2. רשתות חברתיות והתמכרות לרשתות חברתיות.

3. אפליקציית הTikTok - אפיון ואופן השימוש.
4. התמכרות לרשת הTikTok וגורמיה.

שאלת המחקר – אני מבינה את הרציונל מאחורי השאלה, אך אני חושבת שיש צורך בחידוד השאלה או אולי אפילו לנסח כותרת נושא שתחליף את השאלה, למשל מהם המאפיינים המעודדים התמכרות לרשת החברתית TikTok? או התמכרות לרשתות חבריות: מקרה הבוחן של TikTok. 

לסיכום, אי אפשר למסגר את המחקר כנותן מענה אולטימטיבי לשאלה מהם הגורמים להתמכרות באפליקציהז זו.

השערות המחקר – כאשר בוחרים להשתמש בשיטת מחקר איכותנית לא מציינים השערות מחקר, אלא הנחת/ות יסוד במידה וקיימות, מפני שבאמצעות מחקר איכותני אין לחוקר יכולת מובהקת להוכיח או להפריך השערה, וזאת לאור העובדה שמשתמשים במדגם מצומצם יחסית. 

סקירת ספרות – סה״כ סקירת ספרות טובה (שימו לב שהמספרים שלכן התבלגנו). התחלתן מהנושא הרחב ביותר והוא התמכרות באופן כללי וזה מצוין. לאחר מכן אתן ממשיכות לרשתות חברתיות וכאן הייתי ממליצה מעט לחדד את הנוסח של כותרת המעגל – למשל, רשתות חברתיות והתמכרות לרשתות חברתיות. במעגל השלישי אתן מציגות את הרשת החברתית TikTok ולבסוף, מציגות את תופעת ההתמכרות לTikTok. חשוב לי לציין כי כאפשר מגדירים את ראשי הפרקים בסקירת הספרות למעשה מציגים את הספרות המחקרית הקיימת, לכן במעגל האחרון רצוי שלא להשתמש במילה ׳נחקור׳ כי לא מדובר במחקר שלכן, אלא במחקר או חומרים בנושא שכבר קיימים.

שיטת המחקר – יש מעט בלבול בשיטת המחקר, לכן מס׳ הערות: 

1.     ציינתן כי תדגמו קבוצה – חשוב לציין מה גודל הקבוצה (חשוב שיתאים לשיטת המחקר, במחקר איכותני נהוג להשתמש במדגם יחסית מצומצם בעוד שבמחקר כמותני נהוג להשתמש ב-Large N), מה טווח הגילאים (ככה״נ יהיה מדובר בבני נוער ומבוגרים צעירים – עד גיל ה-30 אני מניחה) ומגדר (במידת הצורך כמובן). 

2.     בחרתן להשתמש בשאלון פתוח, אבל לא כל כך הבנתי את הרציונל, הרי השאלות הן שאלות המדמות יותר סקר (אפשר לבחור סולמות מדידה מסוימים לטובת כל שאלה) ואין באמת צורך במלל לטובת מענה על השאלון. כלומר, השאלות אינן מעמיקות. יתר על כן, קשה לשאול מהי מידת ההשפעה של משהו, הרי מדובר במשהו סובייקטיבי של כל אדם במקרה הזה וללא סולם מדידה מוגדר לא תוכלו לבצע השוואה בין התוצאות. 

3.     כפי שציינתי קודם מאוד קשה לקבוע ע״ב מחקר איכותני משהו מובהק ולכן יהיה קשה מאוד לקבוע מהם הגורמים העיקריים או המובהקים להתמכרות. במידה ובכל זאת בוחרים להמשיך במחקר איכותני, יש צורך להתאים לכך את השאלונים, לקיים ראיונות עם הנחקרים ולהיכנס בעובי הקורה. 

 

משוב וציון:

טל וקלייר, 

בחרתן נושא מעניין ואקטואלי. יחד עם זאת, יש צורך בחידודים מסוימים (בעיקר בחלק של שיטת המחקר). אהבתי מאוד את העיצוב שבחרתן וה-GIFs  שהוספתן. סה״כ עבודה יפה, מצפה לראות את חלק ב׳. 

