בביה"ס היסודי נופים מגדל העמק

ומחנכת כיתה ו'

תובנות מרכזיות מתוך ההרצאה של ד"ר תמי סבג-שושן על התרומה של אוצר המילים להבנת הנקרא:

1.ניתן להעמיק את הבנת התלמידים במשמעות המילים והשפעתן על התקשורת הבין-אישית

על פי ד"ר תמי סבג שושן בפיתוח מודעות לתפקיד המילים בהעברת מסרים והשפעת המילים על תחושות ודימויים .איך מילים שונות עשויות לעורר תגובות רגשיות שונות אצל בני אדם. לדוגמה, איך המילה "הכאב" יכולה להיתפס אחרת מאשר "המאבק".

כתרגול כדאי להפנות את תשומת הלב להבדלים בין מילים: לדוגמה, אפשר להציג זוגות של מילים נרדפות ולדון בהבדלים ביניהם – "חבר" מול "ידיד", "שמחה" מול "אושר". לאחר מכן, לשוחח על איך הבחירה במילה מסוימת משפיעה על הדרך בה השומע תופס את המסר.

 לשימוש במילים כדי לשנות סיטואציות חברתיות נלמד טכניקות תקשורת אסרטיבית: אפשר ללמד את התלמידים איך מילים יכולות לעזור להם להשפיע על סיטואציות חברתיות בצורה חיובית. לדוגמה, בהקשר של פתרון קונפליקטים, ניתן להדגים איך לבחור מילים בצורה כזו שמביאה לפתרון – כמו "אני מבין אותך, אבל אני לא מסכים" במקום "אתה לא צודק".

 כהכנה למצבי קונפליקט: אפשר להפעיל את התלמידים בדיונים או סיטואציות מסוימות שבהן הם צריכים לבחור מילים כדי להתמודד עם קונפליקט או אי-הסכמה בצורה שמכבדת את הצד השני ומביאה לפתרון.

2.נעודד את התלמידים לחקור את הקשר בין מילים לזהות האישית והתרבותית שלהם

נערוך חקר על זהות תרבותית והשפעתה על השפה ,משמעות השפה בהגדרת הזהות

נקיים דיון שבו התלמידים משתפים את המילים או הביטויים שנראים להם משמעותיים ביותר, המתקשרים לתרבותם ולזהותם האישית. ונבדוק אילו מילים הם מרגישים שהן חלק מהותי מאך שהם רואים את עצמם, או אילו מילים משדרות להם תחושות של גאווה או שייכות.

להשוואת מילים בין תרבויות שונות: בכיתה התלמידים מרקעים תרבותיים שונים, אפשר להזמין אותם לשתף מילים או ביטויים שמאפיינים את התרבות שלהם, ולדון יחד על המשמעות התרבותית של מילים שונות והשפעתן על הזהות האישית.

3.ניתן לשלב הוראת מילים עם תחומי דעת נוספים כמו ספרות ומדעי החברה   

בעזרת דיונים על תופעות חברתיות בשפה: ניתוח של תופעות חברתיות, כמו אפליה, שוויון מגדרי, או עוני, מצריך שימוש במילים המדייקות את המושגים החברתיים והחוקיים. תלמידים יכולים להיעזר במילים אלו כדי לדון בבעיות חברתיות ולהבין את משמעותן בהקשר של חוקים, ערכים חברתיים ופעולות פוליטיות.

במדעי החברה- מילים בנושא הכלכלה: במהלך לימוד כלכלה, אפשר להכיר לתלמידים מילים כמו "ביקוש", "היצע", "אינפלציה", "מיתון" ולדון בהן בהקשר של תהליכים כלכליים והשלכותיהם על החברה.

4.מה עושים עם תלמידים ששפת האם שלהם אינה עברית?

כשמדובר בתלמידים ששפת האם שלהם אינה עברית, ננגיש טקסטים ומאמירים בצורה מותאמת שתסייע להם להשתלב ולהתפתח בשפה העברית תוך שמירה על הכבוד והשימור של השפות והתרבויות שלהם. בשיעורים קטנים או קבוצות לימוד שממוקדים בהבנת השפה כשתלמידים דוברי שפות אחרות פוגשים טקסטים חדשים, ניתן לשלב תמונות שמסבירות את המילים או את הקשר הטקסט. כך התלמידים יכולים לקשר את המילה במשמעותה לתמונה או לדימוי. אפשר להשתמש במילונים דו-לשוניים או אפליקציות תרגום (כמו גוגל טרנסלייט) כדי לעזור לתלמידים להבין את המשמעות של מילים בשיעורים. שימוש בעזרים טכנולוגיים בעזרת אפליקציות ללימוד עברית (כגון Duolingo, אפליקציות ללימוד עברית לדוברי שפות אחרות) שיכולים לעזור לתלמידים לשפר את אוצר המילים שלהם ולהתאמן בשפה.

הנה רעיון לטקסט שניתן שהשתמשתי בו בכיתה ו', בהתאמה לתלמידים דוברי שפות אחרות:  "הילד שידע" של יוסף חיים ברנר: סיפור קצר קל יחסית, שעוסק במאבק פנימי של ילד בעולם המורכב שמתאר את חייו של ילד צעיר נוגע בשאלות של חינוך, הבנת העולם, ותפיסות של ילדים על החיים והמציאות.  התלמידים דוברי השפה אחרת התחברו מאוד לסיפור מהפן של המורכבות לשינוי שהם עוברים בעקבות העלייה לארץ בכל הרבדים הלשוניים התרבותיים וכו'. הסיפור אפשר להכיר מילים חדשות ולהבין את המשמעות שלהן בהקשר. 

פרקטיקה שיושמה בכיתה:

סיפורים עם דיאלוגים עשירים בשפה

מיתוסים מהתרבות היוונית סיפור על האלים היווניים שמשלב גם רעיונות עולמיים וגם מילים חדשות שמתאימות לשיח כיתתי סיפורי המיתולוגיה משפיעים על חיינו בדרכים רבות, ויש להם נוכחות בתרבויות שונות עד היום הם לא רק חלק מההיסטוריה או הספרות, אלא גם חלק מהשפה, מהאמונות, מהערכים ומהמנהגים של החברה.

במסגרת שעורי היסטוריה על תרבות יוון העתיקה חקרנו כיצד סיפורי המיתולוגיה משפעים על חיינו?

התיעוד נמצא בראש הפדאלט

ככל שאוצר המילים גדול יותר ועשיר יותר כך נוכל להרחיב את השיח ולהיות מדוייקים יותר באופן השיח. ככל שאוצר המילים שלנו עשיר יותר כך יש לנו את היכולת להביע רגשות באופן מדוייק יותר וברור. אוצר מילים רגשי הוא הדבק  המחבר את הטקסט וכך תורם להבנתו. הוא יוצר את החיבור בין הפעולות, המחשבות התגובות והמניעים. אוצר המילים הרגשי יוצר חיבור בין בליל המילים והמשפטים בטקסט. העשרת אוצר המילים הרגשי מאפשר הבנה גבוהה יתור את המסרים אלה מילים המשרתות הבנה מסרים. ככל שלילד יהיה אוצר מלים רגשי רחב יותר כך מנעד התגובות שלו יהיה רחב יותר ומנעד ההבנה שלו דבר המאפשר תקשורת בינאישית מיטבית.

חשוב לבדוק הכרות של הילד עם המילה ופרושה ובנטבח נוסף הוא ההקשר של המילה לעולמו של הילד. היכן שמע אותה? באיזה הקשר? מה תפיסתו כלפי אותה מילה? ההקשר התרבותי שיש למילה זו בחיבור של עולמו של הילד.

שילוב הוראת מילים עם תחומי דעת נוספים ניתן לעשות דרך חיבורים לעולם התוכן. יצירת הקשר לתחומי הדעת ולחבר לידע עולם של הילד. יצירת נקודות השקה. יצירת מושגי יסוד המהווים עוגנים בציר המשותף לתחומי הדעת בהקשר לשפה העברית.

 שיעור שפה בכיתה א' קריאה קולית.

הספר: כל אחד הוא פלא - ר"ג' פלאסיו

הסיפור מזמן לילדים נקודת מבט בשונה כאדם מיוחד ופלאי. הקריאה מזמנת עיסוק במילות רגש כגון: הזדהות, וחמלה, דאגה, אהבה והכלה.

שוחחנו בכיתה על מה הרגיש אוגי (הדמות הראשית) מה לא בסדר בילדים שצוחקים עליו, כיצד אוגי מרגיש כלפי הכלבה שלו? מדוע? כיצד דייזי - הכלבה שלו מגיבה לחוויות שלו. (מקבלת אותו כשווה בין שווים)

נהניתי לקרוא לילדים את הספר, לראות אותם מבינים את הקושי של הילד ומה שונה בו ומיוחד בו.

לפעמים אנו שוכחים שבכל אחד מאיתנו יש פלא אמיתי, פשוט צריך להביט אחרת בצורה חיובית יותר על השונות ואז לקבל אותה. שיעור שמהווה הזדמנות לעסוק במילות רגש ולזמן שיח על קבלת השונה.

המשימה שנתנה בעקבות היא ציור דיוקן עצמי.

מתגבשות אצלי התובנות הבאות: אוצר מילים רגשי הינו נדבך מהותי ביכולת שלנו להבין ולהביע מעולמנו בחברה, כך הוא משרת את השתלבותנו החברתית. נוסף על כך קיימת חשיבות של אוצר המילים בהבנת הנקרא כמו לדוגמה, ביכולת שלנו לזהות סיטואציות חברתיות ולהבין מידע סמוי.

1.כדי להעמיק את הבנת התלמידים במשמעות המילים והשפעתן על התקשורת הבינאישית יש לפתח את המודעות לתפקיד המילים על ידי העברת מסרים תוך השפעת המילים על תחושות ודימויים. בדרך של חשיפה לטקסטים, מגוון סיפורים,שירים על מנת שהילדים יכירו מילים חדשות בהקשרים שונים. המודעות תיצור את ההשפעה למשל לבקש מהלומד לשחק תפקידים שונים, מתוך סיטואציות חברתיות( כמו: פתרון לקונפליקט חברתי) על מנת שיחווה בעצמו את השפעת המילים על התקשורת הבינאישית.

2.ניתן לעודד את התלמידים לחקור את הקשר בין מילים לזהותם האישית והתרבותית באופן שבו נלמדם על החשיבות של התאמת השפה להקשר התרבותי חברתי נחשוף אותם למגוון ביטויים וסלנגים על מנת שיבינו את האופן שהם יכולים להתפרש בצורות שונות על ידי אנשים שונים. לפיכך נוכל לבדוק לאילו מילים/ ביטויים הם מרגישים סולידריות, מה מאפיין אותם את זהותם האישית.בנוסף נוכל לחלוש באופן שכזה על מנעד המילים מתרבויות שונות וכך להחשף לפלורליזם.

3.ניתן לשלב את הוראת המילים יחד עם תחומי דעת נוספים כך:ראשית אומר להבנתי כי שילוב הוראת המילים עם מגוון תחומי דעת יכולה להעשיר את חווית הלמידה ואף להפוך אותה למשמעותית . למשל בתחום הספרות,על מנת להגיע לניתוח טקסטים אפשר לבקש מהילדים לזהות מילים מורכבות או בעלי קונוטציות מעניינות בטקסטים. בהמשך לדון במשמעויות השונות של המילים ואף כיצד הן תורמות להבנת הטקסט ולעיצוב הדמויות והעלילה. כמו כן למשל בכיתתי אני מאפשרת לילדים כתיבה יוצרת, אני מעודדת אותם להשתמש במילים חדשות שכבר למדו ופגשו בסיפורים שכבר למדנו. ואף מבקשת מהם בסוגחם שונים של כתיבה כמו הבעת דעה, סוף אחר לסיפור , המלצה ועוד לשזור את המילים החדשות שלמדו. בנוסף ניתן לקיים דוינים במליאה תוך שימוש במילים שנלמדו למשל במסגרת בימת דובר. יתרה מזאת במסגרת שיעורי חברה בדיון העוסק בדילמות חברתיות והעלאת פתרונות זה המקום לתת למילים החדשות ביטוי תוך שימוש בהן. על מנת להפוך את הוראת אוצר המילים למעניינת ראשית כל אני משתדלת להשתמש בסרטונים,שירים , משחקים מקוונים ועוד.. ואף לחזור על המילים החדשות בכל מיני סיטואציות בכיתה, בנוסף יש לנו במחברת שפה תלקיט המילים שלי שבתוכו אנו כותבים המילים.

4.תלמידים שפת האם שלהם אינה עברית חשוב לזמן להם כל עת חשיפה אינטסיבית לשפה, לתת להם הזדמנויות לתרגל עברית באמצעות עידוד לדבר בעברית בכיתה, בהפסקות ובבית.כמו חשיפה לספרי קריאה ובהמשך לזמן להם צוהר לכתיבה יוצרת שתלך ותבשיל עלפי תהליכים כתובים ואסטרטגיים. ליצור עבורם סביבה תומכת, להצמיד להם חבר שילווה אותם ויחשוף אותם לתרבות. לאפשר להם שימוש במילון גם מילון מקוון , להתנסות באפלקציות דיגטליות העוסקות במשחקים לשיפור ורכישת השפה, לתת להם הרגשה להיות שווים בתוך שווים ולאפשר להם להשתתף בפעילויות מחוץ לבית הספר.

פרקטיקה מהלכה למעשה

אני מלמדת שפה בכיתה ד' ואנו עוסקים בטקסט מתחום חברתי : הנצחון של עמית/ יעל דנה מישאלוף

במסגרת החשיפה לטקסט שנבחר באופן מגמתי מתוך רלוונטיות ללומד ראשית כל בשלב טרום הקריאה ככרטיס כניסה לשיעור ערכנו בכיתה וינטלאציה רגשית, שאלתי את הילדים שאלות לצורך הזדהות וביטוי עצמי המעוררות רגשות. כמו למשל: מתי בפעם האחרונה ניצחת ,במה ואיך הרגשת? מה ההבדל בין מנצח למנוצח? כך נחשפנו למנעד רגשות. כל ילד השתמש באימוג'י שמבטא הרגש.

בהמשך שחקנו במשחק של סיטואציות העוסקות במקרים של נצחון/ כשלון לצורך תרגול הבעת הרגשות באופן מילולי.ערכנו דיון מדהים בעקבות עלילת הסיפור, צפינו בסרטון שגם היווה אמצעי המחשה, סרטון מבין הצלצולים הזהה בתוכנו לטקסט,הילדים הזדהו ושיתפו מעולמם. לסיום כתיבה יוצרת- מה אתם למדים לוקחים מהסיפור לחייכם האישיים.

שתפו אותנו ברגע מיוחד שהיה לכם לא קל אך בסופו נצחתם והתגברתם על הכשלון, כיצד החברה התייחסה אליכם ספרו מראשית התהליך עד סופו.

אעלה בהמשך התמונות

אוצר המילים רגשי רחב יותר ועשיר יותר תורם להביע יותר מסרים חברתיים, רגשות ולנהל מצבים חבריים ולווסת את ההתנהגות שלנו .

ילדים עם אוצר מילים דל נמצאים יותר בסיכון לבדידות

וגם מבחינה לימודית ככל שאוצר המילים גבוה יותר ככה הישג הלימודי גבוה יותר.

הבנת הנקרא טובה יותר ככל שאוצר מילים גבוה יותר וכך הישג הלימודים גבוה יותר. עצתה בהרצאה היא שנבדוק את עצמנו ונשאל כמה אנו מלמדות אוצר מילים??? נקודה מצויינת למחשבה ולבדיקה ומהתובנה שלה חשוב שנצא לעבודה ונתייחס לאוצר מילים לא כמקשה אחת אלא אוצר מילים רגשי לעומת לא אוצר מילים רגשי. (תובנה מאוד חשובה מבחינתי לשים לב לכך מהיום בכל טקסט שאלמד. תודה על התרומה החשובה מהרצאה זו).

הרכיב הרגשי משפיע על הבנת הנקרא.

אוצר מילים רגשי הוא יוצר לנו את החיבור של הארועים ויוצר סדר בין המילים והפעולות בטקסט ותורם להבנתו.

כל טקסט בכל מקצוע מתאר סיפור של רגשות

ולהתחיל לחפש את הרגש שמניע לפעולה. גם בטקסט מדעי / ספורט / היסטוריה וכדומה.

התרומה של אוצר מילים רגשי תורם יותר להבנת הסקת מסקנות ולהביע רעיון מרכזי. בכדי לקדם הבנה מורכבת כדאי ללמד אוצר מילים רגשי.

תלמידים מוחלשים יותר זקוקים ליותר אוצר מילים רגשי להבנת הנקרא.

