אני כשהייתי תלמידה לא היו הרבה שיטות למידה אלא רק למידה פרונטלית ,יש שיעורים שהם מאוד היו משעממים היום אנחנו מכינים שיעורים ויוזמות לתלמידים בכדי לסקרן אותם כך שיהיו יותר פעילים ונהנים .

היום אנחנו יכולים לשתף ההורים בכל היוזמות אפילו אם יש הורים לא משתתפים אנחנו שולחים להם את תמונות ילדיהם ביוזמה דרך הווטסאפ . 

היום כל הורה יכול לכתוב למורה כל מה שרוצה בו זמנית ולקבל תשובה באופן מידי. הדבר מאפשר לקדם עניינים במהרה. מצד שני הזמינות המרבית של המורים מאפשרת אימפולסיביות ואם יש הורה כועס מנהלים ויכוח בווטסאפ, ומסייע בפתרון בעיות באותו רגע בימינו לא היה התפתחות טכנולוגית כיום ולא היה וואטסאפ, אבל היה קשר חזק בין הורה למורה כלומר בעבר התקשורת מול הורים הייתה מכבדת והמורה היה לו ערך יותר מהיום .

 

היוזמה שלי מתפתחת משבוע לשבוע:

חוגים משולבים לילדים על הרצף האוטיסטי וילדים בעלי התפתחות תקינה, מה שהניע אותי ביוזמה:

מי אני?

אני אדם שמטבעו רגיל להיות מוקף במשפחה וחברים. אני מאמינה מאוד בלשאוב כוחות עצות ידע וכלים מאנשים שמקיפים אותי. כך הייתי כאדם צעיר וכך אני היום בחיי הבוגרים, גם ביוזמה קבלתי כלים רבים מאנשי מקצוע שזכיתי ללמוד מהם.

מי אני כמורה?

אני כמורה מאוד מאמינה בתלמידים שלי. אני מחנכת כיתה של 8 תלמידים אוטיסטים ברמות תפקוד שונות. אני מאמינה בהם ומשדרת להם כל הזמן שהם יכולים ומסוגלים.

אני מאמינה שכמורה עלי להיות יצירתית ולספק לתלמידיי שיטות הוראה שיטות ומגוונות שיסייעו להם להתקדם להתפתח ולהתמודד עם הלקות-אוטיזם,היוזמה שלי מחזקת את הקשרים הורה מורה תלמיד כיוון שמה שמאד את כולנו זה החוגים וזה מקרב ומחזק את הקשר.

מי אני כהורה המשקיף על עצמי מהצד?

אני אמא מאוד חרדתית. אני זוכרת שהילדים הפרטיים שלי נולדתי הייתי מאוד חרדה להתפתחות שלהם. בגלל שבאתי מתוך העולם של האוטיזם, כל עיכוב הפחיד אותי-תקשורתי או מוטורי-והלכתי לבדוק זאת.

אמי אמא דאגנית חשוב לי לעטוף את ילדיי בחום ואהבה ולתת להם תחושת ביטחון שלא משנה מה קורה אני כאן והם יכולים לשתף אותי.

מי אני כתלמיד וכילד?

כתלמידה אני זוכרת את בית הספר היסודי בחוויה טובה וחיובית. לצערי בכיתה ט' היו לי חוויות קשות, שמעתי מלא מעט מורים שלא ייצא ממני כלום ושאני לא יכולה ולא מסוגלת. זה החזיר אותי לסרט שצפינו עם הילד שהיה לו טורט, רק המורה שלו האמין בו וזה מה שקרה הגעתי לכיתה י' והיתה שם מורה שהאמינה בי. החוויה הלא נעמה בכיתה ט' השאירה בי צלקות רבות וגרמה לי להיות מורה שכל יום מזכירה לתלמידיי כמה הם מוצלחים וטובים ויכולים ומסוגלים, ביוזמה שלי כל ילד זכאי לחוג. כל ילד זכאי לשילוב. כולם מוכשרים,יכולים ושווים.זה המסר שרציתי להעביר באמצעות היוזמה-החוגים פתוחים לכולם.

ד"ר אילן טל  דיבר בהרצאתו על סוגי אישיות ואחד הדברים החדשים שנחשפתי בסרטון הוא סכיזואידים: והיום מתוך הידע שצפיתי בסרטון זה קל לי יותר ברמה האישית לקבל את דודה שלי שהיא כזו-היא נמנעת מקשרים ומפגשים ומעדיפה את הלבד. 

