לבקש מהתלמידים לצייר את כתונות הפסים שיעקב הכין לו.

אפשרות נוספת, לבקש מהם שיכתבו מכתב סליחה שיוסף כותב לאחיו לאחר המפגש איתם בו הוא מגלה להם שהוא אחיהם.

על פי הנלמד התלמיד יבנה לה עולם פנימי, ידגיש את הקונפליקט בו הדמות נמצאת.

יבנה מונולוג קצר.

בנוסף מתוך התחפושות שיש בכיתה הוא יחשוב על פריט לבוש אחת המאפיין את הדמות.

לאחר מכן יציג בכיתה.

שחקן קומי ובמאי קולנוע אנגלי, שזכה להצלחה רבה בעידן הסרט האילם. צ'פלין הפך לסמל, בין היתר בזכות דמות "הנווד" שגילם ברבים מסרטיו. נחשב לאחת מהדמויות החשובות והמשפיעות ביותר בהיסטוריה של תעשיית הקולנוע. צ'פלין היה מעורב בכל הליכי ההפקה של סרטיו, החל מכתיבת התסריט, דרך הבימוי וכלה בבחירת הפסקול והמוזיקה.

לתמידים אני מבקש מהם שיחקרו האם הוא החה קומי ולא טרגי ואיך זה בא לידי ביטוי ביצירות שלו ?

תחילה איבר מוביל -

אציג על מסך דמויות קומיקס. התלמידים יזהו מהו האיבר שמוביל את תנועת הגוף של הדמות.

התלמידים ינועו בחלל בהתאם להנחייה שלי - בכל פעם איבר אחר הוא הדומיננטי ומוביל את הגוף.

ממשיכים לנוע כשהפעם מוסיפים קול מתאים לתנועה,

לאחר מכן הבעת פנים.

התלמידים יוצרים קשר עין עם שחקן אחר ומתחילים לאלתר איתו סצינה בהתאם לדמות שלהם.

לסיכום, שיח בו התלמידים מנסים לנחש איזו דמות יצר השותף שלהם למשחק התפקידים. השחקן משלים את מה שבעצמו חקר וגילה תוך כדי העבודה על הדמות שנבראה מתוך תנועת הגוף.

משתפים

אפשרי גם לבחור תקופה מסוימת שרוצים להעמיק בה וכל קבוצה תציג את נקודת הזמן שבה היא נמצאת באותה תקופה.

אפשרי לעשות סיפור בהמשכים של אותה נקודת זמן ולהציג אותו לכלל הכיתה.

כל תלמיד/ה יבחר חיה ויקרא את המידע הכתוב עליה באינטרנט/ספרים/חוברות - תכונות פיזיות, תכונות אופי בולטות, תזונה.

לאחר איסוף האינפורמציה העיונית, כל תלמיד/ה יצפה בחיה או דרך טלוויזיה/מחשב או ישירות- אם זו חיה שנמצאת בטבע ליד הבית או בגן החיות.

התלמיד/ה יחקו וילמדו את הקצב של החיה, הקול שלה, תנועות אופייניות, מבט, התנהגות מול חיות אחרות וכו'.

את התוצר יביאו לכיתה ולאחר עבודה פרטנית עם כל תלמיד,בה ננסה להביא את תכונות החיה ו"להלבישן" עליהם, נחבר שתי הדמויות שנוצרו לאלתור משותף.

כל תמיד יקבל כרטיס עם הדמות והמאפיינים המיוחדים לדמות. כולל מונולוג קצר

כך כל תלמיד יציג את הדמות מול הקבוצה וכך התלמידים יראו את הדמות באופן "חי"

מאפיינים את הדמות בעזרת השאלות הבאות:

1. איך קוראים לדמות?

2. בת כמה היא?

3. היכן היא גרה?

4. באיזה תקופה היא חיה?

5. מה הרקע המשפחתי שלה? (הסיפור חיים שלה)

6. מהם תכונות האופי שלה?

7. מהו הרצון שלה?

בשלב הבא תלמיד שמעונין מציג דיאלוג ע"פ הדמות שאפיין.

התלמידים בוחרים קריקטורה מצויירת, מוצאים את התכונות הפיסיות מתוכה ומתוך כך מביאים גם תכונות אופי וסיטואציות מתאימות.

לאחר מכן מקיימים סצנות בין הדמויוית.

לאחר מכן, התמקדות בהרחבת הדמות: מה היא לובשת, איך הולכת, איזה קול ודיבור יש לה... בניית אינטראקציה מתוך הסיפור.

ומכאן השמיים הם הגבול....

