<?xml version="1.0"?>
<rss version="2.0">
   <channel>
      <title>ז&#39;3 המצאות מן העבר  by keren darmon</title>
      <link>https://padlet.com/kerendarmon477/bul6ndtb41vu4oiw</link>
      <description>משימה מאתגרת : בחרו חפץ אחד שנפוץ היום ובדקו:
מתי הומצא? כמה יחידות היו ממנו בעולם לפני עשור וכמה יש כיום? מה היה מחירו לפני עשור ומה מחירו היום? האם השימוש בו עלה או ירד ביחס ? הוסיפו תמונות 
</description>
      <language>en-us</language>
      <pubDate>2021-10-05 07:14:52 UTC</pubDate>
      <lastBuildDate>2022-03-26 17:26:45 UTC</lastBuildDate>
      <webMaster>hello@padlet.com</webMaster>
      <image>
         <url></url>
      </image>
      <item>
         <title>טלפון נייד.</title>
         <author></author>
         <link>https://padlet.com/kerendarmon477/bul6ndtb41vu4oiw/wish/2079287739</link>
         <description><![CDATA[<div dir="rtl">הטלפון הנייד הומצא בשנות 1985.<br>כהיום יש מלא יחידות של טלפונים ניידים. בעולם של פעם לא היו הרבה יחידות בגלל שזה היה חדש לאנשים ואנשים לא כל כך הבינו את הקונספט.<br>המחיר של טלפונים פעם היה די יקר בגלל שזה היה מוצר חדשני כהיום הטלפונים של פעם יחסית זולעם למחיר של טלפון סמרטפאון. לדוגמא: אייפון סמסונג ושייאומי.<br><br></div>]]></description>
         <enclosure url="https://www.p1000.co.il/media/products/z_310608.jpg" />
         <pubDate>2022-03-05 16:35:13 UTC</pubDate>
         <guid>https://padlet.com/kerendarmon477/bul6ndtb41vu4oiw/wish/2079287739</guid>
      </item>
      <item>
         <title>המצאת מכונת גלידה קרן דרמון</title>
         <author>kerendarmon477</author>
         <link>https://padlet.com/kerendarmon477/bul6ndtb41vu4oiw/wish/2079782988</link>
         <description><![CDATA[<div dir="rtl"><strong><br>מכונת גלידה</strong> או בשמה המלא מכונת <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%94">גלידה</a> ביתית, היא מכונה שמייצרת גלידה לצריכה אישית. רכיבי הגלידה לרוב מעורבלים <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%9C_%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F">במיקסר חשמלי</a> ומוקפאים בתא ההקפאה של המכונה.<br><br></div><div dir="rtl"><br>ישנם דגמים של מכונות גלידה שרק מקררים את תערובת הגלידה ואינם חזקים מספיק כדי להביא אותה ל<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%90%D7%95%D7%9F">קיפאון</a>. המכונה צריכה לקרר את תערובת הרכיבים תוך כדי ערבול על מנת שלא ייווצרו גבישים של <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%97">קרח</a> בגלידה.<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%94#cite_note-1"><sup>[1]</sup></a> למכונה יש דגמים חשמליים לחלוטין ומנגד דגמים ידניים שבהם על המשתמש במכונה לערבל את הגלידה בעזרת כלי בחישה או מנגנון ידני אחר.<br><br></div>]]></description>
         <enclosure url="https://cdn.shopify.com/s/files/1/0052/5641/3219/products/mockup-kitchen-ice-cream_1200x1200.jpg?v=1624887926" />
         <pubDate>2022-03-06 10:25:45 UTC</pubDate>
         <guid>https://padlet.com/kerendarmon477/bul6ndtb41vu4oiw/wish/2079782988</guid>
      </item>
      <item>
         <title>מחשב נייד (לפטופ) - יובל גלילי . 💞</title>
         <author></author>
         <link>https://padlet.com/kerendarmon477/bul6ndtb41vu4oiw/wish/2079786704</link>
