סוף שנה ביוטכנולוגיה יא׳ תשפ״ב by מאי פרלשטיין

אשכר

2022-06-15 09:32:38 UTC

למדתי מהמעבדות על האנזימים והאתר הפעיל, ואיך שככל שהטמפרטורה עולה כך יש יותר סיכוי למפגש בין האנזים לסובסטרט עד שהאנזים מגיע לטמפרטורה האופטימלית שלו ומשם יש דנטורציה וחל שינוי במבנה המרחבי של האתר הפעיל ולכן תפקוד האנזים יפחת.

דני

2022-06-15 09:39:30 UTC

לפני השיעורים השנה שמעתי על DNA, אבל לא באמת הבנתי עד הסוף מה זה. השנה למדתי שDNA היא מולקולה של חומצת גרעין הבנויה כשרשרת נוקלואטידים. למדתי שכל המידע התורשתי אשר נמצא בDNA דרוש לבניית החלבונים בתא. כמו כן, למדתי גם כי רצף הנוקלואטידים בסליל הכפול ייחודי לכל אורגניזם.

מור

2022-06-15 09:40:31 UTC

למדתי על מוטציות כיצד הם נוצרות , מוטציה היא שינוי שנוצר ברצף הנוקלאוטידים בגרעין הDNA או RNA שעשויי לגרום לשינוי במבנה של החלבון ובכך לשינוי התפקוד שלו.

רות

2022-06-15 09:49:25 UTC

אחד מהמושגים שלמדתי השנה, והבנתי עד הסוף את משמעותו, הוא RNA, ובייחוד mRNA- זו מולקולה שמכילה הוראות לייצור חלבון. ה-DNA שנמצא בגרעיני התאים שלנו מכיל את ההוראות לייצור כל החלבונים בגוף. RNA שליח הוא העתק של מקטע DNA – גֵן – שמכיל הוראות לייצור חלבון מסוים. למולקולות RNA יש סוגים רבים, ו-RNA שליח הוא רק אחד מהם.

שקד

2022-06-15 10:11:19 UTC

למדתי על הקוד הגנטי. הקוד הגנטי בנוי משלשות של בסיסים- 4 הבסיסים של ה DNA שמייצרים 64 שלשות שונות של בסיסים. כל שלשת נוקלאוטידים נקראת קודון, כל קודון יכול לקודד רק לחומצה אמינית אחת. למדתי גם שבגלל שקיימות רק 20 חומצות אמינו, קודונים שונים יכולים לקודד לאותה חומצה אמינית. הקוד הגנטי נקרא מקודון התחלה AUG בקבוצות של שלושה בסיסים עד לקודון Stop שמכתיב את סיום תהליך יצירת החלבון.

עדי ל

2022-06-15 10:19:05 UTC

למדתי השנה מהי עקומת כיול- מושג שלא הכרתי לפני כן.
למדתי שעקומת כיול היא שיטה לקביעת ריכוז החומר בדגימה לא ידועה באמצעות השוואתו לכמה דגימות בעלות ריכוז ידוע של אותו החומר. למדתי גם לבנות את גרף עקומת הכיול דרך מעבדות שונות שביצענו השנה.

רועי- קריספר

2022-06-15 10:45:37 UTC

קריספר היא הטכנולוגיה המאפשרת עריכה של הDNA בעזרת הסרה והחלפה של מקטעים מהגנום, קריספר משומש כאשר רוצים לשנות או להוסיף תכונה ליצור החי.
אך לטכנולוגיה זו יש בעיות כאשר השינוי של הגנום יכול ליצור פגם ובכך במקום למנוע מחלות, אפילו לגרום להן.

2022-06-15 10:58:56 UTC

במהלך בשנה יצא לנו לעבוד במעבדה עם המכשיר ספקטופוטומטר, לא ידעתי עליו לפני אך במשך הזמן למדתי מה מטרתו ואיך להשתמש בו. הספקטופוטומטר הוא מכשיר מדידה המאפשר למדוד באורכי גל שונים את הבליעה של האור בתמיסה הנבדקת.

