אני מלמדת בחטיבה עברית- הכל אבל הכל מתבסס על אסטרטגיות. לכן השלב ההראשון הוא החשוב ביותר בעיניי. בשלב זה אני מציגה לתלמידים באופן מפורש את נושא השיעור, את מטרות השיעור בתחום התוכן ואת המטרות בתחום החשיבה, כלומר את אסטרטגיית החשיבה- כתיבת מכתב/ טיעון ושכנוע. לאחר מכן אני מציגה בפני התלמידים את אסטרטגיית החשיבה, שלב שלב ותוך כדי שואלת אם הם מבינים את מטרת האסטרטגיה ואת האופן שבו היא משרתת את מטרות השיעור.

נעלה טיעון שקשור לעצמאות, כמו בגיל ככה וככה מצופה ככה וככה.

נברר מה המושג עצמאות נתפס בעיני התלמידים, ונעשה איסוף מידע על הגדרה מבוססת.

נגדיר את המושג באופן שמוסכם על רוב התלמידים.

נעלה טיעונים בעד ונגד הטענה , הראשונית.

נבדוק שוב במקורות המידע שלנו האם יש תימוכין או אישוש לטענה זו.

נבדוק זאת ונשווה למקורות, ונחליט על עמדה חדשה לגבי הטענה בעיקבות התהליך שעברנו.

נגדיר את המושג "אפליה",

נעלה טיעונים בעד ונגד הטיעון ונביא טענה הפוכה..

ניתן דוגמאות אחרות לאפליה.

ואנו נסקור את התוצאות

• אציג בפני הילדים את מטרת השיעור והאסטרטגיה אליה נתייחס. "עליכם להמציא משחק חברתי בנושא של מיהו חבר אמיתי?"

• נלמד על האסטרטגיה של שאילת שאלות: נערוך דיון, נשאל שאלות פתוחות, נעבוד בעבודה משתפת.

• נתרגל וניתן קריטריונים להשוואה, שיפור וחדשנות. נגיע להכרעה.

• נערוך דיון מה המטרה? מהן הפעילויות? ונשמע במילים שלהם על התהליך שהם עברו.

הוראה מפורשת למענה על שאלת תוכן גלוי הכוללת שני שלבים. שלבי ההוראה המפורשת:

1. אקרא את השאלה.

2. אשאל את עצמי בקול - מה מבקשים ממני? מה עליי לעשות כדי לענות על השאלה? (אסב את תשומת לב התלמידים לפתיח ולכך שיש שני סעיפים בשאלה).

3. אסביר את הפעולות שעלי לעשות.

4. אקרא את כל הטקסט.

5. אחפש את הקטע הרלוונטי בטקסט.

6. אסמן בצבע את חלק א’.

7. אסמן בצבע את חלק ב’.

8. אכתוב תשובה מיטבית.

9. אערוך בקרה - האם עניתי על כל מרכיבי השאלה, האם ניסחתי בצורה הגיונית? האם הוספתי סימני פיסוק מתאימים?

שלבים:

• המורה תסביר מהם כינויי שייכות.

• המורה תציג מילים בכרטיסיות.

• המורה תמחיש את כינויי השייכות באמצעות פירוק המילים (פרקטיקת חקר מילה).

• המורה תדגים חיפוש של מילים בטקסט.

• המורה תכתוב מעל למילה את הפירוק שלה.

  לדוגמה: בנו = הבן שלו

אני אלמד אותם אסטרטגית ציור הפנים

ככלי להבנת התרגיל

אני אתן להם דף ואבקש שייצירו את כל הפנים של הקוביה

לפרט קודם את המימדים שלה

ולאחר מכן לחשב את השטח

נדון במה עזר לנו שלב זה

ונדון עד שנגיע לנוסחה

על מנת לענות על שאלה מסוג זה נבנה טבלה המשווה בין הקטע לבין היצירה ונמצא את הדומה והשונה ביניהם. לאחר מכן נתחיל בכתיבת פסקת השוואה תוך שימוש במילות קישור מתאימות.

נקרא את הפסקה ונבחן: האם באמת ענינו על השאלה? האם באמת יש השוואה?

נותנת לדוגמא על הלוח ומסבירה את המבנה של החיבור

ניתן לתלמידים דוגמא למבנה החיבור ומילות קישור של ניגוד. ניקח את הטענה נחשוב עליה ואז שיחשבו אם הם בעד או נגד ולרשום להם בנקודות את הנימוקים

תני שם אחר לסיפור ועוד...

ואז אבקש מהבנות לגשת לפרשנים ולשים לב מה הטענה שלהם ומה הטיעון, כלומר איך הם מנמקים זאת.

מטרות:

הסבר לכיתה מהי שאלת חקר.

התלמידים ילמדו כיצד מנסחים שאלת חקר (הסבר מורה, תרגול ביחד ואז בנפרד).

התלמידים ילמדו לזהות שאלת חקר.

עבור ילדים מתבגרים ניתן להעלות את הקושי במובנות הדיבור ומהו הרציונאל עבור המטופל אכן לשפר צלילים מסויימים שאינו הודה אותם באוםן תקין. כך באופן מפורש המטופל נרתם למשימה ורמתהמוטיבציה שלו עולה.

פתרונות של תרגילים בדרכים שונות ( טריגונומטריה למשל , או משוואה ב2 נעלמים )

הפקת מידע מטקסט /סרטון

תרגול -חלוקה לחברותות-גיבוש טיעון

נקיטת עמדה והצגתה בפני הכיתה

שחזור התהליך ודיון

איסוף נתונים, הסקת מסקנות, סינתזה בין הנתונים להסקת מסקנות נוספות.

הנושא- נאום והבעת דעה בע"פ.

האסטרטגיה- טיעון מנומק.

הפדגוגיה- עריכת דיבייט בכיתה בנושאים אקטואליים, כשיש קבוצות שצריכות להציג דעה בעד ויש קבוצות שצריכות להציג את הדעה הנגדית.

