האם המערכת יחסים של הילד עם האב טוב. לדעתי מערכת היחסים של הילד לאב נוראית. האב מדבר על הילד בזלזול אפילו שידוע לנו שאב יכול לדבר כמו בנדם כי אנחנו רואים שהוא מדבר אל חברה שלו ברכות בנוסף האב לא מריסך לילד אנו רואים את זה בזה שלאב לא אכפת אם הילד לא אוהב חומוס. האב גם יוצא לדבר בפלאפון כל הזמן ומתי שהילד אומר לאב שהוא לא מרגיש טוב האב למתייחס ואפילו שואל את הילד אם היה לו אכפת אם הוא ילך. לסיכום מערכת יחסים בין האב לבן נוראית. 

בסיפור שלנו , מערכת היחסים בין האב לבן , לא טובה , יש ביניהם חוסר תקשורת . 

לדעתי , כך מערכת יחסים וכזו תקשורת בין אב לבן לא צריכה להיות , גם אם ההורים גרושים . 

אני חושבת כך משום שבין אב לבן צריך להיות קשר מיוחד , תקשורת טובה , פגישות אחד עם השני , חוויות שחווים ביחד וכו'. 

זאת ועוד , ניכר שהאבא בסיפור לא שותף לתהליך ההתבגרות של הילד , לתחביבים שלו ועוד , לדוגמא , הוא לא יודע מה הוא אוהב לאכול , כלומר , דברים בסיסיים שבתור אבא חייבים לדעת . 

לסיכום , אני חושבת , ששניהם, צריכים להיות קשובים זה לזה , לתמוך אחת בשני , לגלות אמפתיות ולהיות כפי שאב ובן צריכים להיות , בקשר הדוק וטוב . 

בסיפור מסופר לנו על המצב של הילד והאב שלו, יש ביניהם מערכת יחסים לא מצליחה והם מנותקים אחד מהשני. 

לדעתי, המערכת יחסים של האב והילד לא טובה והם מנותקים אחד מהשני משום שבסיפור, מסופר שהאב שואל את הילד "מה תרצה לאכול?" והילד עונה "קולה", והאב אומר וחומוס? הילד אומר לא אוהב, ואז שואל אותו עדיין איזה חומוס תרצה? והאב בכלל לא הקשיב לילד, בנוסף, הילד לא הרגיש טוב אחרי החומוס והילד אמר לאב "אני לא מרגיש טוב" והאב אמר "אכפת לך אם הלך?" והוא אפילו לא הקשיב לילד ושאל אותו מה קרה ופשוט הלך מהמסעדה. 

לסיכום, אפשר להבין שמערכת היחסים של האב לילד לא טובה והם מנותקים והאב לא רוצה להיות קשור בחייו של הילד. 

במערכות יחסים בין הורים לילדים אמורה  להיתקיים תיקשורת טובה. בסיפר שלנו מערכת היחסים ביין הבין לאב היא מערכת יחסים שמיתקיימת לא מירצון. במערכת הזו האב לא ניפגש עם בנו כיוון שהוא רוצה אלה כי הוא "חייב". לפי דעתי האב והבן לא נימצאים במערכת יחסים טובה וניאה שהאב גם לא רוצה לשפר אותה. הילד לא מתקשר עם אביב והאב לא מקשיב לילד, האב קורה עיתון והבן צופה בטלוויזיה. האב מאוד קצר רוח כלפיו. הוא שואל שאלות שהוא לא מיתעניין בתשובותיו. האב מדבר פעמים רבות בטלפון הנייד ומשאיר את הילד לבדו. האב לא מראה רגישות כלפי הילד ואו למצבו, דבר זה מיטעתה כאשר הילד אומר לאבא שהוא לא מרגיש טוב, והאבא שואל אותו אים זה יהיה בסדר שהוא ילך, וכך הוא משאיר את הילד לבד במיסעדה כאשר בחוץ יש חושך, כאשר אליו לחזור לבד הבית, וכאשר הוא לא מרגיש טוב. לעניות דעתי הדרך לפתירת בעיה זו היא: 1. שהילד והאבא יתקשרו יותר 2. שהאבא יסים לב יותר למה שהילד אומר 3. שהילד ואבא יפסיקו להיפגש עם לא יוצא לאף אחד מהם שום תועלת מיפגישותיהם, והאבא רק רוצה ללכת, והם לא מתקשרים. לסיכום הקשר בין האב לבן הוא לא קשר טוב או קשר מירצון. ועל מנת שיהיה להם קשר יותר טוב הילד צריך לדבר יותר עם האבא, והאבא צריך יותר להיתעניין בילד שלו. 