איך הייתי רוצה לראות את עצמי בעתיד מתוך התייחסות זו

הייתי רוצה לראות את עצמי בעתיד הולכת מתמקצעת נחשפת לכלים ולידע שיכולים לעשות אותי מורה טובה יותר. למשל ד"ר אילן דיבר באחד מסרטיו על המבחנים הפסיכולוגים שמסייעים לפתור תעלומה או כפי שאמר לפתור מצב מסויים. ככל שצבור יותר ידע וכלים כך אהיה מורה טובה ומכילה יותר.

 

 

 

 

מי אני כמורה?בזכות המורכבות שציינתי התפתחתי למטפלת רגשית שחושבת מחוץ לקופסא. כלומר, בתחילת דרכי היה חשוב לי להבין ולהעמיק את נושא הטיפול ולמצוא את אבני היסוד שלי תוך התעמקות בתיאוריה. בהמשך, שהבנתי שאני אוהבת את האוכלוסייה ויש לי מה לתת אך יש קשיים שעמם אני צריכה להתמודד להתאים את עצמי למערכת תוך שמירה על המקצועיות. כשאני משקיפה על התנהלותי וכיצד אני פועלת אני מבינה איזה דרך עברתי. אומנם יש תיאוריה אך היא אינה מתאימה לכל מקרה או לכל מסגרת ולכן נדרשת התאמה. חשוב להדגיש שאת השינויים והתאמה צריך לעשות תוך כדי דיאלוג קבוע עם אבני היסוד והתיאוריה. כלומר, לאחר שגיבשתי את הזהות שלי כמטפלת רגשית יכולתי להיות גמישה ולחשוב מחוץ לקופסא על מנת לעשות התאמה בין המקצוע – מטפלת רגשית לבין המערכת החינוך וכל המשתמע מכך.

מי אני כהורה המשקיף על עצמי מהצד?לומדת להקשיב ולקיים דיאלוג מקדם ובונה.

מי אני כתלמיד וכילד?כתלמידה היה לי חשוב המפגש עם דמויות גמישות שרואות את התהליך ומעריכות אותו יותר מהתוצאה הסופית. כתלמידה דיסלקטית עם הרבה מאוד קשיים רגשיים והפרעת קשב למזלי היו במהלך הדרך מלבד הורי עוד מבוגרים אחראים שידעו להעריך את הדרך ולחזק או להאיר/להעיר במקומות הנכונים.

איך הייתי רוצה לראות את עצמי בעתיד מתוך התייחסות זו. אשמח לראות את עצמי בעתיד יותר עוסקת בלתת כלים וליווי צוות החינוכי שמלווה את התלמידים. כלים רגשיים חשובים לקיום דיאלוג חינוכי פורה ומפתח. בנוסף, אשמח לפתח ולבנות מרחב טיפולי מותאם לאופי של מערכת החינוך ובית הספר. 

יוזמה חינוכית בביה"ס – מעגלי שיח: בהמשך להרצאה של ד"ר בלהה נוי - חשיבות בקשר שבין המחנך לתלמיד שהוא לא רק חינוכי לימודי אלא גם בחיבור הרגשי. בחרתי לפתוח קבוצות- מעגל שיח בכיתות ביחד עם המחנך. המטרה לאפשר למחנך להתייחס לעולם הרגשי אישי של המחנך עם תלמידיו. במהלך המפגשים אני צופה מתערבת כלומר, המחנך הוא שמוביל את המפגש ואני מתערב במידת הצורך . כרגע יש לי 2 כיתות ז' שאני מלווה באופן קבוע במפגש של 45 דקות (שיעור) פעם בשבוע. מתוך חווד של המחנכות נראה כי הקשר המשותף תורם להן להכיר התלמידים באופן שונה ומגוון יותר, המחנכות מבקשות שהצטרף לתכנון של פעיליות ההעשרה ושיש מפגשי הורים חשוב להן שהצטרף. באופן אישי מרגיש לי שעד כה עסקתי בהכרות – שלי עם המחנכות והתלמידים וכעת קבעתי מפגש עם מחנכת ורכזת שכבה על מנת למקצע וליצור ביחד מטרות חדשות להמשך המפגשים.

כילדה הייתי מאוד סגורה וביישנית, זוכרת את עצמי ביסודי מתביישת  לדבר בכיתה , כשהיו פונים אלי הייתי מסמיקה ומרגישה מאוד מובכת.

ככל שגדלתי התחלתי ליצור יותר קשר עם חברים בעיקר טובים שצמודים אליי ומעניקים לי בנוכוחותם  את הביטחון העצמי שחסר לי.

במהלך השנים כאשר הגעתי לתיכון כבר רכשתי יותר ביטחון והרגשתי חופשיה לדבר ולהתבטא בכיתה או במסגרת חברתית שכבר הכרתי היטב.