את הנימוקים הן יקבלו ממקורות מידע שאביא להן וממקורות שישיגו לבד.

המטה קוגניציה- דיון בסוף השיעור, באסטרטגיה של אמלא- איזו אסטרטגיה בחרנו? מתי משתמשים בה? למה היא חשובה? איך משתמשים בה בלימוד בחיים?

• אסטרטגיה: בניית השערה.

• יישום: המורה מציג תופעה מדעית ומדגים כיצד לבנות השערה על בסיס ידע קודם ותצפיות. התלמידים מתבקשים לבנות השערה לגבי תופעה אחרת ולעצב ניסוי לבדיקתה.

האסטרטגיה- השוואה. נשווה בין הסוגים השונים של הפרבולות ובדרך פתרונן.

לאחר ההסבר וההדגמה שלי, אבקש מהתלמידים לבצע מטלה מסויימת בשילוב הכלי החדש, נבדוק האם השימוש בו נכון, האם יש דרך לייעל את השימוש בכלי בתוספת שילוב של כלים אחרים וכו'

נציג את העבודות של כל התלמידים בהם הם יספרו לכיתה מה היה דרך העבודה שלהם והשימוש בכלי.

לסיום השיעור אערוך חזרה זריזה על כל מה שלמדנו בשיעור ואזכיר שמות של תלמידים שעשו עבודה טובה

לאחר לימוד נושא מסויים בכמה פרקי תנך, ננסה להבין מה המסר שעולה מפה אלינו. מה עלינו ללמוד מזה. וחלק מהתהליך יהיה הצגת טיעון מנומק, יציב ומשכנע.

דרך אגב גם בדיונים כיתה בנושאים אקטואלייים אחד ה'חוקים' להשתתפות הוא לתת טיעון ענייני טיעון שמקדם את הדיון ולא סוטה מהנושא , וזה דומה מאד למתן תבחין רלוונטי , מעשי , ענייני ומקדם

נלמד למצוא את הטעויות של עצמנו בתרגילים בהם קיבלנו תשובה שאינה הגיונית

הבקרה העצמית מחייבת ידיעה של שלבי העבודה

אסטרגיית חשיבה: חשיבה ביקורתית

חשיבה ביקורתית עוזרת להפעיל הערכה וניתוח מעמיק של דרכי פעולה וקבלת החלטות מבוססות מידע, בהקשר של שיווק דיגיטלי, תלמידים יכולים ללמוד כיצד להעריך ולבחון את האסטרטגיות השונות בשוק, לשאול שאלות מעמיקות ולנתח את התוצאות באופן ביקורתי.

שאלות לשימוש בכיתה - מהן היתרונות והחסרונות של פרסום ממומן ברשתות החברתיות לעומת פרסום ארגטני?

כיצד ניתן למדוד את הצלחת קמפיין שיווק דיגיטלי?

איך תהליך השיווק הדיגיטלי משתנה על פי קהל היעד?

א. אציג את הבעייתיות של הנושא, הצורך בפתרון והכיוון לפתרון.

ב. אתן דוגמא מפורטת למושג שמשתמשים בו הרבה בדיונים, והקושי האסוצייטיבי להבין אותו באופן אחיד. ולאחר מכן אדגים איך לבחור במילה ובשפה מתווכת כדי לגשר על הפער.

ג. כל תלמיד יתבקש למצוא דוגמא ופתרון יצירתי תוך כדי סיעור מוחות.

ד. התלמידים יעלו את הנושא ומהלך החשיבה שלהם בשיעור לביקורת עצמית וייתבקשו להעמיק את ההבנה על ידי מציאת קושי נוסף ופתרונו.

לאחר מכן, נעשה זאת יחד ככיתה, לאחר מכן אתן עבודה כיתתית שבה כל אחד יצטרך להתמודד לבד.

לאחר מכן נציג בפורום את התשובות ונדון דיון מטא קוגניטיבי- איך עשו זאת? לפי מה חילקו את השאלה לחלקים? מה עזר להם לעשות זאת וכן הלאה.

• תומך זיכרון בהקניית הצלילים. שירים, סיפורים, הצגה, המחשה- כדי להטמיע בתלמידים את אבני היסוד בקריאה.

• משחקי קריאה שהילדים הכינו- שדרכם ישננו ויפנימו את הנלמד

• הצגת הצלילים החדשים בדרכים שונות. חיריק- סיני. מדבר בחיריק.

נושא: "תזונה מאוזנת וספורט: שותפים לדרך בריאה"

אסטרטגיית חשיבה מרכזית: השוואה

השוואה היא אסטרטגיה יעילה להבנת הקשר בין תזונה וספורט. על ידי השוואת תפריטים שונים, סוגי פעילות גופנית והשפעותיהם על הגוף, התלמידים יוכלו ליצור קשרים סיבתיים ולהבין כיצד שתי המרכיבים הללו משפיעים על בריאותם.

יצירת תפריטים: התלמידים ייצרו תפריטים מאוזנים ליום אחד, תוך התייחסות לגילם ולרמת הפעילות הגופנית שלהם. לאחר מכן, הם ישוו בין התפריטים השונים ויבחנו את יתרונות וחסרונות של כל אחד.

אראה כותרות שונות ואתן את מטרתן

הם יצטרכו למיין ולהבין מה מטרת כל כותרת

בסוף נסביר למה זה חשוב

• I do: אני מדגימה לתלמידים את האסטרטגיה, חושבת בקול רם על דוגמה מהחומר.

• We do: אני עובדת איתם על דוגמה נוספת.

• You do: הם מנסים לבד.

אסטרטגיית חשיבה שנבחרה:
השוואה.