         <description><![CDATA[<div dir="rtl"><strong>מַחְשֵׁב נַיָּד</strong> (ב<a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%AA">אנגלית</a>: <strong>Laptop</strong>, <strong>Notebook</strong>), המכונה גם <strong>מַחְשֵׁב נִשָּׂא</strong> או <strong>לֶפְּטוֹפּ</strong>, הוא <a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91_%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99">מחשב אישי</a> קטן ונייד. למחשב כזה לרוב יכולת להתקפל בעת הובלתו כך שה<a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%9A_%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91">מסך</a> וה<a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A7%D7%9C%D7%93%D7%AA_%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91">מקלדת</a> שלו מוגנים. משקלו, בדרך כלל, בין <a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%9D">קילוגרם</a> אחד לשלושה ק"ג. מקור המתח של מחשבים ניידים הוא בדרך כלל <a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%9C%D7%94_%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%AA">סוללה</a> נטענת, אולם ניתן גם לחבר אותו לשקע ה<a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%9C">חשמל</a> שבקיר. כך ניתן להשתמש במחשב ולטעון את הסוללה שלו בו זמנית, דבר המבליט את הניידות שבו.<br>מחשבים ניידים מסוגלים לבצע משימות רבות שגם מחשבים נייחים מבצעים, אף על פי שבדרך כלל מחשב נייח יהיה בעל כוח ביצועי רב יותר ממחשב נייד באותו טווח <a href="https://he.m.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%9B%D7%A1%D7%A3_(%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D)&amp;action=edit&amp;redlink=1">מחיר</a>. מחשבים ניידים מכילים רכיבים דומים לאלו הנמצאים במחשבים הנייחים, אבל שונים בכך שהם קטנים יותר ומפיקים את מרב הביצועים תוך חיסכון בחשמל. צג המחשב הנייד הוא בדרך כלל צג גבישי נוזלי (<a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/LCD">LCD</a>). בנוסף למקלדת מובנית, ה<a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%9B%D7%91%D7%A8_(%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91)">עכבר</a> של המחשב הנייד הוא <a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%98%D7%97_%D7%9E%D7%92%D7%A2">משטח רגיש למגע</a> או מקל הצבעה, אולם ניתן לחבר (בדרך כלל, בדרכים ישירות או עקיפות) עכבר או מקלדת חיצוניים כמו כל התקן חיצוני אחר.<br><br>המחשב הנייד הראשון ששווק באופן מסחרי היה ה<a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%9F_1">אוסבורן 1</a>, שיצא לשוק ב-3 באפריל 1981. מחשבים ניידים נוספים שיצאו בהמשך כלל את ה-Kaypro II, ה-<a href="https://he.m.wikipedia.org/w/index.php?title=Compaq_portable_series&amp;action=edit&amp;redlink=1"><em>Compaq portable series</em></a>וה<a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%A9">מקינטוש</a> הנייד ששקלו בין 7 ל-14 ק"ג (חלק גדול מהמשקל היוותה הסוללה). למרות משקלם, הם איפשרו ניידות למשתמש. ב-<a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/3_%D7%91%D7%9E%D7%A8%D7%A5">3 במרץ</a> <a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/1986">1986</a>, התחילה חברת <a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/IBM">IBM</a> בהפצת המחשב הנייד הראשון. בשנת <a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/1992">1992</a> הציגה חברת <a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A4%D7%9C">אפל</a> את המחשב <a href="https://he.m.wikipedia.org/w/index.php?title=PowerBook&amp;action=edit&amp;redlink=1"><em>PowerBook</em></a> וחברת IBM את המחשב <a href="https://he.m.wikipedia.org/w/index.php?title=ThinkPad&amp;action=edit&amp;redlink=1"><em>ThinkPad</em></a>. שני המחשבים היו בעלי <a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%92">צג</a> <a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/LCD">LCD</a> ושקלו פחות מ-4.5 ק"ג, בגלל יתרונות אלה הם נעשו פופולריים מאוד. המחשבים הניידים פופולריים בקרב סטודנטים ו<a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%A9_%D7%A2%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9D">אנשי עסקים</a> שנמצאים רבות בתנועה.