ציון חלק א׳ – 90

המאמר בודק את ההיבטים התיאורטים והפרקטיים הנוגעים להתמכרות לאינטרנט במובנים התנהגותיים, אישיותיים ונפשיים. המאמר נלקח מ-Google scholar.

מאמר זה מתייחס לתפקידו של הורמון הדופמין בהתמכרות - ההורמון כמשפיע משמעותי על קצב ההתמכרות. המאמר נלקח מ-Ecscohost, Google Scholar.

המאמר סוקר מה גורם למוח האנושי ליצור תחושת תגמול וסיפוק המביא אותו להפוך פעולה חד-פעמית מזדמנת לשימוש כפייתי והרגל. המאמר נלקח מ-Google Scholar.

הגמול והתלות- מה קורה כשמתמכרים
המאמר מספק הסבר על התמכרות באופן כללי, מסלול הגמול-הנאה המוביל אליה ועל גורמיה. אינו מאמר אקדמי, נמצא באמצעות גוגל.

בכתבה מתואר ספרו של אדם אלטר. הספר מסביר על האופן שבו הטכנולוגיה משפיעה עלינו; המרדף הלא-נגמר אחר תגובות ומשובים מהסביבה כמהווים את הבסיס להתמכרות ביחס עם אפקט הדופמין. נלקח מתוך סילבוס הקורס ״ניו מדיה״.

שימוש באינטרנט בקרב צעירים: הבחנה בין פעילות פנאי לגיטימית לבין התמכרות

במאמר מובאת סקירת ספרות המתמקדת בשכיחות, גורמי הסיכון והשלכות השימוש המופרז של בני הנוער באינטרנט. מטרת המאמר היא לנסות ולהגדיר את הקו הדק בין שימוש שגובל בהתמכרות לבין שימוש לגיטימי. כמו כן, המחקר מנסה להביא פתרונות ומיומנויות שניתן לסגל כהורים למתבגרים על מנת לחזק התנהגות מיטיבה ומאוזנת ברשת. נלקח מתוך JSTOR.

במאמר זה מובא מידע סטטיסטי משנת 2018 המתאר את היקף השימוש באינטרנט ומדיה חברתית ברחבי העולם, כאשר בהקשר זה נבחנת ההתמכרות הפיזית והפסיכולוגית של אינדיבידואלים. המחקר במאמר סוקר את הגדרתה של התמכרות, מאפיניה ותסמיניה וחלקו של אפקט הדופמין בדבר. נלקח מ-Google Scholar.

מטרת המחקר במאמר זה היא לחקור את ההשפעות הישירות והעקיפות של התמכרות ושימוש ברשתות חברתיות ולברר האם קיימות תכונות אישיות שלהן סיכויים גבוהים יותר לפתח תלות באינטרנט. נלקח מ-Proquest.

המחקר בודק את הקשר בין תכונות אישיות מסוימות העלולות להוות רקע להתמכרות לרשתות חברתיות ולאינטרנט. נלקח מ-Ebscohost.

המחקר בוחן את הגורמים שמשפיעים על התמכרות ליישומונים בהם סרטוני וידאו קצרים כמו לדוגמה הגדרות אישיות של המשתמש ביישומון, זאת ביחד עם חרדה מאינטראקציה חברתית המגבירה גם היא את השימוש ברשתות חברתיות. נלקח מ-Google Scholar.

המאמר מדבר על אפליקציית הטיקטוק- קהל היעד, השימוש ועוד. מתוך ebscohost.

המאמר סוקר את היקף השימוש באפליקציית הטיקטוק: מי המשתמשים העיקריים שלה, מדוע הם נמשכים לאפליקציה וכיצד היא משפיעה עליהם. המאמר נלקח מ- Google Scholar.

המחקר המתואר במאמר זה מבקש לבדוק האם לטיקטוק השפעה חיובית על חרדה. אכן נמצא כי שימוש בטיקטוק מסייע להפחתת חרדה, מוריד לחץ דם ומאט את קצב הלב במידה מסוימת במסגרת חלון זמן ספציפי. מכאן נובע למעשה שלטיקטוק השפעות פיזיות ונפשיות על המשתמשים בו. המאמר נלקח מ- Google Scholar.