הסבר קצר:
במהלך השיעור אשתמש בהוראה מפורשת כדי ללמד את התלמידים כיצד להשוות בין שתי דמויות: מהן נקודות הדמיון והשוני ביניהן, אילו תכונות מאפיינות כל דמות, וכיצד ההבדלים משפיעים על מהלך העלילה.
אתחיל בהדגמה (I do) – אני אשווה בקול רם בין שתי דמויות מוכרות.
אמשיך בתרגול מודרך עם התלמידים (We do) – נשווה יחד בין דמויות נוספות.
ולבסוף, התלמידים ישוו בעצמם בין דמויות חדשות (You do), בעזרת טבלה שתסייע להם לארגן את המידע.

השוואה – בין הדמות של הילד לבין הדמות של הסב.

מטרות הוראה:

להבין את נקודת המבט של הילד ואת השינוי שהוא עובר.

לזהות את הפער הערכי והחווייתי בין הדור הצעיר לדור המבוגר.

לפתח מיומנות של קריאה ביקורתית ופרשנות של טקסט ספרותי.

ישום ההוראה המפורשת:

הסבר האסטרטגיה (הוראה ישירה):

נציג בפני התלמידים את אסטרטגיית ההשוואה – מהי, מתי נשתמש בה, ואיך היא עוזרת לנו להבין טקסטים מורכבים.

מודלינג – הדגמה של החשיבה:

נבחר קטע קצר מהסיפור, ונדגים יחד בכיתה השוואה בין הסב לילד: למשל, בעמדותיהם כלפי העבד, או באופן בו הם מתבוננים על העבר.

תרגול מודרך:

נחלק לתלמידים טבלה להשוואה, וננחה אותם להשוות בין הילד לסב לפי קריטריונים (תחושות, ערכים, תגובות וכו').

יישום עצמאי:

התלמידים יבחרו קטע נוסף מהסיפור, יבצעו בו השוואה עצמאית, ויכתבו פסקת פרשנות קצרה.

שיקוף ורפלקציה:

נשוחח בכיתה על איך עזרה להם ההשוואה להבין את הסיפור טוב יותר.

נעשה ביניהם השוואה, נדון בהם ונשאל עליהם שאלות.

בסוף השיעור כל תלמיד יקבל משימת כתיבה אישית בה יצטרך לסכם את ההשוואה בין הסיפורים ונדון על כך.

במסגרת ההוראה המפורשת, נתחיל בהסבר ברור של מטרת השיעור והאסטרטגיה: כיצד כותבים חוות דעת באופן משכנע, כולל הצגת עמדה, נימוקים ותמיכה בדוגמאות. אערוך הדגמה של כתיבת פסקה לדוגמה תוך חשיבה בקול (מודלינג), ואז נתרגל יחד כתיבת נימוק מתוך עמדה נתונה. לאחר מכן, התלמידים יתנסו בזוגות בכתיבת חוות דעת קצרה, ויקבלו משוב מיידי. בהמשך יעברו לכתיבה עצמאית.

אביבה ברקלי- מורה לאנגלית בתיכון

נציג שלוש שאלות שונות אך דומות ברמת העקרון, ונגיע ממצב שהמורה עונה, למצב שהמורה פותר בעזרת התלמידים ולבסוף שאלה שכל תלמיד פותר בעצמו

בשיעור מתמטיקה ניתן לתת לתלמידים נתונים מסויימים, למשל משולשים ישרי זווית, ולבקש מהם להעלות השערות על הקשר בין אורכי הצלעות. חלק מההשערות יהיו נכונות וחלק לא. אחרי שלב העלאת ההשערות ניתן לבדוק את ההשערות אמפירית. בהמשך ניתן גם להוכיח או להפריך את ההשערות. את ההשערות המוכחות ניתן לנסח כמשפט מתמטי חדש.

בסוף השיעור לדבר על התהליך שעשינו והאם הוא היה מועיל

• נלמד את התלמידים לשאול שאלות לפני פתרון (מה שואלים? מה נתון? איזו פעולה מתאימה?)

• נתרגל יחד עם דוגמה

• ניתן תרגול מונחה ואז תרגול עצמאי

• נסכם איך השאלות עזרו להבין ולפתור נכון

נושא: אנרגיה ושימור אנרגיה
איך נלמד באופן מפורש?

• המורה ידגים איך בונים טבלה עם העמודות: סוג האנרגיה | מתי מופיעה | יחידות מידה | דוגמה.

• תרגול מודרך: המורה יוצר טבלה יחד עם התלמידים על סוגי אנרגיה שונים.

• תרגול עצמאי: התלמידים משלימים טבלה על סוגי כוחות.

למה זה עוזר?
מסייע בארגון מידע מורכב ומקשר בין מושגים.

נעבוד בעזרת השוואה ונכין טבלה שבה נכתוב איך נתנהל מול אדם זר לעומת איך נתנהל מול חבר בסיטואציות שונות

• I do: אני מדגימה לתלמידים את האסטרטגיה, חושבת בקול רם על דוגמה מהחומר.

• We do: אני עובדת איתם על דוגמה נוספת.

• You do: הם מנסים לבד

נביא דוגמאות, בדוגמא הראשונה אתן דוגמא ואסביר מהו הממוצע ומהו החציון ומה יותר יעיל, בשלב הבא אבקש מהתלמידים בכיתה לחשוב על מצבים שממוצע וחציון יכולים לעזור ולסיום ניתן לתלמידים לנסות לחשוב על רעיון לבד.

מתוך השיעור הזה נגיע עם התלמידים להגדרה מהו ממוצע ומהו חציון ונבין מה כל אחד מהם משרת ומתי נשתמש בהם.

לפני קריאת הפרק, נגדיר אסטרטגיה של שאילת שאלות:

נגדיר את השאלות ככלי חשוב להבנת הפסוקים והפרשנים והעמקה בכתוב

ניתן כלים לשאלת שאלות:

סוגי שאלות, מילות שאלה, רמות שאלה- ידע, הבנה ותוכן, סקרנות והעמקה

נדגים את הכלים על הפסוקים שקראנו

נראה אם פרשן אחד או יותר עונה לשאלות ששאלנו וכך נבין אותו יותר

נסמן את השאלות כ"סימני קריאה"

דיון מטא-קוגניטיבי:

כיצד שאלנו שאלות? במה הם תרמו לנו?