שפה יוצרת משמעות… במקום להגיד מילה קשה נאמר אחרת לדוגמא מילה שאני רוצה לדעת עליה יותר, לשאול עליה, מילה חדשה, לא מוכרת וכדומה…

כדאי לבחור מילים מפורשות כלומר מילים המופיעות בטקסט וגם מילים מיובאות שאין מופיעות באופן מפורש. וכדי לדבר על הרעיון של הסיפור הרעיון המרכזי אני חייבת מילים חשובות כמו שיתוף פעולה, הכרת הטוב וכדומה וכך נבין את ההבנה של הסיפור.

מילים חשובות מתוך השיר דני גיבור: נתינה, דחייה ,חברות איפוק, כשלון, התמודדות , אהבה, אכזבה…

מילים שמשרתות הבנה ורעיון גדול.

ונחשוב כיצד לחלק למיין מילים אלו ולסווג מה הופך כל מילה לקבוצה או לכמה קבוצות…

או לסדר את המילים הרגשות לפי רצף ההתרחשות

( אהבה ציפייה אכזבה ועלבון..) ואז נוצר שיח על רגש.

או לפי סדר : נתינה , התמודדות ודחייה זה מקדם שיח עמוק.

לקחת מילת רגש ולבטא אותה באמצעות הבעת פנים, תנועות גוף, תגובות קוליות.

רעיונות נוספים כיצד ניתן להעמיק את הבנת התלמידים במשמעות המילים והשפעתן על התקשורת הבין אישית באמצעות יצירת "מילון רגשות" כיתתי. נלמד מילים שונות שמתארות רגשות - שמחה, עצב, כעס, פחד, גאווה, בושה ועוד. נדבר על איך כל רגש מרגיש בגוף שלנו ואיך אנחנו מבטאים אותו.

משחק המילים: נשחק משחקים שונים עם מילים. למשל, נבחר מילה ונדבר על כל המשמעויות שלה, או נשחק "אסוציאציות" ונראה איך מילים קשורות אחת לשנייה.

אפשר לעודד את התלמידים לחקור את הקשר בין מילים לזהות האישית והתרבותית שלהם בכך שכל אחד יכתוב סיפור קצר על מילה חשובה בחייו, מילה שמזכירה לו את המשפחה שלו, את התרבות שלו או את החוויות שלו.

אפשר גם לדבר על מילים או ביטויים ייחודיים שמשתמשים בהם במשפחה או בקהילה שלנו. נשתף אחד את השני ונגלה דברים חדשים.

ניתן לשלב הוראת מילים עם תחומי דעת נוספים כמו ספרות, היסטוריה ומדעי החברה למשל בהיסטוריה: נלמד איך מילים שימשו בהקשרים היסטוריים שונים. נדבר על איך שפה משפיעה על תפיסה של אירועים ועל תרבויות. מלחמות ואירועים גדולים היסטורים שהובילו אותנו להיות מדינה.

יצירה או אומנות: נשלב יצירה בעבודה עם מילים - נצייר מילים, נפסל אותן, נכתוב שירים, נציג בתיאטרון - הכל כדי להעמיק את החיבור למילים. לתנועות גוף והבעות פנים כפי שציינה בהרצאה.

לפרקטיקה: הרעיון שאני בוחרת ליישם את אוצר מילים רגשי זה באמצעות ועדה שאני מובילה בבהס. ועדת גישור (ועדת לב) שבועדה זו הילדים הם המגשרים בין החברים. פותרים קונפליקטים על ידי שיח שיתוף והקשבה ללא שיפוט. ילדים משתפים ברגשות שלהם ואנו פועלים על פי מודל אפרת - ארוע רגש פרשנות ותגובה . שהקשבתי להרצאה ישר התחברתי לפעולות שאני עושה עם ילדי הועדה . אוצר המילים הרגשי עצום בשיח בין הילדים אפילו יצרנו בית מגשרים ובו קיר של מילים עם רגשות. הילדים משתמשים במילים אלו בגישור מתוך מאגר אוצר המילים ובכך פותרים את הקונפליקט.

רעיונות נוספים לפעילויות של ועדת גישור:

ניתוח שיחות: נשמע שיחות קצרות -ננסה לנתח את השפעת המילים על הדוברים. נדבר על איך אותה מילה יכולה להתפרש אחרת על ידי אנשים שונים. מודל אפרת!

מילים כחיבוק: נתמקד בשימוש במילים חיוביות ומעצימות. נדבר על איך מילים כמו "תודה", "בבקשה", "אני אוהב/ת אותך" ו"אני גאה בך" יכולות לשנות את הרגשות של אנשים.

ומשחקי תפקידים: נשחק משחקי תפקידים ונראה איך בחירת מילים שונה משנה את התוצאה. למשל, נשחק איך לבקש משהו מחבר או איך להתנצל.

וכמובן הקשבה פעילה מה שקורה באופן קבוע בכל גישור: נלמד להקשיב באמת, לא רק לשמוע. נתרגל לחזור על דברי האחר כדי לוודא שהבנו אותו נכון.

משתפת בתמונות מפעילות ועדת גישור. הם גם העבירו פעילות בכיתות שנקראת מילים טובות . הפעילות עזרה להעמיק את ההבנה שלנו במשמעות המילים ובכוח שלהן.

המילים שלנו הן כלי עוצמתי - בואו נשתמש בהן בחוכמה ובאהבה!

אצרף תמונות.

באהבה רבה אפרת <3

התמונות במערך עצמו

בעקבות הרצאתה של דר' סבג-שושן נחשפתי יותר לעומק לנושא אוצר מילים רגשי וחשיבותו להעמקת הבנת הנקרא.

אוצר מילים רגשי הוא הדבק המחבר את הטקסט ובכך תורם להבנתו.

1. תלמידים עם אוצר מילים נרחב יכול להבין טוב יותר מסרים דבורים והילד יצליח לבטא את עצמו במדויק, יהיה בעל ביטחון עצמי ומסוגלות.

   אוצר מילים דל מקשה על החשיבה.

   הוראת אוצר מילים צריך ללמד בהקשר ותתמוך בתהליכי הבנת הנקרא. הוראת אוצר מילים מצריכה חזרתיות, חשיפות רבות בהקשרים שונים ולאורך תקופה. בחירת טקסטים מגוונים ובהם יש מילים רגשיות ולא רגשיות ובכך להרחיב את השיח והביטוי של כל התלמידים.

2. ניתן לעודד תלמידים לחקור את הקשר בין מילים לזהות אישית ותרבותית על- ידי חשיפה לטקסטים שונים ומגוונים ברוב מקצועות רבי המלל, לדבר על הרב תרבותיות שיש בכיתה שלנו, לכתוב באופן אישי ויצרתי כל אחד על פי זהותו ותרבותו, דיון ושיח בכיתה, דגש על מילים לא מוכרות לילדים אחרים.

3. ניתן לשלב את הוראת המילים בתחומי הדעת השונים כך: בגאוגרפיה- טקסטים ומציאת מילים רגשיות בטקסט, מילים לא מוכרות, הכנת תעודת זהות למדינה, טקסטים על התרבות ואורח החיים של המדינה, תוך הזדהות של תלמידים שמשפחתם הגיעה מאותה מדינה(לומדים על ארצות הים התיכון) שיח ודיון בכיתה על מאכלים, דתות ועוד

   בספרות- לומדים על הסיפור העממי שהמקור הוא מהארצות השונות, מסמנים מילים לא מוכרות, לומדים על הלקח ומוסיפים פתגם וביטוי מתאים, שיח ודיון על הסיפור, הנושא קליל וגם ילדים שקשה להם או ששפת אמם אינה עברית משתפים פעולה. סיטואציות חברתיות בשיעור חברה, משחקים, קלפי שיח, עידוד הקריאה, ספר איכות וקריאה בהמשכים מעודדים ותורמים לאוצר המילים.

4. תלמידים ששפת אמם אינה עברית: טקסטים מותאמים, חזרה על מילים, קריאה משותפת, למידת עמיתים, דיון על נושאים שמעניינים אותם, שיחות אישיות, שעות פרטניות וחזרה על הקריאה- שטף ודיוק, שיתוף של סרטונים, תמונות, חוויות אישיות בחגים ומועדים חשובים.

   דוגמאות מהכיתה:

   לפני חג החנוכה למדנו על החג מסרטונים וטקסטים, השנה חנוכה יצא ביחד עם כריסמס ונובי גוד, תלמיד נוצרי הסביר לכל הכיתה על הכריסמס והזמין את כל הכיתה לביתו והם הכינו פעילויות לחנוכה וכריסמס, בהתחשבות בכולם, למחרת ערכנו דיון וכתבנו חוויות וכולם שמחו לספר ולכתוב.

   בשבוע השפה העברית: התלמידים שיתפו פעולה, בכיתה נחשפנו למילים בעברית שלא בשימוש והחיבור לשפה הערבית והאנגלית בשימוש במילים בשפת היום יום.

   בשיעור חברה אנו מעלים דילמות והתלמידים משתתפים יפה גם תלמידים שקשה להם להביע את דעתם. יש לנו שיעור חונכות עם כיתה ב- התלמידים מכיתתי מקריאים להם סיפורים, עושים יצירות וגם תלמידים מתקשים בשפה מאוד שמחים ומשתפים פעולה.

   
   

הגשת עבודה לליאת אלקובי קורס רכזות שפה מגישה אילנה ביבס - Google Docs

התובנות המרכזיות שלי מתוך הרצאה של ד"ר תמר סבג שושן על התרומה של האומר למלים להבנת הנקרא 

1.

העמקת הבנת התלמידים במשמעות המילים ושיפור התקשורת הבין-אישית אפשרי לעשות במספר שיטות של הוראה חווייתיות, אינטראקטיביות ורב-חושיות. אפשר לשלב למידה חווייתית ומשחקים, משחקי מלים כמו  "אסוציאציות", "סיפור בהמשכים", משחקי תפקידים – התלמידים יכולים להציג סיטואציות מהחיים וללמוד כיצד להשתמש בשפה בהתאם להקשר חברתי.

כרטיסי מלים והגדרות – התלמידים עובדים בזוגות או קבוצות כדי להתאים מילים למשמעותן או להקשרים שונים.

2. קריאה ודיון מעמיק. כתיבה יצירתית

יומן אישי או בלוג כיתתי – תלמידים מתעדים חוויות אישיות תוך שימת דגש על ביטוי רגשי ושימוש במילים חדשות.

שינוי סיומות בסיפורים – התלמידים משכתבים סיפור קיים עם סיום אחר, מה שמחייב אותם להבין לעומק את המילים וההקשרים שלהן.

 תקשורת בין-אישית ומודעות רגשית -תרגול שפת גוף וטון דיבור – הבנת ההשפעה של שפת גוף על המסר המילולי.

שיח רגשי – דיון על רגשות במצבים שונים והאופן שבו בחירת מילים יכולה להשפיע על אחרים.

"אני מרגיש" מול "אתה עשית" – תרגול אמירות המביעות רגשות בצורה מקדמת במקום מאשימה.

אפשר ורצוי לשלב שימוש בטכנולוגיה

הקלטת שיחות ומשוב עצמי – התלמידים מקליטים שיחה ומאזינים לה כדי לנתח את השימוש בשפה ובתקשורת.

2.כיצד אפשר לעודד את התלמידים לחקור את הקשר בין מילים לזהות האישית והתרבותית שלהם?

עידוד התלמידים על ידי מספר פעולות 

קריאה של סיפורים, שירים, וכתבות, ולאחר מכן דיון על משמעות המילים והמסרים החבויים.

דיבייטים ודיונים כיתתיים – פיתוח כישורי ניתוח וחשיבה ביקורתית דרך התמודדות עם דעות שונות. אפשרי לשלב יומן אישי או בלוג כיתתי – בהם התלמידים מתעדים חוויות אישיות תוך שימת דגש על ביטוי רגשי ושימוש במילים חדשות.

עריכת דיונים או דיבייטים בדבר ארץ מוצאם של הילדים והוריהם - קשיי קליטה והתאקלמות בארץ החדשה במיוחד אצלנו בבית הספר. שינוי הבנת ההקשר בין מילה בתרבות אחת בהשוואה לאחרת . שיתוף בביטויים, אורחות חיים, מנהגים והמשמעויות הן בארגון מפגשים חברתייים תרבותיים המדגישים את השונות והשפעתן על הזהות האישית

3 כיצד ניתן לשלב הוראת מילים עם תחומי דעת נוספים כמו ספרות, היסטוריה ומדעי החברה?

ניתן לשלב הוראת מלים במקצוע ספרות על ידי ניתוח מלים בהקשר טקסטואלי - ניתן לעצור על מלים משמעותיות ולנתח בהקשר לעלילה לדמויות ולמסר הכללים , או להשוות בין שימוש מלים בזאנרים השונים - למשל אי מילה כמו כבוד מופיעה בשירה לעומת הצגה או מחזה. סמלים ומטאפורות - חקר משמעויות נסתרות של מלים וסמליות בטקסטים ספרותיים.

הוראת מלים במקצוע ההיסטוריה יכולה להתבצע בעזרת ניתוח שפת מסמכים הסטוריים - לימוד טקסטים מקוריים כמו מגילת העצמאות, מסמך תורת הגזע הארי, שינויי משמעות לאורך זמן - חקר אוצר מלים היסטורי והשוואה בין שימושים בעבר להיום (למשל "שימוש במושג מהפכה במובנים פוליטיים, כלכליים שונים)

הוראת מילים  מדעי החברה - אפשר לנתח באמצעות שפת הסוציולוגיה והפסיכולוגיה - לימוד מונחים כמו "סטיגמה", "סוציאליזציה", "קונפורמיות" והבנת ההקשרים החברתיים שלהם. עיון ודיון  – סביב כיצד מילים כמו "טרנד", "דעה קדומה" או "מגדר" מקבלות משמעויות שונות בתרבות.

התלמידים יכולים לנתח אירועים חברתיים דרך הבנת המונחים התיאורטיים שלהם.

 4. בחרי פרקטיקה אחת ויישמי אותה בכיתה. (העלי תמונה / סרטון)

4.שילוב טקסטים ספרותיים לתלמידים ששפת אימם אינה עברית 

כשילדים עולים או ששפת האם שלהם איננה עברית משולבים בכיתות שלנו, עלינו להנגיש לתלמידים אלה טקסטים שתסייע להם להשתלב ולהתפתח תוך שמירה על הכבוד והשימור של השפה והתרבות שלהם .

בקבוצות קטנות ניתן לעסוק ולדון סביב תמונות ילדות של הילדים וכיצד הילדות שלהם השפיעה על זהותם, לערוך השוואה של שונה ודומה בין הילדות בארץ לבין הילדות בארץ המוצא

אני משלבת עם התלמידים העולים בקבוצה הקטנה את הקריאה המונחית כגון "הבכור לבית אב"" / דבורה עומר המתאר את ההתאקלמות של הילד העברי הראשון, חבלי הקליטה הקשים והחרם שעבר כילד ששפתו הייתה שונה מתלמידים שסבבו אותו. התקשורת עם הכלב שעזר לו להתאקלם ולהתיידד עם בני גילו .

כך התלמידים יכולים לקשר את המילה במשמעותה לתמונה או לדימוי. אפשר להשתמש במילונים דו-לשוניים או אפליקציות תרגום (כמו גוגל טרנסלייט) כדי לעזור לתלמידים להבין את המשמעות של מילים בשיעורים. שימוש בעזרים טכנולוגיים בעזרת אפליקציות ללימוד עברית (כגון Duolingo) שיכולים לעזור לתלמידים לשפר את אוצר המילים שלהם ולהתאמן בשפה.

התמונות משולבות בתחילת המסמך

חלק ב '

.    חשבו באיזה אופן תרצו לקדם את אוצר המילים הרגשי בכיתתכם (בהקשר לטקסט, לנושא חברתי, לאירוע מזמן שהתרחש בהפסקה וכו'),
בפעילות זו נסו לחשוב גם על התלמידים ששפת ביתם אינה עברית ונסו לתת גם להם מענה.

הייתי רוצה להתמקד באוצר המלים הרגשי תוך שילוב פעילות של זיהוי רגשות שחווים הדמויות , כמו למשל שילוב התכנית של כישורי חיים עם "מחושית הבטן" שמזהה רגשות . התלמידים מזהים רגשות שחווים הדמויות, וכותבים מלים נרדפות או הפכים לכל רגש שעולה. ניתן לשלב משחקי המחזה : המחזת סצינה מהטקסט, התלמידים יזהו רגשות שחווים הדמויות באמצעות משחקי המחזה :

המחזת סצנה מהטקסט תוך ביטוי הרגשות של הדמויות באופן מילולי ולא מילולי.

