כֹּה אָמַר ה', מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי, וְעֵינַיִךְ, מִדִּמְעָה: כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם-ה', וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב. וְיֵשׁ-תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ, נְאֻם-ה'; וְשָׁבוּ בָנִים, לִגְבוּלָם"

ואיך יש מקום בשמיים לכל כך הרבה אנשים?

ביעניים מזוגגות וידיים מלאות שריטות

אומה אוספת שברים.

תרומות כמספר הדמעות

וכאשר לגרון מוצמד סכין חד,

לא נותרים לבד עוד,

מפחדים יחד.

לוטם שפרלינג

זה לשמור על מצב רוח טוב ולא להיכנס לדיכאון

זה לתמוך בחברים שקשה להם עם המצב

זה להתעדכן כל יום על דבר אחד שקרה באותו יום, איזה יום למלחמה זה, מה מצב החטופים, איפה הפציצו באותו יום, סרטון הסברה קטן ששיתפתי איפשהו.

זה לדבר עם אנשים על המצב (עד גבול מסויים כי יש דברים שקשה להכיל)

זה להטריל אנשים ששטפו להם את המוח ברשתות החברתיות

זה ליצור הומור מהמצב כרגע כדי להכיל את מה שקורה

בקיצור להתאחד כמדינה אחת, לא משנה צבע עור, לא משנה עדה, לא משנה לאום, לא משנה דת, לא משנה טעם במוזיקה. מדינה אחת מאוחדת.

מנקודת המבט שלי, "הנני" זו מילה של התחייבות בשילוב עם הבנה של דבר קשה - איבוד חיים. אדם האומר "הנני" מתחייב לעשות את מיטב יכולתו בקרב גם במחיר של איבוד חייו, במחיר איבוד חבריו, במחיר כל דבר.

"הנני" מסמלת גם קשר, כקשרם של משפחת שטרומן, הסב, האב והנכדים, שלושתם הגיעו ל"מעמד הנני" בשלב כלשהו בחייהם כאשר עשו דבר משמעותי, דבר שישפיע, אולי כולם נפלו בסוף אבל בגלל מילת "הנני" הביעו את התחייבותם לעשות את מיטבם בכדי לנצח, לא להפסיד.

מה מחיר ה"הנני"?

המילה "הנני" תבוא ככל הנראה במחיר גבוה, "הנני" מעידה על התחייבות לעשות את המיטב אז נוכל לדעת כי אותו אדם המתחייב, יוותר על משהו. אולי על חייו, אולי על חבריו אולי על כל דבר הקרוב לליבו. "הנני" קורא לוויתור אישי, תעתוע רגעי, פנימי, ללא תשובה נכונה כי בכל מקרה ההפסד גדול.

זה מה שכתבתי שנה שעברה, אבל בחודשיים האחרונים, ל״הנני״ נוצרה משמעות נוספת - משמעות חדשה מבחינתי.

אזרח שאומר ״הנני״ היום לא רק מתחייב לאיבוד חייו או חיי חבריו. אזרח האומר ״הנני״ מתחייב להישאר, מתחייב להיות חלק מהעם שעבר הכי הרבה התעללויות בהיסטוריה, להיות חלק מהעם שלנו.

ללא הבדל דת, גזע, מין ומגדר - כולם, עם אחד שנלחם על רוחו ועל מקומו בעולם. עם ישראל חי והנני מתחייב לעשות כל שביכולתי בשביל להוות מושא לשמירה על רוחנו ומקומנו.

כוחנו באחדותנו, לא רק בתור סיסמא.

הנני זה להיות שם.

הנני זה להיות קיים.

הנני זה לעשות.

להשתדל, לנסות.

לעשות את כל מה שאתה יכול, ואולי אפילו קצת מעבר לזה, ועדיין להרגיש שאתה לא עושה מספיק.

לחשוב לעצמך "אם רק הייתי קצת…"
קצת גדול יותר,
קצת חכם יותר,

קצת חזק יותר,

קצת עשיר יותר,

"אם רק הייתי קצת יותר מסוגל, אז, אז בטוח הייתי מצליח."
אז בטוח הייתי מרגיש כאילו הרווחתי את הזכות לומר הנני - הייתי מרגיש פחות חסר אונים, הייתי מרגיש שהצלחתי.

ואת זה אתה אומר. ואת זה היא אומרת. ואת זה כל מי שמסוגל כמוך, או פחות ממך, את זה הם אומרים.