לאילו דברים שמנו לב בעת הקריאה בזכות שאילת השאלות?

מתי בחיים אנחנו שואלים שאלות? איך אנחנו משתמשים בכלי הזה כדי להבין יותר?

אציג את הנושא, מטרת השיעור היא ללמד ששתי צורות חופפות מכסות זה את זה, כך שניתן להניח אותן זו על זו והן יכסו אחת את השנייה משני הצדדים. המטרות בתחום החשיבה הן טענות.

שלב 2- הקנייה מפורשת של האסטרטגיה. אגזור שני משולשים ונראה שהם מכסים זה את זה משני הצדדים.

שלב 3- אבקש מהם לגזור שני משולשים ולוודא שהם מכסים זה את זה משני הצדדים.

שלב 4- אשאל אותם: איך התחלנו את השיעור, מה למדנו בשיעור? האם רק משולשים חופפים או גם צורות אחרות שמכסות זה את זה משני הצדדים? נדבר על שוויון הצלעות והזוויות של שני המשולשים הנובע מהחפיפה.

מטרה: לתרגם את הסיפור, לזהות את מוסר ההשכל

אסטרטגיה: למידה עצמאית שמטרתה לפתח לומד עצמאי.

לאחר הצגת האסטרטגיה והקניית אוצר מילים חדש, חזרה על אוצר מילים ישן, אשתמש באסטרטגיית התרגול: I DO אציג איך אני ניגשת לתרגום הסיפור

WE DO בדיון במליאה התלמידים יסבירו כיצד הם יתרגמו משפט מסוים

YOU DO התלמידים יעבדו עצמאית ויתרגמו את הסיפור ולאחר בדיקה יסיקו מה המסר שמועבר בסיפור העממי

אציג לתלמידים באופן מפורש את נושא השיעור, את מטרות השיעור התוכן ואת המטרות בתחום החשיבה, כלומר את אסטרטגיית החשיבה - במקרה זה "טיעון". ואוודא שהתלמידים מבינים מדוע אסטרטגיה זו מתאימה.

אסביר לתלמידים באופן ברור כיצד לבצע את האסטרטגיה על ידי פירוקה למרכיבים = טענה + נימוק (טיעון).

שלב התרגול - אדגים כיצד עונים על השאלה. I do, we do, you do.

נתרגל יחד דוגמא על הלוח ואתן להם לתרגל בעצמם. לאחר מכן נבדוק את התשובות ונדבר על תהליך החשיבה והכתיבה של התשובה: (דיון מטא- קוגנטיבי על התהליך)

קריאת האירוע, התייחסות למושגים שיכולים לתמוך בטענה בעד וטענה נגד (לגבי אותו אירוע), תוך שימוש במושגים (שונים) מתחום האזרחות והצגת טענתם.

נושא מתחום התוכן: כתיבת מאמר דעה כהכנה לבגרות

אסטרטגיית חשיבה נבחרת: טיעון, דעה

מטרת ההוראה: פיתוח יכולת דעה אישית ומנומקת.

קודם כל אתן הסבר ברור של מטרת השיעור איך לכתוב מאמר דעה באופן משכנע הכולל נימוקים ועמדה אישית. לאחר מכן נתרגל יחד קטע אחד על הלוח ובהמשך התלמידים יתנסו לבד עם ביקרות שלי.

נושא מהתוכן שאני עומדת ללמד:
ניתוח והשוואה של מקורות מידע (תחום: מידע ונתונים)

אסטרטגיית חשיבה שאבחר ללמד באופן מפורש:
השוואה – זיהוי דמיון ושוני בין מקורות, בחינת מהימנות, והסקת מסקנות.

מדוע אסטרטגיה זו מתאימה לנושא?
היא מאפשרת לתלמידים להבין לעומק את ההבדלים בין מקורות, לזהות מה רלוונטי ואמין, ולבנות תמונה מבוססת נתונים — מיומנות חיונית בלמידה מבוססת מידע.

האסטרטגיה שבחרתי היא שאילת שאלות ביקורתיות ופיתוח קריטריונים.

מטרתי היא להקנות לתלמיד יכולת לבנות באופן מפורש 'רשימת בדיקה' קבועה לאמינות המקור.

בשלב ההקניה המפורשת, אדגים כיצד לשאול: 'מי כתב את המקור? מה האינטרס שלו? האם המידע ניתן לאימות?'

אדגיש כי חשיבה זו אינה טבעית ויש לתרגל אותה ככלי. יישום מפורש של האסטרטגיה יבטיח שהתלמיד לא רק יסיק מסקנות, אלא ידע כיצד לחזור על תהליך ההערכה בעתיד.

כיתה: חינוך מיוחד – כיתה ח'

תחום התוכן: זיהוי וניתוח גרפים של פונקציה קווית

צעד ראשון בהוראה מפורשת:

נושא ספציפי:

זיהוי פונקציה קווית על פי גרף, והבנת המשמעות של השיפוע והחיתוך עם ציר ה-Y.

אסטרטגיית חשיבה נבחרת:

השוואה – בין גרפים של פונקציות שונות (פונקציות קוויות עם שיפועים שונים, פונקציות שאינן קוויות)

ההשוואה תעזור לתלמידים לזהות מאפיינים ייחודיים של פונקציה קווית (קו ישר, שיפוע קבוע וכו').

דוגמה לניסוח הוראה מפורשת (I do, we do, you do):

- I do – אני מדגים:

"אני מציגה עכשיו שני גרפים: שימו לב שהראשון הוא קו ישר – זהו גרף של פונקציה קווית. השני הוא עקום – זו לא פונקציה קווית. איך אני יודעת? אני משווה בין שני הגרפים ומזהה שלראשון יש שיפוע קבוע – הוא ישר."

