יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה by Inbar Zlotzover

סיפור חייו
בן ישיאמבט ומיהרט. סולומון שלמה נולד באתיופיה ביום כ"ו בסיוון תשנ"ז (1.7.1997). בן בכור, אח לפסיקה ולמזל ולבן הזקונים נתנאל. מצד אביו יש לו שני אחים למחצה בוגרים ממנו, יונאס ודסלין, החיים באתיופיה.
עלה לארץ עם משפחתו בשנת תשנ"ט (1999). ילדותו ובגרותו של סולומון עברו עליו בבאר יעקב, היישוב בו השתקעו הוריו. הוא למד בבית הספר היסודי ובחטיבת הביניים "הדרים", ממלכתי א', ביישוב. בתיכון למד בקרית החינוך השש-שנתית "ראשונים" על שם אילן רמון, מקיף י"א, בראשון לציון. אהב והתעסק בספורט.
תיארה מורתו יהודית ברילינג: "תחילת היכרותנו הייתה כמורה ותלמיד. בשקט ובצנעה שכל כך אופיינית לך הצלחת להתבלט, ביכולתך להתנהג כבוגר, לדאוג לעצמך ולא להישען על ההורים מגיל כה צעיר. גם כשבחרת לעבוד לא ויתרת על למידה ועל תעודת הבגרות. היית תמיד חלק בלתי נפרד מקבוצת תלמידי באר יעקב עם הומור משותף וחברותא שעומדת מעל הכול..."
שרה אדמסו, חברת המשפחה, סיפרה על סולומון כי "הוא ילד מיוחד, שגדל במשפחה לתפארת". ברוך בוגלה, מנהיג הקהילה האתיופית בבאר יעקב סיפר על סולומון: "הוא גדל פה, למד והצטיין בצורה בלתי רגילה". קרוב משפחה הוסיף: "סולומון היה ילד מחונן... היה בחור מצטיין. תלמיד טוב וחכם".
יונאס, האח סיפר על המפגש ביניהם בשנת 2007: "זה היה הדבר הכי יפה ומרגש בחיים שלי. למרות שהוא היה האח הקטן, הוא זה שתמיד עודד אותנו. הוא רצה שאלך ללמוד ואסיים את התואר. הוא הבטיח שאחר כך יעזור לי להגיע לישראל".
חברים ומכרים תיארו את סולומון: "הוא היה מלאך בדמות של אדם. תמיד עזר ודאג למשפחה ולחברים שלו", ציינה ירוס ילאו, קרובת משפחה. "הוא היה בחור מיוחד. אחד שקודם דואג לחברים ואחר כך לעצמו. הוא היה משהו יוצא דופן", דבריו של דוד דרג'ה, חבר ילדות. "היה לו לב ענק", הוסיף ברוך בוגלה.
סולומון התגייס ב-20 במרץ 2016 לצבא. הוא עבר את מסלול ההכשרה במשמר הגבול, כולל טירונות בת ארבעה חודשים והשתלמות "מובילי משימה", שהכשירה אותו לשמש כמפקד צוות. הוא שימש כלוחם בגזרה הצפונית במרחב עוטף ירושלים בפלוגה נ"א. קרוב משפחתו ציין: "הוא תמיד שאף להתגייס למשמר הגבול. לרגע לא ויתר".
מפקד משמר הגבול, ניצב יעקב שבתאי, ציין: "העלייה של משפחתך ארצה מלמדת על החיבור לארץ, למדינה ולעם. הרצון שלך לשרת שירות משמעותי ולחלוק גורל משותף עם בני עמך היה בדמך. חבריך סיפרו על צניעותך, עזרתך לזולת, חבר אמת, אמיץ ואמין. לא בכדי שימשת מפקד צוות". רב פקד משה דאבוש אמר עליו: "לוחם מצוין, צנוע ונותן דוגמה אישית". חברתו לצוות, זהבה סמואל, העידה: "הייתה בינינו כימיה כמו אח ואחות. אהבת להקשיב, אהבת לעזור לאנשים הזקוקים לעזרה, ישר קפצת".
ביום 15 באוקטובר 2016, במסגרת פעילות אבטחה שגרתית בגזרת הר אדר, נפצע סולומון בפיגוע דקירה. מפכ"ל המשטרה רב-ניצב רוני אלשיך סיפר: " התעקשת לחזור לשטח, כי לא יכולת לשאת בעובדה שחבריך יישאו בנטל בלעדיך" חברו של סולומון דוד דרג'ה הוסיף: "הוא נפצע בשנה שעברה וכשדיברנו אתו להפוך לג'ובניק, הוא אמר שזה גורם לו דווקא לשאוף עוד למעלה. הוא שאף הכי גבוה". שרה אדמסו ציינה: "אחרי הפיגוע משפחתו התחננה שלא יחזור לשירות הקרבי, אבל זה היה בדם שלו".
סמל סולומון נפל בקרב עם מחבלים בהר אדר ביום ו' בתשרי תשע"ח (26.9.2017). הוא נהרג בפיגוע ירי בעמדת הבידוק, במחסום שנמצא בכניסה ליישוב הר אדר כשהיה בעמדה לאבטחת כניסת פועלים פלסטינאים לישראל. יחד עמו באירוע נרצחו אור אריש ויוסף עותומאן, שני מאבטחים, ורכז הביטחון של היישוב נפצע קשה.
בן עשרים בנופלו. סולומון הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בבאר יעקב. הותיר אחריו הורים וחמישה אחים ואחיות.
לאחר נפילתו הועלה סולומון לדרגת סמל ראשון.