ומה אומרים מי שמסוגלים יותר?
מה אומרים מי שגדולים יותר, מי שחכמים יותר, מי שחזקים יותר, את מה הם אומרים?

גם הם אומרים לעצמם, "אם רק הייתי קצת… קצת יותר". אני לא יודע ממה יותר, אבל אם הייתי יותר, אז בטוח הייתי מצליח.

ואת זה אתה אומר. ואת זה זו שחיה לפני חמישים שנים אמרה. ואת זה כל שמי שיחיה בעוד חמישים שנה יגיד.

ולכן, כל עוד אתה עושה את מה שאתה יכול, מה שאתה מצליח, מה שאתה מסוגל לו, קיבלת את הזכות לומר הנני. לא משנה כמה קטן הדבר, המעשה, ו"אם רק היית…" היית מצליח לעשות יותר. כל עוד ניסית, השתדלת, הנך.

הינני זו הצהרה.

היינו זה הדרך להגיד אני כאן, אני מוכנה ומזומנה,

אני כאן עד הסוף.

אני נוכחת, ומוכנה, מוכנה לעשות כל מה שצריך, כל מה שיעזור, כל מה שנדרש.

הינני, הינני אוהבת, אוהבת את החברים, את המשפחה, את המקום בו גדלתי ואמשיך לגדול,הנני אוהבת את המדינה.

אם הייתם שואלים אותי לפני שנה מה זה הינני בשבילי, זו לא הייתה אותה התשובה,

היא הייתה חזקה אבל חלשה מהיום, יפה אבל לא יפה כמו היום, עוצמתית וכואבת אבל לא כמו היום.

הינני מבטיחה, מבטיחה לזכור את האמא שהספידה את בנה כי לא היה הינני חזק מספיק כדי לשמור עליו,

הינני מבטיחה, מבטיחה להאמין, להאמין שיהיו ימים טובים יותר.

הינני,הכרזת מלחמה.

הינני, הכרזת אהבה.

הנני, הכרזת שלום.

כל אלו זהים, כל אלו שווים, כל אלו מוכנים,

כי אני, הנני מוכנה לעשות כל מה שביכולתי למען האהבה , למען השלום ולמען הארץ שלי.

אני מוכנה כמו שלא הייתי מוכנה מעולם.

ה הינני שלי בוער בי כמו שלא בער.

הינני כאן, למען ובשביל כל מי שההינני שלו ישמע רק כהדהוד שהושתק, ובשביל שלנצח יהיה הינני, ושההינני לעולם לא שוביושתק.

הינני כאן, זו הצהרה.

מה נעשה אם ההינני לא יצהיר עוד דבר?

שאני מתייצב ומוכן בכל הכוח לתרום למדינה את החלק שלי.

הייני בה אני מצהיר,

שאני מתחייב לזכור טוב טוב את הימים האלה ולהעביר את זה לדורות הבאות, עבורם אותם אנשים שנרצחו.

הינני בה אני מצהיר,

שאני ממשיך לחיות, להתפתח ולגדול בזכותם, החיילים ששמרו עלי.

הינני בה אני מצהיר,

שלא משנה לי שהסיפור שלי יגמר עם פסקה יפה בסוף שדיברה על החייל שבזכותו הרבה אנשים המשיכו לחיות.

אני מצהיר, הינני.

הנני, הנה אני! אני פה, אנחנו פה, אני מתייצבת למשימה אנחנו מתייצבים למשימה. העם שלנו נלחם עכשיו בחזית בהתייצבות של הנני, בלי שאלות בלי התנגדות, אלא פשוט הננו, הנה אנחנו!

העם מתנדב, העם תורם, העם עושה, העם עוזר, העם מאוחד, העם בוכה ביחד, ועדיין הננו!

אנחנו עדיין קיימים למרות הכל למרות השואה למרות המלחמות למרות השנאה כלפינו.

הנה אנחנו, ניצבים ומוכנים. ולזה נועדנו.

עם ישראל הננו!

הנני זה העמדה שלי, המחשבה, הבעיות והטעויות.

הנני זה המקום שלי להתחייב לעשות כל שביכולתי כדי לקיים את הנני, זה לבוא ולתת לאנשים את האמונה בי אך לפני הכל לתת לי את האמונה בעצמי.

