<?xml version="1.0"?>
<rss version="2.0">
   <channel>
      <title>חידושים בהנדסה גנטית by orna vertzberger</title>
      <link>https://padlet.com/ornave/g5zhopryjmp5</link>
      <description>ליחצו על ה + , הקלידו את שמותיכם, כיתבו את שם החידוש, הסבירו את עיקרו וצרפו קישור למקור המידי. ניתן ורצוי לצרף גם תמונה.</description>
      <language>en-us</language>
      <pubDate>2019-09-21 15:46:25 UTC</pubDate>
      <lastBuildDate>2023-03-15 17:55:46 UTC</lastBuildDate>
      <webMaster>hello@padlet.com</webMaster>
      <image>
         <url></url>
      </image>
      <item>
         <title>ערן זיידמן - מצוין</title>
         <author></author>
         <link>https://padlet.com/ornave/g5zhopryjmp5/wish/596636602</link>
         <description><![CDATA[<div><br><strong>תחיית חיים גנטית</strong>:<br>מאמצים להצלת החמוס שחור־הרגל בארה"ב בתקווה להגדיל את המגוון הגנטי של המין באמצעות החדרה מחדש של דנ"א קדום לתוך האוכלוסייה<br>על פי הידוע לנו ב-1987 נותרו רק 18 חמוסים שחורי רגל בעולם. אבל בזכות רבייה בשבי וניהול אינטנסיבי של האוכלוסייה, הם מונים היום כבר כמה מאות<br>ב-2015 מימן הפרויקט להצלה גנטית של זנים בהכחדה וזנים שנכחדו של הקרן לחשיבה לטווח ארוך את קביעת הרצף הגנטי של שני חמוסים חיים ואת רצף הדנ"א של זכר ונקבה שמתו בשנות ה-80<br><br><br><br><br></div>]]></description>
         <enclosure url="https://www.hayadan.org.il/genetic-revival-0901171" />
         <pubDate>2020-05-27 10:38:08 UTC</pubDate>
         <guid>https://padlet.com/ornave/g5zhopryjmp5/wish/596636602</guid>
      </item>
      <item>
         <title>נועה עזרא, מיאה דינגוט, נועה מגידיש - יפה מאוד</title>
         <author></author>
         <link>https://padlet.com/ornave/g5zhopryjmp5/wish/602472161</link>
         <description><![CDATA[<div>תפוח אדמה סגול:<br>בתפוח האדמה יש פיגמנטים שאחראים על הצבעים שלו הנקראים אנתוציאנינים.<br>חומרים אלו ידועים כאחד מנוגדני החימצון החזקים ביותר. הם מגנים מפני תהליכי הזדקנות, תורמים לבריאות כלי הדם והמוח ומשפרים את מראה העור. בנוסף הם תורמים לראייה ומצמצמים את הסיכון בלחלות בסרטן מעי הגס.<br>מקור מידע- https://healthy.walla.co.il/item/3325713<br><br></div>]]></description>
         <enclosure url="https://padlet-uploads.storage.googleapis.com/603914969/ef5a9ae67f01439ef45a4f3a21154d1a/IMG_20200530_WA0015.jpg" />
         <pubDate>2020-05-30 14:34:22 UTC</pubDate>
         <guid>https://padlet.com/ornave/g5zhopryjmp5/wish/602472161</guid>
      </item>
      <item>
         <title>נועם - חבר קישור</title>
         <author></author>
         <link>https://padlet.com/ornave/g5zhopryjmp5/wish/603666749</link>
         <description><![CDATA[<div>נועם רוסו<br><br><br>ביום הבחירות בארה"ב, בנובמבר 2016, הועלתה להצבעה באי קי הייבן שבפלורידה ובמחוז מונרו, שבו שוכן האי, ההצעה לעריכת הניסוי האמריקני הראשון שבו ישוחררו לטבע יתושים שעברו שינוי גנטי. [תושבי המחוז אישרו את ההצעה, אבל תושבי קי הייבן דחו אותה. עם זאת, מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDAA) אישר את קיום הניסוי. ארגונים סביבתיים הודיעו על כוונתם לערער – העורכים.] לאחר שהמנהלה לפיקוח על היתושים באיי פלורידה תאשר את הניסוי, תשחרר החברה הבריטית לביוטכנולוגיה מיליוני יתושים זכרים שעברו שינוי גנטי. המוטציה שהוחדרה ליתושים עושה אותם תלויים באנטיביוטיקה כדי להישאר בחיים עד בגרותם. זכרים אלה יעבירו את התלות באנטיביוטיקה לצאצאיהם בטבע, שאין להם גישה לתרופה, ולכן ימותו בצעירותם. הצניחה באוכלוסיות היתושים כתוצאה מכך תפחית את הסיכון שבהתפשטות יתושים נושאי מחלות כמו קדחת קנדי, שהתפרצה בקי הייבן ב-2010-2009 ותבלום את האיום הגובר של נגיף הזיקה.</div>]]></description>