חיבור אישי: התלמידים יספרו על חוויה אישית דומה לרגש המופיע בטקסט וישתמשו במילים רגשיות חדשות.

אם עוסקים בנושא חברתי - ניתן לשלב את גלגל הרגשות: הצגת סיטואציות חברתיות ודיון על הרגשות שהן מעוררות, תוך חיזוק מילים כמו "מתוסכל", "נבוך", "גאה" וכו'.

יומני רגשות: תלמידים ינהלו מדי יום יומן תוך חיבור לחוויה ותיאור הרגש שחוו במלים שונות .

משחקי קלפים: שימוש בקלפי רגשות והתאמתם לסיטואציות חברתיות שונות.

כשנרצה לשלב  אירוע מזמן שהתרחש בהפסקה, נשלב את מעגל השיח שנהוג בבית ספרנו ה"ראשונים" מעלות דיון באירוע מחיי בית הספר תוך שימוש במילים רגשיות מגוונות.

כתיבת מכתבים: התלמידים יכתבו מכתב לחבר מהכיתה שמתארים בו את רגשותיהם בעקבות האירוע.

מפת פתרונות: דיון על פתרונות אפשריים למצב, תוך חיפוש מילים מתאימות לתיאור רגשות ותגובות שונות.

מענה לתלמידים ששפת אמם אינה עברית - כדי לסייע לתלמידים ששפת אמם אינה עברית אפשר לערוך מילון רגשות ויזואלי: יצירת פוסטרים עם תמונות, סמלים ומילים לתיאור רגשות.

תרגום רב-לשוני: התלמידים יתרגמו מילים רגשיות לשפת האם שלהם ויחלקו עם הכיתה.

למידה בזוגות: תלמידים ששולטים בעברית יכולים לעזור לחבריהם בעזרת המחזה ומשחקי תפקידים. שילוב משחק של תכונות אופי לעומת תכונות מראה בעזרת פנטומימה 

מצורפות תמונות 

המחקר שהוצג בהרצאתה של ד"ר תמי סבג שושן הינו מחקר שעוסק בתרומה של העשרת אוצר מילים רגשי להבנת הנקרא.

נמצא שידע אוצר מילים תורם את התרומה הגבוהה ביותר ליכולת הבנת הנקרא ותרומה זו עולה ככול שעולים בגיל, וככל שהטקסטים נעשים מורכבים יותר.

מצאו שאוצר מילים רגשי מתפתח מאוחר יותר ויש להם מאפיינים ייחודיים בעיבוד מידע.

אוצר מילים רגשי הוא הדבק שמחבר את הטקסט ועוזר בהבנתו. בנוסף, אוצר מילים רגשי עוזר להבין טוב יותר סיפורים אך גם טקסטים אינפורמטיביים. נמצא שאוצר מילים רגשי קשור יותר להבנה מורכבת של הטקסט.

תובנה משמעותית מתוך מחקרה היא- שככל שהקוראים מוחלשים יותר כך אוצר מילים רגשי תורם יותר להבנת הנקרא.

תשובה לשאלה מספר 1- כיצד ניתן להעמיק את הבנת התלמידים במשמעות המילים ובהשפעתן על התקשורת הבן אישית?

א. ניתוח מקרים ודוגמאות מהחיים- כתיבת חוויות אישיות ותרגום הרגש שעולה מתוך החוויה. שאילת שאלות.

ב. חשיפה למגוון טקסטים באופנויות שונות- קריאה והבנת הנשמע והעמקה בשיח רגשי שעולה מתוך הטקסטים. בין הדמויות ובין הקורא לטקסט.

ג. משחקי תפקידים- משחוק הטקסט דרך הצגות ויצירת דו-שיח בין הדמויות. משחקים במשלבי שפה שונים כגון- שפה יומיומית, משלב גבוה...

ד. לימוד הכוח של המילים והשפעתן על הקשר הבין אישי- התנסות בשפה חיובית, במילים טובות (דוגמא מהשיעור שערכתי בכיתתי), פרגון.

תשובה לשאלה 2 כיצד יש לעודד את התלמידים לחקור את הקשר בין מילים ולזהות האישית והתרבותית שלהם?

א. משחקים- התנסות במשחקי מילים (נרדפות/הפכים/ כתיבת משפטים למילים\מדרשי תמונה)

ב. מילים שמעצבות אותי- לבחור מילים, ביטויים, ניבים המשקפים את מי שאני, הזהות שלי. לכתוב בעקבות סיפור או קטע קצר המספר מדוע מילים אילו משמעותיות עבורי.

ג. חקר מילים מהבית- לבצע עבודת חקר משפחתית של מילים מהדור השלישי והשני. לאסוף מכתבים, גלויות, יומנים אישיים מהעבר של המשפחה.

ד. לקרוא וללמד טקסטים (סיפורים, שירים) המתארים את הקשר בין שפה לזהות.

תשובה לשאלה מס 3- כיצד ניתן לשלב הוראת מילים עם תחומי דעת נוספים?

ראשית שילוב הוראת מילים עם תחומי דעת שונים היא חשובה מאוד. יש לבחור מילים מתוך הקשרים ומתוך תחומי דעת שונים.

א. לבחור מילים משמעותית שנפגוש לאורך תחומי דעת שונים כגון "תהליך", "חברות", "תקשורת" ועוד...

ב. לנתח מילים ממדיות שונות ולבצע חלוקה שלהן.

ג. יצירת מילון מושגים כיתתי- התלמידים יאספו מילים חשובות מכל תחום ויחקרו את הקשרים ביניהן.

ד. תערוכות מילים.

חיבור עולמות שונים יעמיק את התובנה על המילים, יעשיר את אוצר המילים ויקדם את הלומדים.

4. בחרתי בפרקטיקה בחירה מתוך הקשר- למדנו בכיתה את הספר "אספן מילים" ולמדנו על רשימות מילים ועל סוגים שונים של רשימות. לאחר דיון בכל נושא התמקדנו ב"מילים טובות" ודנו מה הן מילים טובות? עולם התוכן הוא רגשי. הילדים העלו מילים רבות וכתבו אותן על גבי פתקים. לאחר מכן בשלב היישום ביקשתי שבמהלך השבוע הקרוב עליהם להשתמש במילים הטובות לחבריהם לכיתה במהלך שיחה, מפגש, וכדומה.

   אני לוקחת ממאמר זה לפתח יותר אצל הלומדים הבנה עמוקה של אוצר מילים רגשי שנמצא באופן מפורש בטקסטים אך גם לא מפורש. לדון ולהתעכב במילים מעולם תוכן רגשי, לפרש אותן בסיטואציות שונות ולהביאן לידי ביטוי ביום יום בכיתה. תודה על משימה חשובה :)

אוצר מילים חשוב לתקשורת ולהעברת מסרים ודיוק. הוא חשוב בהיבטים שונים כמו רגשי, חברתי וכך גם להיבט הלימודי אורייני כמו האזנה ודיבור, קריאה והבנת הקרא.

הבנת הנקרא קשורה לאוצר המילים- וכוללת שלושה גופי ידע- מה שהוקרא מביא עימו, סוג הטקסט שמקבל ואיזו משימה צריך לבצע.

כאשר אוצר המילים הרגשי הוא נרחב יותר הוא תורם להבנה הכללית ולחיבור אל הטקסט ומזמן הבנה רחבה יותר ויכולת לחבר בין פעולות ורגש והבנה עמוקה יותר של הטקסט והסקת מסקנות.

אוצר מילים רגשי הוא הדבר המחבר את הטקסט לפעולות ולהתנהגות ובכך תורם להבנתו. מילות רגש מבנות מודל מנטלי שמחבר בין אירועים.

ככל שאוצר מילים הרגשי של ילד, אפילו מוחלש, יהיה גבוה יותר הוא יצליח להתבטא ובצורה טובה יותר וזה יתרום לו בתחום הבין אישי. הוא יתבונן במילים דרך ההתנהגות, המחשבה והרגש וכך יהיה משמעותי יותר עבורו.

 שאלה 2-

חשוב לעודד ילדים לחקור את הקשר בין מילים לזהות האישית והתרבותית שלהם- כאשר המילים יהיו משמעותיות, מילות רגש קל יהיה להם להזדהות ולחקור ולהבין בצורה עמוקה יותר את המשמעות של אותה כלל ובפרט לגבי עצמם.

שאלה 3-

נשלב את אוצר המילים הרגשי בכל קטע קריאה ותחום ידע. נדע לחפש את אותן מילים המביעות רגש, הנוגעות לרעיון המרכזי ונוביל בחשיפה לשיח המדבר רגש על מנת להעצים את משמעות הטקסט וחיבורו אם עולמם ומתוך כך להבנת הטקסט.

שאלה 4- התנסות ויישום- כיתה א'

בשבוע החלל עסקנו במספר תחומים שהילדים ביקשו ללמוד עליהם.

בחרתי בסיפור נסה לדמיין העוסק במפגש עם חייזר.

הצגתי סרטון מטרים המציג את הנושא.

שאלתי אותם כיצד היוו מרגישים אם היו פוגשים חיזר? כל תלמיד כתב וחלק שיתפו בשיח בעל פה.

בחרתי 9 העוסקות ברגש מילים מתוך הסיפור שנלמד בקבוצות.

המלים- זר, מוכר, מודאג, חשש, נרגש, גל שמחה, חבר, מנבא, לחשוש.

חילקתי שאלונים המסמנים בסולם את ההכרות של המילים מבלי שיח מוקדם. כל תלמיד מילא את השאלון.

בעבודה בקבוצות- קראנו את הסיפור ונפגשנו עם המילים מהשאלון.

שוחחנו על המילים דרך הקשר במשפט, דרך משפחות מילים והתלמידים סימנו בשאלון לאחר שיח את מדד ההכרות. לאחר ההכרות שוחחנו על מה הבינו מהמילים וכיצד הן קשורות אליהם.

קראנו את הטקסט שוב והקריאה הייתה מובנת יותר.

לאחר מכן כל תלמיד כתב במחברת שלו מילה שלא הבין לפני קריאת הסיפור והשיח הרגשי בעקבות כתב את המשמעות שהבין והוסיף ציור

1. העמקת הבנת המילים והשפעתן על תקשורת בין-אישית:

-          חיבור לחוויות אישיות: לעודד תלמידים לשתף סיטואציות בהן חוו את הרגשות המתוארים במילים

-          יצירת הקשרים מרובים: להציג את המילה במגוון הקשרים והמחיש כיצד משמעותה משתנה

-          שיח רפלקטיבי: לנהל דיונים כיתתיים על השפעת בחירת המילים על התקשורת והיחסים

-          תרגול מעשי: לתת לתלמידים הזדמנויות להשתמש במילים החדשות בשיחות ובכתיבה

-          הדגמה אישית: המורה יכול להדגים שימוש במילים רגשיות בשיח היומיומי בכיתה

2. עידוד חקירת הקשר בין מילים לזהות אישית ותרבותית:

-          יומן רפלקטיבי: לעודד תלמידים לכתוב על משמעות מילים מסוימות בחייהם

-          פרויקטים אישיים: לחקור מילים משפחתיות או תרבותיות ייחודיות

-          שיתוף סיפורים: לספר סיפורים אישיים הקשורים למילים מסוימות

-          חקר בין-דורי: ראיונות עם בני משפחה על משמעות מילים בתרבותם

-          יצירת מילון אישי: כל תלמיד יוצר מילון של מילים משמעותיות עבורו

3. שילוב הוראת מילים בתחומי דעת שונים:

-          ספרות:

·         ניתוח רגשות דמויות דרך המילים בהן משתמש הסופר

·         זיהוי מילים רגשיות בטקסטים ספרותיים

·         כתיבה יצירתית המשלבת אוצר מילים רגשי

-          היסטוריה:

·         ניתוח מסמכים היסטוריים דרך הפריזמה של השפה הרגשית

·         בחינת השפעת מילים על אירועים היסטוריים

·         חקר התפתחות משמעויות מילים לאורך זמן

-          מדעי החברה:

·         ניתוח השפעת שפה על יחסים חברתיים

·         חקר הקשר בין שפה לתרבות

·         בחינת השפעת מילים על התנהגות חברתית

רעיונות נוספים:

-          יצירת פרויקטים בין-תחומיים המשלבים אוצר מילים

-          שימוש במפות חשיבה לקישור בין מילים ומושגים מתחומים שונים

-          עידוד דיונים על משמעויות שונות של מילים בהקשרים שונים

-          פיתוח פעילויות המשלבות למידה חווייתית עם העשרת אוצר המילים

שאלה 1: 

להלן מספר כלים מרכזיים שיכולים לסייע למורה בהעמקת הבנת התלמידים את משמעות המילים והשפעתן על התקשורת הבין-אישית:

א. משחק ולמידה חווייתית:

משחקי תפקידים יכולים לשמש ככלי מרכזי להבנת הרגשות ע״י המחזה. במהלך היומיום הילדים חווים רגשות כל הזמן אך ללא הגדרה שמית מדויקת הלמידה לא מתבצע. המחזה מסודרת בכיתה של סיטואציה חברתית שהילדים מכירים, כמו, הפסד בכדורגל בהפסקה, עמידה בתור וכו, תאפשר לבחור את המילים הנכונות בתוך קונטקסט מוכר לילד בסביבה תומכת ובטוחה.

ב. כלים ויזואליים ומוחשיים:

בכיתות הנמוכות הילדים צריכים ויזואליות ומוחשיות כדי להפנים את המסר, הן ע״י רפטטיביות המסר וכדי לתמוך בהמשך הטמעה לאורך זמן. ניתן לייצר מעין לוח ״רגשות״ אותו הכיתה תבנה לאורך זמן ע״י הוספת מילים שלמדנו. ניתן לחלק את המילים למשפחות השונות כדי לייצר קונטקסט, לדוגמא, מילים של שמחה, מילים של עצב, מילין של התרגשות ועוד. קישוט ואיור המילה או הביטוי גם הם יכולים לתמוך בתהליך הלמידה. 

ג. שימוש בספרות ילדים:

ספרי ילדים או שירי ילדים מהווים הזדמנות מצוינת לזיהוי והבנת רגשות. באמצעות ניתוח הדמויות בסיפור, התלמידים לומדים לזהות רגשות שונים ולהבין כיצד הם באים לידי ביטוי. 

ד. שיח כיתתי:

כלל הלמידה הרגשית צריכה להתבצע במרחב מאד בטוח לשיתוף חוויות אישיות ובכך מאפשרת לתלמידים להתנסות בשימוש באוצר המילים הרגשי שלמדו. חשוב לייצר תרבות של שיח מכבד ופתוח בו כל תלמיד ירגיש בנוח לשתף ולהקשיב ומנחה השיח יכול להתמקד בפן הרגשי של השיח.

שאלה 2:

כיצד אפשר לעודד את התלמידים לחקור את הקשר בין מילים לזהות האישית והתרבותית שלהם?

• הקמת פינת תרבות בה תלמידים יוכלו לשתף חוויות מהתרבות שלהם, אם זה טיול משפחתי משמח, חגיגת חג וכדו, הילדים יתארו את החוויה תוך מתן דגש על המילים והסיפור. 

• יצירת פרוייקט אישי לכל ילד בו הוא יתאר בכתיבה, המחזה או יצירה כלשהי חוויה משפחתית, תוך דגש על המשפחה. פעילות זו תחבר את הילד לזהות האישית שלו ותתן לה מקום בכיתה. 

• כתיבת יומן אישי הכולל כתיבה יומית בתנאים מבוקרים בכיתה. הילד יתאר אירועים מחיי היומיום כרצונו, ובמידה והילד יסכים, הוא יכול לשתף את הכיתה או במפגש אישי עם המורה. 

שאלה 3:

ניתן להעשיר את אוצר המילים הרגשי ולפתח שיח בנושא גם בתחומים נוספים, להלן מספר רעיונות

ספרות:

• ניתוח דמויות ורגשותיהן בסיפורים הנלמדים בכיתה. 

• כתיבה יוצרת המתמקדת בביטוי רגשות. ניתן להגדיר את משימת הכתיבה הספרותית ככזו שתתאר חיבור קצר סביב רגש מסוים ובכך גרום לילדים לבחור אוצר מילים רגשי.

• בכיתות הבוגרות ניתן לנתח סיפור תוך התמקדות וזיהוי אמצעים ספרותיים המשמשים לביטוי רגשות, לדוגמא, ניגודים רגשיים בין דמויות, העצמת רגש ע״י תיאור מורחב של פרטים בסיטואציה ועוד.

היסטוריה:

• במסגרת הלימוד של דמויות היסטוריות ניתן להתמקד ברגש של הדמות במקביל לפרטים ולתהליכים האוייבקטיביים.