בחירת דמות מההיסטוריה : לבחור דמות להגיד משיפטים של הדמות הילדים ינחשו מי הדמות

יצירת דמות : ליצור דמויות עם ת.ז שם אופי להציג בפני הילדים לעושת דיאלוגים

פלייבק: לעשות פסלים ומתוך הפסלים לתת משפטים

הכיסא הריק : לעמוד מול כיסא ריק לדבר לדמות . הילדים ינחשו למי הוא מדבר .

לחלק לתלמידים כרטיסיות עם הדמות והמאפיינים המיוחדים שלה , עם מונולוג קצר יחסית

וכך בעצם כל תלמיד ייציג את הדמות מול הקבוצה שלו ואחר כך תוצג כל הדמויות שהוצגו בכל קבוצה בפני הכתה ובעצם התלמידים יראו הדמות באופן חי .

באמצעות השוואות אלו, ניתן להעמיק את הבנת הדמות ולהעשיר את האפיון התיאטרוני שלה.

כל ילד הוא דמות מתקופת אברהם אבינו

עליהם להכין קטע על כך שאברהם הולך לסייע ללוט במלחמה

ולעבוד אתם על סדנת בנייה בובה שיכולה לתאר את הדמות הראשית

סדנה חוויתית כיפית

להציג תוצרים

רציונל: בסדנה זו נחקור כיצד יוצרים דמות תיאטרונית עמוקה, מעניינת ואמינה. נתחבר למורשת התיאטרונית מחד, ולכלי התיאטרון העכשוויים מאידך, באמצעות מפגש דמיוני בין ממציאים פורצי דרך מהעבר ו"יוצרי תוכן" מההווה. ננסה להבין איך כל אחד מהם "ממציא" את הדמות שלו על הבמה.

מטרות:

• הכרת מושגים בסיסיים ביצירת דמות תיאטרונית (חיצוניות, פנימיות, קונפליקטים).

• פיתוח יצירתיות, דמיון ויכולת ביטוי.

• הבנה כיצד הטכנולוגיה משפיעה על יצירת וביטוי דמויות.

• הנאה וחיבור עמוק לעולם התיאטרון.

קהל יעד: תלמידים (אפשר להתאים לרמות גיל שונות, מומלץ לכיתות ה'-ט').

משך הסדנה: 60-90 דקות (ניתן להתאים).

חומרים נדרשים:

• כרטיסיות עם שמות הממציאים/יוצרים (ראו מטה).

• לוח/מקרן.

• מוזיקה מתאימה (רקע, אפקטים).

• אביזרים פשוטים (צעיפים, משקפיים, כובעים, גלימות בד) – אופציונלי.

• מצלמת טלפון/טאבלט (ליצירת סרטוני טיקטוק/רילס).

מהלך הסדנה (שירוּש - שיר + סדנה/שיעור)

שלב 1: פתיחה וגירוי (10 דקות) - "מי אתה, גיבור?"

• פעילות: נשאל את התלמידים: "מהי דמות בעיניכם? איך אתם יודעים שדמות היא אמיתית? מה גורם לכם להתחבר לדמות בספר, בסרט או בטיקטוק?"

• הצגה קצרה: נציג כמה תמונות של דמויות מפורסמות (מסיפורים, סרטים, סדרות, דמויות היסטוריות) ונבקש מהתלמידים לתאר אותן בכמה מילים: "מי הן? מה הן רוצות? איך הן נראות?"

• מעבר: "היום נצא למסע מרתק אל מאחורי הקלעים של יצירת דמות. נדמיין מפגש פסגה בין ממציאי עבר ליוצרי תוכן מההווה, ונגלה איך הם 'ממציאים' ו'מחיים' דמות לתיאטרון."

שלב 2: הכרת "הצוות הממציא" (15 דקות) - "מועצת הממציאים והיוצרים"

• הצגת הדמויות: נציג (על גבי כרטיסיות או במצגת) את הדמויות הבאות:

  • אייזק ניוטון (פיזיקאי וממציא, המאה ה-17): נדמיין אותו כדמות "המחשבה וההיגיון" – חוקר עמוק, מנתח.

  • מארי קירי (מדענית פורצת דרך, תחילת המאה ה-20): נדמיין אותה כדמות "החקר וההתמדה" – אשת מעבדה, סקרנית, ממוקדת.

  • ליאונרדו דה וינצ'י (אמן, ממציא ומדען, המאה ה-15): נדמיין אותו כדמות "היצירתיות והחזון" – אומן רב תחומי, חולמני, רחב אופקים.

