המאמר מתבסס על כמה מחקרים ומציג את דעתם של כמה פרופסורים שכל אחד מהם מפיק את דעתו כלפי חוק התורים ומה הסיבה מכך שאנשים לא מגיעים לתור שנקבע להם והאם באמת תשלום מראש עבור התורים יחסוך למערכת הבריאות את העשרות מיליוני ש”ח שהיא מפסידה בשנה עקב אי התייצבות במועדי תורים.

המאמר מציג את מחקר קיימא שמטרתו לצמצם את שיעורי אי ההגעה לתורים.

חברת קיימא הציעה פתרון במחקר שדרכו הם מצאו שנוסח הודעת התזכורת לתור משפיעה על שיעורי אי ההגעה לתורים כך שבזמן שהחוקרים שלחו הודעות רגשיות כמו” אי-הגעה לתורים מעכבת את הטיפול לחולים שנזקקים לטיפול”. שיעורי אי ההגעה לתורים היה נמוך ב 30% מאשר מטופלים שקיבלו הודעות תזכורת רגילות.

לפי דעתי זה רעיון מאוד יעיל וכן ישפיע ויוריד את אחוזי אי ההגעה לתורים כי בהודעות כאלה אנו יכולים לגרום למטופלים לחשוב במטופלים אחרים וירגישו שכמו שהם קבעו וחיכו לתור מסויים יש עוד הרבה אנשים אחרים וכן אפשר להתחשב באחרים ולעדכן לגבי אי הגעה לתור ובכך מישהו אחר תהיה לו את האפשרות לקבל טיפול ומענה.

בן יעקב טוען שתשלום מראש לא ירתיע אנשים מאי הגעה לתורים, הסיבה שאנשים לא מגיעים לתורים היא שאנשים קובעים תורים דרך הקופה לחודשים מראש ואז כבר מתייאשים והולכים לרפואה הפרטית ושוכחים לבטל את התור, אני תומכת בדבריו של יעקוב ורואה שכן יש קשר הדוק בין זמני ההמתנה לתור לבין שיעורי אי ההגעה כי לי זה גם קרה הרבה פעמים, בתור הבת היחידה שמלווה את אימה בתהליך שהיא עוברת משום שהיא מטופלת אונקולוגית, אני כמה פעמים קבעתי לה תורים למרפאות לאיזון כאב ובמצב כמו מצבה שמאוד סובלת וכל יום עובר זה יותר קשה מבחינת התמודדות נאלצתי לסדר לה תורים דרך מקום אחר ולא דרך המרפאה האונקולוגית ובסוף הגשתי בקשה להוספיס בית לפחות שהיא תרגיש פחות סבל