ובאחד הרחובות הייתה חנות תבלינים אתיופית שמסמלת את החברה האתיופית

בפריפריה יש מגוון קטן יותר של חנויות

ויותר קשה למצוא את מה שאתה צריך ולא כמו בעיר שם אתה יכול למצוא דבר מסויים בכמה חנויות שונות ולהשוות מחירים.

אני ראיתי את הגנים הבאים ובגנים הבאים יש כיפת זהב וזה מעיד שיש כמה דתות בחיפה והדת הזאת היא נקראת הדת הבהאית

המון אנשים שונים ותרבויות שונות שנתקלתי בהם, שבפריפריה זה פחות נפוץ, מגוון רחב של אפשריות, בניינים, בתים, אתרי אטרקציות ואפילו נמל שסוחב איתו היסטוריה רבה.

דבר זה יכול לסמן על הסגירות של החברה ואולי גם על מצבה הכלכלי(הקומה שבה הגן נמצא)

מסמן גם את מעמדם כעולים השכונה הייתה צפופה.

מעולם לא יצא לי להיות שם ושהייתי שם זו הייתה חוויה שלא אשכח בחיים..

היה מיוחד מפחיד אבל גם כיף

כיף לראות שיש אתרים חדשים בחיפה שלא ידעתי שקיימים

פלאפל 7₪

מה שמראה על התיישבות של אזרחים רוסים ברחוב אחד.

מבחינת מחירי הדיור שלהם, השכונות שקרובות לים הם אילו שיותר "עניות"

בערים אחרות האוכלוסיות המוחלשות רחוקות מהים בחיפה הן קרובות לים.

נתקלנו בהמון מבנים ישנים ועתיקים

הסבירו לנו שהרוב זה בניינים של רוסים השכונה הייתה צפופה וישנה

זה יכול להראות על מעמד נמוך של העולים

לעומת זאת למטה בכרמל אפשר להגיד ששם יש יותר שכונות עשירות עם מעמד יותר גבוה .

שהיינו ברכבת התחתית היא נשמעה כאילו היא תתחיל לעוף

אך לא הרגשתי שונה מאף אחד שם,

הרגשתי כמו תיירת שמבקרת בארץ שלנו .

כיף לצאת קצת מהשגרה ולראות מקומות אחרים בארץ, לטעום אוכל מקומי, ולטייל ברחבי העיר.

אבל למרות הכל, אין על העמק שלנו.

למדתי קצת על הנמל ועל שוק התלפיות שלא הייתי בו בחיים.

בפריפריה לעומת זאת או שאין את החילוק או שהרוב מאותו המוצא.

את האמת שהיה ממש טעים ומצחיק

שאני באה לחיפה אני לא באה לאזורים שהיינו בהם אני יותר באה לקניון והפעם הייתה לי הזדמנות לטייל בתוך חיפה בשכונות ובשוק ולראות את המקום יותר מקרוב