<br>הרבעון השלישי של <a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/2008">2008</a> היה לרבעון הראשון בו מספר המחשבים הניידים שנמכרו היה גבוה ממספר המחשבים הנייחים (38.6 מיליון יחידות ניידות לעומת 38.5 מיליון יחידות נייחות).<a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91_%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%93#cite_note-1"><sup>[1]<br></sup></a><br></div><div><br><br></div>]]></description>
         <enclosure url="https://www.clickandbuy.co.il/images/itempics/3913_150420191514312_large.jpg" />
         <pubDate>2022-03-06 10:32:03 UTC</pubDate>
         <guid>https://padlet.com/kerendarmon477/bul6ndtb41vu4oiw/wish/2079786704</guid>
      </item>
      <item>
         <title>טלוויזיה מגישות נויה אטיאס ומוריה מזרחי   </title>
         <author></author>
         <link>https://padlet.com/kerendarmon477/bul6ndtb41vu4oiw/wish/2079793591</link>
         <description><![CDATA[<div dir="rtl"><br><strong>טלוויזיה</strong> (קיצור מקובל: <strong>TV</strong>) היא <a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99_%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA">אמצעי תקשורת</a> <a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%94">טלקומוניקטיבי</a>המשמש ל<a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8">שידור</a> ו<a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%94">קליטה</a> של <a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9D">תמונות</a> ו<a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%9C%D7%99%D7%9C">צלילים</a>.<a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%96%D7%99%D7%94#cite_note-:0-1"><sup>[1]</sup></a> ה<a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%97">מונח</a> "טלוויזיה" מקבל את <a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA">משמעותו</a> בהתאם למיקומו ה<a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%99%D7%A8">תחבירי</a> וה<a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%9E%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94">סמנטי</a>, ויכול לשמש לציון שם המכשיר או שם ה<a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94">טכנולוגיה</a>, כתיאור התוכן הטלוויזיוני וכתיאור הטלוויזיה כ<a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99_%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA">מדיום</a> <a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D">תקשורת המונים</a><br>הטכנולוגיה עליה מבוססים שידורי הטלוויזיה הייתה קיימת כבר מראשית המאה העשרים, אך רק לאחר מלחמת העולם השנייה החל אמצעי התקשורת החדש לצבור תאוצה בקרב הציבור. בבסיסו, היה התהליך הטכנולוגי מבוסס על משדר טלוויזיה המשדר אותות רדיו (RF) הנושאים מידע חזותי וקולי, ועל מקלט טלוויזיה הקולט את האותות, מפענחם ומציגם בפני הצופה. במשך השנים, בעקבות חידושים ופיתוחים בתחום, נכנסו לשימוש רחב היקף גם טכנולוגיות נוספות כמו שידור הטלוויזיה בכבלים, שידורי הלוויין והטלוויזיה הדיגיטלית.<br><br>כבר מראשיתה של הטלוויזיה כאמצעי תקשורת ניתן היה להפיץ את שידוריה למרחק רב. בזכות מאפיינים אלו הפכה הטלוויזיה לאמצעי תקשורת פופולרי המאפשר צפייה המונית ומשותפת של קהל רחב ומגוון גאוגרפית - תכונה שהייתה באותה עת ייחודית רק לשידורי הרדיו. המדיום הטלוויזיוני אפשר לראשונה שידור של אירועים שונים בשידור חי, גם במראה וגם בצליל.[1]<br><br>התוכן המשודר, עיצוב הדימויים,[2] סוגות התוכניות,[3] תיווך אירועים שונים "בזמן אמת" לציבור,[4] ואף יצירת אירועים חברתיים ותרבותיים יש מאין[5] ("אירועי מדיה") - הניחו את התשתית לחוקרי תקשורת וחברה לעסוק בהשפעתה של הטלוויזיה על החברה והתרבות.