• בתהליך בחינת אירועים היסטוריים ניתן להעשיר את השיח ע״י בחינת השפעת האירועים היסטוריים על רגשות הכלל. לדוגמא, בניתוח אירוע הקמת מדינת ישראל ניתן להתמקד ברגש השמחה של כלל הישוב היהודי, מה מקור הרגש, מה הרגישו עד אותו שלב, למה הם שמחו ועוד

אמנות:

• להגדיר מטלת ציור המתמקד בציור רגשות, אלו צבעים נבחרים לכל רגש, איזה פרטים בציור תומכים בתיאור הרגש. 

• בכיתות גבוהות ניתן להעשיר את ניתוח יצירות אמנות דרך הרגשות שהן מעוררות

• כחלק מהאמנות ניתן להתייחס גם למוזיקה כגורם העוזר להביע רגשות, ניתן להציג מנגינות שונות כגון, מנגינה עצובה, מנגינה שמחה, מנגינה מדרבנת וכדו׳, ניתן להעצים את הרגש דרך שיר מוכר והמנגינה שנבחרה להעביר את המסר הרגשי המופיע במילות השיר. 

מתמטיקה:

• בכיתות הגבוהות ניתן לנתח רגש כנקודה בזמן ועל בסיסו איסוף נתונים לייצר פעילויות מתמטיות התומכות בניתוח הרגש, לדוגמא, יצירת גרפים המתארים מצבי רוח לאורך זמן ומשמעותם. לאסוף נתונים מילדי הכיתה במשך כמה ימים ולנתח את הנתונים מבחינה סטטיסטית ובהמשך, גם לחבר לזה את הגורם הסמנטי, למה ביום מסויים היה אחוז גבוה של רגש חיובי, ולהיפך. 

שאלה 4

אני בחרתי לשלב את  הכתיבה היוצרת בכיתתי, כיתה ב׳. התלמידים התבקשו לכתוב למה הם אוהבים את החורף ולספר על חוויה משמעותית שבעזרתה יוכלו לתאר את החורף. התלמידים כתבו את החוויה בתוך ״מטריה״  ותלינו את כל המטריות על הקיר. עברנו על היחס של כל ילד לחורף ועל החוויות בכיתה תוך דגש על הרגש שעולה מהתיאור והמילים, ודייקנו את המסר בשיח הכיתתי. הילדים היו מאד מעורבים ונוצרו דיונים על החוויה של כל ילד שלמעשה עסק באוצר מילים רגשי. 

אוסיף תמונות בהמשך

1. תובנות על פי הרצאתה של ד"ר סבג שושן, העמקת הבנת התלמידים במשמעות המילים, משפרת את התקשורת הבין-אישית: ככול שאוצר המילים הכללי גדול יותר, התרומה להבנת הנקרא תהיה גבוהה יותר. חשוב להתעכב על פירוש המילה, להשתמש בדוגמאות שונות כדי להטמיע את המילה ולא לפרש ולהתקדם הלאה. חשוב להתייחס לסוגי מילים בתהליכי הערכה, הוראה כגון אוצר מילים רגשי המהווה נדבך חשוב ביכולת של התלמיד להביע את עצמו ולהבין סיטואציות חברתיות ולהשתלב באופן מיטבי בחברה. ככול שאוצר המילים יהיה רחב יותר, כך ידע לפתור קונפליקטים חברתיים . כדי לשפר את התקשורת הבינאישית בפתרון סיטואציות חברתיות, חשוב להשתמש במילים המביעות רגש ולהסביר את המשמעות של המילים.

2. ניתן לעודד את התלמידים לחקור את הקשר בין המילים לזהות האישית והתרבותית שלהם על ידי שיתוף מילים וביטויים הקשורים בתרבות ממנה הגיעו. בכיתה ישנם ילדים המגיעים מתרבויות שונות וזו הזדמנות לחשיפה ולהכרה . אפשר להכין טבלה משותפת, כל אחד יכתוב משפט מהתרבות המייצגת אותו, שאר הילדים יצטרכו לזהות את התרבות על פי המאפיינים.. בהמשך לערוך דיון ולשאול כיצד הביטוי משפיע על הזהות האישית שלו.

3. את הוראת מילים ניתן לשלב בתחומי הדעת השונים ולייצר הוראה חווייתית ומשמעותית. כמורה המאמינה בלמידה רב תחומית, המשלבת תחומי דעת שונים. בשיעורי תנ"ך חשוב להתעכב על ביטויים שונים ולהביאם לעולמם של התלמידים . כגון "חזק ואמץ" שהפך לפרסומת של חלב תנובה. מה משמעותו של הביטוי בחיינו? בשיעורי שפה ניתן להביא טקסטים המדברים על מגדריות, 'אפליה'. שירים- עבודה על פי נושאים, למצוא את המילים הנכונות להוראה, לפרש אותן ולקשר לתחומי דעת שונים.   כישורי חיים- ניהול קונפליקטים. היסטוריה- תרבות יוון- סוגי משטר: דמוקרטי, דיקטטורי, שיוון זכויות ועוד..

4. פרקטיקה שיושמה בכיתה- אנו לומדים על נושאים שונים בניהם, מהי חברות דרך מקבץ שירים המופיעים ב"שיר של יום" למדנו את השיר, העמקנו במשמעותו דרך מילים המופיעות בו, שוחחנו על רגשות העולים בשירים וקישרנו לתחום הבינאישי חברתי.  יצרנו קיר חברות משותף בכיתה, כל ילד כתב מילה שבחר מתוך השירים והיא הייתה משמעותית עבורו. בנוסף אני מקדמת את נושא הכתיבה בדרכים מגוונות ויצירתיות כמו צפייה בסרטונים והאזנה לצלילי מוסיקה. תוך כדי ההאזנה, אני מכוונת אותם לכתיבה דרך חמשת החושים, היכן נמצאים, סיטואציה, ריחות , מקומות ועוד.. המטרה היא עידוד הילדים להשתמש בכמה שיותר מילים המביעות רגש.   בנוסף, בשיעור מחנכת ובאמצעות קלפי שיח שונים שיצרתי, אנו משוחחים על נושאים שונים שיוצרים דינאמיקה חברתית בה התלמידים מביעים את התקשורת הבינאישית שלהם.(ישנן דוגמאות רבות נוספות בהן אני מביאה לידי ביטוי את הוראת המילים אל תוך תחומי הדעת השונים ובדרכים מגוונות) בהוראת השירה, לתלמידים ששפתם אינה עברית, יהיה הרבה יותר קל להתחבר דרך מילים המבטאות רגש או מדברות על סיטואציות חברתיות שונות. כמו כן, הכתיבה דרך הדמיון מעודדת לשימוש במילים המביעות רגש.

בעקבות הרצאתה של ד"ר תמי סבג-שושן, נחשפתי לכך כי אוצר מילים רגשי חשוב לוויסות רגשי ולתקשורת בין אישית. ככל שאוצר המילים הרגשי שלנו עשיר יותר, כך נוכל לתאר את רגשותינו בצורה מדויקת.

כמו כן, אוצר מילים רגשי עשיר משפיע על הבנת הנקרא. כאשר אנו קוראים טקסט, אנו לא מעבדים רק את המילים עצמן אלא גם את הקשרים הרגשיים שהן יוצרות.

כיצד ניתן להעמיק את הבנת התלמידים במשמעות המילים והשפעתן על התקשורת הבין אישית?

1. דיון- דיון על סיטואציות חברתיות.

2. משחק תפקידים והמחזות.

3. ניתוח טקסטים ושירים- זיהוי הרגשות שעולים בטקסט, בשיר ובשאלות ,שימוש במילים מתוך הקשר.

4. עידוד ביטוי עצמי בכתיבה ובעל פה.

כיצד ניתן לעודד תלמידים לחקור את הקשר את הקשר בין המילים לזהות האישית והתרבותית ?

הוראה רב תחומית -שימוש באוצר מילים במגוון רב של תחומי דעת.

דיונים ושיחות-נדון במילים בהן הם בוחרים לתאר את עצמם, ובקשר בין המילים לזהותם האישית.

חקירת מילים- נחקור את ההיסטוריה של המילים, והקשר לתרבותם של התלמידים. האם המילים השתנו? התחדשו? נוספו להן מילים חדשות?

כתיבה חופשית- כתיבה בעקבות מילים שמשקפות את מי שהם.

כתיבת שירה- כתיבת שירים המבטאים את זהותם.

יצירת קולאז' של מילים.

כיצד ניתן לשלב הוראת מילים עם תחומי דעת נוספים כמו ספרות, היסטוריה ומדעי החברה?

ספרות- אוצר מילים על דמויות- תיאור הדמות, תיאור הרגשות של הדמות, ניתוח שירים.

לחקור רגשות של המשורר.

היסטוריה- אילו מילים היו נפוצות בתקופות שונות? כתיבה היסטורית.

פרקטיקה שיושמה בכיתה- פיתוח אוצר מילים רגשי כהכנה להוראת הטקסט "תכנון טיול"

כיתה: ד'

***מצורף מערך***

היא דיברה על עקרונות לבחירת מילים להוראה:

א. תמיד מילה מתוך הקשר.

ב. פיזור המילה ושכיחותה - מילה המופיעה בהקשרים רבים ובמגוון נושאים ותחומי דעת.

ג. מורכבות ומשמעות המילה.

ד. חיוניות המילה - מילים חיוניות ומרכזיות בטקסט.

ה. הופעת המילה - מילים מפורשות ומיובאות החיוניות להבנת הרעיונות המרכזיים.

ו. מילים מסוגים שונים (רגשי/לא-רגשי).

אני בחרתי בפעילות שקשורה לנושא החורף (נלמד בימים אלו בכיתה). אעביר בכיתה ואעדכן כאן.

2.     לדעתי היכולת של הילד להבין טקסט קשורה גם ביכולת שלו להסיק קשרים בין המצב הרגשי של דמות מסוימת  להתנהגותה. מילות רגש מוסרות מידע על מצבים פנימיים, עמדות, אמונות, הקשרים חברתיים, מניעים חברתיים, ערכים והתנהגות, וכך הן מתווכות את עולמו הפנימי של הפרט וסביבתו. בתהליך הקריאה הקורא אוסף עדויות וסימנים למצבים הרגשיים של הדמויות נתונים לפרשנות ולהבנה של מטרותיהן ופעילותיהן של הדמויות, והם חיוניים לבניית המשמעות. זיהוי ועיבוד מצבים רגשים בטקסט תורם ליצירת לכידות בין פרטי מידע, להבנה סיבתיות וכן להבנת השתלשלות האירועים בטקסט. מילות הרגש בעצם יכולות  לשמש את התלמידים כעוגן כאשר הם חוקרים את הקשר שלהם לזהותם האישית והתרבותית באמצעות חוויות אישיות, ,ערכים תרבותיים, סיפורים משפחתיים ושפה .

3.     אחת המשימות המרכזיות העומדות בפני תלמידים בשכבות בגיל השונות היא הפקת משמעות מטקסטים כתובים ברמות שונות. הטקסטים הכתובים הם משאב מרכזי בהוראת מקצוע העברית בפרט ובמקצועות הרב מלל בכלל- תורה , מולדת, היסטוריה וכד'. אי לכך יכולת הבנת הנקרא הינה בסיס הלמידה, וקידום יכולת זו היא אחת המטרות המרכזיות בחינוך. ולכן כשרוצים לבחור מילים שתשמשנה את הלומד במגוון תחומי דעת ובמגוון אופנויות השפה חשוב שהמילים  תהיינה חיוניות להבנת הטקסט גם אם הן אינן מופיעות באופן מפורש בטקסט.

לסיכום שילוב הוראת מילות רגש בתחומי דעת נוספים היא  למעשה דרך נוספת ויעילה להבניית ידע רחב יותר לתלמידים מחד  ומאידך כלי המסייע למורים להפוך את הלמידה של התלמידים למגוונת ומשמעותית יותר.

פרקטיקה: בחרתי לעבוד בכתתי על פי תכנית "אי של הבנה"

במהלכה הקנייתי לתלמידים ל כ-30 מילות מטרה , מילות מאירות, הצגתי  בפני הילדים את מגוון המילים המאירות  ואת המילים במעגל הרגשות , שוחחנו עליהן  ובהמשך התהליך הילדים התבקשו לכתוב על עצמם, ובמסגרת כתיבתם להשתמש במילים המאירות ובגלגל הרגשות

בכתתי לומדת ילדה  מיוחדת הרוכבת על אופנועים וטסה פעמים רבות לאימונים מפרכים בחול.

בכתיבתה היא מציגה את עצמה ,את סיפורה , את תחושותיה את ביקורה האחרון  בחול.

1. ניתן להעמיק את הבנת התלמידים במשמעות המילים והשפעתן ע"י : שיתוף בסיטואציות חברתיות מחיי היום יום של התלמידים הן בבית והן בין כתלי בית הספר. ניתוח תמונות המביעות סיטואציה חברתית – אילו רגשות עולים מין התמונות , כתיבת סיפור לתמונה , דו שיח. לימוד של מילים חדשות בהקשר לטקסטים שנלמדים בכיתה- ולהשתמש במילים החדשות כל הזמן בכתיבת משפטים , כתיבת סיפורים, משחקי מילים, התאמת מילה לתמונה ....

2. שפה רגשית מאוד קשורה לשורשים לכן לא בהכרח שילד לא מכיר את המילים , אם ארצה לדבר רגשות אתחבר לשפת האם ושם נוכל להרחיב את אוצר המילים. ניתן לעודד תלמידים לכתוב יומנים אישים, כתיבת חוויות משפחתיות, כל תלמיד יבחר ללמד פתגם  או מילה מעולמו האישי שקשורה לתרבותו.  

3. שילוב הוראת מילים עם תחומי דעת נוספים – נבחר ללמד מילים מתוך הקשר המופיעות בהקשרים רבים במגוון נושאים ותחומי תוכן שונים, כמו המילה תהליך.
- נבחר מילים במשלב לשוני גבוה המופיעות בתדירות גבוהה בטקסטים.
- מילים שיש להן משמעות מורכבת, ונלמד אותן ברשת סמנטית.
- מילים שהן חיוניות להבנת הרעיון המרכזי.
- מילים חיוניות שלא נמצאות בטקסט והכרחיות להבנת הרעיון המרכזי .

4. במהלך השבוע למדנו את הטקסט עצת החמור. החלטתי להבריק מילים שלא מופיעות בטקסט אך חיוניות להבנתו כמו: מטרה, להיחלץ ממצב, הסתבך,  כוונה אמיתית , משעשע , טובתו שלו .
התלמידים התבקשו לכתוב משפטים למילים, ולחבר דו שיח בין החמור לשור ולהשתמש במילים שנמצאו.

היכולת לשלב את הוראת התלמידים והתלמידות בתכנים וטקסטים הנוגעים לעולם התוכן הפנימי שלהם, לקיים למידה הקשרית ודיפרנציאלית, תסייע לא רק בהבנת התוכן הנלמד, אלה שימוש נכון בידע הנרכש בחיי היום יום ויצירת ארגז כלים משמעותי- בו הם יוכלו להשתמש.

נמצא שאוצר מילים רגשי, הוא בעצם הדבק שמחבר את הטקסט ועוזר בתהליך הבנתו, הוא עוזר בהבנת סוגים שונים של טקסטים ועידוד אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה.

על מנת להעמיק את הבנת התלמידים במשמעות המילים והשפעתן על התקשורת הבין- אישית, ניתן להשתמש במגוון פרקטיקות של חזרתיות, בחירת טקסטים מגוונים הנוגעים לתחומי דעת שונים ודיפרנציאליים הנוגעים לעולם התוכן של הילדים, הכוללים טקסטים רגשיים/פחות רגשיים ובכך לאפשר שיח רפלקטיבי משמעותי ופורה.

הוראת המילים יכולה להתקיים בכיתה במגוון של דרכים:

כתיבה יוצרת - התנסות בכתיבה של יומן, סיפור אישי ושירים אשר ישלבו מילים חדשות שנלמדו בכיתה.

מעגלי שיח רפלקטיביים שיתופיים - קיום של מעגלי שיח בקבוצות הטרוגניות בעקבות טקסטים שנלמדו בכיתה, סיטואציות חברתיות אותן הילדים והילדות פוגשים ביום- יום.

עולם האמנות והתיאטרון - היכולת לבטא את המילים באופן תיאטרלי, פיסול וציור, או בכל דרך שבה הילדים יוכלו להביע את המילים בהקשרים חברתיים או אישיים.

שימוש במולטימדיה - המדיה היא כוח משמעותי שצובר כוח ומשמעות רבה בקרב עולם התוכן של הילדים, ניתן להיעזר בכלים שונים מעולם המחשוב והמולטימדיה על מנת להשתמש באוצר המילים הנלמד בכיתה, כגון סרטונים, בינה מלאכותית וכדומה.

