היה מרשים לראות אותם משחקים ונהנים תוך העברת המסר הכל כך חשוב ריבוי דעת וקבלת האחר.. גם אם אנו לא מסכימים על אותם דברים, אסור לנו לנהוג באלימות מילולית ופיזית. ההצגה נתנה ראייה כל כך משמעותית.

התיאטרון ממוקד במרחב בית הספר. הקהל מסתובב במרחב ופוגש את הדמויות על רקעים תואמי תקופה ודמות. את התיאטרון החי מובילה ומפיקה יפית בן זמרה

מסירות בפנטומימה. שחקן ראשון מחזיק כדור דימיוני. אומר את שמו ושם של מישהו שהוא מוסר לו את הכדור. הוא "זורק" את הכדור, השחקן הבא תופס וזורק לשחקן הבא

לומדים על התנועה של הגוף והבעות פנים דרך תנועות ביום יום למשל, איך קמים בבוקר ועושים את כל התנועות עד שיוצאים לבית הספר.

אחר כך מתחלקים לשתי קבוצות וכל קבוצה עובדת על קטע עם עזרת המורה ומציגה לקבוצה השניה. ומכנסים נושאים שקשורים להצגה הסופית שלנו.

* בתמונות רואים את התלמידים מתחילים לחוש ולהרגיש את הבובה באופן פיזי .

* איך להשתמש בבובה ולהפעיל אותה .

* איך להשתמש בקול ככלי תקשורת , לתת לבובה מאפיינים אנושיים.

עבודה על הדמויות של ההצגה בצורה מדהימה ומדויקת . לתת כל דמות את המקום שלה . 😍🎭🥹🩵

התחלנו בביקור בבית הכנסת שצמוד לבית הספר, מצורף קישור של וידאו. נעשתה פה עבודה קהילתית שמשלבת, הורים מבית הספר שניגנו, תלמידים בוגרים יותר, ואת בית הכנסת שנמצא בשכונה של בית הספר. בתוך בית הכנסת הרב הציג לילדים ולילדות את ספר התורה וסיפר על המקום.

יצאו תוצרים מרנינים, מצחיקים ובעיקר המון דמיון מחומרים פשוטים . תאטרון חפצים

התלבושות הדבר שנותן לתלמידים להרגיש שהם באמת שחקנים והרגשת שמחה וביטחון עצמי יותר .

התחילו לשחק עם כל התלבושות של השחקים והבינו עד כמה חשוב לאפיין דמות עם בגדים שלה ותנועות עוד והבעות הפנים והרגש …..

עבדנו על סצנות סביב זיכרון, כל קבוצה בחרה נושא והעלתה על הבמה את הסצנה. הבנות בתמונה בחרו להתמקד ״בדפיקת הדלת״ שבה הקצינים נכנסים ומבשרים את הבשורה המרה והקשה מכל, ניתן לראות שהאחיות של אותו נופל , פתחו את הדלת לקצינה שמבשרת

להם את הנורא מכל ומאותה נקודה חייהם השתנו לעולמי עד… מאחוריהן ניתן לראות את האמא שומעת ומתיישבת על הרצפה מכאב חד שמפלח כל איבר בגוף. הסצנות היו מרגשות, קשות אך מעצימות את הזיכרון והנופלים הגיבורים והיקרים שלנו.

השיעור היה משמעותי ומעצים הן למורים הצעירים והן לתלמידים . התרגילים נבנו יחד איתי והיו מותאמים לגיל.

היה מקסים ☺️

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה שכבת ה.

עבדנו על סצנות סביב זיכרון, כל קבוצה בחרה נושא והעלתה על הבמה את הסצנה. הבנות בתמונה בחרו להתמקד ״בדפיקת הדלת״ שבה הקצינים נכנסים ומבשרים את הבשורה המרה והקשה מכל, ניתן לראות שהאחיות של אותו נופל , פתחו את הדלת לקצינה שמבשרת

להם את הנורא מכל ומאותה נקודה חייהם השתנו לעולמי עד… מאחוריהן ניתן לראות את האמא שומעת ומתיישבת על הרצפה מכאב חד שמפלח כל איבר בגוף. הסצנות היו מרגשות, קשות אך מעצימות את הזיכרון והנופלים הגיבורים והיקרים שלנו.

כל שיעור אנחנו בוחנים את זה, ומנסים להביא את עצמנו לצד כבוד לתורה ולסיפוריה.

כאן התלמידים עסקו בריב על הבארות שבין יצחק לאבימלך.

בפרויקט זה ישנם מימוניות רבות הבאות לידי ביטוי בלמידה :  

·       עבודה מתוך תהליך, למידה על משל- מעבר למחזה- מעבר להצגה.

·       היכולת לקחת אחריות ( קיבלתי תפקיד אני לומד אותו בעל פה, אני אחראי להגיע לשיעורים, אני אחראי להתחיל את התהליך ולסיים אותו)

·       עבודה בקבוצה ובשיתוף פעולה- פרויקט תיאטרוני לא יכול להתקיים ללא תנאי זה.