אביטל

2022-06-15 11:05:24 UTC

למדתי השנה איך מהרצפים של ה-DNA מתורגם לנו חלבון ורבות לכך הוא בעזרת tRNA.
tRNA הוא בעצם גדיל RNA בעל רצפים קצרים המשלימים זה את זה בשביל לאפשר לגדיל להתקפל וליצור מבנה שניוני יציב. בצד אחד יש אנטי קודון (שנקשר לmRNA) ובצד השני הוא נושא חומצת אמינו מהציטופלסמה לריבוזום לצורך יצירת החלבון.

ניצן

taligolda1912 — 2022-06-15 11:25:15 UTC

על המחלה אנמיה, שמעתי עוד לפני שהתחלתי ללמוד במגמה, אך את המושג אנמיה חרמשית כלל לא הכרתי. אנמיה חרמשית היא מחלה שעוברת בתורשה. בגוף האדם החמצן מועבר דרך הדם- כדוריות הדם שבהן קיים החלבון המוגלוגבין שאחרי לנשוא את החמצן מהריאות אל שאר חלקי הגוף ולספק אנרגיה, כלומר חיים לתאי הגוף.

במחלה אנמיה חרמשית קיימת מוטציה בחומר התורשתי שגורמת ליצירה לקוייה של החלבון המוגלובין וכך גם של כדורית הדם.(ראי תמונה- משמאל כדורית בגוף בריא, ימין כדורית של אדם חולה באנמיה חרמשית)
חולי אנמיה חרמשית סובלים בעיקר מחולשה, תפקוד מוחי פגום והתפתחות נמוכה של הגוף שנגרמים מאספקת חמצן לקוייה.

עמית

2022-06-15 12:14:33 UTC

המושג שלמדתי השנה הוא ספקטרופוטומטריה, מושג שלא שמעתי עליו או ידעתי עליו משהו לפני שלמדנו אותו השנה. ספקטרופוטומטריה היא שיטה שמאפשרת מדידה של ריכוז חלבון על ידי מדידה של האור הנבלע על ידי חומר מסויים. בשיטה זו משתמשים במכשיר ספקטרופוטומטר שמעביר קרן אור דרך תמיסה של חומר, חלק מהאור עובר את התמיסה, חלק ממנו נבלע וחלק ממנו מוחזר. כמות האור העוברת דרך בתמיסה תלויה בין היתר בסוג החומר ובריכוזו לכן ככל שהתמיסה מרוכזת יותר כך כמות האור שעוברת קטנה יותר וכמות האור שנבלעת גדולה יותר ולהיפך. שיטת הספקטרופוטומטריה מבוססת על חוק בר למברט הקובע כי קיים יחס ישר בין ריכוז התמיסה לבין בליעת האור שלה.

הדס לילה

2022-06-15 12:28:33 UTC

למדתי מהו סובסטרט, מושג שהופיע במעבדות שעשינו השנה.
הסובסטרט הוא מצע של אנזים או הכינוי של המולקולה עליה פועל האנזים.
המולקולה נקשרת אל האתר הפעיל של האנזים, עוברת שינוי, משתחררת ומפנה את מקומה למולקולה הבאה.
לאנזים אחד יכולים להיות כמה סובסטרטים שונים. הם נקשרים לאתרים פעילים על פני האנזים, ובדרך כלל מגיבים ביניהם כדי לקבל את התוצר הסופי.

קצב הפעולה של אנזים נמדד כאשר באתרו הפעיל יש את מספר הסובסטרטים המקסימלי שהוא יכול להכיל.

עדי קוין - תרביות תאים

2022-06-15 12:49:49 UTC

השנה למדתי בפעם הראשונה על תרביות תאים:
האחזקה של תאים שמקורם ביצורים עילאיים בתרבית מלאכותית מחייבת יצירת סביבה תומכת לתא, אשר תספק לו את כל צרכיו באופן זהה לאספקתם במערכת הביולוגית הטבעית ממנה נלקח.
מקורן של תרביות התאים יכול להיות מארגניזם חד תאי או רב תאי, כאשר המטרה היא לקהל תרבית תאים אחידה, נקיה מזיהומים ושלכל התאים בה יהיה כושר חלוקה והתרבות לאורך זמן.
כדי להצליח לגדל את תרביות התאים מחוץ לגוף בתנאי מעבדה לזמן שרידות ארוך, יש לשמור על תנאי גידול מיטביים לתא, ולהקפיד על סטריליות.