פרקטיקה שיושמה בכיתתי:

השנה פתחנו בשגרת "מורה מארח". בשגרה זו, אנו נפגשים בספרייה ומקדישים כל מספר שיעורים לספר אחר ממצעד הספרים בעזרת איש/ת צוות מבית הספר אשר מקריא/ה פרק מהסיפור- ולאחר מכן מתקיימת פעילות בעקבות קריאת הסיפור. בשבועיים האחרונים, בכיתתי (כיתה ה) אנו קוראים את הספר "מי זה אבא שלי?" שכתבה ציפי גון גרוס- ספר שמתאר רבות קונפליקטים והתמודדויות של ילדים ונוער עם שאלות משפחתיות וחברתיות לא פשוטות. במסגרת קריאת אחד הפרקים, נתבקשנו לתאר דמות מהסיפור ולאפיין אותה בעיניים שלנו. הילדים קיימו את הפעילות בקבוצות הטרוגניות, ראשית- תיארו את הדמויות במילים שלהם ולאחר מכן קיימנו מעגלי שיח, בהם כל ילד וילדה שיתפו מדוע התחברו לדמות, מה מייחד אותה לעומת הדמויות האחרות בסיפור, מהם נקודות הדמיון והשוני ובינינו לבין הדמות ואף התחלנו בתהליך של כתיבת מכתב אישי לדמות שבחרנו.

1. אוצר מילים עשיר הוא כלי רב עוצמה המעניק לנו את היכולת לתקשר ביעילות ולדייק במסרים שאנו מעבירים. כאשר אנו משתמשים במילים מגוונות ומדויקות, אנו מסוגלים לבטא את עצמנו בצורה בהירה ומשכנעת יותר. אוצר מילים עשיר מאפשר לנו לתאר רעיונות ומחשבות בצורה מדויקת, להעביר רגשות בצורה עמוקה ולהשפיע על אחרים בצורה משמעותית. ככל שאנו מכירים יותר מילים, אנו מסוגלים להבין טקסטים מורכבים יותר, לנתח מידע בצורה ביקורתית יותר ולהעריך יצירות אמנות וספרות בצורה מעמיקה יותר. אוצר מילים עשיר הוא כלי חיוני להתפתחות אישית ומקצועית, להצלחה בלימודים ובעולם העבודה, וליצירת קשרים חברתיים משמעותיים. 

2. כדי להעמיק את הבנת התלמידים במשמעות המילים והשפעתן על התקשורת הבין-אישית, ניתן לערוך דיונים וניתוחים של טקסטים שונים, לקיים משחקי תפקידים ולעודד כתיבה יוצרת.

3. שילוב הוראת מילים עם תחומי דעת נוספים יכול להעשיר את חוויית הלמידה של התלמידים ולהעמיק את הבנתם את השפה והעולם הסובב אותם. הנה כמה דרכים לשלב הוראת מילים עם תחומים שונים:

ספרות

• ניתוח שירים וסיפורים: קריאה משותפת של טקסטים ספרותיים, דיון במילים, מטפורות, דימויים ואמצעים אמנותיים.

• כתיבה יוצרת: התנסות בכתיבת סיפורים ושירים תוך שימוש במילים חדשות או מעניינות.

• משחקי מילים: חידונים, משחקי אסוציאציות, משחקי תפקידים עם דמויות ספרותיות.

היסטוריה

• חקר תקופות היסטוריות: לימוד מילים הקשורות לתקופות שונות, אירועים היסטוריים, מושגים ומנהגים.

• ניתוח מסמכים היסטוריים: קריאה ופענוח של מסמכים עתיקים, מכתבים, נאומים, כתבי עת.

• דיונים על אישים היסטוריים: שימוש במילים לתיאור אישים, דעותיהם, השקפותיהם ותרומתם.

  .מדעים

  • חקירה מדעית: במהלך חקירה מדעית, התלמידים לומדים מילים חדשות הקשורות לתופעות טבע, חומרים, כוחות, מושגים מדעיים ותהליכים. לדוגמה, כאשר לומדים על מערכת השמש, התלמידים לומדים מילים כמו "כוכב לכת", "מסלול", "כוח כבידה" ו"גלקסיה".

  • ניסויים : ביצוע ניסויים מאפשר לתלמידים להתנסות עם מילים חדשות הקשורות לציוד מעבדה, שיטות מדידה, תוצאות ותצפיות. לדוגמה, בניסוי בכימיה, התלמידים עשויים ללמוד מילים כמו "תמיסה", "משקע", "חומצה" ו"בסיס".

    
    

  אמנות

  • יצירה אמנותית: במהלך יצירה אמנותית, התלמידים לומדים מילים חדשות הקשורות לצבעים, טכניקות, חומרים, סגנונות אמנותיים וזרמים. לדוגמה, כאשר מציירים, התלמידים לומדים מילים כמו "גוון", "מרקם", "קומפוזיציה" ו"פרספקטיבה".

  • ניתוח יצירות אמנות: ניתוח יצירות אמנות מאפשר לתלמידים ללמוד מילים חדשות הקשורות לתיאור היצירה, פרשנותה, המסר שלה והקשר שלה לתקופה ולתרבות.

שילוב הוראת מילים עם תחומי דעת שונים יכול להפוך את הלמידה לחוויה מעניינת, רלוונטית ומשמעותית יותר עבור התלמידים.

4. פרקטיקה בכיתה:

   במסגרת שיעורי "תרבות יהודית ישראלית" אנו עוסקים בנושאים רגשיים רבים כגון ניהול כעסים, קבלת החלטות ועוד. התלמידים נחשפים לטקסטים שונים (סיפור, אגדות חז"ל, קומיקס) ולסיטואציות שונות ובדרך זו אנו מרחיבים את אוצר המילים הרגשי שלהם, מעודדים שימוש בשיח כדי להעביר את הרגשות העולים בנו בעקבות החשיפה לטקסטים, מביעים בכתב את הרגשות העולים בנו ומעלים הצעות לפתרון לבעיות מסויימות.

   
   

1. אחת המיומנויות החשובות לקידום אוצר מילים בחינוך הלשוני היא התקשורת הבין אישית בכך שהילדים יוצרים שיח חוויתי, שיח רפלקטיבי ומעשי. הוראת אוצר המילים על גווניו בחיי היום יום של התלמידים מחזקת את התקשורת , ההבנה וכמובן מובילה דרך שיח דבור וכתוב את אוצר המילים החדש אשר נלמד בכיתה. על המורה\ מחנכת להוביל פעילויות המזמנות הבניית תיאוריות באשר לעולם המנטלי של הדמויות מבחינה ריגשית, חשיבתית תוך הסתכלות על המניעים. לשאול שאלות המזמנות התחברות לראי האישי של הילדים ומקדמות את אוצר המילים והמיומויות התקשורת הבין אישי והתוך אישי.

2. על מנת לעודד חקירת קשר בין מילים לזהות אישית ותרבותית ניתן לזמן לילדים בניית יומן רפלקטיבי בעקבות קריאה מונחית או דיאלוגית. בנוסף אפשר לזמן שיח דבור וכתוב בעקבות

   " השיבה הביתה" תלמידים אשר חוזרים לצפון \ כותבים הסטוריה פרוייקטים שנעשו בעקבות מלחמת חרבות ברזל והילדים חולקים, כותבים ומספרים על התהליכים הריגשיים שעוברים עליהם. אפשרויות נוספות יכולות לבוא לידי ביטוי בצורת כתיבת דו- שיח, משחק תפקידים, המחזה, כתיבה יצירתית, יומן אישי ועוד.

3. ניתן לשלב הוראת מילים עם תחומי דעת נוספים כגון מולדת ע"י הבניית מחברת כיתתית המשלבת טיולים משפחתיים בארץ או בעולם ולתעד אותם ולהוסיף אף תמונות מהטיול עצמו

   " מחברת מטיילת"

   דוגמא נוספת היא המיזם שהתקיים שנה שעברה בעקבות מלחמת חרבות ברזל " כותבים היסטוריה" בו התלמידים תיעדו ןכתבו את ריגשותיהם בעקבות אירועי השבעה באוקטובר.

   התחום המדעים למשל יש לנו את הפרוייקט " סובב כנרת" בו הילדים שותפים בשמירה על הסביבה, לומדים על העיר שלהם, אגם הכנרת בלמידה חוץ כיתתית ומקדמים בכך את אוצר המילים על גווניו.

חלק ב'

בשבוע השפה העברית (ובכלל) היה לנו יום שנקרא " ספר זה כל הסיפור" בו מורות העבירו שיעור בכיתתם של קריאה דיאלוגית של ספר שהן בחרו. מנהלת בית הספר נפגשה עם תלמידי כיתות ב' בחדר אקווריום שלנו שהוא חדר יפייפה המזמן למידה שונה וחוייתית לקריאה דיאלוגית של הספר " פלא" נושא השיעור שלה היא מהו פלא, והאם גם אני הוא סוג של פלא דבר המעודד את הילדים לחשיבה יצירתית

הרחבת אוצר המילים הרגשי בעברית

פיתוח אמפתיה והבנת רגשות של אחרים

ויצירת סביבה מכילה לתלמידים ששפת אמם אינה עברית. לאחר הקראת הסיפור הילדים דנו בנושא מהו פלא, מי מחליט מה זה פלא והאם גם אני הוא פלא ולמי?

כמובן גם דנו באיך אוגי הרגיש לאורך כל הספר ויצרו יומן רגשות כיתתי. לילדים שהם עולים חדשים אפשר להסביר רגשות דרך אימוג'יים בפלאפון למשל.

הפעילות עצמה כללה דף עם התחלה של פרצוף וכל אחד צייר את עצמו כי גם הוא בעצם " פלא"

אוצר מילים רגשי הינו נדבך חשוב להתפתחות של כל ילד המתאר את ההתפתחות הרגשית של הילד יחד עם התפתחות אוצר מילים. בבואנו למדוד את יכולת הילד להבין את הנקרא לעומק אנו מבינים שאוצר מילים רגשי המשלב הבנה בסיסית של המילים, יחד עם הבנת המשמעות של המילה בקונטקסט שונה ועוצמת המילה ביחס למילים דומות בעלות משמעות דומה, מהווה למעשה את אבני הבניין להבנת הנקרא בצורה מדוייקת יותר. 

שאלה 1: 

להלן מספר כלים מרכזיים שיכולים לסייע למורה בהעמקת הבנת התלמידים את משמעות המילים והשפעתן על התקשורת הבין-אישית:

א. משחק ולמידה חווייתית:

משחקי תפקידים יכולים לשמש ככלי מרכזי להבנת הרגשות ע״י המחזה. במהלך היומיום הילדים חווים רגשות כל הזמן אך ללא הגדרה שמית מדויקת הלמידה לא מתבצע. המחזה מסודרת בכיתה של סיטואציה חברתית שהילדים מכירים, כמו, הפסד בכדורגל בהפסקה, עמידה בתור וכו, תאפשר לבחור את המילים הנכונות בתוך קונטקסט מוכר לילד בסביבה תומכת ובטוחה.

ב. כלים ויזואליים ומוחשיים:

בכיתות הנמוכות הילדים צריכים ויזואליות ומוחשיות כדי להפנים את המסר, הן ע״י רפטטיביות המסר וכדי לתמוך בהמשך הטמעה לאורך זמן. ניתן לייצר מעין לוח ״רגשות״ אותו הכיתה תבנה לאורך זמן ע״י הוספת מילים שלמדנו. ניתן לחלק את המילים למשפחות השונות כדי לייצר קונטקסט, לדוגמא, מילים של שמחה, מילים של עצב, מילין של התרגשות ועוד. קישוט ואיור המילה או הביטוי גם הם יכולים לתמוך בתהליך הלמידה. 

ג. שימוש בספרות ילדים:

ספרי ילדים או שירי ילדים מהווים הזדמנות מצוינת לזיהוי והבנת רגשות. באמצעות ניתוח הדמויות בסיפור, התלמידים לומדים לזהות רגשות שונים ולהבין כיצד הם באים לידי ביטוי. 

ד. שיח כיתתי:

כלל הלמידה הרגשית צריכה להתבצע במרחב מאד בטוח לשיתוף חוויות אישיות ובכך מאפשרת לתלמידים להתנסות בשימוש באוצר המילים הרגשי שלמדו. חשוב לייצר תרבות של שיח מכבד ופתוח בו כל תלמיד ירגיש בנוח לשתף ולהקשיב ומנחה השיח יכול להתמקד בפן הרגשי של השיח.

שאלה 2:

כיצד אפשר לעודד את התלמידים לחקור את הקשר בין מילים לזהות האישית והתרבותית שלהם?

• הקמת פינת תרבות בה תלמידים יוכלו לשתף חוויות מהתרבות שלהם, אם זה טיול משפחתי משמח, חגיגת חג וכדו, הילדים יתארו את החוויה תוך מתן דגש על המילים והסיפור. 

• יצירת פרוייקט אישי לכל ילד בו הוא יתאר בכתיבה, המחזה או יצירה כלשהי חוויה משפחתית, תוך דגש על המשפחה. פעילות זו תחבר את הילד לזהות האישית שלו ותתן לה מקום בכיתה. 

• כתיבת יומן אישי הכולל כתיבה יומית בתנאים מבוקרים בכיתה. הילד יתאר אירועים מחיי היומיום כרצונו, ובמידה והילד יסכים, הוא יכול לשתף את הכיתה או במפגש אישי עם המורה. 

שאלה 3:

ניתן להעשיר את אוצר המילים הרגשי ולפתח שיח בנושא גם בתחומים נוספים, להלן מספר רעיונות

ספרות:

• ניתוח דמויות ורגשותיהן בסיפורים הנלמדים בכיתה. 

• כתיבה יוצרת המתמקדת בביטוי רגשות. ניתן להגדיר את משימת הכתיבה הספרותית ככזו שתתאר חיבור קצר סביב רגש מסוים ובכך גרום לילדים לבחור אוצר מילים רגשי.

• בכיתות הבוגרות ניתן לנתח סיפור תוך התמקדות וזיהוי אמצעים ספרותיים המשמשים לביטוי רגשות, לדוגמא, ניגודים רגשיים בין דמויות, העצמת רגש ע״י תיאור מורחב של פרטים בסיטואציה ועוד.

היסטוריה:

• במסגרת הלימוד של דמויות היסטוריות ניתן להתמקד ברגש של הדמות במקביל לפרטים ולתהליכים האוייבקטיביים.

• בתהליך בחינת אירועים היסטוריים ניתן להעשיר את השיח ע״י בחינת השפעת האירועים היסטוריים על רגשות הכלל. לדוגמא, בניתוח אירוע הקמת מדינת ישראל ניתן להתמקד ברגש השמחה של כלל הישוב היהודי, מה מקור הרגש, מה הרגישו עד אותו שלב, למה הם שמחו ועוד

אמנות:

• להגדיר מטלת ציור המתמקד בציור רגשות, אלו צבעים נבחרים לכל רגש, איזה פרטים בציור תומכים בתיאור הרגש. 

• בכיתות גבוהות ניתן להעשיר את ניתוח יצירות אמנות דרך הרגשות שהן מעוררות

• כחלק מהאמנות ניתן להתייחס גם למוזיקה כגורם העוזר להביע רגשות, ניתן להציג מנגינות שונות כגון, מנגינה עצובה, מנגינה שמחה, מנגינה מדרבנת וכדו׳, ניתן להעצים את הרגש דרך שיר מוכר והמנגינה שנבחרה להעביר את המסר הרגשי המופיע במילות השיר. 

מתמטיקה:

• בכיתות הגבוהות ניתן לנתח רגש כנקודה בזמן ועל בסיסו איסוף נתונים לייצר פעילויות מתמטיות התומכות בניתוח הרגש, לדוגמא, יצירת גרפים המתארים מצבי רוח לאורך זמן ומשמעותם. לאסוף נתונים מילדי הכיתה במשך כמה ימים ולנתח את הנתונים מבחינה סטטיסטית ובהמשך, גם לחבר לזה את הגורם הסמנטי, למה ביום מסויים היה אחוז גבוה של רגש חיובי, ולהיפך. 

שאלה 4

אני בחרתי לשלב את  הכתיבה היוצרת בכיתתי, כיתה ב׳. התלמידים התבקשו לכתוב למה הם אוהבים את החורף ולספר על חוויה משמעותית שבעזרתה יוכלו לתאר את החורף. התלמידים כתבו את החוויה בתוך ״מטריה״  ותלינו את כל המטריות על הקיר. עברנו על היחס של כל ילד לחורף ועל החוויות בכיתה תוך דגש על הרגש שעולה מהתיאור והמילים, ודייקנו את המסר בשיח הכיתתי. הילדים היו מאד מעורבים ונוצרו דיונים על החוויה של כל ילד שלמעשה עסק באוצר מילים רגשי. 