מערכת יחסים צריכה להיות טובה משני הצדדים במיוחד אם מדובר במערכת יחסים בין אב לבן, בסיפור שלנו האב מתנהג בצורה גרועה לילד, משום שהוא לא מקשיב לו, לא תומך בו ומשאיר אותו לבד כשהוא חולה, לדוגמא: הילד אמר לאב "אני לא אוהב חומוס" ובתגובה האבא מבקש מהמלצר פעמיים חומוס עם פול וביצה וצנובר אחד לו ואחד לילד.  נוסף על כך, האב כופה על הילד לאכול את החומוס שהוא לא אוהב ובגלל זה הילד לא מרגיש טוב ומקיא. נוסף על כך, הילד מספר לאב שהוא לא מרגיש טוב ובתגובה האב קם והולך מה שמעיד על התנהגות ברברית ולא אנושית. לכן אני חושבת שמערכת היחסים בין האב לבן היא מערכת יחסים לא טובה. 

מערכת היחסים בין האב לבן בסיפור שלנו היא מאוד מסובכת וההפך הגמור ממה שהיא אמורה להיות.
לדעתי המצב בינהם לא טוב בכלל. היחס ההדדי שאמור להיות בינהם בסיפור מומר ביחס הדדי כלפי אי האכפתיות של שניהם אחד מהשני.כלומר, בסיפור האב וגם הילד עסוקים בדבריהם,האב בשיחות הטלפון והילד בצפיה ברחוב ובטלוויזה. לדוגמא בסיפור האב שאל את הילד אם הוא רוצה חומוס והילד אמר לו שהוא לא אוהב את זה והאב בכל זאת הזמין לו,מראה על ריחוק ואי אכפתיות.נוסף לכך,כאשר הילד אמר לאבא שהוא לא מרגיש טוב האב הלך ולא הציע את עזרתו ואילו כאשר המורה שמעה שהילד לא מרגיש טוב ישר הציעה את עזרתה ולקחה אותו לביתו. 

לסיכום היחסים בינהם לא טובים והם מרחוקים מאוד.אני ממלצה לשניהם ולהתקרב יותר ולהפוך את מצבם לאב ובן ולא כמו שני זרים. 

במערכת יחסים צריכה להיות התנהגות מכבדת ומקשיבה במיוחד כאשר זה במשפחה. לפי דעתי הקשר בין האב לבן אינו טוב ומכבד מפני שהאב אינו מקשיב לבן כאשר אומר לו שאינו אוהב חומוס וגם כאשר הילד אומר לאב שאינו מרגיש טוב האב אומר לו האם זה בסדר שילך וישאיר אות לבד הציטוט שלי מן הטקסט היא: ""רוצה עוד קולה?" חזר ושאל אותו, בקול מפויס. "לא, אני לא מרגיש טוב". "אכפת לך שאני אלך עוד מעט?" "זה בסדר". בנוסף, כאשר האב יוצא לשיחות טלפון מהעבודה או מחברתו למרות שהמפגש הזה בן הילד לאב קורה פעם בהרבה זמן הציטוט שלי מהטקסט הוא: " הטלפון ניגן שוב מתוך כיסו. במורת רוח מופגנת הוציא את המכשיר, אך כשעיין בו האיר חיוך את פניו והוא אמר בקול רך וחרישי: "כן, בסדר... כן... אני לא יכול לדבר עכשיו... לא, לא... איזה עשר דקות, רבע שעה מקסימום...". לסיכום למרות שלרוב קשר בין אב לבן אמור להיות מכבד וטוב בסיפור הקשר בניהם אינו טוב ומכבד. 

לעניות דעתי בדרך כלל אב ובן אמורים להיות מחוברים ואמור להיות להם נושאי שיחה, בסיפור שלנו האב והבן אינם מחוברים והם בקושי מדברים.  השיחות שיש לאב והבן הן לגבי האוכל- האב שואל אותו איזה חומוס הוא אוהב והילד אינו אוהב חומוס כלל. אני חושבת שהאב היה צריך להיות יותר עדין ולא להיות אדיש לדברי הילד מפני שאם האב היה אומר לילד שהם ילכו למסעדה אחרת שיש בה את מה שהילד אוהב לאכול אולי היו מתפתחים ביניהם נושאי שיחה, אך מאחר שהילד והאב אינם מדברים, הם לא מחוברים בכל פעם שהאב שואל משהו הילד עונה בשליליות ולא בחיוב אולי מפני שהוא לא רגיל לכך ובגלל שהוא מבויש. ובנוסף האב הוא אדם עסוק, הוא יוצא לדבר בטלפון כל הזמן הוא בדרך כלל לא נחמד אך כאשר הוא מדבר עם מי שכנראה החברה שלו הוא מדבר ברכות ובנועם, לסיכום האב הוא דמות עגולה ועסוקה שאין לה קשר טוב עם בנה. 

