- שם המקור: המפקדת

- שמות יוצר/י המקור: עטרה פריש וניר ברגר

- שנת יצירת המקור: 2021

- הצגת סגנון המקור: המפקדת היא סדרת דרמה-קומית ישראלית המשלבת הומור סאטירי עם רגעים דרמטיים. הסגנון הריאליסטי שלה משקף את החוויות היומיומיות של חיילות בבסיס טירונות צה”לי, תוך שימוש בדיאלוגים טבעיים, דמויות מוקצנות אך מציאותיות, וצילום המדמה אווירה תיעודית.

- תיאור קצר של המקור: הסדרה מתמקדת בנועה לביא, קצינה צעירה וחסרת ניסיון שממונה למפקדת בסיס טירונות נשית לאחר שהמפקדת הקודמת נפצעה. נועה מנסה להוכיח את עצמה כמנהיגה, אך מתקשה להתמודד עם האתגרים שבניהול חיילות לא ממושמעות, מפקדות בעלות אישיות חזקות, ופקודות מגבוה שלא תמיד תואמות את המציאות בשטח. הסדרה עוסקת בנושאים של סמכות, היררכיה צבאית, יחסי מפקדת-פקודה, והאתגרים של נשים בצה”ל.

- הסבר/י את הקשר בין המקור למחזה/קונפליקטים/דמויות/תפקיד משחקי/מרכיב בימתי.:

קונפליקטים: רמה ונועה (המפקדת) מתמודדות עם הקושי להשליט סמכות על חיילות שלא לוקחות אותן ברצינות. שתיהן נתקלות בקונפליקט בין הרצון להיות מפקדת מוצלחת לבין המציאות הלא מתפקדת של הבסיס.

דמויות: רמה היא דמות נוקשה ושאפתנית שרוצה לקדם את עצמה, אך מוצאת את עצמה מתוסכלת מהמערכת ומהחיילות שתחת פיקודה. גם נועה לביא (המפקדת) מתחילה את תפקידה עם אשליות על פיקוד, אך נאלצת להתמודד עם הבדלי אופי, רצונות וסיטואציות אבסורדיות.

תפקיד משחקי: שתי הדמויות דורשות שילוב של משחק קומי עם רגעים דרמטיים. רמה, כמו נועה, משתמשת בהרבה הבעות גוף, טון דיבור סמכותי וניסיון לשדר שליטה, אך לעיתים חושפת גם רגעים של שבירה וחוסר ביטחון.

מרכיב בימתי: בשתי היצירות, עיקר ההתרחשות מתקיימת בחלל צבאי תחום בסיס הטירונות / משרד השלישות, מה שיוצר דינמיקה קבוצתית צפופה ואינטראקציות אינטנסיביות. בעיצוב דמותה של רמה, ניתן לשאוב השראה מהסגנון הבימתי של המפקדת, כולל שפת הגוף הצבאית, הטון הנוקשה אך לפעמים מגוחך, ושימוש במדים כאמצעי להדגיש היררכיה. העיסוק בנשים בתפקידי פיקוד, המאבק שלהן על סמכות, והפער בין הציפיות למציאות הם האלמנטים המקשרים בין הסדרה לבין דמותה של רמה במחזה אפס ביחסי אנוש

- שמות יוצר/י המקור: אור גואטה

- שנת יצירת המקור: 2024

- הצגת סגנון המקור הכתבה נכתבה בסגנון חדשות - דיווח , המתמקד בהצגת המידע באופן אובייקטיבי ומדויק, תוך כדי הבאת ציטוטים מהדיון בבג”ץ ומעמדות הצדדים המעורבים.

- תיאור קצר של המקור: הכתבה מסקרת את הדיון שהתקיים בבג”ץ בעתירת ארבע חיילות, הדורשות לאפשר שילוב נשים ביחידות קרביות בצה”ל שהיו סגורות בפניהן על בסיס מגדרי. בכתבה מביאים טיעונים המיוצגים על ידי עו”ד עמיחי ויינברגר, המדגישים את הצורך בשוויון הזדמנויות לנשים בצה”ל, ואת התנגדות צה”ל והמדינה, המציינים את הצורך בהתנסויות לפני פתיחת כלל התפקידים לנשים. הכתבה מדגישה את הפוטנציאל לפסק דין היסטורי בתחום זה

- הסבר/י את הקשר בין המקור למחזה/קונפליקטים/דמויות/תפקיד משחקי/מרכיב בימת: הכתבה “אפשר לתת פה פסק דין היסטורי: בג”ץ דן בפתיחת התפקידים בצה”ל לנשים” עוסקת בעתירה לפתיחת תפקידים קרביים לנשים בצה”ל, במטרה להשיג שוויון מגדרי. הדמות של ליבנת במחזה “אפס ביחסי אנוש” מייצגת את החיילות בתפקידים עורפיים, המתמודדות עם שגרה מונוטונית ורצון לשינוי. הקשר בין הכתבה לדמותה של ליבנת מתבטא בשאיפה לשוויון הזדמנויות ושילוב נשים בתפקידים משמעותיים בצה”ל, מעבר לתפקידים המסורתיים שהוקצו להן

- שמות יוצר/י המקור: להקת Full Trunk

- שנת יצירת המקור: 2020

- הצגת סגנון המקור סגנון רוק בלוז עם טיפה מזרחית

- תיאור קצר של המקור: משקף את התחושות של הדמויות בסדרה, המתמודדות עם שגרה תובענית ורצון לשבור אותה. המילים מבטאות את הצורך בשינוי ובריחה מהמציאות היומיומית, ומראה את הקשיים והאתגרים של השירות הצבאי. הסגנון המוזיקלי של השיר, מתאים לאווירת הסדרה ומוסיף לעומק החוויה הצבאית המוצגת בה.

- הסבר/י את הקשר בין המקור למחזה/קונפליקטים/דמויות/תפקיד משחקי/מרכיב בימת: הדמות זוהר במחזה “אפס ביחסי אנוש” היא משקית דואר וקיבוצניקית חדת לשון, היא מתמודדת עם שגרה צבאית נוקשה  בבסיס נידח, המובילה לתחושת שעמום ורצון לשינוי. שיר הנושא של העונה השנייה של “תאג”ד”, “עוד יום” בביצוע להקת Full Trunk, מתאר את השגרה הצבאית ואת הרצון לברוח ממנה, עם מילים המדגישות את השעמום והשאיפה לשינוי. הקשר בין השיר לדמות זוהר מתבטא בכך ששניהם משקפים את התחושות של חיילים המתמודדים עם שגרה צבאית מונוטונית ורצון לשינוי. זוהר חווה את השעמום והשאיפה לברוח מהשגרה, כפי שמתואר בשיר “עוד יום