- We do – עושים יחד:

"מסתכלים יחד על גרף נוסף – האם הוא ישר או עקום? מה זה אומר על סוג הפונקציה? נבדוק יחד את השיפוע בין שתי נקודות."

- You do – אתם מנסים לבד:

"תעבדו עכשיו בזוגות. לכל זוג שני גרפים. השוו ביניהם והחליטו: איזה מהם מייצג פונקציה , הסבירו

כיתה: ט גבוהה

מטרת השיעור לתת טיעון גיאומטרי לתלמידים והתלמידים צריך להוכיח/ להפריך את הטענה.

שלב א'- אני עושה

אני מציגה לתלמידים את הטיעון הבא: "מרובע שאלכסון שלו חוצה את הזוויות מהן הוא יוצר הוא דלתון"

קודם כל התלמידים מנסים להעלות השערות. לאחר מכן אני מציגה שרטוט של מרובע ומסמנת עליו את הנתונים בהתאם לטיעון. האם ניתן לבצע חפיפת משולשים? כן. כוכותבים את הליך החפיפה ביחד ומסכמים עם מסקנה חותכת.

שלב שני- חלוקה לקבוצות

האם מרובע שאלכסוניו מאונכים ואחד האלכסונים חוצה את האלכסון הנוסף הוא דלתון.

התלמידים מתחילים לשרטט בהתאם לנתונים ומנסים לבצע חפיפה שבאמצעות יגיעו להגדרת הדלתון. כולל כתיבת הוכחה מלאה וכתיבת מסקנה מסכמת.

שלב שלישי- התלמיד עצמו

הטענה שכל תלמיד מקבל: מרובע שאחד מאלכסוני חוצה את הזוויות ממנו הוא יוצא, המאונך לאלכסון השני, הוא דלתון.

התלמיד משרטט בהתאם להוראות וכותב הוכחה ולאחר מכן מנסח מסקנה.

לדוגמה: נושא תכונות חומרים (או כל נושא מדעי אחר שתלמדי).

1. בחרי אסטרטגיית חשיבה:

לדוגמה – השערה (Hypothesis).
זו אסטרטגיה שמשרתת בצורה מצוינת כל ניסוי מדעי.

⭐ מבנה שיעור לדוגמה (30–40 דק')

🟦 שלב 1 – הצגת האסטרטגיה (2–3 דק')

״היום נלמד איך חוקרים כמו מדענים בעזרת אסטרטגיה שנקראת העלאת השערה.
השערה היא ניחוש חכם שאנחנו כותבים לפני הניסוי, כדי לחזות מה יקרה.״

תני משפט מסביר:
👉 "השערה = אם ... אז ... כי ..."

🟦 שלב 2 – דוגמה מודלינג (3–5 דק')

בצעי הדגמה מול הכיתה:

שאלה מדעית:
מה יקרה כשנשים מטבע בתוך כוס עם מים ומלח?

הדגמת כתיבת השערה:
״אם אוסיף מלח למים, אז המטבע ישקע לאט יותר,
כי המלח יעלה את הצפיפות של המים.״
(תדגישי: זה ניחוש מושכל, לא תשובה נכונה או לא נכונה.)

🟦 שלב 3 – תרגול מונחה (5 דק’)

התלמידים כותבים יחד איתך השערה חדשה.

לדוגמה:
מה יקרה לקרח שנשים עליו מלח?
את שואלת שאלות מכוונות:

• מה אני רואה?

• מה אני כבר יודעת על מלח?

• איך אמורה להיראות ההשערה שלי?

🟦 שלב 4 – פעילות בכיתה/ניסוי (10–15 דק')

התלמידים מבצעים ניסוי קטן (או צפייה בסרטון/הדגמה).
הם חייבים לכתוב השערה לפני הפעילות.

אפשרויות לניסוי קצר:

• מה קורה כשמערבבים מים וחומץ עם אפייה?

• מה יקרה אם נחמם בלון מעל נר?

• מה יקרה לברזל רטוב אחרי כמה שעות?

• מה קורה כשנופלים חפצים שונים מגובה זהה?

🟦 שלב 5 – רפלקציה קצרה (5 דק')

שאלות לסיכום:

• מה למדתי על כתיבת השערה?

• איך ההשערה שלי עזרה לי להבין את התוצאה?

• מה אעשה אחרת בפעם הבאה?

⭐ מסמך הגשה לפדלט (מה לכתוב):

נושא: שינויים בחומרים
אסטרטגיית חשיבה: העלאת השערות
איך איישם בכיתה:

• אציג לתלמידים את מבנה ההשערה "אם… אז… כי…"

• אראה דוגמה של ניסוי קצר ואדגים כתיבת השערה.

• התלמידים יבצעו ניסוי קצר (מים + מלח / קרח + מלח / סודה לשתייה + חומץ).

• לפני הניסוי הם ינסחו השערה אישית.

• נסיים ברפלקציה על איכות ההשערות ומה למדנו.

שלב 1. הצגת האסטרטגיה - הבנת הדילמה. הטענה של "כולה שלי" כשהיא נטענת באופן סימטרי מייצרת בעיה. ספק. אי ידיעה.

שלב 2. שאלת מטא-חשיבה: מדוע צריך לטעון אם אוחזים כבר בחפץ. האם האחיזה איננה מספיקה?

שלב 3. תרגול: המחשה לא דרך טלית, אלא דרך דוגמה יותר ריאלית: שניים אוחזים במקום חנייה, שניים אוחזים בסוודר שמצאו בחנות, שניים אוחזים בשטר.

שלב 4: הבנת המיומנות - חשיבה על מהות הטענה. גבולות והגדרות של הטענה. יישום של הטענה.