[1] הטלוויזיה כאמצעי תקשורת המונים וויזואלי, חד כיווני, דומיננטי ופופולרי (בייחוד בחברות המערביות) נחשבת לבעלת תפקיד משמעותי בתהליכי חיברות או בהבניית המציאות.[1] השפעה חברתית משמעותית המיוחסת לטלוויזיה היא שינוי התרבות הפוליטית, בייחוד לאחר עימות הבחירות הטלוויזיוני הראשון בין המועמדים לנשיאות ארצות הברית, ג'ון קנדי וריצ'רד ניקסון, בשנת 1960.[6][7] ארגון האומות המאוחדות קבע את תאריך ה-21 בנובמבר כיום הטלוויזיה העולמי, לציון השפעתה של הטלוויזיה.[8]</div>]]></description>
         <enclosure url="https://padlet-uploads.storage.googleapis.com/1614851853/158ccab9d578daa72ecb5e0d3e492522/9D903406_E265_4DFD_A743_3793A855FCAB.jpeg" />
         <pubDate>2022-03-06 10:42:13 UTC</pubDate>
         <guid>https://padlet.com/kerendarmon477/bul6ndtb41vu4oiw/wish/2079793591</guid>
      </item>
      <item>
         <title>ליאן מולה - מכונת כביסה עתיקה 💞 .</title>
         <author></author>
         <link>https://padlet.com/kerendarmon477/bul6ndtb41vu4oiw/wish/2079797264</link>
         <description><![CDATA[<div dir="rtl"><br>בשנת <a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/1767">1767</a> בנה <a href="https://he.m.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%92%27%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%91_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%90%D7%9F_%D7%A9%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%9F&amp;action=edit&amp;redlink=1">ג'יקוב קריסטיאן שאפרן</a> מכונת כביסה. ידוע על מכונות כביסה מכניות שנבנו במאה ה-19, ועקרון הפעולה הבסיסי שלהן לא השתנה: רובן מבוססות תוף המסתובב במהירות.<br><br></div><div dir="rtl"><br>בתחילת המאה ה-20 יצאו לשוק מכונות כביסה חשמליות ביתיות. בשנות ה-30 הוחל בפיתוח מכונות כביסה אוטומטיות<a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%94#cite_note-1"><sup>[1]</sup></a>, ובשנת 1937 יצא לשוק ב<a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA">ארצות הברית</a> מכונת הכביסה האוטומטית של בנדוקס<a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%94#cite_note-2"><sup>[2]</sup></a>. אלו צברו פופולריות לאחר מלחמת העולם השנייה<a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%94#cite_note-3"><sup>[3]</sup></a>. היו ניסיונות בשנות ה-60 לשווק מכונות כביסה שכוללות גם מייבש כביסה<a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%94#cite_note-4"><sup>[4]</sup></a>, אבל אלו לא צלחו.<br><br></div><div dir="rtl"><strong>בישראל</strong><a href="https://he.m.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%94&amp;action=edit&amp;section=2"><strong>עריכה</strong></a></div><div dir="rtl"><br>בתחילת שנות ה-50 הוחל בישראל בייצור מכונות כביסה "קל לי" בקיבולת 2.5 קילוגרם כביסה, בבית חרושת אום ב<a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%94">מפרץ חיפה</a><a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%94#cite_note-5"><sup>[5]</sup></a><a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%94#cite_note-6"><sup>[6]</sup></a>. בשנת 1955 נוספו מתחרים נוספים<a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%94#cite_note-7"><sup>[7]</sup></a>. אחת החברות שהחלה לייצר ב-1958 מכונות כביסה הייתה <a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8_%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%A1%D7%94">זוהר חברה להנדסה</a>. בשנת 1958 היו מכונות כביסה בכ-10% מהבתים בישראל<a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%94#cite_note-8"><sup>[8]</sup></a>. בזמן זה גבר מאוד הביקוש למכונות כביסה ובישראל היו כ-60 יצרנים של מכונות כביסה. המכונות נחלקו לשלושה סוגים<a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%94#cite_note-9"><sup>[9]</sup></a>:<br><br></div><div><br></div><div><br></div>]]></description>
