קישור לסרטון: https://www.youtube.com/watch?v=1qZlwHmJg84

1. נושא הקטע הוא סאטירה באמצעות ביקורת נגד הפוליטיקאי יאיר לפיד.

2. לא זהיתי חלוקה לראשי פרקים מסודרים. יחד עם זאת, קיימת אצל המוען פתיחה כללית, הצגת מספר מקרים התומכים בפתיחה וסיכום.

3. המוען בנה את המסר והשתמש בחלק מהכללים "המסורתיים", כפי שכתבתי בסעיף הקודם קיימת פתיחה, סיפורי רקע המבססים את מבנה הטיעון וסיכום המכליל את המסר.

4. הסאטירה בנויה היטב, קיים ביסוס של המסרים באמצעות סרטונים המוכחים את הטענות, בנוסף מוצגים מספר נימוקים התומכים בטענה המרכזית. נקודות לשיפור: לדעתי לא נכון היה להביע ביקורת על אביו של יאיר לפיד – טומי לפיד ז"ל – לא צוחקים על אדם שנפטר. בנוסף, לדעתי לא נכון היה להזכיר את השירות הצבאי של יאיר לפיד – מדובר במידע אישי שאינו רלוונטי לתפקידו הנוכחי כיום. 

5. ליאור קובץ

 1. נושא הדברים: הבעת ביקורת על כיוונה של הממשלה המסתמנת .
מבחינת היקפיה ומשתתפיה

2. לתחושתי אין חלוקה ברורה לפרקים. שליין מתחיל בבדיחה הקשורה בחייו האישיים (מזכיר את מרב מיכאלי ואת יחסה לבחירה של פרץ ושמולי לחבור לממשלת נתניהו גנץ). לאחר הבדיחה, כלומר עם חשיפת הפנץ מתחיל רצף של דברים שסוקר בזה אחר זה באופן מתגלגל מהלכים של דמויות מפתח במו"מ על הקמת הממשלה כאשר בדבריו הוא מביע ביקורת חד משמעית ואישית על בחירות אישיות של אנשי הציבור וכן על הבחירה הרחבה של אופי הממשלה המסתמנת. 

3.  כפי שכתבתי בהתחלה, אני מתקשה לזהות פרקים ברורים על אף שברור לעין שיש מהלך מתגלגל.  יחד עם זאת, ברור שיש להרצאה הזו התחלה (הבדיחה בפתיח), גוף  (אשר במהלכו שליין מביע ביקורת על כמה וכמה דמויות, בדגש על צעדיו של גנץ) וכן סיום שבו הוא אוסף את הדברים (הוא שם את הדמויות המרכזיות עליהן דיבר תחת 'מטריה' אחת ופונה אליהן יחד וכן פונה גם אל קהל צופיו). 
שליין חורג ממבנה ברור של הצגת הנושא ואז פירוט הדברים על פי חלוקה לפרקים. הוא יכול להרשות לעצמו את המהלך הזה מאחר ומדובר בסאטירה. כלומר, הוא חייב במידה מסויימת להפתיע על מנת ליצור פאנ'צים (משפטי מחץ) אשר באמצעותם הוא 'דוקר' את הנקודה ומביע את מחאתו. 
כמו כן, שלין מדבר אלינו הצופים, אך הטכניקה שהוא משתמש בה הוא בפניה בגוף שניאל חברי הכנסת וכך הביקורת מופנית באופן ישיר אל הדמויות האלו דרך אוזני הקהל (אליהם יפנה כאמור בסוף הקטע).
בעיני זה לא מהלך רגיל, אל אין ספק שיש בו קו קוהרנטי. 

4.  לא בטוחה שיש לי נקודות לשיפור. אני חושבת ששליין מצליח לפצח את המדיום. הוא מייצר סרטונים קצרים, קוהרנטיים, משתמש ביכולותו הווקלית וכך בהגשה מאוד ברורה מוביל אותנו לרגעי הדקירה הביקורתיים. 
הייתי משמרת את הבחירה בכלל לגעת בתכנים האלו כאיש תקשורת (שעל פניו יש לו מה להפסיד) וכן את ההגשה הנקייה, נטולת ניסיונות ליצור גירויים באמצעות פריים מצולם מתחלף או מוזיקה. עבודה מאוד פשוטה ומשיגה את מטרתה. 

5. סיון ליפשיץ