מערכת יחסים בין אב לבנו צריכה להיות חמה ואוהבת. 

לעניות דעתי, מערכת היחסים בין האב לבנו לא טובה כי האב ממהר ולא מתייחס לבנו לגמרי, האב מנסה לברוח מהמסעדה ומביע זאת בכך שיוצא מהמסעדה כל רגע. 

בנוסף, האב מדבר עם בנו בטון שונה מהטון שדיבר בטלפון, האב מתייחס לבן בצורה רשמית ולא בצורה אישית, הילד מרגיש שאין לו עם מי לדבר. 

לסיכום, 

מערכת היחסים בין האב לבנו פגומה, לא מכבדת ולא טובה, הילד לא מרוכז באב כשם שהאב לא מרוכז בו. 

   הרבה שיחות, פגישות רבות, במיוחד במצב כזה, עם הורים גרושים. 

   לעניות דעתי, מערכת היחסים בין האבא לילד היא גרועה, ללא תקשורת 

   מהסיבות הבאות: ראשית, כאשר הילד אומר לאב שהוא לא מרגיש טוב, האב 

   אומר לו שיסתדר לבד, וזה אומר כי לאב לא אכפת ממנו או שהוא לא מקשיב לו. 

   בנוסף, כשהילד אומר לו שהוא לא אוהב חומוס, האב לא מקשיב, ואומר: "איזה 

   חומוס אתה אוהב?". זה אומר כי האב לא מקשיב, או שהוא כל הזמן בטלפון- 

   מדבר עם חברתו ובעבודה. 

   לסיכום, אני חושבת שהמערכת יחסים בסיפור זה גרועה מאוד.  

במערכות יחסים בדרך כלל תומכים, קשובים ועוזרים אחד לשני. 

איך אצל האב והילד המצב בדיוק ההפך. 

לכן נשאלת השאלה : האם מערכת היחסים בין האב לילד טובה ? 

 

 

לדעתי מערכת היחסים בין האב לילד היא לא טובה מהסיבות הבאות: 

 1. האב לא יודע דבר על הילד 

 

כאשר הילד אמר לנו שהוא לא אוהב חומוס והאב שאל איזה חומוס הוא רוצה, מה שמראה אי הקשבה בין הצדדים 

 

2. האב לא דואג לילד 

כשהילד אומר שהוא לא מרגיש טוב, האבא אומר שהוא הולך הביתה. 

דבר זה מראה על חוסר אכפתיות כלפי הילד. 

 

 

 

לסיכום: מערכת היחסים של הילד והאב לא טובה  והיא מצריכה שיפור משמעותי. 

מערכת היחסים בין האב לבן היא מערכת יחסים מאוד מסובכת. 

היא מסובכת משום שהאב לא מתייחס לבן בכלל, רואה אותו אולי פעם בשבוע. 

נשאר אדיש, שואל אותו מה הוא רוצה אבל הוא בעצם מחליט בעצמו. 

אני חושבת כך כי ככה לא צריכה להתנהל מערכת יחסים בין אב לבן, האב והבן צריכים לכבד אחד את השני ולהיות זה עם זה כשקשה וכאן המורה בעצם החליפה את תפקיד האב, לדוגמא כשילד לא הרגיש טוב, האב לא בא ואמר לו שיסתדר לבד, לעומת המורה שעזרה לו והציעה לקחת אותו הביתה. עוד דוגמא היא שהאב שאל את הילד אם הוא רוצה משהו לאכול במסעדה והילד אמר שהוא לא רעב ולא בא לו לאכול, ואב שאל אם הוא רוצה חומוס והילד אמר שהוא לא רעב ובכל זאת האב הזמין לו חומוס, בלי שירצה והכריח אותו לאכול, ואני חושבת שאם מישהו אומר שהוא לא רוצה לא צריך להכריח. לסיכום, אני חושבת שהמערכת יחסים של האב והבן מאוד מסובכת וזה צריך להשתנות. 

מערכת יחסים בין הורים לילדים אמורה להיות טובה ותקשורתית. 

 אני חושבת שיחסו של האב והבן היו גרועים ולא טובים ,משום שהאב דאג  לעצמו במקום לבנו, 

 האב והבן הלכו לאכול חומ 

וס ובנו אמר לו שהוא לא רוצה חומוס ,אך האב שאל אותו עם מה אתה רוצה את החומוס ולא הקשיב לו, האב היה גרוש ועם מערכת יחסים נוספת ובמקום לדאוג לבנו הוא לא הקשיב לו ודאג רק לעצמו. 

