מגדר, על פי באטלר אינו דבר טבעי, פנימי, זה לא מה האדם אלא כיצד האדם מתנהג. מגדר מתבצע על ידי התנהגות של חיקוי, בפרט התנהגות הטרוסקסואלית כך שהיא בהכרח לא איזה נורמה מקורית, טבעית או ראשונית. באטלר מוכיחים זאת עם הטענה כי מקור זקוק לחיקוי בכדי לאמת את מקוריותו, אבל אם כך, כיצד ניתן לענות על השאלה מה קדם למה? הטרוסקסואליות הינה חיקוי של עצמה והומוסקסואליות מחקה גם כן? הכל הינו חיקו, התנהגות של חיקוי, התנהגות מגדרית. איו הגבר טבעי אלא מתבצע.

התנהגות מגדרית, או ביצוע מגדרי קורה בהתאם לנורמות והבניות חברתיות, מה שעלול להגביל את האינדיבידואל כיוון שמדובר במאין חוקים אשר קבועים מראש.

בעניין התנהגות מגדרית, והשאלה האם מגדר הינו טבעי או לא, באטלר מציגים את מופעי הדראג drag כדוגמא. הופעות דראג מאתגרות את הנורמות המגדריות המסורתיות שאנו מכירים, על ידי חיקוי מוגזם ומוקצן של סטראוטיפ מגדרי מובנה.

דראג קווינס drag queens הם גברים אשר מופיעים בלבוש ואיפור מוגזם ומחקים התנהגותנשית מוקצנת, באטלר מסביר שהתנהגות זו מראה את המלאכותיות וביצוע מגדרי שאינו טבעי כלל.

"חיקוי פארודי":

באטלר טוענים כי התנהגות מגדרית הינה מופע חיקוי, והם חוקרים את המושג "חיקוי פארודי". מדובר בחיקוי שבו אנשים מחקים נורמות מגדריות בצורה שמגזימה או לועגת להן, ובכך חושפת את האופי המובנה של אותן נורמות. התנהגויות או סגנונות המשחקים עם ציפיות מגדר מסורתיות בדרכים לא צפויות או הומוריסטיות.

באטלר חולקים על ההנחה כי מגדר קבועה או טבעית. הם שואלית שאלות על האופן שבה מגדר נבנה ומבוצע על ידי ובאמצעות פעולות חיקוי והתנהגויות חוזרות אשר תלויות בחברה.

מה הם השפעות של התנהגות פרפורמטיבית performance על זהות מגדרית?

כיצד זהות אינדיבידואלית יכול להיווצר אצל אדם אם למעשה מגדר או התנהגות מגדרית היא אך ורק מופע של רצף התנהגויות ופעולות חוזרות של חיקוי? איך המוע הזה של זהות מגדרית משפיעים על נושאים חברתיים הקשורים למגדר?

רובי רוז, שחקנית אוסטרלית לקחה על עצמה לוודא שנושא זה הינו מדובר ונמצא בסדר היום. בראיונות רבים ובפוסטים ברשתות החברתיות, רובי רוז דנה במסע הגילוי העצמי שלהם לגבי זהות מגדרית. הם הדגישו את החשיבות של אימוץ נזילות ואתגר תפיסות בינאריות של מגדר. רוז משתמשים בפלטפורמה שלהם בכדי לתמוך בזכויות ובקהילת הLGBTQ+ . הם פעילים בקידום קבלה והבנה של גיוון מגדרי בתעשיית הבידור בה הם נמצאים וכך גם מחוצה לה.

בשנת 2014 רוז יצאו עם סרטון הנקרא break free. בסרטון מנסים רוז להעביר את המסר או אולי את החוויה של הזדהות מגדרית א-בינארית. רוז מסבירה כי בראיונות רבים כי אינם מרגישים אישה אך גם לא גבר. סרטון זה בעיניי ממחיש בצורה ברורה כל כך את המימד הפרפורמטיבי של מגדר, ואת ההתנהגות המחקה או נשענת על נורמות מגדריות סטראוטיפיות מוגזמות. כשאר השיא הוא בסוף, כאשר רוז לבושים כגבר (על פי נורמות חברתיות של כיצד נראה גבר) ומתהגים בצורה "גברית", רוז פונים למצלמה עם פרצוף קשוח ובגסות ואגרסיביות שואלים what do you want?!

מופעי הדראג, על פי שפירא, מאפשר לאנשים לאתגר את הנורמות החברתיות, לחקור ביטויים מגדריים תחלופיים וליצור קהילות תומכות המאפשרות חקירה של שינוי והתפתחות זהותית.

יחידים ואף חברות רבות החלו להוסיף לחתימות מייל או כרטיסי ביקור את הpronouns המועדפים שלהם.

ביטוי נוסף למאבק של אנשים אלו הוא סוגיית השירותים. לצד שירותי נשים ושירותי גברים עלה צורך בשירותים נטרליים.

בדצבר 2023 סטודנים באוניברסית ברקלי מחאו נגד התנאים הלא הולמים של השירותים הנטרליים בקמפוס. סטודנטים מתא אקטיביזם מגדרי הביעו כי אינם מרגישים בנח לבחור שירותי נשים או גברים, חלקם טרנסג'נדרים וחלקם לא מזדהים לפי מגדר אחד ולכן אינם מרגישים בנח בשירותים של כולם. ברחבי הקמפוס קיימים מספר קטן של שירותים נטרליים אך מצבם לא תקין ולעיתים קרובות מאוד יש תור ארוך מאוד. בדצבר יצאו הסטודנטים במחאה והדביקו שלטים של שירותים נטרליים על גבי שלטי השירותים הרגילים (של נשים/ גברים).

אנשים אשר אינם מרגישים שהמגדר הינו חלק טבעי מזהותם, אלא דבר פלואידי, משתנה ופרופורמטיבי מבקשים ודורשים להרגיש בנח בסביבות בהם נמצאים, חיים ועובדים. הפרדת השירותים לנשים וגברים הינו מרכיב נוסף של החברה בהכרחת בחירת מגדר, ייתכן כי לרבים הבחירה באיזה שירותים להשתמש הינו ברור ומובן מאליו, לאנשים רבים עצם הבחירה מציב אותם בפני קונפליקט זהותי מורכב וקשה, ואינם מרגישים בנח לא בתאי שירותים של נשים ולא בתאי שירותים של גברים.