cחזית יש שני סדרים של קשתות בצידי הפורטל, שמעליו יש חלון רוזטה. הפורטל כולל קשת מפוארת עם דמויות וסצנות תנ"כיות, כולל 24 הזקנים שלנו מחזון יוחנן, טבח התמימים, הנעורים, הפסיון ומות ישו. tympanum יש ייצוגים של אלוהים האב יושב עם הבן, ארבעה מלאכים עם סמלי האוונגליסטים, הנביא ישעיהו והבתולה מריה. הכותרות בעמודי הכניסה מציגות סצנות תנ"כיות מספר בראשית ומהחיים של ישו. פנים הכנסייה - תוכנית צלב עם nave ושני מעברים.

נראה שכנסיה זו מעט יותר מאוחרת מאלו שראינו בשיעור, בהנחה שהתיארוך נכון ולכן זה הגיוני שיהיה רצון להמשיך את הריאליזם של מתאו אם כי לא בצורה מובהקת ('הטיפוסים').

הנקודה שהכי מעניינת היא העובדה שלא כל הזקנים מחזיקים כלי נגינה אלא רק כד/קערת זהב מה שעשוי להתאים למקור הטקסטואלי אבל לא 'להתפתחות האיקונוגרפיה'.

כנסיית סן. אסטבן (סטפן הקדוש) ממוקמת בעיירה- Moradillo de Sedano על ראש ההר "El Castro". הכנסייה מתאורכת לשליש האחרון של המאה ה-12, על סמך כתובת שנמצאה על המבנה עצמו. הכנסייה בנויה בסגנון רומנסקי, ומורכבת מספינה המחלוקת לשלושה חלקים: חלקה הפנימי מכוסה בקמרון חבית שמחוזק בקשתות רוחביות הנתמכות על ידי קורות של שלושה עמודים, לחלקה השני מחוברת מרפסת ולחלקה השלישי מחובר מגדל פעמונים אליו הגישה מבחוץ. אלמנט בולט בכנסייה הוא פתחה המפואר אשר מעוטר ברפרטואר איקונוגרפי העשיר.

 בארכיבולט הראשון ניתן לראות את עשרים וארבעה זקני האפוקליפסה מיוצגים כמלכים ולבושים בטוניקה כשלראשם כתר ובידיהם כלי נגינה,מגילות, או קערות זהב (מאורכות, כפי שראינו בשיעור). בנוסף לכתרים, לראשם של כל 24 הזקנים מתוארות הילות קדושה. 24 הזקנים מתוארים בתנועה כשהם פונים זה לזה, אוחזים במגילה פתוחה או בספר פתוח, ומנגנים. חלק מהזקנים מנגנים יחד באותו כלי נגינה כשהם פונים זה לזה,בין הזקנים ניתן לראות גם ייצוג של מלאך.

בדומה לתיאורים בסנטיאגו דה קומפוסטלה, 24 הזקנים בכנסיית סן אסטבן מתוארים באופן אינדבדואלי כאשר יש הבדלים ניכרים בעיצוב הזקנים של כל אחד מהם, בכלים שהם אוחזים, ובפעולתם. בגדיהם מתוארים לפרטים עם קפלים מרובים שמעידים על נפח גופן של הדמויות (מתוך שאיפה נטורליסטית של האומן) ולראשיהם כתרים. כמו כן, גם בכנסיית סן אסטבן 24 הזקנים מתוארים על הארכיבולט הקרוב ביותר לישו ומעליו.

מבינה סגנונית ישנו הבדל ניכר בתיאור הנטורליסטי המשכנע: לעומת הסגנון המהוקצע יחסית שהפגין מתיאו, בסן. אסטבן הדמויות גוציות ופחות ונטורליסטיות.

• הכנסייה נמצאת בכפר קטן (מאוד אפילו!) בשם "Prezenecas de Ojeda" - פרזנקס דה אוחדה, במחוז פלנסיה שבחבל קסטיליה ולאון. נמצאת מזרחית לסנטיאגו די קומפוסטלה.

• מתוארכת בקירוב ל1188, כלומר, תיארוך מעט מאוחר ביחס לפועלו של מתיאו.

  במקרה של כנסיית העליה לשמיים של פרזנקס התיארוך מורכב כי נוטים לבלבל בין מבנה הכנסייה למבנה של מנזר סן פליו הסמוך.

• הכנסייה כפי שהיא היום שונה מאוד מכפי שהייתה במקור, בעקבות שיפוצים מאורחים, אבל לשמחתנו הפורטל הדרומי לא שופץ ונותר כמעט כשהיה!

קיימת סברה שהדמויות מייצגות פעולות ואירועים שהתרחשו במרחב שמחוץ לכנסיה.

בספרד היה נהוג להנשא מחוץ לכנסיה.

בחתונות היה נהוג לחגוג בין היתר באמצעות מוזיקה, מופעי חיות מאולפות ואקרובטיקה..

• תחילה הכנסיה התנגדה לשילוב של מוזיקה, חיות ופעלולנים בחגיגות אבל זה סיפק לאנשי הכפר בידור ושבירת שגרה. למורת רוחה הראשונית של הכנסיה, זה הפך לחלק מתרבות הטקסים הכנסייתית, לפחות במרחב שמחוץ למבנה.

המרחק הקצר של העיירה פורטומרין מסנטיאגו ומיקומה ישירות על ציר העלייה לרגל, ההשערה לגבי התארוך המאוחר של סן ניקולס למתאו והתיאור שאינו מדויק טקסטואלית מלמדים ככל הנראה שהייתה השפעה ישירה מן הגישה בפורטיקו דה לה גלוריה ולא רק מן המסורת הפיסולית הכללית לאורך הדרך.

ניתן לראות כי רוב הזקנים מחזיקים כלי מיתר דומים לאלה שראינו בסנטיאגו אך ישנם שני דמויות חריגות: השני משמאל מנגן בשני חלילים, סוג כלים שלא ראינו קודם והדמות החמישית ימין לא מחזיקה כלל כלי נגינה או קערת אש אלא עושה עם הידיים מחווה של תפילה.

הכנסייה נבנתה ככל הנראה סביב 1300 כמקדש קטן, בתקופה שבילבאו הייתה כפר דייגים. המבנה הנוכחי מקורו ב-1379. היא בנויה בסגנון אקלקטי כאשר הסגנון השולט הוא הסגנון הגותי.

הקלויסטר והקמרונות נבנו במאה ה-15 בסגנון גותי, וכך גם "שער המלאך" (Puerta del Angel) לרחוב קוראו.

ב-1571 פגעה שרפה בכנסייה ובעקבותיה שופצו החזיתות בסגנון אדריכלות הרנסאנס.

חזית הקתדרלה, חלון הרוזטה והצריח המחודד נבנו על ידי Severiano Achucarro בגל התחייה הגותית של המאה ה-19.

ב-1950 הוכרזה הכנסייה כקתדרלה.

היא מוקדשת ליעקב בן זבדי הנקרא בספרדית "סנטיאגו" ונמצאת בדרך הצפונית (Camino del Norte) של דרך סנטיאגו.