הנני זה לראות את המצב הכולל ולעשות חשבון נפש עם עצמי, זה המחויבות והמילה הכי חזקה שאומרת ״אני פה, עושה הכל ועם הדעה הזאת ב100%. אני מחויב ונותן את מילתי, אני כאן עומד״

המשמעות החזקה היא שהמילה אשר אתה מוציא אינה תקפה רק לאותו אדם אשר אתה נותן לו את המילה שלך, אלה אליך וזה לדעתי ההבדל העיקרי, ההני שלך זה הדעה שלך, זה מה שאתה עומד מאחוריו וחושב עליו ואתה יודע כי לא תפר זאת כי זוהי גם עמדתך והבטחתך בנושא אשר אתה יודע כי תוכל להמשיך לעמוד בה.

אך כמו שאמרתי סדר ההנני שלדעתי צריך לתת זה הבסיס (לארץ, למורל, לקהילתיות,למשפחה ועוד…) לאחר מכן זה לך ולאח מכם זה לאחרים

את זה לא אני אמרתי  - את זה החכם באדם אמר 

החכם באדם אמר שכל דור עובר ובטל, ומשמעותו מתפוגגת לה בין דפי הזמן 

ובכל זאת, 

הנני. ודורי הינו. 

ואם היה פה החכם באדם,

הוא בוודאי היה שואל:

"למה לכם? למה לכם לבזבז את חייכם ברדיפה אחר צדק שלעולם לא יגיע, למה לכם להקדיש את כל כולכם בשביל משהו שהוא לא עצמכם? הרי בעוד מאה שנה, ובוודאי שבעוד אלף שנה - יהיה זה חסר משמעות"

ואני, 

בכל זאת אענה,

הנני. ודורי הינו.

הננו כי אין דרך אחרת.

הננו כי זו הקריאה שלנו.

הננו כי אנחנו חסרי הגיון, כי אנחנו מקשיבים רק למצפון וליושב למעלה.

הננו כי הגיע תורנו, וכמו רבים לפנינו, המטרה היחידה היא עתיד לבאים אחרינו.

ובתוך תוכו של דורי הקורא הננו

קוראת אני: הנני.

הנני - אני כאן. אני כאן בשביל מה שצריך. אני כאן כדי לקחת חלק במאמץ. אני קול אחד בתוך דור שקורא כולו: הנני. אני קול קטן בתוך דור שמוכן גם הוא: לעשות את מה שצריך.

עבורי, הנני זוהי ההסכמה להיות חלק קטנטן מהמאמץ הענק ולתת לזה את הכל.

בשביל זה, ארצה לציין את תמיר נמרודי שגופתו חזרה השבוע משבי החמאס לאחר ששנתיים לא ידענו דבר על מצבו. לפני שיצא מהבסיס, כתב על פתק:

*להצליח לעזור להרבה אנשים

*ליצור מעגל חברתי קרוב

*לא לפגוע

מהיום, זה המוטו שלי. אני רוצה להוציא לפועל בחיים שלי את מה שתמיר לא הספיק לעשות בעצמו. אני מקווה שבעתיד כל עם ישראל ינסה ליישם את המטרות של תמיר כדי שנצליח לנסות להיות עם טוב יותר ושיותר אחר בשביל השני.

אך עכשיו כשהחיים חזרו, האם זה באמת נגמר?

האם אפשר לומר שביום אחד בהסכם אחד לא משנה כמה גדול הוא, האם באמת אפשר לומר דיי וחדל למלחמה שלא נדמה במשך שנתיים. לא! לא ניתן!

ואולי זה אכן סוף למלחמה אך זה לא הסוף כי אנחנו עדיין צריכים להשתקם, לא רק החטופים- כולנו. כל אחד נפגע מהמלחמה הזאת אפילו אם הוא לא שם לב או שהדחיק זאת במהלך השנתיים האלו. ולא רק האנשים והחיילים והחטופים והמשפחות צריכים להשתקם. גם המדינה שלנו כגוף בפני עצמה צריכה להשתקם הן מבחינה כלכלית והן בפתירת מחלוקות.

עכשיו משנגמרה המלחמה עצמה הגיע הזמן לתחקר וללמוד. לדאוג שזה לא יחזור שוב לעולם. לדאוג שבפעם הבאה שהם ינסו לפגוע אף בשערה מראש אזרחינו הם לא יצליחו ולא רק זה אלה שגם לאחר הפעם הזאת לא יהיה עוד מי שייתקוף!!!!