אוסיף תמונות בהמשך

ככל שאוצר המילים יהיה עשיר יותר, כך יוכלו הילדים להבין את תחושותיהם טוב יותר, להסביר ולהביע את עצמם טוב יותר, התקשורת תהיה טובה יותר והקשר יהיה משמעותי יותר. 

2. ניתן לעודד את התלמידים לחקור את הקשר בין מילים לזהות האישית והתרבותית שלהם ע"י חשיפה לטקסטים שונים ומגוונים, בדיקה והשוואה של השפעת המילים על כל אחד מהם - לדוגמא המילה תחרות - אילו מחשבות עולות להם כשהם חושבים על המילה הזו, אילו תחושות בגוף הם חשים.

אפשר לערוך רשימת מילים ולתת לילדים משימה, לשאול בבית את המשפחה (כל בן משפחה בנפרד), מה אומרת לו כל מילה? על מה הוא חושב? מה הוא מרגיש?

3. ניתן לשלב הוראת מילים עם תחומי דעת נוספים כמו ספרות, היסטוריה ומדעי החברה ע"י חזרה ושימוש באותן מילים בתחומי הדעת השונים, תוך שימת לב להקשרים השונים שבהם הן מופיעות, למחשבות / רגשות / תחושות שהן מעלות בנו בכל אחד מהתחומים וההקשרים. 

לא תמיד המילים חייבות להופיע באופן מפורש, ניתן לבחור גם במילים משתמעות שחיוניות על מנת להבין את המשמעות והרעיונות המרכזיים. 

לדוגמא: המילה "התרגשות" - בהקשר של יום הולדת היא יכולה להיות חיובית, נעימה, אך בהקשר של מבחן היא יכולה להיות מלחיצה, לא נעימה. בשיעור אומנות היא יכולה להביע את התחושה שגורמת לי יצירת אומנות להרגיש ובשיעור היסטוריה היא יכולה להביע רגש של עם שלם ולגרום לילדים להבין טוב יותר את האירוע.

שילוב הוראת אוצר מילים בתחומי הדעת השונים יכול להרחיב עוד יותר את הבנת המשמעות של המילים, להראות כיצד ניתן להשתמש בהן בהקשרים שונים ולפרש אותן בדרכים שונות, להפוך את הלמידה לחוויתית, משמעותית ורלוונטית יותר.

4. יישום פרקטיקה בכיתה:

במסגרת שבוע השפה העברית סיפרתי לילדים את הסיפור "אספן המילים". שוחחנו על המילים שג'ים אסף, אילו רגשות ותחושות עלו בו תוך כדי מציאת המילים, כיצד מיין אותן. התייחסנו למשפט - "ככל שידע יותר מילים, כך הצליח לחלוק עם העולם באופן ברור יותר את המחשבות, הרגשות והחלומות שלו" ודיברנו עליו בהרחבה תוך מתן דוגמאות מחיי היום יום שלנו.

לסיום בחר כל ילד מילה שהוא אוהב, כתב אותה וכתב מדוע הוא אוהב אותה.

ביה"ס ע"ש אברט - חצור הגלילית

מחנכת כתה ו'

ראשית, אתחיל במשוב אישי על הוובינר של ד'ר תמי סבג-שושן: ההרצאה היתה מרתקת לכשלעצמה והוסיפה לי רעיונות מגוונים לביצוע בשיעורי שפה ורבי המלל בהקשר לקידום קריאה והבנת הנקרא.

התובנות המרכזיות שעלו בי במהלך הצפייה:

1. ידיעת מילים בבסיסה כפשוטה מביאה איתה אל הלומד את היכולת להגדיר את המשמעות הראשונית של המילים. בנוסף, על התלמיד להבין את משמעותה בהקשרים שונים: קריאה, כתיבה ובעיקר שימוש של המילה במקומות שונים. ככל שניצור לילדים מפת מושגים רחבה יותר לפי שימוש וקשרים שונים, כך תהיה לו היכולת לעגן את המילים טוב יותר. בהתאם לתוכן ההרצאה, יש לקחת בחשבון את החלק הרגשי שמתעורר בעקבות מילים מסויימות. (מילים המתייחסות באופן ישיר למצבים רגשיים ייחודים (שמח/ כועס), לתהליכים (לדאוג, לכעוס), או לתיאור מצב.)

   ניתן להעמיק את לימוד המילים הרגשיות בכמה אופנים:

   • סיפורים חברתיים יכולים לעזור לילדים להבין טוב יותר את הרגשות, תחושות, והתפיסות של אנשים אחרים.

     • מתן רצף פיגומים, עם משוב מיידי וברור מאפשר לילדים לפתח הבנה עמוקה של הרגשות שמאחורי המילה.

   • הוראה ישירה ללימוד הבנת רגשות ואוצר מילים רגשי יעילה יותר.

2. ניתן לעודד את התלמידים לחקור את הקשר בין המילים לזהותם האישית והתרבותית בכמה אופנים:

   • ראשית, נוכל לאפשר לילדים "ליצור" את המילה בדרך יצירתית או באמצעות חומרים שונים. (פלסטלינה/ ציור וכו..)

   • בנוסף, ניתן יהיה לעסוק בחקר המילה בדרך מורפולוגית, כלומר ע"י חיבור מילים למשפחת מילים רגשיות בעלות מכנה משותף.

   • ע"י לימוד הוליסטי הכולל קוגניציה, רגש ותהליכים אורייניים להעשרת הסמנטיקה.

3. ניתן לשלב בין הדיסציפלינות רבות המלל הנלמדות את הוראת המילים הרגשיות האלו ע"י שימוש חוזר בהן לאורך השיעורים בהקשרים שונים. יהיה נכון לעשות בהן שימוש בעיקר בהבאת יצירות על בסיס אירועים חברתיים שונים.

   לדוגמה, בשיעורי היסטוריה, יהיה נכון להביא את סיפורי המיתולוגיה כבסיס לסיפורים החברתיים הללו ולזהות שם מילים רגשיות שונות שתורמות להבנת הסיטואציות בין הדמויות.

   בשיעורי תנ"ך - ניתן לנתח אירועים שעולים בפרקים ולזהות את הרגשות שם.

4. פרקטיקה שיישמתי בכיתתי:

   בשיעורי הסטוריה, ביימנו כעת את היחידה על סיפורי המיתולוגיה היוונית.

   במהלך הלימוד, נחשפנו לסיפורים מגוונים וזיהינו בכולם את הבעיה שעלתה בכל אחד מהם.

   בעקבות מסקנה שעלתה בכיתה, שהפעולות שבהן נקטו הדמויות במיתולוגיה, נבעו מתוך רגש מסויים או סיטואציה שהפעילה רגש, התנסינו בשילוב שיעור תיאטרון בהעמדת "תמונות" המביעות רגש מובהק וניסינו להבין מה המניע וכיצד היה יכול להגיע פתרון טוב יותר ממה שפגשנו בסיפורים.

   היה חווייתי מאוד ואני בטוחה שהתלמידים הצליחו להבין את השתלשלות האירועים בסיפורי המיתולוגיה.

   • תמונות צורפו בתחילת הפוסט.

   
   

   
   

   
   

1. את המיומנויות החשובות לקידום אוצר מילים בחינוך הלשוני היא התקשורת הבין אישית בכך שהילדים יוצרים מיטבי יותר, מצליחים להביע את רגשותיהם ואת צרכיהם בצורה טובה יותר. תלמידים היום לא יודעים להביע את הרגשות ואת תחושותיהם בצורה מיטבית מול חברים לכן, חשוב מאוד חשוף אותם למגוון רחב של מילים המדברות רגשות, לנתח אותם בדרכים שונות:

   פירוש מילה מתוך הקשר- הילדים יפענחו את פירוש המילה דרך הקשר המשפט.

   חקר המילה- שורש, הטיות שונות ולפי זה להגיע לפירוש המילה.

   תליית המילים על הלוח מתוך נושא מסוים- יאפשר לילדים להיחפש על בסיס יום יומי למילים והטמיע אותם.

   שימוש אותן מילים בנושאים שונים למשל: להכניס את המילים שנלמדו גם בשיעורי ג"ג, היסטוריה, אנגלית וכו.

   למידת מילים שנמצאים יותר בשיח הכתוב ופחות בשיח הדבור- מילים שנוכל להשתמש בהם ביותר תחומי דעת.

   מורכבות המילה- נבחר מילים שהן יותר מורכבות ואני אלמד אותן. נחדד את משמעות המילים ונעשה את ההקשר בין המילים.

   מילים חיוניות לטקסט- נבחר מילים שיעזרו לנו להבין את הטקסט.

   
   

   2. ניתן לעודד ילדים לחקור את הקשר בין המילים לזהות שלנו דרך משחקים- משחקי קלפים שבאמצעותם הילדים יצטרכו להביע את רגשותיהם, משחקי תפקידים, ניתוח סיטואציות חברתיות.

   3. הלמידה צריכה להיות למידה נושאית על מנת שכלל המורות הלמדות ילמדו את אותם המילים הלמידה צריכה להיות למידה נושאית ובכך יהיה אפשרי לשלב את המילים הנלמדים בשיעור שפה גם בשיעורי גאוגרפיה, היסטוריה תנ"ך.

      חלק ב

   4. במהלך שיעור שפה בכיתה ג אני מלמדת את היחידה של יערות הגשם. הפתיחה שלי היא דרך שמיעת רעשים מתוך יערות הגשם כשהילדים לא רואים את המסך. ואני מבקשת מהם לכתוב מה הם מרגישים כשהם שומעים את הקטע ואנו דנים על מילים של רגש. לאחר מכן אני משמיעה שוב ומבקשת מהם לכתוב מה הם שומעים מבלי לראות את הסרטון. ולאחר מכן אראה הם את הסרטון ואבקש מהם שוב לענות על השאלות האלה.

      תמונות אעלה בהמשך

1.      עפ"י הרצאתה של דר' תמי סבג שושן חשוב ללמד ולחשוף את התלמידים למאגר מילים רגשי בתחום הבנת הנקרא.  מאגר המילים בנושא רגשות כגון : נתינה, איפוק, אכזבה, אהבה וכשלון    תורם את התרומה הגבוהה ביותר ליכולת הבנת הנקרא ולתקשורת אישית  של התלמידים. חשוב מאד להרחיב את אוצר המילים הרגשי בבחירת הטקסטים אשר באמצעותם ניתן להביע  מסרים חברתים ,רעיונות , קידום של חשיבה בקורתית כגון הסקת מסקנות , נקיטת דעה אישית  וכתיבה תיאורית .

2.      ניתן לעודד את  התלמידים לחקור את הקשר בין מילים לזהות האישית והתרבותית שלהם בדרכים הבאות:

 חקר מילים -  התלמידים ירחיבו את אוצר המילים הרגשי/לא רגשי באמצעות חשיפה למילים ממוצאם התרבותי , הם יחקרו אודותיהם  ויבינו את ההקשר ההיסטורי תרבותי של המילה, זאת ניתן לעשות לדוגמא באמצעות האזנה וקריאה של סיפורי עם וחקר מילה.

הקשרים בין המילים- הילדים  יחקרו וילמדו על הקשרים בין שתי השפות אותן הם דוברים. אפשר לשוחח  על המילים בשפת  האם שלהם ולהשוות בין המונחים בשפות השונות . 

שימוש חוויתי באמצעות שירים  ,תמונות וסרטונים - כדי להמחיש את הקשרים בין מילים לזהות תרבותית התלמידים יכולים לנתח כיצד אמנים משתמשים במילים ובתמונות כדי להעביר את המסרים שלהם.

משחקי תפקידים- באמצעות סימולציות של מצבים תקשורתיים, התלמידים יכולים לחוות כיצד מילים שונות מתרבויות שונות משפיעות על התקשורת הבין אישית .

3. ניתן לשלב הוראת מילים מתחומים דעת שונים באופן הבא:

למידה רב תחומית- למידת נושא מוגדר במבט רוחבי דרך תחומי דעת שונים הנלמדים זה לצד זה .לדוגמא נושא ה"מים", ניתן להשתמש באוצר מילים המתקשר לנושא בשיעור מדעים, להשתמש במונחים הקשורים למים באומנות (כמו ציור של אגמים) ולדון בהקשרים של מים בבריאות ובסביבה.

בחירת רשימת מילים  משמעותיות  שילמדו בכל המקצועות ,  לדוגמה, המילים "שינוי", "מערכת", "תהליך" רלוונטיים לכל תחום, כמו מדע, מתמטיקה, ספרות ועוד.

משחוק - יצירת משחקים ושימוש במשחקים דיגיטליים ככלי הוראה חוויתי שמתמקד באוצר המילים הנלמד .

4. בבניית יחידת ההוראה לשבוע השפה העברית בחרתי בפעילות של בחירת "המילה האהובה ביותר בשפה העברית", פעילות  זו הציגה נקודת מבט אישית ורגשית בבחירת מילה אהובה בשפה העברית  . הילדים הוזמנו לכתוב מהי המילה והסבירו  מדוע בחרו בה(המשמעות ,מזכירה להם משהו וכ"ו).

   המילים שהוצגו בכיתה היו : אמא, משפחה, ישראל, , אחדות, ביחד, אהבה ,חברות, שיתוף פעולה וכ"ו. התקיים שיח משותף שהוביל לשיתוף ברגשות, דוגמאות ואף הזדהות אישית.

   כמורה יכולתי לשים לב שהבחירות היפות ביותר נעשו ממקום אישי ונוגע ללב.

   המילה משפחה נבחרה למילה האהובה ביותר על תלמידי כיתתי . אין לי ספק שהחוסן המשפחתי היווה את המקור  המרכזי בהתמודדות עם ימי המלחמה. 

   העצמתן של המילים בפעילות אפשרה מקום לביטוי רגשות בצורה מדויקת יותר וסיוע בשיפור התקשורת הבין-אישית .בנוסף

   חקר והבעת מילים רגשיות מוביל ליצירתיות בשפה ובהבנתה .

בהרצאה על מילים רגשיות, ד"ר סבג שושן עוסק בקשר בין שפה לרגשות ובהשפעת מילים על תחושות ומערכות יחסים. בהרצאה  מדגישים כיצד מילים יכולות לעורר רגשות שונים בהתאם להקשר ולחוויה האישית של השומע. בנוסף, מדובר על חשיבות השימוש המודע במילים בניהול רגשות, חיזוק קשרים אישיים ותהליכים פסיכולוגיים.

1.       כיצד להעמיק את הבנת התלמידים במשמעות המילים והשפעתן על התקשורת הבין-אישית?

כדי להעמיק את הבנת התלמידים במשמעות המילים והשפעתן על התקשורת  הבין-אישית, ניתן להשתמש בשיטות חווייתיות ומגוונות:

 חשיפת התלמידים לטקסטים שונים ולמצוא מילים בהן ובחינת המשמעות שמשתנה בהתאם להקשר .

ככל שהילד נחשף למגוון רחב של אוצר מילים והמעשיר את הידע שלו והוא מצליח להבין יותר טוב מבחינה רגשית והבנת הנקרא.

אוצר המילים חשוב מאוד בהיבטים הרגשיים, החברתיים וגם בהיבט הלימודי של הבנת הנקרא שעוזר לקורא כיצד להתמצאות בטקסט שעובד עימו לפי הידע / אוצר המילים שיש לו.

יש לתת לתלמידים לזהות מילים רגשות ולבחון כיצד הן תורמות לתקשורת ובניית יחסים חברתיים. התלמיד יתנסה בבחירת המילים וההשפעה שלהם על המסר והתגובה של האחרים.( בשכבות נמוכות ניתן לעשות דו שיח , הצגה , דמויות מדברות ).

2.       כיצד אפשר לעודד את התלמידים לחקור את הקשר בין מילים לזהות האישית והתרבותית שלהם?

ניתן להחל שיח על תרבויות שונות וכיצד קשורות לזהות שלנו:

*נתחיל  לחקור את התרבות של כיתתנו חקר השפה המשותפת לנו.

*הילדים יחקרו את תרבותם המשפחתית ויביאו מילים לכיתה.

* נראה אם יש לנו מילים משותפות. הילדים יכינו כרטיסיות למילים שנחשפו/הכירו הביאו ונשים אותם בפינת שפה לשימוש.

*בהמשך הילדים יחשפו לביטויים , סלנגים מהתרבויות של ילדי הכיתה בשפה שלנו והפירושים שאנו נותנים להם.