נוסף על כך האב רק חיכה שהמפגש שלהם יגמר ושהוא ילך הביתה , לאב ולבן הייתה מערכת יחסים בכוח {שהם לא רצו אותה}, בזמן המפגש שהיה בין האב לבן האב דיבר בטלפון במקום עם בנו . 

ולסיכום אני חושבת שהמערכת יחסים שלהם הייתה לא מרצון ולא טובה. 
מעיין בר-חן

הקשר בין האבא לבן הוא קשר לא הדוק. מהבחינה שהאבא לא מתייחס לבן שלו, מתעלם ממנו ולא מקשיב לרצונות שלו. כשהילד הסביר לו שהוא לא אוהב חומוס והוא לא מעוניין לאכול את המאכל הזה, במקום שהאבא יבין ויפנים שהבן שלו לא אוהב את המאכל חומוס, הוא בכל זאת המשיך לשאול אותו איזה סוגי חומוס הוא רוצה שיזמין לו. ההתנהגות של האב יוצרת ריחוק בקשר ובהבנה בניהם. 

כשהבן אמר לאבא שלו שהוא לא מרגיש טוב, במקום שהאב יעזור לו ויפנה את תשומת הלב לבנו. הוא שואל אותו אם זה בסדר שהוא ילך ואז יצר מצב שהשאיר את הילד לבד. 

לעניות דעתי המערכת יחסים של האב  עם בנו לא טובה, הוא לא יודע עליו כלום אפילו מה הוא 

אוהב לאכול. הוא בזוגיות חדשה, לא אכפת לו מבן שלו. 

לפי דעתי מערכת יחסים בין אב לבן היא מאוד חשובה היות שזה חשוב ואכרחי שתהיה כזאת 

במשפחות גם מפורקות (גרושות). אני חושבת שאם אין תקשורת במשפחה זה יכול לפגוע 

בילד ומחשבה שלו, בכך שהוא יחשוב שזה בסדר לעשות דברים כאלה ושלא תהיה תקשורת 

במשפחה. 

הקשר בין האבא לבן הוא קשר לא חזק\לא הדוק. 

במשך כל הסיפור, בין האב לבן היה מצב של ריחוק וחוסר תקשורת בניהם. 

אבל התעלם לחלוטין ממה שבנו רצה ובקש, מהרצונות שלו. 

דוגמא: כאשר הילד אמר לו שהוא לא אוהב את המאכל הקרואי : "חומוס" והוא לא מעוניין לחפוץ בו האב בכל זאת המשיך לשאול אותו איזה סוגים של חומוס הוא אוהב. בנוסף, כאשר הילד לא הרגיש בטוב ואמר זאת לאביו, במקום שהאב יחשוב איך אפשר לשפר את מצב הרוח של בנו שאת בריאותו, השאיר אותו לבד עם תיקו השחור. לסיכום, מקשר של האב והבן בסיפור לא טוב\לא הדוק. 

בסיפור שלנו מערכת היחסים בין האב לבן מורכבת מאוד. 

האב לא רוצה להיות בקשר עם הבן שלו ונפגש איתו רק כי הוא צריך ולא כי הוא רוצה. 

לדעתי, מערכת היחסים הזאת לא טובה מפני שקשר בין אב לבן אמור להיות קשר חזק ויציב, ובסיפור שלנו הקשר ביניהם לא כל כך טוב. 

בנוסף, האב לא מראה לבנו שאכפת לו ממנו. 

כשהבן אמר לאבא שלו שהוא לא מרגיש טוב, אביו לא התייחס ומיד העביר נושא. 

דבר זה מראה עד כמה הקשר ביניהם לא היה טוב ועד כמה לאבא שלו לא היה אכפת ממנו. 

בנוסף, במפגש שלהם האב רק חיכה שייגמר המפגש בניהם ורק רצה ללכת.

לסיכום, הקשר בין האב לבן לא היה קשר יציב וחזק.

מערכת היחסים צריכה להיות טובה ומתעניינת משני הצדדים. 

אני חושב שהיחסים בין האב לבין הם מאוד מינימליים. 

מכיוון שבסיפור "התיק השחור",  שהאב לא מתעניין בילד ולהפך. 

יש הוכחה לכך, מכיוון שכאשר האב והבן הלכו למסעדה, האב רצה שישבו ליד הטלוויזיה כדי לא ליצור קשר עם הילד.  

בנוסף על כך האב כל הזמן ממהר לעזוב את המקום. 

מספרים על האב שהוא כל הזמן הולך לחנייה וחוזר למסעדה שוב ושוב כאילו הוא לחוץ. 

האב והבן יוצרים קשר מועט המסקנה שלי הוא לא רוצה ליצור עם בילד קשר מכיוון שהוא רוצה ליצור חיים חדשים עם החברה שלו.