר בניתוח התוכן ולכן הוא גם אורך יותר זמן בדרך כלל. 

 

שלב זה מתחיל בגיבוש של רשימת הקטגוריות הראשונית. רשימה זו עשויה להשתנות במהלך הניתוח, אבל אנחנו צריכים רשימה ראשונית כדי להתחיל. קטגוריות הן נושאי העל אליהם התייחסו מקורות המידע שלכם

 

כאשר החוקר מתחיל להכניס את התכנים לכל קטגוריה, הוא מתחיל לשים לב לכך שבתוך כל קטגוריה "נושא-על", מתחילים להתגבש תתי נושאים שהמרואיינים דיברו עליהם, כל אלו הן תמות, שעלו מתוך דברי המרואיינים, והתחלנו להבחין בהן רק במהלך החלוקה לקטגוריות

 

שלב זה של מיון החומר לקטגוריות ולתמות, התמות מתגבשות בהדרגה ויש למיין את כל החומר לתמות השונות עם היווצרותן. יצירת התמות בשלב זה היא דינאמית ויתכן שתשתנה מספר פעמים במהלך המיון. אל דאגה, לא מדובר ב"עבודה כפולה", אלא בחלק חשוב של עיבוד המידע. 

 

חשוב מאד: לעתים תיתקלו בפסקה או משפט שמתאימים לכמה תמות, ואפילו מקטגוריות שונות. אל תהססו "לשכפל" את החומר ולשים אותו בשתי התמות גם יחד. לאחר שכל החומר ממוין לקטגוריות ותמות. כאשר רשימת התמות התגבשה סופית אפשר לעבור לשלב הבא

 

 

 מה הכוונה במיון החומר בתוך התמות? גם כאשר שני מקורות או מרואיינים מדברים על אותו נושא, כנראה שיהיה הבדל ביניהם, התייחסויות שונות וכו'. 

 

בשלב זה תפקידנו לזהות את העמדות או התפיסות השונות, ולמיין את התוכן בתוך אותה תמה עצמה. שלב זה חשוב במיוחד משום שהצגת התפיסות השונות של המשתתפים השונים במחקר היא חלק מהותי מאד במחקר האיכותני. ובכך נוצרות לנו תתי תמות

 

לאחר שמיינו את העמדות, התפיסות או החוויות השונות בתוך כל תת תמה, נעבור על כל חוויה או עמדה כזאת, ובתוכה נבחר ונסמן ציטוט או שניים שמבטאים באופן הברור והמובהק ביותר את אותה עמדה או חוויה. שלב זה יעזור לנו מאוד בשלב האחרון – כתיבת פרק הממצאים

 

 

כתיבת פרק הממצאים מתחילה בבחירה מתוך כל הקטגוריות והתמות – אילו רלוונטיות לדיווח במחקר. ייתכן שהמרואיינים דיברו על נושאים טכניים או על נושאים שאינם רלוונטיים ישירות לשאלות המחקר, ולא נרצה לדווח על כך. לכן, נתחיל מבחירה של רשימת הקטגוריות והתמות שעליהן נרצה לדווח.

 

לאחר בחירה זו, נתחיל לתאר את הממצאים באשר לתמות השונות, כאשר בכל תמה נתאר את כל העמדות או החוויות שאיתרנו באמצעות ציטוט או שניים שממחישים אותה באופן הטוב ביותר.

סקירה ספרותית היא סקירה של ספרות- מאמרים, מחקרים, תזות, כתבי עת, מקורות תורניים, ועוד הקשורים או נוגעים לעבודת המחקר שאתם נדרשים לכתוב.

 

מבחינה תיאורטית כתיבת סקירת ספרות מספקת בסיס תיאורטי בהתאמה לשאלת המחקר, ובכך מייצרת מסגרת מדעית ותוקף לממצאי המחקר.

אפשר לדמיין את זה כמעין תשתית רחבה עליה יושב המפעל, כך גם סקירת הספרות היא התשתית לעבודה כולה עליה

 

כתיבת סקירה ספרותית צריכה להיות ברורה, מקיפה ומאורגנת שתעזור להתמקד ולבסס את הרציונל והצידוק תיאורטי למחקר כולו, יש כמה סוגי מבנים איך לערוך את סקירת הספרות:

מבנה אופקי: בשיטה זו ננסח ראשי פרקים בעלי קשר אופקי לא היררכי. כלומר, ראשי הפרקים יהיו “מקבילים” ולא יצאו אחד מהשני.

מבנה משפך: בשיטה זו ננסח ראשי פרקים היררכיים בצורת משפך (או פירמידה הפוכה) – נתחיל בנושא רחב ונצטמצם עד שנגיע לשאלת מחקר נקודתית.

 

*) פיתחו כמה אתרים במקביל שמכילים מקורות כגון ספרים, מאמרים וכתבי עת שבהם נמצאים מקורות הרלוונטיים לכתיבת עבודה סמינריונית. לא תחפשו מאמר על גידול חתולים בכתב עת אומנותי נכון?

 

*) חפשו מקורות מהימנים. אתרי אינטרנט פשוטים יכולים לתת לכם רקע לעבודה או לעזור בחיפוש מקורות, אך בסקירת הספרות אתם מחויבים לכללים נוקשים של מקורות.

 

*) הקישו מספר מילות מפתח שקשורים ישירות לעבודה שלכם, אם לא תמצאו מספיק מקורות, אז תרחיבו את החיפוש. לדוגמא: לעבודה על חשיבות מתן תרופתי לחולי סכרת נעורים, מילות המפתח יהיו סכרת נעורים וטיפול תרופתי.

 

*) השתמשו בביבליוגרפיה של המאמרים ובקישורים למקורות בכתבות כדיי להשלים מקורות, לא המצאנו את הגלגל, ומי שהמציא יכול לעזור לנו מאוד

 

איכות על פני כמות, השתדלו לא לסכם מקור באורך עמוד אם חשיבותו של המקור לעבודה היא קטנה. תנו לכל מקור את הגודל המתאים לחשיבותו.