3. מדוע לדעתך בחר קאמי דווקא במוטו זה? 

2. המשפט מאיר את היצירה באור שונה. הוא גורם לתהות האם המאורעות שיסופרו אכן קרו, ואם לא, אז מה הטעם בלספר אותם? האם הם סופרו על מנת להציג אירוע אחר שכן קרה במציאות?

3. לדעתי קאמי בחר דווקא במוטו הזה, על מנת להבהיר את כוונתו בכתיבת הרומן. כלומר, שלא התכוון רק לכתוב סיפור בו מתוארים אירועים קיצוניים, אלא להציג באמצעות אותו סיפור, אירוע אחר שכן קרה במציאות ולהעביר עליו ביקורת.

2. בתור קוראת, משפט זה מעלה אצלי שאלות ותהיות לגבי אמינות הכתוב בספר, שכן קיימת אפשרות שהמאורעות המתוארים בו הם רק כלי בידי הכותב. אם כך, הם נכתבו על מנת להעביר מסרים לקוראים שאינם בהכרח קשורים למאורעות עליהם מסופר.

3. לדעתי, קאמי בחר במוטו זה על מנת להתוודות בפני הקוראים כי הסיפור שיקראו אינו סיפור עלילה רגיל, אלא, הוא נועד להעביר מסר מסויים לקוראים, ביקורת על המציאות (על ידי הצגה של מאורעות שאינם קיימים במציאות). כמו כן, באמצעות משפט זה הוא מעורר את הקרואים להיות אקטיבים במהלך הקריאה. התפקיד שלהם הוא להבין את הביקורת הנסתרת מתחת לסיפור העלילה הסוחף.

2. המוטו מתאר במעורפל את עלילת הספר, ובכך מאיר על היצירה. בספר, קאמי מספר על הכליאה הדמיונית של תושבי אוראן עם הדבר, וכך הוא מכין אותנו ומעורר את סקרנותנו. 

3. קיימות השערות רבות הטוענות שקאמי כתב את הספר בהשראת השואה ועל מנת להעלות את המודעות סביב המאורעות הנוראים. לדעתי, קאמי בחר במוטו הזה מכיוון שהוא מתלכד עם הכתוב בספר ועם מטרת הכתוב- באמצעות מאורעות פיקטיביים (הדבר שבאוראן), שבמקרה הזה עוסקים בכליאה והשמדה, קאמי מצליח לתאר ולהטות את תשומת ליבו של הקורא אל מאורעות אמתיים (השואה שבאירופה), שגם הם עוסקים בכליאה והשמדה.   

2. משפט זה מאיר את היצירה באופן המטיל ספר במתרחש,הוא נותן עמדה גבוה למציאות ונותן תחושה מערערת האם הכתוב הוא אמת או רק משמש כאמצעי להעברת המסרים או תופעה בסיפור.

3. לדעתי, אלבר קאמי בחר דווקא במוטו זה בכדי ״לאזהיר״ את הקורא, שהכתוב אינו מעביר באותו האופן את המציאות הנוראית והסבל שהיה באמת, הוא מבקש מהקוראים לחשוב יותר על מה שהם קוראים ועל המסרים המועברים, לשנות את הפרספקטיבה המוכרת והרגילה שלהם ולדמיין את המציאות. הוא לוקח רעיון (שאינו מציאותי) ובכך מעביר את הקיים.

אני מבין את המשפט בתור זה שצריך להטיל ספק בהיגיון כי אין היגיון. הוא אומר שלפי "ההיגיון" אפשר להציג סוג מסוים של כליאה באמצעות סוג אחר של כליאה וזה בדיוק אותו היגיון (שלא קיים אולי) להציג משהו שקיים במציאות באמצעות משהו שלא קיים במציאות או להיפך. 

2. כיצד הוא מאיר את היצירה?

המוטו מאיר את היצירה כי הוא הציג משהו שקיים במציאות באמצעות תיאור של עלילה של משהו שלא קיים במציאות כי הדמויות מומצאות. ביצירה המחבר השתמש בפרטים ספרותיים דימיוניים אבל שילב אותם עם מידע שנראה מדעי ואותנטי. הוא משלב בין הדברים  האלה וככה הוא נותן לסיפור אמינות מצד אחד אבל מצד שני גורם לנו לחשוב שיש כאן דברים מעבר. 

3. מדוע לדעתך בחר קאמי דווקא במוטו זה? 

לדעתי קאמי בחר במוטו הזה כי הוא רצה שמצד אחד נסתכל על הרומן בתור משהו מדעי ואמיתי שיכול לקרות ומצד שני הוא רצה שנסתכל על זה גם בצורה ספרותית וניתן לזה משמעויות של מעבר למחלה פיזית. הוא רצה שנראה את כל הרמזים וכל הביקורת החברתית ושכל אחד מאיתנו יקח את הפרשנויות שלו כי לא כמו מדע יש פה גם שטח אפור. אולי זה יגרום לנו להבין שדווקא מה שמומצא מראה לנו את המציאות כי המציאות לא הגיונית.