איך העולם נראה פעם 
 איך הוא נראה 

היו באגמים  דגים ויוכלתם למצוא בשמים ציפורים היו אשכרה כלבים

יוכלתם למצוא ברחובות יונים 
 ןגם אנשים בלי מסיכות 

איך זה קרה 
 מה שקרה 
 אתם בטח שואלים

בגלל האדם שאותו אנו מקללים
 אותו האדם שבחר במקום לזרוק את השקית לפח
   לזרוק אותה ברחוב
 רותו האדם שבחר לא למחזר את הבקבוק שנגמר
 אותו האדם שלקח 10 שקיות ניילון במקום אחת 
 אחזה בן אדם
 רותו שאדם שאמר מה אכפת לי חחח
 ככה ככה זה קרה 
 העולם הפך להיות מה שניהיה

 אבא: תראו ילדים אהובים שלי ולא מאומצים שלי אתם דור העתיד,
  אתם רואים את הזבל הזה
 (ילד 2 קוטע את האבא ואומר)
 ילד 2:אתה מתכוון לבית שלנו
 אבא:(מסתובב אליו ועושה ששש וממשיך)
  דבר ראשון אמא שלך עשתה עבודה נהדרת בעיצוב הפנים בבית תראה איזה צבע שמנת מדהים,
  דבר שני הזבל לא רק נמצא בבית אלא נמצא גם ברחובות ביערות בכל מקום
 כל הילדים: אפילו בים?
  אבא:אפילו בים.
  בכל שנה נזרק לים טונות של טונות של זבל 
  ובקרוב יהיה יותר זבל בים מאשר דגים
  אנחנו חייבים לעשות משהו בנוגע לזה
 ילד 2: מה אפשר לעשות אבא?
 אבא:(מצחקק)מה אפשר לעשות? בני היקר
 אפשר ללכת לים עם שקיות זבל ולנקות 
 (מסתכל על הילדים שלו)מבחירה את הים
 ילד 3: אבל אבא מה עם ההפלגה לאירופה שאמא הבטיחה לנו
 אבא:שום הפלגה ושום אירופה 
  נלך לסיבוב בשכונה, ננשום אוויר נצא מהמסכים.
  בשביל מה הקימו פארק מתחת לבית
 (האבא פותח את הדלת ומחכה לילדים שלו שיצאו אף ילד לא קם )
 אבא: נו נו כבר קומו
 (כל הילדים קמים יוצאים מהדלת,האבא בודק שאף אחד לא נשאר מאחור)
 אבא:(לפני שיוצא לקהל) יש לנו רק כדור אחד ואם אנחנו רוצים שהוא ישמור עלינו אנחנו צריכים לשמור עליו
 ילד 3:  (צועק )לו אבא בוא כבר
 (יוצא)
 סוף

שירצקי: רגע מה אבל חשבתי שקבענו שכל אחד יביא רב פעמי לעצמו.

שגב: כן כן

ליבי: מה? רק את הבאת הכל חד פעמי? את יודעת כמה שזה מזהם? תראי את כל היער שמסביבך, אם נמשיך להתנהג ככה הכל ייהרס!

שגב: כן כן נכון

ליבי: (מסתכלת עליו כזה בחיוך)

נוי: קודם כל זה לא העניין שלך, דבר שני, היא ממחזרת כל הזמן,
נעמי:  עושה פרצוף של לא להגיד כלום
נוי : נו אל תהיה צנועה עכשיו
רק היום היא זרקה כוס פלסטיק לאדמה בשביל שזה יתקלה ויעזור לסביבה או משהו נכון?
נעמי : עושה שוב סימן של לא להגיד כלום
נוי :  לא יודעת לא ממש מבינה בזה….

ליבי: את עשית מה?!

נעמי: (בלחץ) הא?? מתי לעזאזל זה קרה? היא סתם ממציאה שטויות (לוחשת לה) תפסיקי כבר זה לא מצחיק!
אבל את רצינית? מה זאת הצביעות?
את יודעת כמה תעשיית הבשר מזהמת? שלשום את וחברים שלך הלכתם למסעדה וכולכם הזמנתם סטייקים!

שגב: וואי וואי איזה סטייק היההה

(כולם מסתכלים אליו בהפתעה)

ליבי: (מסתכלת עליו בכעס)

נוי: וואייייי אולי במקום שתתחילו לריב עכשיו ניקח מונית לקניון ונאכל שם במסעדת בשרים החדשה?

נעמי + ליבי:ממש לא!

שירצקי: אוי נו מה זה, שוב הן מתחילות? חשבתי ששבוע שעבר זאת הייתה הפעם האחרונה! 

שגב: את אל תתערבי

שירצקי: (מסתכלים בכעס ועושים אגרוף עם היד)

ליבי: יואו תהיו כבר בשקט שניכם! (לנעמי) אולי אני צריכה להזכיר לך שהכל את לוקחת בשקיות לכל מקום ואז זורקת אותן ולא משתמשת בהן שוב! הנה למשל עכשיו (מצביעה על השקית ביד שלה) את זה את הולכת לזרוק לפח כשתגיעי הביתה ואני בטוחה בזה!