         <enclosure url="http://cdn.shopify.com/s/files/1/0052/5641/3219/products/watermarks-laundry_1200x1200.jpg?v=1584979911" />
         <pubDate>2022-03-06 10:46:18 UTC</pubDate>
         <guid>https://padlet.com/kerendarmon477/bul6ndtb41vu4oiw/wish/2079797264</guid>
      </item>
      <item>
         <title>לקראת סוף שנות ה40 של המאה ה20 מדעני מחשב החליטו להנאתם לנסות לפתח מכשיר שיהיה אפשר לחבר אותו למסך הטלוויזיה (שהתחילו להיות יותר נפוצים בבית פרטים  לאחר שהטלוויזיה הראשונה הוצגה בלונדון ב1924) ,לאחר כמה שנים שהתפתחיות טכנולוגיות שנות מדענים פיתחו את  השבב האלקטרוני והחלו מסוף שנות ה־70 לייצר קונסולות משחקים.הראשונה שהתפתחה והוצאה לקהל הייתה האודיסיה Magnavox Odyssey שהודגמה לראשונה   ב-24 במאי 1972 ויצאה בצפון אמריקה באוגוסט של אותה שנה.בתחילת שנות ה2000 הקונסולות המובילות בשוק היו : נינטנדו 64 (של חברת נינטנדו), דרימקאסט (של חברת סגה) והפלסטיישן (של חברת סוני) על פי הגרף הזה נלקח מתוך ויקיפדיה:     המחיר של הנינטנדו 64 באותו תקפה היה: 99.199 דולר הארצות הברית שזה יוצא 643.89 שקלים. ועש היום נמכר בחניות .המחיר של הדרימקאסט באותו תקופה היה: JP¥29,000 US$199 GB£200 והפסיקו ליצר ב31 במרץ 2001 ונמכר כ9.13 מיליון יחידות.המחיר של הפלסטיישן באותו תקופה היה : ¥39,800, US$299, £299 והפסיקו ליצר ב23 המרץ 2006  ונמכר102.49  מילון יחידת.כיום התפתחו עוד קונסולות שנות לכל קונסולה יש משהו שמאחד אותה כמו נגיד קונסולות עם מצלמה ,קונסולות ניידות לדרכים ,קונסולות המאפשרות להתחבר לטכנולוגיית VR  (Virtual Reality) ועוד סוגים שמשתנים לפי ההתפתחות הטכנולוגית שקורא באותו תקופה. המחיר של הקונסולות היום נאים בין 699 ל4999 שקלים (כמובן שזה תלוי קונסולה ומה החומרה שלה) ואפשר למצוא כמעט בכל בית לפחות קונסולה אחת.מגישות :ליאל אברהםנויה אבן</title>
         <author></author>
         <link>https://padlet.com/kerendarmon477/bul6ndtb41vu4oiw/wish/2079799735</link>
         <description><![CDATA[]]></description>
         <enclosure url="http://images1.calcalist.co.il/PicServer2/20122005/344405/PS4-2_l.jpg" />
         <pubDate>2022-03-06 10:50:16 UTC</pubDate>
         <guid>https://padlet.com/kerendarmon477/bul6ndtb41vu4oiw/wish/2079799735</guid>
      </item>
      <item>
         <title>שילת: מחשב ישן </title>
         <author></author>
         <link>https://padlet.com/kerendarmon477/bul6ndtb41vu4oiw/wish/2079805037</link>
         <description><![CDATA[<div dir="rtl">מכשירים עתיקים לעריכת חישובים, אבות אבותיו של המחשב המודרני, הם החשבונייה ומנגנון אנטיקיטרה, מכונה יוונית עתיקה המחשבת את תזוזת הכוכבים (מתוארכת ל־150–100 לפני הספירה).[3] בסוף ימי הביניים חלה התקדמות במתמטיקה ובהנדסה האירופיות וב־1623 בנו וילהלם שיקארד ומספר מהנדסים נוספים מחשבון מכני. מכונות אלו לא דמו למחשבים של ימינו, שכן לא היה בכוחן לבצע תוכניות שנתן להן המשתמש, אלא רק חישובים שעבורם נבנו מלכתחילה.<br><br>ב־1801 הציג הצרפתי ז'וזף מארי ז'אקאר את המצאתו, נול הפועל באמצעות כרטיסים מנוקבים ובכך טווה תבניות מסובכות מאוד. הנול של ז'אקארד לא היה מחשב אמיתי, אך היווה שלב משמעותי בהתפתחות המחשב המודרני. צ'ארלס בבג' היה הראשון שהגה ותכנן מחשב הניתן לתכנות עוד ב־1837, אך המכשיר לא נבנה מעולם, בשל קשיים כלכליים שאיתם נאלץ להתמודד, ומשום שהתקציבים שהוקצו יועדו למכונה קודמת (שגם היא לא הושלמה), שהייתה למעשה מכונת חישוב מכנית, לא מחשב, בשם מנוע ההפרשים של בבג'[4]</div>]]></description>
         <enclosure url="https://cdn.agora.co.il/deals_images/2014-08/1129899.jpg?v=1" />