  • בלש/בלשית טיקטוק (יוצר/ת תוכן טיקטוק מפורסם/ת מהיום): נדמיין אותו/ה כדמות "הוויזואליה והמהירות" – קצר/ה, קולע/ת, ויזואלי/ת, עם קטע ויראלי. (אפשר לתת שם לדמות: "טיקטוקאי/ת על").

  • פרופסור מוח-על (מומחה/ית בינה מלאכותית עתידני/ת): נדמיין אותו/ה כדמות "האלגוריתם והנתונים" – מנתח/ת מידע, צופה עתיד.

• פעילות: כל תלמיד/ה בוחר/ת (או מקבל/ת) "תפקיד" של אחד הממציאים/יוצרים. נבקש מכל אחד לחשוב על מאפיין אחד בולט של הדמות שלו.

שלב 3: "סדנת הדמות" - המפגש היצירתי (30-40 דקות) - "איך לבנות דמות?"

נציג לתלמידים "דמות תיאטרונית" שאותה הם יצטרכו לבנות ביחד. לדוגמה: "מר/גברת הססן/ית" - דמות שמתקשה לקבל החלטות, קטנות כגדולות.

נבקש מה"ממציאים" השונים לתת "עצות" ו"המצאות" לדמות:

• ליאונרדו דה וינצ'י (יצירתיות וחזון):

  • שאלה: "איך נגרום לדמות ההססנית להיות מעניינת ויזואלית? איך נראה את ההיסוס שלה דרך הגוף שלה?"

  • הצעות לתלמידים: תנועות גוף מהוססות (לדוגמה: מרימת יד ואז מורידה, צועדת קדימה ואחורה), שימוש באביזרים (לדוגמה: מחזיקה שני חפצים ומתקשה לבחור), הבעות פנים שמשתנות ללא הרף.

  • תרגיל קצר: כל תלמיד מציג בתנועה אחת "היסוס".

• אייזק ניוטון (מחשבה והיגיון):

  • שאלה: "מהם החוקים הפנימיים שגורמים לדמות ההססנית להסס? מה המניעים שלה? מה הקונפליקט הפנימי?"

  • הצעות לתלמידים: פחד מכישלון, רצון לרצות את כולם, חשיבת יתר, ניתוח אינסופי של כל אפשרות.

  • תרגיל קצר: תלמיד מנסה להסביר את "חוק ההיסוס" של הדמות (לדוגמה: "כוח ההיסוס פרופורציונלי לכובד ההחלטה").

• מארי קירי (חקר והתמדה):

  • שאלה: "איך נחקור את העבר של הדמות ההססנית כדי להבין למה היא כזו? מה ה'ניסויים' שהובילו אותה לכך?"

  • הצעות לתלמידים: אולי בילדותה דרשו ממנה להיות מושלמת, אולי היא חיה בסביבה שמפחידה אותה.

  • תרגיל קצר: תלמיד אחד "מראיין" את "הדמות ההססנית" על מקרה מילדותה שגרם לה להסס.

• בלש/בלשית טיקטוק (וויזואליה ומהירות):

  • שאלה: "איך נציג את הדמות ההססנית ב'ריל' קצר? מה הקאץ'? מה הוויראליות שלה?"

  • הצעות לתלמידים: סרטון קצר שבו הדמות עושה תנועה חוזרת של היסוס, או שיר קצר וקליט על אי-יכולת להחליט.

  • תרגיל קצר: קבוצות קטנות יוצרות "סרטון טיקטוק" של 15 שניות המציג את ההיסוס (אפשר להשתמש בטלפונים שלהם או בטאבלט המורה).

• פרופסור מוח-על (אלגוריתם ונתונים):

  • שאלה: "אם הבינה המלאכותית הייתה בונה את הדמות ההססנית, אילו 'נתונים' היא הייתה אוספת? איך היא הייתה 'מחשבת' את ההיסוס שלה?"

  • הצעות לתלמידים: אלגוריתם שבודק את כל האפשרויות, סטטיסטיקה של החלטות קודמות שכשלו, בניית "מסלולי היסוס".

  • תרגיל קצר: תלמיד מנסה לדבר כמו רובוט שמנתח מצב היסוס: "אפשרות א', יתרונות 3, חסרונות 5. אפשרות ב', יתרונות 4, חסרונות 4..."

שלב 4: סיכום ו"הצגה" (15-20 דקות) - "הדמות הושלמה!"

• שיתוף: כל קבוצת "ממציאים" משתפת ברעיון אחד מרכזי שנתנה לדמות, ומדגימה (בתנועה, בצליל, במשפט).

