כך החלה אחת המהפכות המדעיות הגדולות ביותר: ההבנה שכל היצורים החיים נוצרו זה מזה בדרך של אבולוציה באמצעות ברירה טבעית. שנה לאחר מכן פרסם דרווין את ספרו הנודע, "מוצא המינים", שמילא תפקיד מכריע במהפכה הזו. כך, בעוד ששמו של דרווין הפך כמעט למילה נרדפת לתיאוריית האבולוציה, שמו של וולאס נשכח מההיסטוריה.

קארל לינואוס לינה נולד בדרום שוודיה בחוות אביו שבה היה גן בוטאני פרטי קטן, בו התוודע הילד אל הצמחים. תחילה למד רפואה  אך מהר מאד מצא את עצמו בעולם הבוטניקה.

היה הראשון שמיין את עולם החי לפי מין. היה מארגן משלחות לאיסוף דגימות, שיצאו לחלקים שונים של העולם, ופיקח על חקירת הצמחים ובעלי החיים שהביאו ממסעותיהן. 

עבודתו הראשונה בנושא כללה 4,400 מיני חיות ו-7,700 מיני צמחים. החידוש והיחוד שבה, היה מתן שמות קצרים ומדויקים לכל מין, במסגרת דו-שמית של שם כללי ושם פרטי. ליניאוס היה בעל כישרון בלתי-מצוי להגדרות קצרות ומדויקות אלה, שהבחינו בין פרט אחד למשנהו. קודם לליניאוס, לא הייתה שיטת מיון מוסכמת, ובוטניקאים וזואולוגים שונים קראו בשמות שונים לאותו בעל-חיים או צמח. לעיתים היו שמות אלה ארוכים, ציוריים ובלתי-מדעיים בעליל. בזכותו בעיקר של ליניאוס נפוצה שיטת קריאת שם מדעי אחיד ובלתי משתנה לכל פריט.

השמות שבחר ליניאוס היו הגיוניים בעיניו ונבחרו משום שתמצתו את מהות המינים.

ליניאוס התייחס אך ורק לסימני היכר חיצוניים של האורגניזם, בעוד שכיום במיון יצורים חיים דגש רב ניתן לקריטריונים אחרים (קרבה גנטית וארגון האיברים הפנימיים). החלוקה ההיררכית של ליניאוס התבססה על תכונות משותפות. שנים רבות לאחר מכן, הוכח באמצעות השוואת דנ"א שמינים שקובצו על ידיו בגלל תכונות משותפות, אכן היו קרובים.

היה הראשון שסיווג את בני האדם ככל חיה אחרת.

ליניאוס היה מייסד שיטת המיון המדעית המודרנית לעולם החי. בתוקף תחומי עניינו ועיסוקו עסק גם בסיווג המין האנושי. תחילה חילק ליניאוס את האנושות לארבעה גזעים לפי יבשות: אמריקנוס, אסיאטיקוס, אפריקנוס וארופיאנוס, ולאחר מכן הוסיף לחלוקה הגאוגרפית גם מאפיינים של צבע עור חלוקה זו לא הייתה היררכית בתחילה, כלומר לא ייחסה חשיבות יתרה לאחד ממיני האדם, אולם מאוחר יותר היא כן ייחסה תכונות אופי וכישורים לבני גזעים שונים, למשל רשלנות ואדישות אצל האפריקאים, נטייה לכעס אצל האמריקנים ואצילות וכושר המצאה לאירופאים. עם ייחוס תכונות אופי וכישורים אלו לגזעים הפכה חלוקה זו להיררכית.

 

דרווין נולד באנגליה, התחיל לימודי רפואה ופרש מהם לאחר שנתיים לאחר מכן יצא למסע המכונה מסע הבייגל..

שם חקר ותיעד ותיצפת על מגוון המינים והחל להתבונן היטב בהרמוניה הנהדרת שהשם יצר. דרווין צפה איך בעלי חיים וצמחים מותאמים באופן מושלם למבנה שלהם,

אך היו סביבות שבהם הוא ביקר והוא לא ראה הרמוניה בין הסביבה ליצורים וכל זאת הוא חשב שישוב לאנגליה

       לקראת שובו התגבשה בו ההכרה שבמקום להיות כומר כפרי הוא מעדיף להקדיש את חייו לחקר הטבע ולהרחבת הידע האנושי באופן עצמאי, מבלי להיות כפוף לחסות כנסייתית או אוניברסיטאית.  עם תובנה זו ירד דרווין מסיפון הביגל

עם חזרתו לאנגליה השתלב דרווין באליטה האינטלקטואלית. הוא נבחר לכהן כחבר במועדונים מדעיים נכבדים, כגון "החברה המלכותית" בלונדון.

שם בילה בכפר קטן קנט עד מותו.

 

דרווין עצמו העיד על שלוש תצפיות שהאירו את עיניו בראייה רטרוספקטיבית.

 

פרושי דרווין – בזמן המסע שלח דרווין לידידו הטקסונום ג'ון גולד חקייניות ופרושים קרקעיים (ground finch) מאיי הארכיפלג השונים. גולד סיווג את החקייניות לשלושה מינים ביולוגים שונים, שכפי הנראה כל אחד מהם חי באי נפרד (אם כי דרווין בשעתו לא טרח לציין זאת ושלח את כל הציפורים בצרור אחד). כמו כן, גולד זיהה שלמינים שונים של הפרוש הקרקעי היו מקורים בצורות שונות, לפרושים היו מקורים שכל אחד מהם התאים לאכילת סוג מזון שונה, חרקים, קקטוסים או זרעים. נראה שכל מקור עבר הסתגלות ספציפית על מנת שיותאם בצורה הטובה ביותר למזון המצוי על כל אי.

מיני ריאות – הריאה היא בעל חיים ארגנטינאי, הדומה ליען אך קטן ממנו. דרווין אסף בדרום ארגנטינה ריאה שהייתה קטנה לעומת הריאה הצפונית. נוכחות ריאה מסוג מסוים הגבילה את הימצאות הריאה מהזן האחר. דרווין שם לב שקיימים קשרי משפחה בין מינים דומים על פני תפוצה גאוגרפית שונה.

מאובנים – דרומית לבואנוס איירס, בבאיה בלנקה, התגלו מאובנים של יונקים ענקיים שנכחדו זה מכבר. דרווין שם לב לכך שמאובנים אלו היו בתבנית המבנה האנטומי המוכר בחיות בנות זמנו, ואם כך, קיימים קשרי משפחה גם בין יצורים בתקופות שונות.

 

 

לאחר המסעות וקריאה של מאמרים של מדענים שונים גיבש דרווין את תורתו.

 

בספטמבר 1838 ניסח דרווין את עיקרי תורתו:

 

א.קיימת שונות בין מינים ובין פרטים בתוך אותו מין, בחיות מבויתות ובחיות בטבע.

ב.האורגניזמים נמצאים במלחמת קיום תמידית עם מינים אחרים, עם בני מינם ועם הסביבה.

ג.הישרדות הכשירים ביותר ("survival of the fittest") - האורגניזמים הכשירים ביותר שורדים, ומעבירים את תכונותיהם לצאצאים, לרבות התכונה שסייעה להישרדותם על פני אחרים.