את ההחלטה ללכת להוראה קיבלתי בזכות אחת המורות שלי לחשבונאות שזהו המקצוע אותו אני מלמדת, וכן מעצם העובדה שידעתי שכמורה אאלץ להתמודד עם עמידה מול תלמידים לדבר ולרכוש בטחון 

בשנה זו אני סוגרת ותק של 35 שנים כמורה לחשבונאות בבית ספר תיכון, בתחילת דרכי כמורה הייתי מאוד קשוחה אולם מאוד קשובה לתלמידים, תמיד לאורך כל דרכי בהוראה כאשר אני מלמדת אני סוקרת את כל התלמידים, עוקבת אחר מי שחולם לרגע, או מתנתק לרגע מהשיעור ומעירה לו בעדינות.

 ככל שצברתי ותק ניסיון ובטחון ,הורדתי ברמת הקשיחות אולם ממשיכה לקיים כללים ברורים במהלך השיעור של משמעת ולמידה.

אני נחשבת בעיני התלמידים למורה שאכפת לה מהתלמידים ולא מוותרת על אף אחד מהם , לעיתים המלחמה שלי על תלמיד מסוים יוצרת קונפליקט ביני לבין התלמיד שחושב שאני נטפלת אליו, אולם בסופו של דבר הם מסיימים את הלימודים ובאים לבקר באהבה ומנפנפים בתעודת הבגרות שהשיגו.

כהורה מהצד שרואה מורה שדואג ומכוון את התלמיד להצלחה , להתמדה בלמידה, לא מוותר לתלמיד ודורש ממנו להתאמץ ולהשיג הייתי מרוצה, הורים לתלמידים שמתקשים בלימודים ובקבלת אחריות ללמידה מברכים על העזרה שמגיעה מבית הספר.

בעתיד אני רואה את עצמי עובדת עוד מספר קטן של שנים ,ממשיכה להכיל את התלמידים ולהעניק להם את היכולת ללמוד ולהגשים את הפוטנציאל הטמון בהם. 

מיגל כץ, גננת שילוב שנה רביעית בגנים רגילים. אני אמא לשלושה ילדים ועוד אחד ממש בדרך בעז"ה. אני חושבת שאני אדם אופטימי, שמח, אוהבת להגדיל ראש, ולנסות לעזור לאחרים כמה שאני יכולה. אני אוהבת ללמוד כל הזמן תובנות על החיים ועל אנשים. 

בתור גננת שילוב תפקידי לנסות לצמצם את הפער שקיים אצל הילדים שאיתם אני עובדת. מאוד חשוב לי שהילד יצא שמח מהמפגשים איתי, שיחווה חוויית הצלחה, כמו שלמדנו במפגשים הקודמים כמה שהרגש ותחושת המסוגלות העצמית היא חשובה ללמידה. חשוב לי מאוד הקשר האישי ותמיד המפגש נפתח בתיאור סיטואציה (שהילד בוחר לשתף) שחווה במהלך היום בגן, או בשבת או חג. חשוב לי שתהיה להם חוויית למידה טובה ומשמעותית ושיהיה להם כיף ללמוד דרך משחקים וציורים.  

הרבה כתבו על החרדה בחייהן, מעניין, כי גם אני לפעמים פוחדת שאני אולי יותר מידי דואגת? מגוננת? בסרט של ד"ר טל הוא אומר שבאמת להיות הורה זה יותר מורכב ממה שחושבים בהתחלה, ושיש השלכות למעשים שלך על הילד, אולי יזה יפגע בו בעתיד? אולי מה שאמרתי  זה יותר מידי קשה? אולי אני יותר מידי מגדילה ראש? זה מצד אחד. ומצד שני אני כן מנסה לייצב את הרגשות שלי, ולחזק את הביטחון שלי בעצמי, ומבינה שאני עושה הכל מתוך אהבה ורצון טוב. ומשתדלת להאמין שיהיה טוב, וגם עכשיו טוב, ולראות את הצד הטוב במה שקורה.

בתור ילדה היה לי מאוד חשוב להצליח בלימודים, וגם השקעתי הרבה בלימודים. הייתי תלמידה וילדה ממושמעת, די רגילה.  עם גיל ההתבגרות התחילו קצת ניסיונות לפרוץ גבולות, אבל עדיין בהשוואה לאחרים, הייתי די שמרנית. 

הייתי רוצה להמשיך להיות מי שאני, אולי עם קצת יותר רוגע...מבחינה מקצועית הייתי רוצה  ללמוד תואר שני בתחום החינוך, אולי לעבור לתפקיד אחר, למרות שאני שמחה כיום בתפקידי.