אסטרטגיה בקרה עצמית

אסטרטגיית החשיבה שנבחרה: אסטרטגיית טיעון. אסטרטגיה זו משרתת באופן ישיר את מטרות ההוראה מכיוון שתלמידים רבים מתקשים לבנות טיעון מובנה עם טענות, נימוקים והוכחות. השימוש באסטרטגיה מפורשת של טיעון יאפשר לתלמידים לזהות את מרכיבי הטיעון (טענת מרכז, טענות משנה, ראיות, טיעוני נגד), לארגן אותם בצורה לוגית וקוהרנטית, ולהגיע למסקנה משכנעת.

• תחום הדעת: היסטוריה – תקופת בית שני

• הנושא הנבחר: הניגוד בין גישות היישוב היהודי בארץ ישראל לשלטון הרומי (הצדוקים, הפרושים והאיסיים).

• מטרת ההוראה העיקרית: התלמיד יבין כיצד אירועים היסטוריים (כמו הכיבוש הרומי) מובילים לתגובות שונות וליצירת מחלוקות אידיאולוגיות משמעותיות בקרב קבוצות שונות בתוך חברה אחת.

• אסטרטגיית החשיבה הנבחרת: השוואה וניגוד (Compare and Contrast)

"השוואה וניגוד"-

אסטרטגיית ההשוואה והניגוד מתאימה מאוד לנושא זה, מכיוון שהיא דורשת מהתלמיד לבצע ניתוח (פירוק כל קבוצה למרכיביה) והבניית ידע משמעותי (יצירת קשרים חדשים) בין שלוש הקבוצות על מנת להבין את הדינמיקה הפנימית והחיצונית של היישוב היהודי תחת השלטון הרומי.

1. הסבר המבנה והדרשיות, כולל דוגמאות וכו

2. תרגול כיתתי עם המורה

3. התלמדיים מתנסים בעצמם ומקבלים פידבק

בסיום נערוך שיח על האסטרטגיה - כיצד היא עוזרת לנו, למה כדאי ליישם אותה

• הנושא: פתרון משוואות ממעלה ראשונה עם נעלם אחד (כולל כינוס איברים דומים).

• קהל יעד: כיתה ז'.

2. אסטרטגיית חשיבה נבחרת

• האסטרטגיה: השוואה.

• הרציונל: במתמטיקה, תלמידים נוטים ללמוד פרוצדורות "טכניות" (כמו "להעביר אגף"). שימוש באסטרטגיית השוואה בין שתי דרכי פתרון שונות לאותה משוואה מחייב אותם לחשיבה מסדר גבוה, מעבר לשינון.

3. תכנון הצעד הראשון לפי שלבי ההוראה המפורשת

א. הצגת האסטרטגיה כמטרה (Setting the Stage)

• בתחילת השיעור אומר לתלמידים במפורש: "היום לא רק נלמד איך לפתור משוואות, אלא נשתמש באסטרטגיית השוואה. המטרה היא להשוות בין שתי דרכים נכונות לפתרון, כדי להבין איזו מהן יעילה יותר ומדוע."

• זהו שלב קריטי כדי למנוע "משחקי ניחוש" ולאפשר לתלמיד להבחין בין העיקר לטפל.

ב. הקניה מפורשת (Explicit Instruction)

• אציג על הלוח משוואה, למשל: 3x+5+2x=20

• אבצע "מודלינג" (הדגמה): אפתור בדרך א' (כינוס איברים קודם) ובדרך ב' (העברת אגפים מיידית).

• אשתמש בשפת חשיבה: "בואו ננתח את המבנה של המשוואה. אני מניח שכינוס איברים יקל עליי. עכשיו אבצע השוואה בין שתי התוצאות."

ג. תרגול (Practice)

• התלמידים יקבלו דף עבודה עם 3 משוואות, כשליד כל אחת עליהם להציע שני נתיבי פתרון שונים ולסמן את הנתיב הקצר יותר.

• שלב זה מאפשר לתלמידים להיות פעילים ולבנות את הידע עבור עצמם.

ד. דיון מטא-קוגניטיבי (Metacognition)

• נסיים בשאלה לדיון: "מה עזר לכם להחליט איזו דרך יעילה יותר? האם אסטרטגיית ההשוואה עזרה לכם לראות טעויות לפני שהן קרו?".

• זהו השלב שבו התלמידים מפיקים לקחים ומשתפרים לעתיד.

האסטרטגיה: השוואה (בין קוד ללא לולאה לקוד עם לולאה).

יישום הפרקטיקה ב-4 שלבים:

1. הצגת מטרה: היום נלמד איך לקצר קוד בעזרת לולאה. נשתמש באסטרטגיית השוואה כדי להבין מתי זה כדאי.

2. הקניה (מידול): אציג שני קטעי קוד שמבצעים פעולה דומה. אבצע "חשיבה בקול": "אני בוחן – מה משותף לשניהם? מה חוזר על עצמו? איפה זה יעיל יותר?".

3. תרגול: התלמידים יקבלו קוד ארוך ויצטרכו להשוות בינו לבין קוד מקוצר, ולאחר מכן ליישם לולאה במשימה חדשה.

4. דיון מטה-קוגניטיבי: "איך פעולת ההשוואה עזרה לנו לזהות את התבנית שחוזרת על עצמה? מתי נשתמש בכלי הזה שוב?".

מהלך קצר של "הוראה מפורשת":

• המשגה (דקה): "היום נשתמש באסטרטגיית פירוק. במקום לנסות לכתוב את כל הקוד בבת אחת, נפרק אותו למשימות קטנות."

• מידול (3 דקות - חשיבה בקול): המורה עומד מול הלוח/מסך ואומר:

  "אני צריך לחשב ממוצע. זה נראה גדול. אני מפרק את זה בראש:

  1. איך אני קולט את המספרים?

  2. איך אני מחבר אותם?

  3. איך אני מחלק בכמות? עכשיו אני כותב קוד רק לחלק הראשון."