         <pubDate>2022-03-06 10:57:52 UTC</pubDate>
         <guid>https://padlet.com/kerendarmon477/bul6ndtb41vu4oiw/wish/2079805037</guid>
      </item>
      <item>
         <title>טסלה</title>
         <author></author>
         <link>https://padlet.com/kerendarmon477/bul6ndtb41vu4oiw/wish/2079906146</link>
         <description><![CDATA[<div dir="rtl">משימה בגאוגרפיה<br>מגיש: עומר דון<br>החפץ: מכונית טסלה<br>מתי הומצא: הדגם הראשון של המכונית נקראה רודסטר והומצא בשנת 2005<br>במרץ 2012 היו כ 2250 מכוניות מדגם זה מחירו היה 109 אלף דולר&nbsp;<br>כיום יש כמה מודלים של הרכב טסלה מודל s,x,3,y,סמי, רודסטר , סייברטראק ויש מעל מיליון וחצי מכוניות .<br>המחיר משווק בחמישים אלף דולר ויכול להגיע עד מאתיים אלף דולר.<br>השימוש בו עלה ביחס לעבר.<br><br><br></div>]]></description>
         <enclosure url="https://www.evm.co.il/wp-content/uploads/2021/01/S_Tesla_Model_3_Brussels_Motor_Show-scaled.jpg" />
         <pubDate>2022-03-06 13:28:28 UTC</pubDate>
         <guid>https://padlet.com/kerendarmon477/bul6ndtb41vu4oiw/wish/2079906146</guid>
      </item>
      <item>
         <title>מחשב נייד מגישה יהלי אבוחצירה </title>
         <author></author>
         <link>https://padlet.com/kerendarmon477/bul6ndtb41vu4oiw/wish/2079910416</link>
         <description><![CDATA[<div dir="rtl">מַחְשֵׁב נַיָּד&nbsp;(באנגלית:&nbsp;Laptop,&nbsp;Notebook), המכונה גם&nbsp;מַחְשֵׁב נִשָּׂא&nbsp;או&nbsp;לֶפְּטוֹפּ, הוא&nbsp;מחשב אישי&nbsp;קטן ונייד. למחשב כזה לרוב יכולת להתקפל בעת הובלתו כך שהמסך&nbsp;והמקלדת&nbsp;שלו מוגנים. משקלו, בדרך כלל, בין&nbsp;קילוגרם&nbsp;אחד לשלושה ק"ג. מקור המתח של מחשבים ניידים הוא בדרך כלל&nbsp;סוללה&nbsp;נטענת, אולם ניתן גם לחבר אותו לשקע החשמל&nbsp;שבקיר. כך ניתן להשתמש במחשב ולטעון את הסוללה שלו בו זמנית, דבר המבליט את הניידות שבו.מחשבים ניידים מסוגלים לבצע משימות רבות שגם מחשבים נייחים מבצעים, אף על פי שבדרך כלל מחשב נייח יהיה בעל כוח ביצועי רב יותר ממחשב נייד באותו טווח&nbsp;מחיר. מחשבים ניידים מכילים רכיבים דומים לאלו הנמצאים במחשבים הנייחים, אבל שונים בכך שהם קטנים יותר ומפיקים את מרב הביצועים תוך חיסכון בחשמל. צג המחשב הנייד הוא בדרך כלל צג גבישי נוזלי (LCD). בנוסף למקלדת מובנית, העכבר&nbsp;של המחשב הנייד הוא&nbsp;משטח רגיש למגע&nbsp;או מקל הצבעה, אולם ניתן לחבר (בדרך כלל, בדרכים ישירות או עקיפות) עכבר או מקלדת חיצוניים כמו כל התקן חיצוני אחר.</div>]]></description>
         <enclosure url="https://www.agora.co.il/deals_images/2011-06/535215.jpg" />
         <pubDate>2022-03-06 13:34:10 UTC</pubDate>
         <guid>https://padlet.com/kerendarmon477/bul6ndtb41vu4oiw/wish/2079910416</guid>
      </item>
      <item>
         <title>ירין שאבי ז3 מחשב ישן</title>
         <author></author>
         <link>https://padlet.com/kerendarmon477/bul6ndtb41vu4oiw/wish/2080034153</link>
         <description><![CDATA[<div dir="rtl">1.המחשב הראשון הומצא בגרמניה בשנת 1938 ע"י קנרד זויס .</div><div dir="rtl">למחשב זה היה זיכרון קטן מאד ולא היו לו מסך או מקלדת.</div><div dir="rtl">מחשב הוא מכונה אלקטרונית המסוגלת לעבד נתונים על פי תוכנה,כלומר ע"פ רצף פקודות מראש.</div><div dir="rtl">מחשבים הם חלק בלתי נפרד מת" היומיום והשימוש בן נעשה כמעט בכל תחום ובכול מקצוע.</div><div dir="rtl">חברות גדולות וקטנות בתי עסק.</div><div dir="rtl">משרדים ממשלים ממשלתים,בנקים גופים ציבוריים מסתמכים במידה רבה 4 מחשבים שמירת מידע.</div><div><br></div><div dir="rtl">2. לפני עשור עלה מס המחשבים כי ססדמיליין יחידות, ע"פ הערות היקף המחשבים המותקנים 1.77 מיליארד יחידות.