         <enclosure url="" />
         <pubDate>2020-05-31 20:37:48 UTC</pubDate>
         <guid>https://padlet.com/ornave/g5zhopryjmp5/wish/603666749</guid>
      </item>
      <item>
         <title>אביב גולני</title>
         <author></author>
         <link>https://padlet.com/ornave/g5zhopryjmp5/wish/604493565</link>
         <description><![CDATA[<div>חיטה מהונדסת גנטית<br>את החיטה דלת הגלוטן פיתחו פרנסיסקו בארו ועמיתיו מהמכון לחקלאות בת-קיימא בקורדובה שבספרד.<br>הלחם המיוצר על ידם <br>ייאפה מקמח שמקורו בחיטה שהונדסה גנטית כך שיחסרו בה רוב הגליאדינים. חלבונים אלה (לצד חלבונים אחרים) הם רכיבים של גלוטן, והם שמעוררים את התגובה החיסונית בגופם של חולי צליאק. לכן חולי צליאק יכולים לאכול בבטחה לחם שרמתם הגליאדינים בו נמוכה.<br>שימוש בקמח מחיטה דלה בגלוטן מאפשר אפיית לחם בעל מרקם דומה למרקם של לחם רגיל. נוסף על כך, הוא בעל ערכים תזונתיים דומים.<br><br><br><br><a href="https://davidson.weizmann.ac.il/online/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%93%D7%A2/%D7%94%D7%A4%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%A6%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%A7-%D7%97%D7%99%D7%98%D7%94-%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%93%D7%A1%D7%AA-%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%AA">https://davidson.weizmann.ac.il/online/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%93%D7%A2/%D7%94%D7%A4%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%A6%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%A7-%D7%97%D7%99%D7%98%D7%94-%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%93%D7%A1%D7%AA-%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%AA</a><br><br><br><br></div>]]></description>
         <enclosure url="http://www.land-of-the-bible.com/sites/default/files/%D7%97%D7%99%D7%98%D7%94%20%D7%91%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%94%20%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA.jpg" />
         <pubDate>2020-06-01 10:24:59 UTC</pubDate>
         <guid>https://padlet.com/ornave/g5zhopryjmp5/wish/604493565</guid>
      </item>
      <item>
         <title>אלון כהן </title>
         <author></author>
         <link>https://padlet.com/ornave/g5zhopryjmp5/wish/604512988</link>
         <description><![CDATA[<div>בקיץ של 1996 שני חוקרים סקוטים שיבטו כבשה בשם דולי, בעזרת טכניקה שנקראת העברת גרעין תא סומטי. הלידה של דולי סימנה התקדמות משמעותית מאחר והיא היונק הראשון ששובט בהצלחה ואחד מההצלחות המעטות של היוצרים שלה. מטרת הניסוי הייתה ליצור כבשים שמפרישות חומרים רפואיים כמו אינסולין בחלב שלהן. למרבה הצער דולי חיה במשך שבע שנים בלבד.</div>]]></description>
         <enclosure url="https://www.hayadan.org.il/20-years-from-dollys-cloning-1402168" />
         <pubDate>2020-06-01 10:39:40 UTC</pubDate>
         <guid>https://padlet.com/ornave/g5zhopryjmp5/wish/604512988</guid>
      </item>
      <item>
         <title>אביב אדלר - אביב מה שהוספת למטה הוא לא הקישור הנכון.</title>
         <author></author>
         <link>https://padlet.com/ornave/g5zhopryjmp5/wish/604828397</link>