• תרגול (10 דקות): התלמידים מקבלים בעיה חדשה (למשל: חישוב שטח מלבן או בדיקת סיסמה) ומתבקשים קודם כל לכתוב ברמת הערות (Comments) את שלבי הפירוק, ורק אז להקליד קוד.

1. הצגת נושא השיעור השוואה ביניהם

2. בחירת קריטריונים להשוואה (חוויה אנושית, דמות, מצב וכו') קודם נבחר ביחד קריטריון, אחר כך בקבוצה.

3. כל אחד יוסיף וישבץ דומה ושונה מתוך היצירות. ואז יוסיף עוד קריטריון להשוואה או להנגדה ויספר במליאה מה מצא.

4. דיבור על "למה" ועל "מה עזר לנו להשוות".

   
   

(מה מתאים לי: עבודה בצוות / לבד, שקט / רעש, בתוך / בחוץ)

אסטרטגיית חשיבה: מיון והשוואה

השוואה בין סוגי סביבות עבודה כדי לזהות מאפיינים ולבחור מה מתאים לי אישית.

הסבר על השיעור והאסטרטגיה

בשיעור נלמד מהן סביבות עבודה שונות ונזהה את המאפיינים של כל סביבה. נשתמש באסטרטגיית מיון והשוואה כדי להבין הבדלים ודמיון בין מקומות עבודה, וכדי לחשוב איזו סביבת עבודה מתאימה לי.

הקניה (מידול)

אציג שני מקצועות (לדוגמה: עובד במטבח לעומת עובד במחסן)ואדגים בקול רם איך משווים ביניהם:

איפה עובדים, עם מי עובדים, האם יש רעש או שקט.

אסביר כיצד ממיינים כל מאפיין לעמודה המתאימה.

תרגול התלמידים

התלמידים עובדים עם תמונות או כרטיסיות של מקצועות, וממיינים אותם לפי מאפייני סביבת העבודה.

כל תלמיד בוחר מקצוע אחד ואומר: “המקצוע הזה מתאים לי / לא מתאים לי כי…”.

דיון מטא־קוגניטיבי

המורה שואלת:

איך עזר לנו המיון להבין את ההבדלים בין העבודות?

מה היה לי קל או קשה בתרגול?

איך מה שלמדתי היום יכול לעזור לי לבחור עבודה שמתאימה לי בעתיד?

אגדיר כמטרה את למידת מיומנות ההשוואה, נבחר תבחינים להשוואה ונערות השוואה על בסיס תבחינים אלו.

העבודה היה קודם בזוגות ואחכ בשיתוף כיתתי. כל אחד ידרג את 3 התבחינים החשובים ביותר לדעתו ולפי הצבעת הרוב נבחר א אבעת התבחינים המרכזיים.

נדון בסוף על התהליך והאם זה עזר לנו להבין את ההבדלים בין הגישות

האסטרטגיה - העלאת השערות , מהם המשפטים המשרתים את הנושא של משולש שווה שוקיים ושבהם ניתן להשתמש בהתאם לנתוני השאלה. לאחר מכן- שאילת שאלות -מה תרומתו של כל נתון לפתרון השאלה.

זהבה

אני אתן לתלמידים פראזה מוזיקלית קצרה. ננתח אותה ביחד. אני אתן פראזה נוספת על אותו המהלך ונבין ביחד איך היא שונה מהפראזה הראשונה.

על כל תלמיד בתורו לאלתר על אחד הפראזות האלה ועדיין לשמור על הגרעין שלהם (קונטור\ טנשנים\ מקצב וכו').

השוואה + טיעון (בחירה והנמקה)

אפשר לשלב שתי אסטרטגיות:

קודם להשוות בין שני סוגי הריצה

ואז לבחור ולהסביר מה עדיף ולמה

ובהמשך התלמידים יתרגלו בזוגות: השלמת טבלה של דומה/ שונה ואז לתת להם משימה לבחור צד ולהסביר למה ולנהל דיון קצר מי מעדיף מה ולמה

הנושא הנלמד הוא השפעות גילוי אמריקה. לאחר שלמדנו על ההשפעות, בשיעור זה נלמד את האסטרטגייה של ציון לפי תחומי חיים- כלכלי, חברתי, פוליטי. דרך זה נלמד את האסטרטגייה הכללית של "מיון".

​אסטרטגיית החשיבה: אסטרטגיית הטיעון ניסוח טענה, נימוקים, דוגמאות ומסקנה.

הנושא משרת את מטרות ההוראה בכך

שהאסטרטגיה מפרקת את כתיבת העמדה למבנה לוגי וברור. נלמד אותה באמצעות הוראה מפורשת של המורה ודוגמא ברור כתבנית כתיבה או מודל זיכרון (למשל מודל ההמבורגר) ובסיום נקיים דיון מטא-קוגניטיבי על תהליך החשיבה והכתיבה שלהם.

האסטרטגיה: בניית טיעון+השוואה

אציג את הדילמה ההיסטורית- כיצד נכון לדעתכם להגיב?

כל קבוצה תבחר עמדה ותקבל 3 מקורות לביסוס נימוקים לעמדתה.

לאחר מכן, כל תלמיד יצטרך לבחור החלטה .ולבסוף נערוך משוב על התהליך שעשינו.

לעניין השוואה - נציג מראש את העמדות השונות שהיו, נקבע תבחינים /פרמטרים שלפיהן נחליט איזה שיטה יעילה יותר. ולבסוף נקרא מקורות היסטוריים שיענו על השאלה איזו שיטה נמצאה היסטורית כיעילה יותר.

בשעור הסתברות אוכל לתת תרגיל ולהזמין 3 תלמידים ללוח שכל אחד יפתור בדרך אחרת אותו. לאחר מכן לקיים דיון על כל אחד מהפתרונות ומתי יותר נח להפעיל אותו, ולמי....

• מקצוע: אנגלית (English)

• הנושא: הווה פשוט (Present Simple) – שימוש בפעלים לתיאור עובדות, שגרה והרגלים (כולל חוקי הוספת $s/es/ies$ לגוף שלישי).

