"הוד מעלתך,

אנו החתומים מטה, נציגי היישוב העברי, חברי הוועד הלאומי, שליחי העיריות, הקהילות, המועצות המקומיות והמשקים החקלאיים, באים להביע באמצעותך את מחאתנו העמוקה לממשלת הוד מלכותו, בתור ממשלת המנדט על ארץ-ישראל, על הפסקת העלייה [...]

אנו, נציגי היישוב העברי, יודעים, כי צדקנו בריבנו. אנו יודעים, כי שרתנו נאמנה את מלחמת החירות של העולם: מיטב בחורינו ובחורותינו הלכו נדבה [התנדבו] אל הצבא הבריטי, בהתגברם על מכאוב "הספר הלבן" של שנת 1939 וגזרותיו, הקיימות עדיין ועומדות, זה תשעה חודשים לאחר גמר המלחמה. אנו יודעים, כי בפני שרידי חרב היטלר, אשר אכלה מיליונים מאחינו – נעולים השערים [...] הוד מעלת!

אנו, נציגי היישוב העברי, מוסרים לידך את האיגרת הזאת, אשר דבריה העצורים [מאופקים] אינם מוסרים אף מעט מסערת רוחנו, להמציאה לממשלת הוד מלכותו. אנו דורשים: פתיחת שערי הארץ לאלתר [מייד] לעליית שרידינו בלי כל הגבלה; [...] קיום הבטחות הקודש, אשר ניתנו לעם היהודי, ועידודו בדרך גאולתו האחת והיחידה.

ירושלים, י"ג בשבט תש"ז, 5/1/1946

(א' מורגנשטרן [עורך], עלייה, התיישבות ובנין הארץ, משרד החינוך ואוניברסיטת בר-אילן, תש"ם, עמ' 317)

הצג על פי הקטע את עמדת נציגי היישוב היהודי בנוגע למדיניות בריטניה בארץ-ישראל, והסבר שתי עובדות היסטוריות שהובאו בקטע לחיזוק עמדה זו.

עמדתו של הכותב מתגלה לתלמידים במקרה כזה כמעט באופו אינטואיטיבי (מה גם שהיא מופיעה כבר בתחילת המכתב כך שהתלמידים עדין ברמת ריכוז גבוה למרות אורך המכתב). אני שואל את התלמידים מה הקריטריונים לפיהם הם קבעו שזו העמדה? לרוב הם עונים כי ישנה מילה מפורשת המביעה עמדה "עמדתנו". שהעמדה היא למעשה המסקנה של מה שרוצים לומר במכתב. שהעמדה בדרך כלל מציגה עמדה סובייקטיבית ולא אובייקטיבית...
מתוך הדיון הזה אנחנו גוזרים את הקריטיונים להבחנה בין עמדה ודעה

בטקסט שכנוע יכולות להופיע עובדות וגם דעות, וחשוב להבחין ביניהן:

עובדות – אמירות, היגדים, קביעות שאין עליהם ויכוח, דברים הידועים כאמתיים, ואשר ניתן להוכיח את אמיתותם. למשל: בתל-אביב יש בניינים, שגובהם יותר משלוש קומות – אמירה זאת היא עובדה שאפשר לראות אותה, ואפשר להוכיח אותה.

דעות – מה שחושבים על עובדות, על רעיונות, או על דעות של אחרים. למשל: טוב שיש בתל-אביב בניינים גבוהים; הבניינים הגבוהים יפים; עדיף לגור בבניינים נמוכים ולא בגבוהים; חובה להפסיק את בנייתם של הבניינים הגבוהים. כל אלה הם דעות ולא עובדות, אף על פי שהן מתייחסות לעובדות.

מושגים קרובים למילה דֵעה הם: טענה, עמדה, השקפה, השערה, הערכה, שיפוט, אמונה, ביקורת.

אני לרוב מחלק את הכיתה לשני קבוצות:
קבוצת העובדה מול קבוצת הדעה, מעלים דיון פנימי מעולם התוכן של התלמידים- רשתות חברתיות, משחקי רשת, סמארטפונים ועוד ואז כל קבוצה מעלה את הדעה מול העובדה.