 It’s time to TikTok

מטרת המחקר במאמר זה הינו לבדוק מה הם הגורמים של דור ה-Z, שהינם נתח המשתמשים הגדול ביותר ביישומון - להשתתף ב״אתגרים״ בTikTok. המחקר סוקר את מאפייני האפליקציה ואת המאפיינים האישיותיים של האוכלוסיה הנחקרת. המאמר נלקח מ- Google Scholar.

המחקר מתייחס להתמכרות לטיקטוק ולקונפליקטים החברתיים שנובעים ממנה: מגדר, אידיאל היופי, תסביכי נחיתות וסמכות בקרב צעירים בפקיסטן. מתוך Ebscohost.

המחקר בודק את תופעת ההתמכרות לTikTok משתי נקודות מבט: האחת דרך האלגוריתם של האפליקציה, והאחרת דרך השפעתה של תקשורת ההמונים. מתוך Google Scholer.

המחקר בודק את תופעת ההתאבדות בקרב מבוגרים וצעירים בתקופת הסגר בקורונה. המחקר מצא כי בנוסף לבעיות נפשיות כגון דיכאון או חרדה, גם תלות בTikTok היא גורם להתאבדות. מתוך Google Scholer.

במגזין ״פורבס״ נערך ריאיון עם דר. ג׳ולי אולברייט שמסבירה מדוע אפליקציית הטיקטוק כל כך ממכרת ומקבילה אותה להתמכרויות אחרות כדוגמת הימורים. נמצא דרך Google.

מקור ראשון – מאמר אקדמי – מעט ישן (1990), להבא כדאי להשתמש במקורות עדכניים יותר (במאמר מתייחסים ל-DSM 3 והיום כבר יש DSM 5). 

מקור שני -  מאמר אקדמי – בחירה טובה ומקור עדכני. 

מקור שלישי – מאמר אקדמי – מעולה.

מקור רביעי – עמוד מתוך אתר אינטרנט – לא אקדמי, אך מקור מהימן, מעולה.

מקור ראשון – כתבה מתוך TheMarker – לא אקדמי, אך מהימן, בחירה טובה וכתבה מעניינת. 

מקור שני – מקור אקדמי – מאמר מעולה.

מקור שלישי – מאמר אקדמי – בחירה מעולה. 

מקור רביעי – מאמר אקדמי – בחירה מעולה.

מקור חמישי – מקור אקדמי – מעולה, מאמר מעניין מאוד

מקור שישי – מאמר אקדמי – בחירה מתאימה. 

מקור ראשון – כתבה – בחירה טובה

מקור שני – מאמר אקדמי – מעולה 

מקור שלישי – מאמר אקדמי – מעניין מאוד, הרי ההנחה היא שזה מעודד התמכרות, אך פה ממצאי המחקר מעידים על כך שזה מפחית חרדה. 

מקור רביעי – עבודה במסגרת תואר ראשון – בחירה טובה, יחד עם זאת אציין כי כאשר בוחרים להשתמש בעבודות ההמלצה היא להשתמש בעבודות מחקריות (כלומר, תזה או דוקטורט). 

מקור ראשון – מאמר אקדמי – בחירה טובה, אך חשוב לציין כי כאשר המחקר הוא כללי חשוב גם לשלב חומרים כלליים (כפי שעשיתן בהמשך). 

מקור שני – מאמר אקדמי – שימו לב כי מדובר על פלטפורמה סינית המקבילה לטיקטוק (Douyin), יחד עם זאת, ניכר כי ניתן לשלב ממצאים ממחקר זה יחד עם ממצאים ממחקרים אודות אפליקציית הTikTok. 

מקור שלישי – מאמר אקדמי – מעניין מאוד. 

מקור רביעי – כתבה – לא אקדמי, אך מהימן, בחירה טובה. 

 

טל וקלייר, 

עבודה יפה מאוד, התייחסתן אל ההערות שניתנו לכן בחלק א׳ וזה ניכר במעגלים החדשים שיצרתן. ניכר כי התנסיתן במס׳ כלי חיפוש וביצעתן שילוב יפה בין מקורות אקדמיים ומקורות שאינם אקדמיים, אך מהימנים. אהבתי שבנוסף לאלה הוספתן סרטונים מתוך YouTube המתקשרים לנושא. כל הכבוד. 

ציון: 100