ראשית, לפי דעתי ככל שהאדם משתדרג ומתפתח, זיהום האוויר והמים הולך מוגדל. כלומר: עם התפתחות האדם תבוא גם התפתחות הסביבה, אוכלוסיית העולם עולה וגדלה ועל מנת לאכלס את כל התושבים. צריך לבנות בניינים, מרכזים מסחריים, מפעלים, עצם בנייתם של מבנים אלה מזהמת את האוויר והורסת הסביבה. לדוגמה: ״עוד נכתב בדו"ח שטביעת הרגל האקולוגית של האנושות שילשה עצמה ב-30 השנים האחרונות. האוכלוסייה גדלה מ-3 מיליארד בני אדם ב-1960 ל-6.5 מיליארד בני אדם היום. לפי הערכות האו"ם, ב-2050 תגדל האוכלוסייה ל-9 מיליארד בני אדם. קצב גידול הצריכה היה מהיר מגידול האוכלוסייה, מה שמוביל לגדילתה של טביעת הרגל האקולוגית.״ (אתר עיתון הארץ) .

בנוסף לכך מודעות האנשים כלפי מצבו של כדור הארץ נמוכה יחסית, למרות שמידי שנה לשנה האחוז המודעות בעולם כלפי איכות הסביבה עולה אך זה עדיין לא מספיק. כי הזיהום הינו קיים והוא לא פסק, ופה ישנה הבעיה. תושבי כדור. הארץ אינם מבינים שברשותנו כדור ארץ אחד, ושאם לא נשמור עליו ונראה מידת אכפתיות כלפיו בעוד כמה שנים לא יהיה לנו מה להציל. וכאשר נסתכל אחורנית נצטער מאוד שלא פעלנו קודם ולא הצלנו את כדור הארץ היחיד שלנו.

לדוגמה:״ ב–2015 חשש האו"ם כי משבר האקלים מתקרב לנקודת האל־חזור ומאיים על עצם הקיום האנושי. רגע לפני ועידת האקלים בפריז, ועמה ההזדמנות הנדירה לגרום למנהיגי העולם להתחייב לשינוי משמעותי, הארגון היה זקוק למצוא דרך להפיץ את המסר לכל אזרח ואזרחית כדי להציל את העולם מקטסטרופה גלובלית. הפתרון? להזמין שיר מפול מקרטני, פרגי מהבלאק אייד פיז, נטשה בדינגפילד וג'ון בון גובי, אמנים שקרוב לוודאי נבחרו כיוון שגם הקריירה שלהם נמצאת על סף הכחדה. למאמץ שלהם, שיר אהבה לכדור הארץ.״

לסיכום יש לנו כדור ארץ אחד ומיוחד, ובמידה ולא נתעורר בזמן ולא נפעל במהרה, בעוד כ-50 שנה לא יהיה לנו כדור ארץ להציל וזה יהיה מאוחר מידי. עלינו לחשוף כמה שיותר אנשים כלפי מצבו של כדור הארץ. ולמנוע שהתפתחות והשתדרגות האדם איננה תפגע בכדור הארץ, אלא תגרום לשיפור במצבו והצלתו מזיהום.