·       כבוד הדדי- אנו לומדים בכיתות מלאות, לכן יוצא למורה לעבוד עם קבוצה אחת על הצגה אחת ולקבוצה אחרת לשבת ולצפות בעבודה הנעשית בכיתה. זה דורש מהתלמידים לשבת בשקט, לכבד את החברים העובדים על הבמה ואת הנעשה בשיעור.

·       עמידה מול קהל ועבודה על ביטחון עצמי – לא כל התלמידים נולדו עם ביטחון עצמי ויש להם יכולת לעמוד מול קהל לשחק ולדבר, אנו עובדים על זה בשיעור מתוך העצמת התלמידים ולמידה.

·       היכולת לדבר בקול רם וברור.

·       למידת טקסט בעל פה – מיומנות שהילדים לומדים אותה מתוך העבודה על ההצגות.

הן למדו איך בעזרת התלבושת אנו בונים ויוצרים דמות.

עבדנו על סצנות ששולבו בטקס של הסיפורים מאחורי הגיבורים שלנו שנפלו במלחמת חרבות ברזל.

כל תלמידה בנתה תעודת זהות לבובה והבנות בנו קטע קצר אותו הן הציגו בעזרת הבובות.

כמו כן למדנו על הטכניקה של הפעלת הבובות.

הערב קהילת גורדון יצאה פעורת פה מחוויה בלתי נשכחת כמעט כמו באירופה הפעם בבית ספר גורדון לאומניות!

הערב נערך בסגנון אירוויזיון מיוחד, כאשר כל שכבה הציגה שיר ישראלי מהאירוויזיון עם קטעי קישור פנטסטים.

מקהלת ביה״ס פתחה בשיר : הלוואי ולאחריה בזה אחר זה עלו והופיעו:

שכבת א’ - פתחה בביצוע מרגש של “כאן נולדתי”

שכבת ב’ - הציגה את “עולה עולה” ו”אבניבי”

שכבת ג’ - ביצעה את “פקר ליבי” בהתרגשות

שכבת ד’ - הביאה את “יוניקורן” עם אנרגיות גבוהות

שכבת ה’ - זרחה עם “גולדן בוי”

שכבת ו’ - עם “טוי”

רגע לפני הסיום נבחרת המחול ביצעה את השיר: הוריקן.

בסיום הערב כל הקהילה, הצוות , הילדים שרו בקול גדול את השיר:

הללוייה!!!!

כל הופעה הייתה ייחודית ומרגשת, והילדים שלנו הוכיחו שוב את הכישרון והיצירתיות שלהם.

אין ספק שכל אלו הביאו לביצוע מושלם, וכמו שנאמר: השלם עולה על סך חלקיו הנפלאים!!

תודה לכם קהילה יקרה על ערב שיישאר חרוט בזיכרון! 💫הלב מתרחב מגאווה.

עם ישראל חי!!!

ובהמשך היום הפנינג מושקע עם שפע של פעילויות סביב השפה העברית.

מחניים של הפכים, מרוץ למליון דרך משחק זיכרון וריצת משוכות, סימניות לספרים, שטיחים מרהיבים של השפה העברית עם שפע של רעיונות, והצגות קטנות של משפחת בן יהודה.

תודה גדולה לשרונה כהן רכזת שפה על שעמלה והשקיעה על תכנון תחנות מפעילות לאורך כל היום! ולחיים המורה לתאטרון על הצגת הדמות באופן משעשע ומלמד,ולכל צוות המורים על שיתוף הפעולה.

אכן, עברית שפה יפה!!

תודה מיוחדת לתלמידים המוכשרים שלנו נבחרת התיאטרון, נבחרת המחול והמקהלה - על הופעה בלתי נשכחת!

גאים בכם ומצפים כבר למופע הבא! 🎭🎼💃"

ההצגה, המבוססת על ספרה האהוב של תמי שם-טוב, הציגה את סיפורה של מתי, ילדה בעלת לקות למידה המתגברת על קשייה ומצליחה לחולל שינוי בעולם. שם-טוב עצמה התרגשה מאוד לצפות בעיבוד המקורי והמרגש של יצירתה.

המופע התקיים במסגרת כנס סופרים ומאיירים של עיריית בת ים, והסתיים במחיאות כפיים סוערות מצד הקהל הצעיר והנלהב. פעילות זו היא חלק מתוכנית בית הספר לשילוב אמנויות בהוראת השפה, המטפחת את יצירתיותם וביטחונם העצמי של התלמידים.

היום התקיים בבית ספרנו טקס מרגש לציון שנה למלחמת חרבות ברזל.

הטקס היה פרי עבודה משותפת של צוות המורים המסור שלנו, שהשקיע כדי להנציח ולזכור.