• הרכבת הדמות: נבקש מתלמיד אחד שיציג את "הדמות ההססנית" תוך שימוש בכל הרעיונות שאספנו (הוא יכול "לשלב" תנועות, קול, הבעות פנים).

• דיון מסכם:

  • "מה למדנו על בניית דמות? האם זה רק איך שהיא נראית?"

  • "איך הממציאים מהעבר והיוצרים מהיום עזרו לנו ליצור את הדמות?"

  • "איזה תפקיד יש ל'מחשבה' ול'רגש' ביצירת דמות?"

  • "איך אתם חושבים שאפשר להשתמש במה שלמדנו כדי ליצור דמויות לסיפורים או הצגות משלכם?"

העשרה ורעיונות נוספים:

• הצגת "השירוּש": בסוף הסדנה, ניתן לכל תלמיד לכתוב (או לחשוב) על "טיפ אחד" ליצירת דמות מנקודת המבט של ה"ממציא" שלו, ולשתף.

• "המצאת" דמות חדשה: במקום דמות קיימת, ניתן לבקש מהם לבחור "מקצוע" (אופה, שוטר, רופא) ולבנות את הדמות באמצעות העקרונות שלמדו.

• צפייה בסרטון קצר: להראות קטע קצרצר מסרט או הצגה, ולבקש מהם לזהות איך הדמות הוצגה דרך רכיבי שפת הבמה.

• תיאטרון תנועה: להתמקד יותר בתנועה ובביטוי פיזי של ההיסוס.

“המסכה שמספרת את הסיפור שלי”

מטרות הפעילות

• ביטוי רגשות באופן מוגן (דרך מסכה/דמות).

• פיתוח אמפתיה והקשבה לאחר.

• התנסות בנקודת מבט אחרת.

• חיזוק דימוי עצמי דרך יצירה ומשחק.

1-     אפשרות א’: מסכות מוכנות – שמחות, כועסות, עצובות, מופתעות, רגועות.
אפשרות ב’: יצירה מהירה – מסכת קרטון פשוטה שהילדים מקשטים.
“בחרו מסכה שמרגישה לכם מתאימה היום — או מסכה שהייתם רוצים ‘לנסות להיות’ לרגע.”

2- כל ילד עומד בחלל, לובש את המסכה וממציא:

שם לדמות,משהו שהיא אוהבת,משהו שמפחיד או מעציב אותה,כוח מיוחד / יכולת מיוחדת
אפשר לשאול בעדינות:
“זה משהו שהדמות מרגישה או שגם קצת את/ה מרגיש/ה לפעמים?”

3- הילדים נפגשים בזוגות או בשלישיות כדמויות, לא כעצמם.

דוגמאות למשימות: שלום, נעים להכיר – כל דמות מציגה את עצמה לאחרת./יש לי בעיה…” – דמות אחת משתפת בקושי, האחרת מציעה עזרה (אמפתיה)./המסע המשותף” – הדמויות יוצאות למשימה: לחפש אוצר, לעבור גשר, למצוא חבר אבוד.

הילדים מגיבים מתוך הדמות שהמציאו — זה מאפשר חופש רגשי גדול יותר.

4- כל ילד יכול לבחור לדבר עם המסכה על הפנים או ביד:

שאלות מנחות: מה הדמות הייתה רוצה שידעו עליה? /מה היה לה הכי כיף במפגש? /איזה כוח או תכונה של הדמות היית רוצה לקחת איתך לחיים האמיתיים?

אם מדובר בקבוצת פרידה:
“מה הדמות הייתה רוצה לאחל לקבוצה לפני שהמסע נגמר?”

5- הילדים מורידים את המסכה באיטיות.

הנחיה קצרה:
“כשאני מוריד/ה את המסכה… אני חוזר/ת להיות אני, אבל אני שומר/ת משהו טוב מהדמות שבחרתי.”

• מפגש בין דמויות היסטוריות – כתיבת דיאלוג קצר והצגתו בכיתה, עם אפשרות לשלב תלבושות ואביזרים.

• עיצוב תלבושת לדמות אהובה – יצירת תלבושת לדמות מספר באמצעות ציור, גזירה, צילום ועוד.

• יצירת בובה לדמות – הכנת בובת גרב, אצבע או כפפה המייצגת דמות שנבחרה.

• הצגת מונולוג – הצגת דמות היסטורית, מדען/ית או אמן/ית במונולוג קצר.

• חקר דמות היסטורית או תנ"כית – אפיון הדמות לפי תכונות אופי, קונפליקט, פעולות מרכזיות ודברי הדמות וסביבתה.