עדי רונן

2022-06-15 13:27:41 UTC

במהלך השנה יצא לי ללמוד על החלבונים.
החלבונים הם אחד מאבות המזון. יש להם חשיבות גדולה בבניית מרכיבי הגוף והם חיוניים לפעולות שונות בגוף. הם מצויים בכמות גדולה בבשר, ביצים, מוצרי חלב ובמידה מועטה יותר בקטניות ובזרעים אחרים.

החלבונים מורכבים מפחמן (C ), מימן (H ) וחמצן (O ) כמו הפחמימות והשומנים אך גם מחנקן (N )וגם מכמויות קטנות יותר של גופרית (S ) וזרחן (P).
אבני הבניין של החלבונים הן חומצות האמינו. לכל חומצת אמינו יש חלק זהה וחלק שונה המייחד אותה מהאחרות. החלק הזהה אצל כל חומצות האמינו מורכב מקצה של חומצה קרבוקסילית (COOH) וקצה של בסיס חנקני (H2N). בחלק האחר שונה כל חומצת אמינו מהשניה.

לירון

2022-06-15 16:30:44 UTC

אחד הדברים שלמדתי השנה בביוטכנולוגיה הוא השפעות שונות על המבנה המרחבי של האנזים. אבחר להתמקד ברמת הpH. הpH משפיע על מבנה החומצה האמיניות המרכיבה את האנזים, וכתוצאה מכך משנה את המבנה המרחבי של האנזים כולו ופוגע בתפקודו - כאשר רמת החומציות עולה (pH<7) מטען החומצה האמינית ממנה מורכבים האנזימים הופך להיות 1+ (מתחבר מימן נוסף לצד האמיני של המולקולה). כאשר pH~7 המטען של המולקולה הוא 0. כאשר רמת החומציות יורדת (pH>7) המטען של החומצה האמינית הופך להיות 1- (נלקח מימן אחד מהצד הקרבוקסילי של המולקולה). שינויים אלו משפיעים על המבנה המרחבי של האנזים ולכן גם על האתר הפעיל. לכל אנזים pH מיטבי לפעילותו, לאנזימים שונים pH מיטבי שונה.

נועה אהרון

2022-06-15 16:49:15 UTC

המושג שלמדתי השנה הוא על הרעלן פלואידין- phalloidin. פלואידין הוא רעלן (טוקסין) שמופק מהפטריה הרעילה שנקראת- "אמנית המוות", הנפוצה בעיקר באירופה ובאגן הים התיכון. פלואידין שייך לסוג של רעלנים הנקראים phalotoxins הנמצאים גם הם בפטרייה הרעילה- "אמנית המוות". פלואידין הוא קטלני לאחר כמה ימים שהוא מוזרק לזרם הדם. התסמין העיקרי של פלואידין הוא רעב חריף עקב הרס תאים, בנוסף לכך הרעלן נצמד לחלבוני actin של שלד התא ומייצב אותם (מונע פירוק של סיבי אקטין).
נעשה שימוש נרחב בנגזרות של תגי פלואידין המכילים תגי פלורסנט במיקרוסקופיה כדי להמחיש את F-אקטין במחקר ביו-רפואי.

רומי

2022-06-15 17:55:35 UTC

למדתי השנה מהו pI
pI הוא pH איזואלקטרי שסך המטענים שווה לאפס.

סך המטענים החיוביים שווה לסך המטענים השלילים. אין כוחות דחייה, רק כוחות משיכה.
כאשר pI= pH ונוצרים צברים של חלבון והוא שוקע.

ניתן למצוא PI מסוים לפי ריכוז חלבון מינימלי בחלק עליון של מבחנה.

מישל

2022-06-15 18:47:18 UTC

השנה יצא לי ללמוד על השפעת ריכוז האנזים על פעילותו. למדתי שככל שעולה ריכוז האנזים כך עולה פעילותו, כלומר, עולה הסיכוי ליצירת אנזים סובסטרט ( מולקולה עליה פועל האנזים ומזרז תגובות הקשורות בה) ולכן עולה קצב הריאקציה האנזימטית.