הוא דוגר ליד נחלים ואגמים עשירים בדגה. הביצים הלבנות והחלקות מוטלות בגומחת הקן הנמצא בקצה מחילה, שאורכה כ-90 סנטימטרים, בגדות נהרות ובנחלים. הוא ניזון בעיקר מדגים, הניצודים בצלילה אנכית.

בסרטון לעיל ישנה הדגמת ציד של שלדג גמדי.

כדאי לצפות!!

אורכו של השלך נע בין 56 ל-64 ס"מ. מוטת כנפיו היא 145 - 170 ס"מ. הנקבה גדולה במקצת מהזכר. דורס בגודל בינוני עד גדול, שכנפיו ארוכות וזנבו בינוני עד קצר. הראש קטן למדי, הכנפיים מזוותות ברוב התנוחות. בעת גלישה כפופות הכנפיים בצורה חדה, דבר המקנה לו הופעה המזכירה שחף גדול. כמעט שלא ניתן לבלבלו בזיהוי עם כל דורס אחר, פרט לחיוויאי, אך השלך קטן באופן ניכר.

צבע הגוף חום כהה למעלה ולבן למטה. הראש לבן עם פסים חומים כהים מהעין לצואר. לנקבה טבעת של כתמים חומים על צוארה. כתמים שחורים צובעים את פרקי ידיו, גחונו מבהיק בלבן. צבעיו מזכירים שחפים. רגליו מוצקות ועטויות קשקשים רבים.
השלך כמעט ולא נצפה רחוק ממקורות מים, חוץ מבעונת הנדידה. הוא ימצא באיים, אגמים, נהרות וחופי ים. מעדיף עצים גבוהים בסמוך למקורות המים המשמשים לקינון.

השלך צד על פי רוב לבדו, בשעות בוקר מוקדמות ואחר הצהריים. שלכים בודדים זקוקים ל3-1 דגים ביום, שלך עם צאצאים 8-6 דגים ביום.

לשלך מבנה גוף המייחד אותו לציד דגים: ברגליהם ובטופריהם מספר קוצים המונעים מהדג הנאבק להשתחרר בקלות. השלך יכול לסובב אצבע אחת אחורנית, וכך מתפקדות 4 אצבעותיו כשתי צבתות. המקור חזק ומתואם לקריעת גוף הדגים ולסילוק הקשקשים. הנוצות צפופות ומשומנות ומונעות הרטבות בעת צלילה למים.

בעונת החיזור, כדי להודיע לנקבה שהוא מוכן לזיווג, מבצע הזכר "ריקוד בשמים" כשבפיו דג נא או חומר לקינון. השלכים מקננים בקרבת מקום לבני מינם, אם המזון מאפשר זאת. השלך מונוגמי ונשאר עם הנקבה כל חייו, וכן הם חוזרים יחדיו אל הקן מדי שנה. נצפו קבוצות של שלשות: זכר משותף לשתי נקבות המקננות בסמוך.

קני השלך ידועים בגודלם הרב. בכל שנה מוסיף הזוג עוד חומר לקן, אולם ככל שהקן גדול יותר כך קטן סיכויו לפול בידי הרוחות העזות. הקן הגדול והמגושם נבנה על ידי הזכר והנקבה, הוא כ-3 עד 18 מטרים מעל הקרקע, מורכב מענפים וזרדים אך גם מחבלים, עצמות,צדפות, חתיכות ניילון ושאר פסולת, שלעתים אף מסוכנים לגוזלים.

השלך מעדיף עצים מתים וחסרי עלים מאחר שאלו מסתבכים בנוצותיהם, כמו כן כך יכול השלך להבחין בטורפים המנסים להגיע לקינו. בהיעדר עצים מתים בקרבת מקור מים, יבנה השלך את קינו על גבי עצי מחט, צוקים ועל פלטפורמות קינון מלאכותיות כעמודי טלפון וחשמל.