במהלך הטקס חווינו מופעים מרגשים: נבחרת המחול בהובלתה של המורה בר העלתה ריקוד מרגש, תלמידי נבחרת המוסיקה בניצוחה של המורה עדוניה הנעימו בשירה מרגשת, ותלמידי נבחרת התיאטרון בהדרכתו של המורה חיים העלו קטעי קריאה מרגשים.

הטקס היווה הזדמנות חשובה עבור תלמידינו להתחבר לזיכרון הלאומי ולערכים של אחדות, גבורה ותקווה.

היום התקיים בבית ספרנו טקס מרגש לציון שנה למלחמת חרבות ברזל.

הטקס היה פרי עבודה משותפת של צוות המורים המסור שלנו, שהשקיע כדי להנציח ולזכור.

במהלך הטקס חווינו מופעים מרגשים: נבחרת המחול בהובלתה של המורה בר העלתה ריקוד מרגש, תלמידי נבחרת המוסיקה בניצוחה של המורה עדוניה הנעימו בשירה מרגשת, ותלמידי נבחרת התיאטרון בהדרכתו של המורה חיים העלו קטעי קריאה מרגשים.

הטקס היווה הזדמנות חשובה עבור תלמידינו להתחבר לזיכרון הלאומי ולערכים של אחדות, גבורה ותקווה.

אנו גאים בתלמידים שלקחו חלק פעיל בטקס ומודים לכל המורים על העבודה המסורה בהכנת טקס מכובד

בהצגה השתתפו תלמידי כיתה ו' אשר שיחקו וביצעו יצירה המשלבת עולמות תוכן שונים, מדעים, שפות, מוזיקה, אומנות חזותית תיאטרון ודימון

ההצגה עסקה ב המסע בעקבות פתרון משבר האקלים והציגה תהליך למידה חווייתי, מעמיק ומשמעותי שעברו התלמידים.

קהל היעד כלל הורים, מורים ותלמידים אשר התרשם מהאומץ של התלמידים להביא את הלמידה לבמה בדרך אותנטית ומרגשת.

הפרויקט לווה על ידי צוות ההוראה( מדעים, שפות) והאומניות( מוזיקה, אומנות חזותית ותיאטרון), כחלק מתפיסת עולם חינוכית הוראה ביצירה ובשיתופי פעולה בין תחומיים דרך משמעותית ללמידה ולביטוי אישי

הסיפור ״عسل لا بل اكثر" ( דבש ועוד ) מאת ד״ר ג׳וואהר דאקור מדבר על ילד צעיר ״ענאן ״ שחווה חוויה חברתית בסביבתו בבית ספר, שם הוא נתקל במצב קשה עם חבריו. בהתחלה הוא מרגיש עצוב ואולי בודד אך הוא מחליט לבטא את רגשותיו ולהתמודד עם הבעיה במקום לדכא אותם או להסתגר.

‏

על המשתתפים לעבוד ביחד למנוע מהסלון להתפוצץ.

כיתה ו’

השנה יצאנו להרפתקה מיוחדת – יצירת הצגה בנושא שקרוב ללב שלנו:

שמירה על איכות הסביבה 🌍

ביחד, כקבוצה מאוחדת, כתבנו את התסריט, בחרנו תפקידים,

הכנו תפאורה ותלבושות – ותרגלנו שוב ושוב עד שהכול היה מוכן.

בהצגה שלנו רצינו להעביר מסר חשוב:

הטבע הוא הבית של כולנו – ואנחנו צריכים לשמור עליו!

דיברנו על בעיות כמו זיהום, כריתת עצים, פסולת בים וביבשה,

והצגנו גם פתרונות – איך כל אחד מאיתנו יכול לעזור:

למחזר, לחסוך במים, לא לזהם ולכבד את הסביבה.

כשעלינו לבמה מול כל בית הספר – הרגשנו גאווה והתרגשות!

הקהל אהב את ההצגה, צחק, התרגש וגם למד משהו חשוב.

קיבלנו הרבה מחמאות מהמורים, מהתלמידים ומהמנהלת – וזה שימח אותנו מאוד.

ההצגה לא הייתה רק הופעה – היא הייתה חוויה של למידה, שיתוף פעולה, יצירתיות והשראה.

גילינו כמה כוח יש לנו להשפיע – דרך תיאטרון

בית ספר: גריפאת-זרזיר

כיתה א’ – סדנת בובות קסומה עם הסיפור “הגזר הגדול”

במהלך שיעור חווייתי ומיוחד, סיפרנו לתלמידים את הסיפור המקסים

“הגזר הגדול” בעזרת בובות תיאטרון.

אחר כך – הילדים עצמם הפכו לשחקנים!

כל אחד קיבל בובה, ולמדנו איך להפעיל אותה:

איך מלבישים, מזיזים, ומשנים את הקול כדי להפוך לדמות.

הילדים שיחקו, צחקו, התרגשו – ובעיקר למדו איך

לבטא את עצמם דרך הבובה: רגשות, רעיונות, ודמיון.

זו הייתה פעילות מהנה, יצירתית, ומלאת קסם.