         <description><![CDATA[<div><br><strong>עגבניה מהונדסת גנטית:</strong><br> בשנת 1994 הצמח המהונדס הראשון שנכנס לשימוש מסחרי היה עגבנייה בשם המסחרי "Flavor Saver". עגבניות אלה עוברות ריכוך בשלב מאוחר יותר לעומת עגבניות לא מהונדסות ולכן אורך חיי המדף של עגבניות אלו ארוך יותר בהשוואה לעגבניות אחרות הנמצאות בשוק. הארכת חיי המדף היא ללא פגיעה בתכונות הפרי וערכו התזונתי. בבריטניה עגבנייה זו לא התקבלה ע"י ציבור הצרכנים כעגבנייה טרייה, אך כמוצרים שעברו טיפול בחום, כגון רסק עגבניות או קטשופ שסומנו כ-GMO, זכו להצלחה. מאז נוספו גידולים מהונדסים רבים. השימוש המסחרי בגידולים מהונדסים גנטית נמצא כיום במגמת התרחבות משמעותית, בעיקר במדינות מתפתחות. <br><br><strong>הקישור מצורף למטה:</strong></div>]]></description>
         <enclosure url="https://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/NovelFood/Pages/EngFood.aspx" />
         <pubDate>2020-06-01 14:00:08 UTC</pubDate>
         <guid>https://padlet.com/ornave/g5zhopryjmp5/wish/604828397</guid>
      </item>
      <item>
         <title>בן מלץ</title>
         <author></author>
         <link>https://padlet.com/ornave/g5zhopryjmp5/wish/606711977</link>
         <description><![CDATA[<div>בני אדם משנים צמחים כדי שיתאימו לצורכיהם כבר 9,000 שנה. כמעט כל פרי וירק שאנו אוכלים הוא זן מתורבת שעבר שינויים במשך עשרות שנים של ברירה מלאכותית והכלאות: בני אדם שמרו זרעים רק מצמחים בעלי המאפיינים הרצויים ביותר וזיווגו במכוּון צמחים מסוימים כדי ליצור צירוף חדש של תכונות. בדרך זו השביחו אבותינו את העשב הצנום הקרוי טֶאוֹסינטֶה ויצרו ממנו את התירס המפוטם והגבוה, ומזן יחיד של כרוב בר הם יצרו ברוקולי, כרוב ניצנים, כרובית וכרוב עלים (קֶייל).<br><br></div><div>בשנות ה-80 המציאו מדענים שיטה מדויקת הרבה יותר לשינוי הדנ"א של צמחים: הנדסה גנטית. באמצעות כלים מעבדתיים הם יכולים להוסיף, לסלק או לשנות את הגנים בצמח. תנובות של צמחים שעברו שינוי גנטי הופיעו בשוק האמריקני בשנות ה-90. אף שיותר מ-70% מן המזון המעובד בארה"ב מכיל מרכיבים של תירס, פולי סויה או קנולה שעברו שינויים גנטיים, רק מעט מאוד מן הירקות והפירות הטריים הנמכרים במרכולים עברו טיפול כזה. יוצאים מן הכלל הם פפאיה, שזיפים, ודלעת עמידים בפני נגיפים ותירס מתוק עמיד בפני חרקים מזיקים.<br><br></div>]]></description>
         <enclosure url="https://www.hayadan.org.il/building-tastier-fruits-veggies-0511141" />
         <pubDate>2020-06-02 11:58:36 UTC</pubDate>
         <guid>https://padlet.com/ornave/g5zhopryjmp5/wish/606711977</guid>
      </item>
      <item>
         <title>אור גואל  </title>
         <author></author>
         <link>https://padlet.com/ornave/g5zhopryjmp5/wish/606909010</link>
         <description><![CDATA[<div> <strong><em>מדענים הצליחו לערוך גנים של עובר והפכו אותו לבן כלאיים <br></em></strong>מדען סיני הגיעה עם בשורה שהצליח ליצור תינוקת עם עריכה גנטית כדי לתקן פגמים גנטיים הודעה זו זעזע את העולם מפני שבתקופתו זה לא היה חוקי <br>ולאחרונה חוקר אמריקאי הודיע כי יצר את העובר הראשון שהוא הכלאה בין קוף לאדם דבר זה הביא למהומה בקרב הקהילה המדעית עשר קרתה להפסקת הניסויים בעוברים <br>  דבר זה קרה כבר ב30 מדינות או לפחות בצורה כמעט מלא בבריטניה יש אנשים מסוימים שיש להם הרשאה לערוך ניסוי כמו אלו אבל לא בעוברים אנושיים<br> ויש מדינות שלא הצליחו לגבש דעה כוללת בעניין מדינות עם רגולציה רבה  לביוטכנולוגיה יוכלו להסתגל בקלות יותר למצב זה ויש מדינות שלא יעשו דבר בעניין.  </div>]]></description>
         <enclosure url="https://www.hayadan.org.il/genetic-engineering-and-human-animal-hybrids-how-china-is-leading-a-global-split-in-controversial-research-1009191" />
         <pubDate>2020-06-02 13:49:34 UTC</pubDate>
         <guid>https://padlet.com/ornave/g5zhopryjmp5/wish/606909010</guid>
      </item>
      <item>
         <title>איתי אבוטבול ודור ארביב</title>
         <author></author>