גודל התטולה הוא בדרך כלל 3 ביצים, עליהן דוגרת הנקבה במשך 33 יום, הזכר עוזר לעתים בדגירה אך בעיקר מביא מזון אל הקן. ביצי השלך כגודל ביצי תרנגולת. הן בצבע קרם-לבן עם כתמים חומים ושחורים. לאחר הבקיעה, נשארת הנקבה עוד 40 יום בצמוד לגוזלים, הזכר מביא מזון ודואג להגנה היקפית.

כעשרה ימים לפני מעופם מתאמנים השלכים הצעירים, הם מקפצים מעל הקן עד שהרוח לוקחת אותם לטיסתם הראשונה. הוריהם יחוגו בקרבת הקן, יאמנו את גוזליהם בתפיסת דגים, על ידי השלכת דג אל המים. הגוזלים מסוגלים לתפוס את מזונם כבר אחרי גיחתם הראשונה, אך הוריהם ימשיכו לדאוג להם עוד שבועות מספר.

השלכים מגיעים לבגרות מינית לאחר 3 שנים.

השלך ניזון בעיקר מדגים. לעתים יתפוס צפרדעים, נחשים, עופות ויונקים קטנים.

את הדגים תופס ברפרפו מעל המים בטפיחות כנף רפויות וכבדות, ורגליים משתלשלות כלפי מטה. או שהוא גולש ואחר-כך צולל כשהראש מקדים, הרגליים נזרקות קדימה ולמטה, ואז יורד מתחת לפני המים תוך התזת מים אדירה לכל הכיוונים^[3].

צבעיו של הפרפור הם שחור ולבן ונוצותיו בולטות מקדקודו. הראש שחור ובולט בו לובנם של פס הגב, הלחיים והסנטר. צבע קשתית העין שחום. המקור והרגליים שחורים. הנוצות של חלקי הגוף העליונים שחורות אך עטורות בפס לבן דק. פרטי המבנה דומים לפרטיו של לבן חזה אך כנף הפרפור ארוכה יותר. הכנפיים שחורות ומוכתמות בלבן. הזנב שחור וקצהו עטור בלבן. במבט מלמטה הגחון, סוככות הכנפיים התחתונות ורוב אורכן של אברות הכנף הם לבנים, וכך נוצרת צללית כמעט לבנה.

הזכר והנקבה דומים זה לזה, אלא שלזכר שני פסים שחורים לרוחב החזה, העליון רחב והתחתון צר ואילו לנקבה שני כתמים שחורים בשולי החזה, מעין פס אחד לא סגור.

אין הבדל בניצוי בין עונות השנה. הצעיר דומה לבוגר אך בחזהו ענק אפור ולא שחור, ושולי נוצות סנטרו וקדמת צווארו עטורים בפס אפור דק.

אורך גופו של הפרפור עקוד כ-27 סנטימטרים, ומשקלו כ-80 גרמים.

הוא מצוי ליד מקווי מים אך מזדמן גם בחוף הים. עוף זה חברותי יותר מבני משפחתו ולעתים אפשר לראות במשך היום פרפורים אחדים השוהים יחד. באזורים מסוימים, כגון, נחל תנינים, נוהגים להיאסף עשרות פרפורים ללינה מקובצת.

הפרפור ניזון בעיקר מדגים. לרוב מאתר הפרפור את הדגים "ממבט על" – רפרוף גבוה מעל פני המים, צונח לעבר טרפו וסועד את ארוחתו.

הפרפור מקנן לעתים במושבות. הקן הוא מחילה חפורה בקיר עפר. אורכה עשוי להגיע לשני מטרים. בתטולה על פי רוב ארבע ביצים. צבע הביצה לבן. ההורים דוגרים במשך כעשרים יום. הם מאכילים את הגוזלים במשך כ-25 ימים לפני פריחתם מהקן ועוד שבועות אחדים לאחר מכן. פרפור עקוד משלים, ככל הנראה, 2 מחזורי קינון בשנה.