</div><div><br></div><div dir="rtl">3. השימוש במחשב עלה בשנים האחרונות ביחס לעבר כיום אנו מתייחסים היום למחשב במידה רבה כמסוף גישה לאינטרנט.</div><div dir="rtl">לצורך תקשורת וצריכת מידע ובידור.</div><div dir="rtl">אולם המחשבים הראשונים וראו אחרת לחלוטין ושירתו למטרות אחרות.</div><div dir="rtl">בראשיתם הם לא חוברו למסכים ולמקלדות ולא הריצו תוכנות נוחות לתפעל ,אלה היו מתנת ענק תפעל חדרים שלמים וסיעו למדענים לבצע חישובים מוכבים עד שנעשו ידנית.</div><div dir="rtl">המעבר לעבודה ולימודים מהבית הבא זינוק בהזדמנות מחשבים,השימוש במחשבים עלה גם בעקבות הלמידה מרחוק, בעוד שעבודה מרחוק חכמה גם הא לעלייה בדישה,המעבר ללימוד באפליקציה.</div><div><br></div><div dir="rtl">4. מחיר המחשב לפני עשור היה בערך 4225 דולר, 3000 דולר כיום מחיר מחשב עולה בערך 1850 ש"ח 2075 ש"ח.</div><div><br><br></div>]]></description>
         <enclosure url="https://www.pc.co.il/wp-content/uploads/2015/10/old-computer.600.jpg" />
         <pubDate>2022-03-06 15:52:59 UTC</pubDate>
         <guid>https://padlet.com/kerendarmon477/bul6ndtb41vu4oiw/wish/2080034153</guid>
      </item>
      <item>
         <title>טלפון נייד עתיקה, מגישות - לירז קורקוס, בתאל דנינו, אופל אוצרי:</title>
         <author></author>
         <link>https://padlet.com/kerendarmon477/bul6ndtb41vu4oiw/wish/2080062022</link>
         <description><![CDATA[<div dir="rtl">&nbsp;העברת <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%9C">קול</a> דו-כיוונית, כאותות חשמליים, למרחקים, בעזרת כבלים מוליכים (העשויים בדרך-כלל <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%AA">נחושת</a> או <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%99%D7%91_%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%99">סיבים אופטיים</a>) ובאמצעות התקני <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A9%D7%A8_%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%95">קשר רדיו</a> שונים. המילה טלפון מורכבת משתי מילים <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA">יווניות</a>, "טֶלֶה" שפירושה מרחק ו"פון" שמשמעותה קול. עם התפתחות הטכנולוגיה התאפשר להעביר בטלפון לא רק קול אלא גם טקסט, תמונות ווידאו.<br>לטלפון ממציאים רבים שעבדו על מערכות להעברת קול במהלך המחצית השנייה של <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%A2_%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%94">המאה התשע עשרה</a>. באותם ימים הובנו שני עקרונות מדעיים חשובים: היכולת להפוך רטט מתכתי לתנודות חשמליות, וההבנה ש<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%A8%D7%9D_%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%9C%D7%99">זרם חשמלי</a> יוצר <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%93%D7%94_%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99">שדה מגנטי</a> - שני עקרונות שהניחו את היסודות להמצאת הטלפון. המצאת הטלפון מיוחסת ל<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8_%D7%92%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%91%D7%9C">אלכסנדר גרהם בל</a>. לדעת רבים הוא הראשון שבנה טלפון בו ניתן היה להעביר דיבור. ממציאים אחרים של הטלפון הם <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%95_%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A6%27%D7%99">אנטוניו מאוצ'י</a>, שמקובל ב<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%94">איטליה</a> כממציא הטלפון, ו<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%A4_%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A1">פיליפ רייס</a>, המקובל ב<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%94">גרמניה</a> כממציא הטלפון. שעתיים לאחר שבל רשם את הפטנט ניסה גם <a href="https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A2_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%99&amp;action=edit&amp;redlink=1">אלישע גריי</a> לרשום <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%98%D7%A0%D7%98">פטנט</a> על אותה המצאה.