2. אסטרטגיית החשיבה שנבחרה

• האסטרטגיה: השוואה (Comparison) באמצעות כלי חזותי (דיאגרמת ון או טבלה השוואתית).

3. כיצד האסטרטגיה משרתת את מטרות ההוראה?

לימוד חוקים דקדוקיים בצורה יבשה לרוב אינו יעיל. אסטרטגיית ההשוואה מאלצת את התלמידים להפעיל חשיבה מסדר גבוה בשתי דרכים מרכזיות:

• הבחנה קונספטואלית (בין זמנים): השוואה בין Present Simple לבין Present Progressive. התלמידים מזהים את ההבדל בין "מה שאני עושה בדרך כלל" לבין "מה שאני עושה ברגע זה", ובכך מבינים את המהות של הזמן ולא רק את הטכניקה.

• הבחנה דקדוקית (בין גופים): השוואה בין השגרה שלי ($I$) לשגרה של חבר/בן משפחה ($He/She$). השוואה זו מחדדת את הצורך המעשי בהוספת ה-$s$ המפורסמת של גוף שלישי.

4. מהלך הפעילות בקצרצר (כיצד זה ייראה בכיתה?)

• שלב א': צפייה ואיסוף נתונים – התלמידים קוראים שני טקסטים קצרים (או צופים בסרטון). אחד מציג את סדר היום של ילד רגיל, והשני מציג סדר יום של אסטרונאוט בחלל.

• שלב ב': יישום אסטרטגיית ההשוואה – התלמידים ממלאים טבלת השוואה:

  • מה דומה בשגרה שלהם? (בשני המקרים משתמשים בפעלים רגילים, למשל: $They\ eat$).

  • מה שונה? (האסטרונאוט מרחף, הילד הולך לבית הספר).

  • השוואת גופים: התלמידים יכתבו משפטים המשווים ביניהם לבין האסטרונאוט (לדוגמה: $I\ sleep\ in\ a\ bed,\ but\ he\ sleeps\ in\ a\ sleeping\ bag$).

• שלב ג': רפלקציה (מטא-קוגניציה) – דיון בכיתה: "איך השימוש בטבלת ההשוואה עזר לנו להבין מתי להוסיף $s$ לפועל ומתי לא?".

2. הקניה מפורשת: נפרק יחד את מבנה הטיעון (טענה + נימוק + דוגמה/ביסוס) ונציג לתלמידים "פיגומים" לשוניים (כמו: אני סבור ש..., הסיבה לכך היא..., ניתן לראות זאת ב...).

3. תרגול ושיוג: התלמידים יתרגלו ניסוח טיעונים בזוגות על הדילמה הנבחרת, ובסיום נקיים דיון מטא-קוגניטיבי על האופן שבו הכלי הלוגי הזה עוזר להם להביע את עמדתם בצורה משכנעת בשפה השנייה.

פירוט קצר על דרך היישום (להוספה בפתקית):

איך זה יתבצע בכיתה?

התלמידים יתבקשו לדון בדילמה ניהולית או חברתית (למשל: כיצד לחלק תקציב מוגבל של ועד כיתה לפרויקטים שונים). באמצעות אסטרטגיית הטיעון, נלמד אותם בצורה מפורשת כיצד לבנות טענה מובנית, להציג נימוקים משכנעים, ולהבחין בין דעה אישית לבין עובדה תומכת.

הערך הפדגוגי: כפי שציין דה-בונו בקטע המצוטט, חשיבה היא המשאב האנושי החשוב ביותר. הוראה מפורשת של אסטרטגיית הטיעון מעניקה לתלמידים כלים מעשיים לחשיבה יצירתית, בונה וביקורתית שתשרת אותם בחיי היומיום

אסטרטגיית חשיבה: טיעון

מטרות ההוראה:

• להבין את משמעות הזכות לשוויון בחברה דמוקרטית.

• להבחין בין שוויון פורמלי לשוויון מהותי.

• לפתח יכולת לבסס עמדה באמצעות נימוקים וראיות.

פעילות:
יוצג בפני התלמידים מקרה אקטואלי או דילמה העוסקת בשוויון (למשל, העדפה מתקנת או הנגשת שירותים לאנשים עם מוגבלויות). התלמידים יתבקשו להביע עמדה בנושא ולבנות טיעון לפי המבנה:

• טענה

• נימוק

• ראיה/דוגמה

• מסקנה

לאחר מכן יתקיים דיון כיתתי שבו התלמידים יציגו את עמדותיהם ויגיבו לטיעונים של חבריהם.

תרומת אסטרטגיית הטיעון:
האסטרטגיה מסייעת לתלמידים להבין סוגיות אזרחיות מורכבות, לבחון מגוון נקודות מבט, ולהביע עמדה מנומקת המבוססת על ידע ועקרונות דמוקרטיים.

1. נציג את ההשוואה ביניהם: איך כל אחד נבחר, למה כל אחד נבחר, במה הם היו טובים, במה חטאו, מה היה סופם?

   
   

2. אסביר מה לדעתי הדמיון והשוני, אחר כך נעבור על נושא אחר ביחד, ובסוף כלאחד יצטרך לעשות באופן אישי.

3. נדון על דרכי ההשוואה, מה נראה חשוב לכל אחד, למה בחרנו כל נושא וכו׳.

נושא מתחום התוכן:
כפל וחילוק מספרים בתחום עד 10,000 (כיתה ד')

אסטרטגיית חשיבה שנבחרה:
השוואה

נימוק לבחירה:
אסטרטגיית ההשוואה מסייעת לתלמידים להבין הבדלים ודמיון בין דרכי פתרון שונות (למשל: כפל לעומת חילוק, או פתרון בעיות בדרכים שונות). היא תומכת בהבנת המבנה המתמטי ומחזקת חשיבה מסודרת ולא רק חישובית.