         <link>https://padlet.com/ornave/g5zhopryjmp5/wish/607093726</link>
         <description><![CDATA[<div><strong><em>אפריקה החלו להפיץ יתושים מהונדסים גנטית</em></strong>: מלריה היא אחת המחלות המזיקות ביותר באפריקה ובאסיה. הטפילים הגורמים למחלה נישאים במעיהם ובבלוטות הרוק של יתושי אנופלס.<br>איך נלחמים במחלה? עד היום, דרך הלחימה העיקרית הייתה באמצעות מניעה: אנשים השתמשו ברשתות שמנעו מהיתושים להגיע אליהם בלילות. אלא שרשתות נוטות להתבלות ולהיקרע, ואינן יכולות להגן על אלו שצריכים לעבוד בלילות.<br>בשנים האחרונות החלו אנשי המדע והביו-טכנולוגיה לפתח צורה חדשה להילחם במלאריה. מדענים בריטיים הצליחו להנדס גנטית נקבות יתושים במטרה לעקר אותן – למנוע מהן להביא יתושים חדשים לעולם.<br>למעשה, לא מדובר בתיאוריה בלבד, מאחר ויתושים מהונדסים-גנטית שכאלו הופצו בשנתיים האחרונות באיי קיימן, בפנאמה, בברזיל, בארצות הברית ובהודו. ההצלחה הייתה מרשימה: תוך שישה חודשים נרשמה ירידה של שמונים אחוזים בערך במספר היתושים. בברזיל בלבד, שם התמקדו המדענים ביתושים שהפיצו את קדחת דנגי הקטלנית, נרשמה ירידה של 91 אחוזים במספר מקרי ההדבקה במחלה באותה שנה.<br>מה שבעצם אומר שעם ההנדסה הגנטית הזאת הצליחו כמעט להעלים את מחלת המלריה שהייתה נחשבת בעבר לאחת המחלות הקשות שקיימות.<br><a href="https://www.hayadan.org.il/africa-is-beginning-to-spread-genetically-modified-mosquitoes-1609187">https://www.hayadan.org.il/africa-is-beginning-to-spread-genetically-modified-mosquitoes-1609187</a></div>]]></description>
         <enclosure url="" />
         <pubDate>2020-06-02 15:14:32 UTC</pubDate>
         <guid>https://padlet.com/ornave/g5zhopryjmp5/wish/607093726</guid>
      </item>
      <item>
         <title></title>
         <author></author>
         <link>https://padlet.com/ornave/g5zhopryjmp5/wish/607336177</link>
         <description><![CDATA[<div>מיכל פישביין<br>תירס מהונדס גנטית מסרטן:<br>תירס מהונדס גנטית עקב מחקר שטען כי התירס גורם כביכול להופעת גידולים סרטניים. חלק ממדינות העולם, כמו רוסיה וצרפת, נתקפו בפניקה ואסרו מיד יבוא ושימוש בתירס מהונדס גנטית. הן עשו זאת בלי לבדוק את איכות המחקר ומה עומד מאחורי פרסומו.<br>החוקרים חילקו חולדות לכמה קבוצות. שלוש קבוצות ניזונו ממזון המכיל ריכוזים שונים של התירס המהונדס NK603, תירס של חברת מונסנטו שהוקנתה לו עמידות לראונדאפ: קבוצה אחת קיבלה מזון ש-11% ממנו היה התירס המהונדס, קבוצה שנייה קיבלה מינון גבוה יותר של התירס (22%) ו-33% ממזונה של הקבוצה השלישית היה תירס זה. מאחר שבשעת גידול התירס נהוג לרסס את השדה בראונדאפ, סרליני ועמיתיו האכילו שלוש קבוצות נוספות של חולדות במינונים שונים של התירס, אך להן התירס שהוסף למזון רוסס בקוטל העשבים. שלוש קבוצות אחרות הואכלו במזון חולדות רגיל, אבל החוקרים הוסיפו למי השתייה שלהם מינונים שונים של ראונדאפ. קבוצה נוספת שימשה כקבוצת ביקורת. החולדות בקבוצה זו שתו מים רגילים וניזונו ממזון חולדות, ש-33% ממנו היו תירס רגיל שאינו מהונדס. כל הקבוצות הופרדו לזכרים ונקבות כך שלבסוף התקבלו 20 קבוצות – שתי קבוצות ביקורת ו-18 קבוצות ניסוי. מחברי המאמר מדווחים כי בחלק מקבוצות הניסוי, כלומר בחלק מהחולדות שאכלו את התירס המהונדס ו/או נחשפו לקוטל העשבים, הופיעו יותר בעיות הורמונליות, גידולים ופגיעות אחרות באיברים מאשר בקבוצת הביקורת. כמו כן, עד 50% מהזכרים ועד 70% מהנקבות מתו בטרם עת בחלק מקבוצות הניסוי, לעומת 30% ו-20% בקבוצת הביקורת.</div>]]></description>
         <enclosure url="https://www.hayadan.org.il/doubts-about-gm-corn-cancer-affect-150113" />
         <pubDate>2020-06-02 17:14:18 UTC</pubDate>
         <guid>https://padlet.com/ornave/g5zhopryjmp5/wish/607336177</guid>
      </item>
   </channel>
</rss>