* לקראת יום המשפחה הילד יכול לחקור את מדרש שמו, ארץ זהותם של הוריו וייחשף תוך כדי חקר שמפו לתרבויות שונות.

* כל תלמיד יכול להביא לכיתה מילה ממשפחתו ולהכין מילון תרבויות כיתה.

*ניתן להכין קופסת אוצר מילים שתבנה במהלך השנה.

3.כיצד ניתן לשלב הוראת מילים עם תחומי דעת נוספים כמו ספרות, היסטוריה ומדעי החברה?

שילוב כזה מסייע לתלמידים לראות את השפעת המילים לא רק בהקשרים רגילים, אלא גם בהשפעתן על שינוי חברתי, תרבותי והיסטורי, ומפתח את כישוריהם להבין ולנתח שפה בצורה מעמיקה.

בכישורי השפה: התלמידים ייחשפו למגוון רחב של טקסטים ונוכל לבצע הקבלה בין המצילים שמופיעות במשמעות שונה. כיצד מפורשת הדמות ע"י הקורא בסיפור והתפיסה החברתית בטקסטים שונים.

ניתן להוציא מילים של רגשות מטקסטים שונים ומגוונים וכיצד השפיעו עלך קריאתו של הקורא.

בהיסטוריה :התלמידים ילמדו מושגים , אידיאולוגיות ומילים ששימשו בתקופות שונות וישוו בניהם. הילדים יראו כיצד מילים ומושגים שונים עיצבו את ההיסטוריה השלנו .והשפעת השפה שלנו בעמים ותרבויות שונות.

במדעי החברה: כיצד מילים משפיעות על דינמיקות קבוצתיות, פוליטיות והשפעתן על התקשורת הבין אישית. הילדים יראו כיצד השפה- משפיעה על הזהות האישית והחברתית במיוחד. לימוד מושגים כמו אידיאולוגיה, חירות, מהפכה, מציאות ועוד.

בחרתי לציין שתי פרקטיקות :

1.       בכיתתי אני מלמדת תלמידים לזכירת מילים תוך תומחי זיכרון: לדוגמא עכשיו למדנו שמילים של טבע נכתבות באות ע'.

הכנו בנק מילים על הלוח, הוצאנו מתוכו 10 מילים שכתובות על הלוח במשך כל השבוע. התלמידים עשו הכתבה על המילים, בחרו 3 מילים כתבו משפטים ואף התנסו בכתיבה והשתמשו בכמה מילים מתוך המילים שלמדנו.

2.       בבית ספרנו יש נבחרת נאמני חברות שמסתובבים בהפסקות עוזרים ופותרים בעיות בין ילדים באמצעות מילים של: סליחה, כעסתי, היה לי עצוב, פחדתי,אני מרגיש ש....

יש לנו בביה"ס ספסל חברות והנבחרת יושבת שמה עם התלמידים ומשוחחים על האירוע.

הנבחרת מעניקה גם תעודות לתלמידים.

.

.

מגישה: סיגל גרשקוביץ דהן – רכזת שפה

בבית הספר כלנית כרמיאל

1. כיצד  ניתן להעמיק את הבנת התלמידים במשמעות המילים והשפעתן על התקשורת הבין-אישית?                              

העשרת אוצר מילים רגשי מתייחסת להרחבת הידע של התלמידים במונחים וביטויים שמתארים רגשות ותחושות. זהו תהליך חשוב שיכול לשפר את יכולת התקשורת של התלמידים, לעזור להם להבין את עצמם ואת אחרים, ולפתח אמפתיה כלפי הסובבים אותם.

בכדי לקדם זאת יש לשלב תכנים וטקסטים הנוגעים לעולם התוכן הפנימי שלהם, לקיים למידה הקשרית ודיפרנציאלית שתסייע לא רק בהבנת התוכן הנלמד, אלא גם ביצירת ארגז כלים משמעותי שבו יוכלו להשתמש.

2.כיצד אפשר לעודד את התלמידים לחקור את הקשר בין מילים לזהות האישית והתרבותית שלהם?           

פעילויות יצירתיות: כתיבת חוויה,  סיפורים קצרים, או ציורים שמתארים רגשות שונים בהקשר זהות ותרבות.

שימוש במדיה: הצגת סרטונים, שירים או סיפורים המתארים רגשות. ניתן לנהל דיון לאחר הצפייה ולזהות את הרגשות המוצגים.

יצירת פינת רגשות:  פינה בכיתה שבה התלמידים יכולים לכתוב או לצייר את הרגשות שלהם, לשתף ולהביע את עצמם.

משחקי תפקידים:  בהם התלמידים צריכים לשחק דמויות שונות ולבטא רגשות שונים, יאפשרו להם לחוות ולהבין רגשות מגוונים.

משחקים כמו "כרטיסי רגש" שבהם התלמידים צריכים להתאים רגש לתמונה או לסיטואציה.

יצירת חומרים ויזואליים:

פוסטרים עם מילים וביטויים שמייצגים רגשות, המוצגים בכיתה.

דפי עבודה עם תרגילים של חיבור רגשות למילים. לדוגמה, למלא את השמות של רגשות ליד ציור או תמונה המתארת סיטואציה.

חקירת מילים נרדפות ודומות לרגשות, כך שהתלמידים ילמדו להשתמש במגוון רחב יותר של ביטויים, כמו "נרגש", "מרוצה", "מאוכזב" לעומת "עצוב".

באמצעות שיטות אלו, ניתן להעשיר את אוצר המילים הרגשי של התלמידים ולעודד אותם לבטא את רגשותיהם בצורה בריאה ומועילה.                                                                                                                 

 3. כיצד ניתן לשלב הוראת מילים עם תחומי דעת נוספים כמו ספרות, היסטוריה ומדעי החברה?

קריאה וניתוח טקסטים: ניתן לבחור קטעי ספרות המכילים מילים רגשיות או מילים בעלות משמעות עמוקה. לאחר הקריאה, ניתן לדון במילים ובמשמעויות שלהן בהקשר לדמויות ולעלילה. לדוגמה, לאחר קריאת סיפור, ניתן לבקש מהתלמידים לזהות רגשות של הדמויות ולחברם לביטויים רגשיים.

כתיבה יצירתית: תרגילים בכתיבה יצירתית יכולים לכלול שימוש במילים וביטויים נבחרים המייצגים רגשות או מצבים חברתיים, מה שמעודד את התלמידים לשלב את המילים החדשות בטקסטים שלהם.

דיון על אירועים היסטוריים: במהלך לימוד על אירועים היסטוריים, ניתן לחקור את הרגשות והתגובות של האנשים באותו זמן. לדוגמה, אם עוסקים בשואה, ניתן לדון ברגשות של פחד, עצב, תקווה, ולבקש מהתלמידים להשתמש במילים רגשיות כדי לתאר את החוויות של הדמויות.

ניתן לבקש מהתלמידים לכתוב יומנים או מכתבים כאילו הם היו דמויות מההיסטוריה. כך הם יכולים לבטא את רגשותיהם ולחבר בין רגשות וביטויים לבין סיטואציות היסטוריות.

דוגמאות לכתיבת מכתב לחטופים שחזרו הביתה, הילדים כתבו מכתבים בהם הם מביעים את תחושותיהם ורגשותיהם לגבי החזרה ולגבי החוויה האישית שלהם עם הסיטואציה עצמה, בפעילות זו הילדים השתמשו באוצר מילים מתוך עולם הרגש.

תודה רבה על למידה משמעותית והרצאה חשובה שמחדדת ומקדמת את הלמידה שלנו ושל התלמידים.

תובנות מרכזיות מתוך הרצאתה של ד"ר תמי סבג שושן, על התרומה והחשיבות של אוצר המילים להבנת הנקרא בקרב תלמידים:

1.     מילים הן כלי להבנת הרגש-  ילדים עם אוצר מילים רגשי עשיר מסוגלים לזהות, להבין ולבטא את רגשותיהם בצורה מדויקת יותר, מה שמוביל להפחתת תסכולים ולשיפור הקשרים החברתיים שלהם.

2. כיוון שיש רכיב רגשי שמשפיע על אוצר המילים שלנו, קל יותר לזכור מילים המבטאות רגש.

3. אם נלמד את תלמידנו אוצר מילים רחב דיו,  נוכל לשפר עבורם בכ-50% את יכולת הבנת הנקרא והשטף.

4. אוצר מילים רגשי עוזר לנו להבין את החיבור של השאלות לטקסט. באם אבין את הרגש בהתאם לסיטואציה שהתרחשה בסיפור, אוכל להסיק ולהבין מה הרגש שגרם או נגרם כתוצאה מהסיטואציה. ובכדי ללמד את הילדים הבנה מורכבת כמו הסקת מסקנות, מומלץ ללמדם אוצר מילים רגשי.

5. במחקרן של ד"ר תמי סבג שושן ושותפותיה, קיים שוני במאפייני הקוראים: מבחינת דרגת הכיתה, ניכר כי דרגת הרגש של התלמידים משתנה ומתפתחת עם השנים. כלומר היה שוני באוצר המילים הרגשי בין תלמידי כיתות ד' ל- ו'. כמו כן, ילדים עם לקויות למידה ופרופיל קריאה נמוך יהיו עם אוצר מילים מאוד נמוך.

6. למילות רגש יש תרומה גדולה יותר להבנת הנקרא ובעיקר להבנת שאלות מסדר חשיבה גבוה.

כיצד ניתן להעמיק את הבנת התלמידים במשמעות המילים והשפעתן על התקשורת הבין-אישית?

1.     ניתוח סיטואציות מחיי היומיום- ניתן לתת לתלמידים דגמאות מחיי היומיום שלהם.

2. קריאה משותפת של טקסטים בהם יש מסרים רגשיים או לחילופין ניתוח הרגשות של הדמויות ולהבין מדוע כל דמות התנהגה כך והביעה את עצמה באופן שהביעה, כתוצאה מהסיטואציה כפי שעשתה ד"ר תמי סבג שושן בהרצאה בשיר "דני גיבור".

3. משחקי תפקידים ("משחקי אמפתיה")- ניתן לתת לתלמידים להמחיז מצבים שבהם ילדים מבטאים רגשות שונים ולומדים כיצד התגובה של הצד השני משפיעה עליהם.

4. "חקר מילים" – מתן משימות חקר לתלמידים, כיצד מילים משפיעות על רגשות והאם יש להן מילים נרדפות שמעבירות מסר אחר.

5. שיח מכוון על מילים מחזקות מול מילים פוגעות. כלומר, ליצור עבור התלמידים פעילות קבוצתית בה התלמידים מחפשים דרכים חיוביות לומר את אותו המסר, כדי להדגים כיצד מילים יכולות להשפיע לחיוב או לשלילה על תקשורת בין-אישית.

כיצד אפשר לעודד את התלמידים לחקור את הקשר בין מילים לזהות האישית והתרבותית שלהם?

כדי לעזור לתלמידים להבין כיצד מילים משקפות את הזהות האישית והתרבותית שלהם, ניתן לשלב פעילויות שמעודדות חקר ושיתוף חוויות אישיות כגון: כתיבה ודיון על מילים משמעותיות בחיים האישיים. מילים שלתחושתם מרגישות להם משמעותיות לזהותם האישית ולכתוב כיצד מילים אלו מייצגות אותם. בנוסף, ניתן לחקור מילים בשפות שונות, על אחת כמה וכמה "ניתנת הבמה" לתלמידים שהעברית אינה שפת אם עבורם, והם יכולים להביא את אותן מילים בשפתם. פעילות זו תסייע לתלמידים לראות כיצד השפה מעצבת את האופן שבו תרבויות שונות מבינות ומבטאות רגשות ורעיונות. זאת ועוד, ניתן לאפשר לתלמידים לחקור במשפחתם מילים  ייחודיות שעוברות מדור לדור.

כיצד ניתן לשלב הוראת מילים עם תחומי דעת נוספים כמו ספרות, היסטוריה ועוד?

ניתן לשלב הוראת מילים חדשות תוך יצירת חיבורים בין-תחומיים עם מקצועות שונים:

למשל בעברית, חקר של מילים בטקסטים ספרותיים. בהיסטוריה, ניתן לבחון כיצד מילים מסוימות משקפות או קיימות רק בתקופה מסוימת. למשל המילה "חלוצים" שהיתה דאז בהקמת היישוב העברי הראשון. באמנות ובמוזיקה, ניתן ללמוד כיצד מילים משפיעות על הבעה אמנותית.

הפרקטיקה שאני בחרתי ליישם הינה: שימוש באוצר מילים רגשי בכיתה ג' בבית הספר. אלו תלמידים שאינם דוברים את הרגש והרבה פעמים אינם מהינים סיטואציות חברתיות ובוכים. וכשמישהו בוכה ומאשים אותם אינם מבינים את האירוע שקדם לכך, את הרגש שנובע מהסיטואציה. בדיוק כמו בשיר "דני גיבור". כמו שד"ר תמי סבג שושן הציעה, התלמידים למדו על השיר, ניסו להבין את קשת הרגשות שעבר דני, ואט אט הכנו אוצר מילים רגשי מקסים שנבע מתוך שיח על השיר. לאחר מכן התלמידים התבקשו "לשחק" עם אוצר המילים הרגשי ולבנות משפטים באמצעות המילים וע"י לשנן אותם כראוי. התלמידים נהנו מאוד מחוויות הלמידה השונה, המהנה והמלמדת כאחד.

2. עידוד תלמידים לחקור את הקשר בין מילים לזהות האישית והתרבותית: קודם כל בחשיפה לטקסטים מגוונים, לדבר על ההבדלים שיש לנו בכיתה ולהביע את הנאמר בכתב: דרך סיפורים אישיים המתמקדים במילים שמייצגות את הזהות שלהם (רגשות ומחשבות).

3. שילוב הוראת מילים עם תחומי דעת נוספים : קודם כל, בכל הוראה רבת מלל כמו מולדת, תנ"ך ספרות, נשים דגש בחשיפה לשיח עם רגש. למשל: בשיעור תנ"ך אחרי הבנת הפרק המדובר אני שואלת את הכיתה "כיצד לדעתכם הדמות הרגישה במעשה..?"

4.      בחרתי מספר התנסויות שהיו בכיתתי:

·         במהלך שבוע שפה, תלמידי בית הספר קיבלו קבוצת מילים "טובות" שנועדו לעורר רגש חיובי ונעים. המילים כללו ביטויים כמו "אהבה", "חברות", "שמחה", "טוב לב" ו"תקווה". לאחר שהיכרו עם המילים, התלמידים התבקשו להשתמש בהן כדי ליצור סיפור קצר שבו כל מילה תשתלב בטקסט. כל תלמיד קיבל חופש יצירתי בבחירת הדמויות, העלילה והמסר של הסיפור, מה שאפשר להם לבטא את רגשותיהם ומחשבותיהם בצורה אישית ומיוחדת. במהלך הפעילות, הילדים שיתפו את הסיפורים שלהם עם הכיתה, מה שיצר אווירה של תמיכה ושיחה פתוחה על רגשות חיוביים. כך לא רק שהתלמידים פיתחו את כישורי השפה שלהם, אלא גם חיזקו את הקשרים החברתיים ביניהם ועודדו אחד את השני. הפעילות הזו לא רק חינכה את התלמידים על המילים עצמן, אלא גם פיתחה בהם את היכולת להביע רגשות ולראות את הטוב שבחיים.

·         במהלך שבוע החלל, תלמידי כיתתי קיבלו משימה לכתוב סיפור המשלב מילים ומושגים הקשורים לחלל. מונחים כמו "כוכבים", "חללית", "אסטרונאוטים", "מדענים", "כוכב לכת". לאחר ההסבר על המושגים, התלמידים היו צריכים להשתמש בכישורי היצירה שלהם ולהמציא סיפור. התלמידים לא רק חיזקו את כישורי השפה והכתיבה שלהם, אלא גם פיתחו את הדמיון והיצירתיות שלהם, תוך כדי קשר לתחום מדעי.

1. ראשית, אוצר מילים הינו חלק משמעותי בחיי היומיום והוא חשוב להיבט התקשורתי והבינאישי. כלומר, ככל שיהיה לתלמידים אוצר מילים רגשי כך השיח התקשורתי יהיה מובן וברמה גבוהה יותר. כמו כן, ישנו קשר הדוק בין השפה שאנו משתמשים בה לבין הרגשות שלנו. מילים יכולות להביע, לחזק, או אפילו ליצור רגשות הן אצל הדובר והן אצל השומע. הבנה של ניואנסים לשוניים, טון דיבור, ובחירת מילים מדויקות היא קריטית להעברת מסרים רגשיים בצורה יעילה. תובנה נוספת מתייחסת לתפקידה של השפה ככלי מרכזי בבניית קשרים חברתיים. יכולת התנסחות טובה מאפשרת לתלמידים לבטא את עצמם, להבין אחרים, לפתור קונפליקטים, ולפתח קשרים חיוביים. חוסר יכולת זו יכול להוביל לבידוד, קשיים חברתיים, ומחסומים בתקשורת.