נעמי: מה את מעלילה עליי עלילות זאת שקית נייר בכלל דבר שני השתמשתי בה כבר כמה פעמים לפחות

נוי: אצלנו בתל אביב יש המון שקיות בכל מקום וזה אף פעם לא הפריע לאף אחד, מה הבעיה שפה תהיה איזה שקית אחת.

ליבי: ב ע י ה 

שגב: אבל למה לחפור, לריב ולבזבז את כל הזמן שלנו? בואו נדליק את האש ונאכל כבר!

שירצקי: איזה אש בראש שלך? נראלך שבמצב כזה הן ייתנו לנו להדליק אש?

נעמי : נכון מאוד! 
(ליבי מסתכל על נעמי בהפתעה)

ליבי: מה איזה צבועה את?! אף פעם לא אכפת לך להדליק אש ועכשיו בגלל שאנחנו רבות את פתאום חושבת שזה מזהם?

נוי : מה אתם באמת רוצים להדליק מדורה עכשיו מה אנחנו אדם קדמון מה אתם רוצים לעשות מדורה תדליקו איזה מנגל יש כאן אנשים רעבים

נעמי: מי שמדברת! מאיפה בכלל הגיע הרעיון הזה של רב פעמי? לפני אנחנו כל הזמן היינו משתמשים בחד פעמי ולך לא היה אכפת!

ליבי: בטח שאכפת לי! תמיד אכפת לי! לך אפילו אין פח אורגני!

נעמי: אבל בניגוד אלייך, אני לא מזמינה באינטרנט כל יום!
(שירצקי ושגב עושים בטח ייאוש מאחורה ודברים בסגנון)

נוי: וואי תודה שהזכרתם לי בדיוק שלחו לי הודעה שהגיע החבילה שהזמנת מאסוס נלך אחר כך להביא 

נעמי: מה אני בחיים לא הזמנתי שום חבליה (בלחש) אמרתי לך כבר שזה לא מצחיק

ליבי: אבל אני לא נוסעת במכונית כל יום! 
שגב: האמת ש...
ליבי (בתגובה): שקט אתה!!

נעמי: ואני לא משאירה את האור דולק כל הזמן!

ליבי: ואני כן סוגרת את הברז כשאני מצחצחת שיניים!
(כאן שגב מתחיל לקפוץ ולנסות לתפוס את התשומת לב)

נעמי: מה? מה הקשר? אני לא זורקת את כל הבגדים שקטנים עליי לפח!

נוי: אז עכשיו אחרי שהחבילה הגיעה אני אומרת לאמא שלך שוב לזרוק את מה שלא יפה לפח.

נעמי: תפסיקי כבר!!! להמציא!!! שטויות!!!!

ליבי: אני לא מדפיסה כל דבר שאפשר!
(שירצקי באים ומפרידים בין נעמי לליבי ומפנימים את התשומת לב לשגב) 
(אחרי שליבי ונעמי שמות לב לשגב)

שגב: ואני, ואני, ואני! די כבר, חפרתן, מיצינו! 
שגב: אתם יודעים מה?
כולם: מה??
שגב: בתור אחד ש...
שירצקי: עצלן, אגואיסט, סוציופת ו..
שגב: שקט גלגלצ!! אבל את צודקת...
אני רוצה לומר לכן שאתן סתם מדברות ולא עושות כלום. פעם בחיים שלכן תעשו משהו בשביל העקרונות שלכן במקום סתם לריב עליהם.

שירצקי: כן יואו הדבר הזה חייב להיפסק, זה לא הגיוני שבאנו להנות בקמפינג וכל מה שאנחנו עושים זה לבזבז את הזמן שלנו על לריב על האקלים

שירצקי: זה אף פעם לא היה כיף (גלגול עיניים) יש לי רעיון! רעיון ממש טוב! אולי במקום לעמוד כאן ולריב על מי יותר שומרת על הסביבה, תוציאו את הראש מהאדמה ותסתכלו על היער שמסביבכן? כמה לכלוך ואיכסה יש פה, אפשר פשוט להתחיל לטייל כאן מסביבנו ולאסוף זבל. 
שגב: רגע מה?? זה לא מה שהתכוונתי...

(נעמי וליבי מסתכלות אחת על השנייה ואז על השאר בחשיבה כזה)

נעמי: טוב אני לא אגיד שזה רעיון רע.

ליבי: כן זה נשמע כמו פיתרון אפשרי.

נוי: (בטלפון מסתכלת כבר הרבה זמן ופתאום מרימה את הראש ומסתכלת מסביבה מסביבה) רגע מה? עכשיו הולכים לנקות את היער? רציני (לנעמי) לאן הבאת אותי? לקקל להגנת הטבע או שטויות כאלה? אני פרשתי לקניון (באה ללכת אבל מסתובבת להוסיף) נתראה👋🏻 אבל מקווה שלא (גלול עיניים) והולכת 
שירצקי: ואחרי זה סופסוף נדליק את האש ונצלה מרשמ…

נעמי + ליבי: לא!!

שגב: יודעים מה דווקא היה לי ממש כיף איתכם, (לשירצקי) אפילו איתך…

ליבי: אבל רק רבנו כל הזמן… (בבלבול)

שגב: זה היה כיף.

שירצקי: טוב יאללה מספיק, בואו נלך לנקות.