   כמו כן, ההרצאה הציגה את הקשר בין שפה רגשית ללמידה. תלמידים שיודעים להתנסח בצורה ברורה ומדויקת, הן מבחינה רגשית והן מבחינה קוגניטיבית, יכולים להביע את צרכיהם, לשאול שאלות, להשתתף בדיונים, וללמוד בצורה יעילה יותר. שפה רגשית מפותחת תורמת להבנה עמוקה יותר של החומר הנלמד.

2. עידוד תלמידים לחקור את הקשר בין מילים לזהותם האישית והתרבותית שלהם דורש גישה רב-תחומית ומעוררת השראה. לכן, ניתן קודם להוות דוגמה אישית על ידי שיתוף חוויה אישית והתבטאות שתוכל להוות השראה ולבקש מהם לשתף סיפורים אישיים שלהם על ידי כתיבה או איור. כמו כן ניתן לשוחח על השפה היומית לסלנג ולערוך השוואה בין השפה היומיומית של התלמידים לשפה של דורות קודמים או קבוצות תרבותיות אחרות יכולה להדגיש את השינויים וההתפתחות בשפה לאורך זמן.

3. שילוב הוראת מילים עם תחומי דעת נוספים כמו ספרות, היסטוריה ומדעי החברה יכול להפוך את הלמידה למעניינת, רלוונטית ועמוקה יותר. לדוגמה בספרות על ידי ניתוח טקסטים: התלמידים ישתמשו בטקסטים ספרותיים כדי לחקור את משמעותן של מילים ספציפיות בהקשרן. לדוגמה, ניתן לבחון את השימוש במטאפורות, משלים וסמלים, ולנתח כיצד המילים יוצרות משמעות עמוקה יותר. כמו כן, בהיסטוריה: לחקור מילים היסטוריות. לתת לתלמידים שיחקרו את משמעותן של מילים היסטוריות, כיצד הן השתנו לאורך זמן, ואת הקשר שלהן לאירועים היסטוריים. לדוגמה, ניתן לחקור את השימוש במילים כמו "דמוקרטיה", "סוציאליזם" או "קפיטליזם" לאורך ההיסטוריה. וכן במדעי החברה: מילים במדעי החברה שהתלמידים יחקרו את משמעותן של מילים מרכזיות במדעי החברה, כמו "שוויון", "צדק", "סמכות", "כוח" ו"זהות". נתחו כיצד המילים משמשות להגדרת מושגים חברתיים מורכבים.

4. פרקטיקה ליישום בכתה- לבחור טקסט ולנתחו במטרה לפתח את יכולת התלמידים לזהות ולנתן את השפעתן של מילים ספציפיות על משמעות הטקסט, הטון והאווירה.

   פעילות:

   "הייתי הילד הכי קטן בכתה"/יהונתן גפן

   1. קריאה ראשונית: התלמידים קוראים את הקטע בקול רם או לעצמם. בקשו מהם לתאר את התחושה הכללית שהם קיבלו מהקריאה.

   2. זיהוי מילים בעלות עוצמה: ביקשתי מהתלמידים לזהות מילים או ביטויים בתוך הקטע שמשכו את תשומת ליבם, מילים שהם חשים שהן בעלות עוצמה רגשית או משמעות מיוחדת ורשמנו את המילים על הלוח.

   3. ניתוח מילים: לכל מילה מזוהה, בקשתי מהתלמידים:

      • להסביר את משמעותה המילולית.

      • להסביר את המשמעות שלה בהקשר של הטקסט.

      • לתאר את ההשפעה הרגשית שלה על הקורא.

      • לחשוב על מילים נרדפות או מילים בעלות משמעות דומה, והשווה את ההשפעה שלהן.

   4. דיון בכיתה: לאחר הקריאה ערכנו דיון בכיתה על המילים שזוהו, על משמעותן והשפעתן תוך עידוד התלמידים לשתף את הפרשנות שלהם ולדון בהבדלים בין הפרשנויות.

   5. כתיבה: התלמידים התבקשו לכתוב פסקה קצרה משלהם, בה הם משתמשים במילים בעלות עוצמה כדי להעביר רגש או מסר מסוים.

   המילים שעלו: קטן, תמיד בסוף, בוכה, הכי קטן בהפסקה...

   המטרה לאפשר לתלמידים לחקור את השפה בצורה מעמיקה, להבין את הקשר בין מילים למשמעות, ולפתח את יכולת הביטוי והניתוח שלהם. מותאם לתלמידי כתה ב.

תובנות בעקבות הרצאתה של ד"ר תמי סבג-שושן "כמה מילים על מילים". התרומה של אוצר מילים רגשי על הבנת הנקרא.

אוצר המילים חשוב להבנת מצבים וסיטואציות לאורך היומיום . ככל שלאדם יש אוצר מילים רחב יותר, כך השיח הבין אישי שלו יהיה ברור יותר ועמוק יותר.

1.     כיצד ניתן להעמיק את הבנת התלמידים במשמעות המילים והשפעתן על התקשורת הבין-אישית?

-        דיון בכיתה על מילים מסוימות בתוך ומחוץ להקשר. איך המילה משפיעה על המשפט והאם למילה יכולות להיות משמעויות שונות.

-        שימוש באוצר מילים רחב ומגוון בשיח הבין אישי עם התלמידים בכיתה.

-        לנהל שיח רגשי בכיתה, תוך שימוש באוצר מילים רגשי ולימוד של מילים הקשורות לרגשות, תחושות וחוויות וקישורם לסיטואציות יומיומיות.

2.     כיצד אפשר לעודד את התלמידים לחקור את הקשר בין מילים לזהות האישית והתרבותית שלהם?

-        פרויקטים אישיים- כתיבת מילים בעלות משמעות מיוחדת, חקר המילים והחיבור האישי שיש לתלמידים עם המילים שבחרו.

-        הבהרת המושג "זהות אישית ותרבותית", תוך חקירה שלו ושימת דגש על אוצר המילים העולה בהקשר זה.

-        כתיבת סיפור איסי או יומן אישי, תוך שימוש במגוון רחב של מילים והעשרת אוצר המילים הרגשי.

-        חשיפה לטקסטים- עבודה על מגוון רחב של טקסטים מתרבויות שונות.

3.     כיצד ניתן לשלב הוראת מילים עם תחומי דעת נוספים כמו ספרות, היסטוריה ומדעי החברה?

במקצועות רבי המלל ניתן לעשות שימוש בטקסטים מסוגים שונים ולחשוף את התלמידים לאוצר מילים רחב יותר.

-        בספרות ניתן לנתח טקסטים ולדון כיצד המילים בטקסט משפיעות על הדמויות ועל העלילה.

-        היסטוריה- חקר תרבויות שונות ואירועים היסטוריים תוך התמקדות באוצר המילים האפייני להם.

גם במקצועות אחרים ניתן לעשות שימוש באוצר מילים:

-        אנגלית- פירוש מילים ומשמעותן, האם קיימות בשתי השפות? האם לא? ומדוע?

-        חשבון- שימוש באוצר מילים מתחום החשבון על מנת להדגיש ולהרחיב את אוצר המילים. לדוג': דמות "עגולה", "שטוחה". אחוזים. "חצי כוח"...

4.     יישום בכיתה:

קריאה דיאלוגית פעילה.

סביב קריאת הספר "ילדת הקשת בענן" (נעמי שמואל)

קריאה בשלבים:

1-    קריאה ראשונה: קריאה קולית של הפרק ולאחר מכן דיון קצר על מה שקראנו ועל מה שהבנו.

2-    קריאה שנייה: קריאה במהלכה התבקשו התלמידים לכתוב מילים וביטויים שלא הבינו. את המילים כתבנו על הלוח ופירשנו מתוך הקשר, שימוש בדוגמאות והסברים.

3-    בשלב השלישי ערכנו השוואה בין מה שחשבנו בקריאה הראשונה לבין מה שהבנו אחרי פירוש המילים החדשות או הלא ברורות. (הילדים הופתעו מכמה השפיע פירוש המילים על הבנת הסיפור ומשמעותו)

4-    התלמידים התבקשו לבחור מילה מהלוח, לכתוב אותה ומילים/ רגשות שעולות בהן סביב המילה או לצייר. לאחר מכן התבקשו התלמידים לכתוב סיפור קצר (מציאותי או דמיוני) המכיל לפחות 6 מילים הכתובות על הלוח.

יש צורך לקדם את אוצר המילים הרגשי בכיתות בהן אנו מלמדים בדרכים שונות. ניתן להציג טקסטים שמדברים על רגשות, סיפורים או שירים, אפשר לדון על הרגשות המופיעים בטקסט ולשתף בחוויות אישיות דומות או שמזכירות להן את מה שמתרחש בטקסט.

ניתן גם לייצר דיון בקבוצות קטנות, בהנחייה של המורה, בו ידונו וישוחחו על רגשותיהם, איך מתמודדים במצבים מסויימים, עם דברים שקרו ועוד.

לתלמידים ששפת האם שלהם היא לא עברי, וגם לתלמידים בכיתה בעלי אוצר מילים דל, ניתן ליצור כרטיסיות עם תמונות ומילים המייצגות את אותן רגשות שבתמונה.

דבר נוסף הוא שניתן לשלב את האמנות וליצור את הרגשות שלנו בדרכים שונות, לאו דווקא בכתיבה אלא בריקוד או באמנות חזותית (אני מלמדת בבי"ס לאמנויות).

1. כדי להעמיק את הבנת התלמידים אפשר ליצור משחקי תפקידים שהילדים צריכים להשתמש דווקא במילים הללו. אפשר לשחק את משחק הפנטומימה לרגשות. צריך קודם לבדוק מה הידע של הילד לגבי המילים.

2. אפשר לעודד את התלמידים לחקור את הקשר בין מילים לזהות האישית והתרבותית שלהם דרך סיפורים אישיים שלהם על התרבות, על המסורת, על דברים מיוחדים בתרבות ובמסורת.

3. ניתן לשלב הוראת מילים עם תחומי דעת נוספים באמצעות מילים שמאפיינות תקופה מסוימת בהיסטוריה, שקשורה למולדת מסוימת, לתקופה מסוימת , אירועים מסוימים השייכים לכל היסטוריה.

4. יישום פרקטיקה- באמצעות ספר הרגשות שלי. אעשה זאת בהמשך, כתבתי לך בהודעה פרטית.

5. 
   

בעקבות ההרצאה של  ד"ר סבג -שושן העוסקת באוצר מילים רגשי –"חשיבות התרומה של אוצר מילים להבנת הנקרא מתגבשות אצלי התובנות הבאות :

אנסה לסקור מספר תובנות מרכזיות בנושא אוצר מילים רגשי ותרומתו להבנת הנקרא:

תובנות עיקריות:

1. חשיבות אוצר המילים בהבנת הנקרא

- אוצר מילים עשיר מהווה "מפתח" להבנת טקסטים

- ככל שהאוצר המילים רחב יותר, כך יכולת ההבנה של הקורא משתפרת

- מחקרים מראים קשר ישיר בין עושר לשוני להבנת משמעויות עמוקות בטקסט

2. היבטים רגשיים של אוצר מילים

- מילים מאפשרות ביטוי רגשי מדויק יותר

- הבנת גוונים רגשיים דרך מילים מעמיקה תקשורת רגשית

- מילים מדויקות מאפשרות הבעה עצמית טובה יותר

3. התפתחות אוצר מילים

- תהליך מתמשך הנמשך לאורך החיים

- מושפע מסביבה, חשיפה, קריאה, שיח

- חשיבות החשיפה למגוון מילים ממקורות שונים

4. אסטרטגיות להרחבת אוצר מילים

- קריאה שוטפת וענפה

- שימוש במילונים

- יצירת הקשרים רגשיים למילים

- למידה מהקשר

5. השפעה על תהליכי למידה

- אוצר מילים עשיר מקל על למידה בתחומי דעת שונים

- מאפשר הבנה עמוקה יותר של מושגים מורכבים

- תורם לחשיבה ביקורתית ויצירתית

6. היבטים תרבותיים ואישיים

- מילים מייצגות זהות תרבותית

- בחירת מילים משקפת עולם פנימי

7. קשר למיומנויות תקשורת

- אוצר מילים רחב משפר תקשורת בין-אישית

- מאפשר הבעה מדויקת יותר של רגשות ומחשבות

- תורם לביטחון עצמי ויכולת הבעה

תשובות לשאלות:

1. ניתן להעמיק את הבנת התלמידים במשמעות המילים והשפעתן על תקשורת בין-אישית:

הדרך המיטבית להעמקת הבנת המילים היא יצירת חוויה רגשית ומשמעותית סביבן. למשל, ניתן לייצר מרחב בכיתה שמאפשר לתלמידים לחקור את המשמעויות של מילים דרך דיאלוגים מכבדים.

כגון:

- סדנאות חווייתיות של משחקי תפקידים שבהם התלמידים יכולים לחוות את עוצמת המילים בתקשורת

- ניתוח סיטואציות תקשורתיות מחיי היומיום והבנת השפעת בחירת המילים

- יצירת "מפות מילים רגשיות" המראות את מגוון הגוונים והמשמעויות

- עידוד התלמידים לתעד ולשתף סיטואציות שבהן מילים השפיעו על תקשורת בינאישית

2. ניתן לעודד את התלמידים לחקור את הקשר בין מילים לזהות האישית והתרבותית שלהם כך:

הרעיון המרכזי הוא להפוך את המילים למראה של הזהות האישית. ניתן לעשות זאת דרך:

- יצירת יומני כתיבה רפלקטיביים שבהם התלמידים יכתבו על המילים המשמעותיות בחייהם

- הזמנת התלמידים לחקור מילים מהתרבות המשפחתית והקהילתית שלהם

- דיונים מעמיקים על כוחן של מילים לעצב תפיסה עצמית

3. שילוב הוראת מילים בתחומי דעת נוספים:

זהו מרחב יצירתי של בניית גשרים בין תחומי הדעת:

- בספרות: ניתוח עומק של בחירת מילים בטקסטים ספרותיים

- בהיסטוריה: חקירת המשמעויות של מונחים היסטוריים והשפעתם החברתית

- בגיאוגרפיה: הבנת מונחים גיאוגרפיים דרך הקשרים תרבותיים

- במדעים: יצירת מילון מונחים מדעיים עם הסברים רחבים

הרעיון המרכזי הוא להפוך את הלמידה מרכישת מילים טכנית לחוויה עמוקה של גילוי, משמעות וחיבור אישי.

מערך שיעור מפורט המשלב את עקרונות ההרצאה על אוצר מילים רגשי בנושא אהבת המולדת לקראת חג ט"ו בשבט:

נושא השיעור: "מילים של אהבה לארץ" - אוצר מילים רגשי בהקשר לארץ ישראל

מטרות השיעור:

1. הרחבת אוצר מילים רגשי הקשור לארץ ישראל

2. פיתוח חיבור רגשי-אישי למולדת

3. טיפוח מיומנויות הבעה ויצירתיות

מבנה השיעור:

א. פתיחה (10 דקות):

- סיעור מוחות: "אילו מילים עולות לכם בראש כשאתם חושבים על ארץ ישראל?"

- יצירת "מפת מילים" כיתתית על הלוח

- דגש על מגוון המילים: נופיים, רגשיים, היסטוריים

ב. פעילות עיקרית (25 דקות):

1. סדנת "מילים מהלב"

- חלוקת התלמידים לקבוצות

- כל קבוצה מקבלת משימה: ליצור שיר/טקסט קצר המביע אהבה לארץ

- דגש על בחירת מילים מדויקות ורגשיות

- שימת לב לגוונים רגשיים במילים

2. משחק "מילה אחר מילה"

- יצירת שרשרת מילים המתארות את יופייה של הארץ

- כל תלמיד מוסיף מילה בתורו

- הקפדה על מילים תיאוריות ורגשיות

- דוגמה: ירוקה - פורחת - מרגשת - מיוחדת - מרחבית

ג. סיכום יצירתי (10 דקות):

- יצירת "אלבום מילים" כיתתי

- כל תלמיד בוחר שתי מילים שהכי ריגשו אותו

- כתיבת המילים יחד עם ציור/איור משלים

רשימת מילים מוצעות:

- נופיים: הרים, עמקים, שדות, חופים

- רגשיים: אהבה, געגוע, גאווה, התרגשות

- היסטוריים: מורשת, שורשים, זיכרון, תקומה