</div><div dir="rtl">בארץ-ישראל, העיתון "יהודה וירושלים", דיווח בשנת 1877 תחת הכותרת: "הומצא מכשיר השח למרחקים", ובהמשך הכתבה הרחיב על המצאה חדשה אשר תיקרא בשם "טעלעפאן".<br>החברה הציעה מערכת לניהול שיחה בין אנשים ממרחק של <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%98%D7%A8">קילומטרים</a> רבים זה מזה. ב-<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/1883">1883</a> הותקנה מערכת הטלפון הראשונה בין שתי ערים מרכזיות באמריקה - <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%9F">בוסטון</a> ו<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%95_%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%A7">ניו יורק</a>. הדגמים הראשונים לא כללו חוגה או לחצנים, הטלפון כלל מחולל זרם ידני (מגנטו) ששימש ליצירת זרם כדי לאותת למרכזנית על הרצון ליזום שיחה. כדי לדבר המתקשר היה מרים את השפופרת, וסוגר בכך מעגל חשמלי שאפשר לו לשוחח עם המרכזנית, כאשר הזרם החשמלי הנחוץ לצורך השיחה סופק על ידי סוללה שהותקנה בטלפון.</div>]]></description>
         <enclosure url="https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/ishtar/cloned-images/auction_85/lots/import_0/10/1/a_ignore_q_80_w_1000_c_limit_1.jpg" />
         <pubDate>2022-03-06 16:25:13 UTC</pubDate>
         <guid>https://padlet.com/kerendarmon477/bul6ndtb41vu4oiw/wish/2080062022</guid>
      </item>
      <item>
         <title>מכונת קפה עתיקה </title>
         <author></author>
         <link>https://padlet.com/kerendarmon477/bul6ndtb41vu4oiw/wish/2080123189</link>
         <description><![CDATA[<div dir="rtl">מגישה מעיין<br><br>מכונות הקפה הראשונות יוצרו בראשית המאה ה-20. בתקופה זו התחרו בענף זה מספר מצומצם של יצרנים. הפרמטר התחרותי המרכזי היה מספר כוסות הקפה אותן ניתן להפיק בזמן נתון. חברת ויקטוריה החזיקה בשיא של 130 כוסות בשעה. בימינו, נמצאות מכונות קפה בשימוש ביתי ובשימוש מסחרי. קיימות מכונות מקצועיות לשימוש ב<a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A7%D7%A4%D7%94">בתי קפה</a> וב<a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%A2%D7%93%D7%94">מסעדות</a>, ומכונות אוטומטיות לשירות עצמי במקומות ציבוריים או במפעלים. מחירה של מכונת קפה נע בין מאות שקלים למכונה פשוטה ולא ממותגת, ובין אלפי שקלים למכונה תעשייתית איכותית של אחת החברות המובילות בתחום.<br><br></div><div dir="rtl"><br>טעם הקפה המופק ממכונה מושפע ממספר גורמים: ה<a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%9D">מים</a>שמשתמשים בהם, טריות ה<a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A4%D7%94_(%D7%A6%D7%9E%D7%97)">קפה</a>, סוג הפולים ואופן קלייתם, עובי טחינת הפולים אשר מוסיף ל<a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%99%D7%97">ארומה</a> ולחץ המים אותו מספקת המכונה. פרמטרים מבדלים בין מכונות קפה שונות הם לחץ המים המסופק ותפוקת כוסות הקפה בשעה.<br><br></div><div dir="rtl"><br>לחץ מכונת הקפה נמדד ביחידות <a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A8_(%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94)">בר</a>. לחץ החליטה האידיאלי הוא 9 BAR.וכך נהג לחלוט קפה במכונות מקצועיות מאז שאקילה גאג'יה החל לחלוט כך ב-1948<br><br></div>]]></description>
         <enclosure url="https://padlet-uploads.storage.googleapis.com/832545742/c887cfb56a1953816b108798a3d8c163/BFC754A3_FC79_4C2E_A881_EE01CB43878C.jpeg" />
         <pubDate>2022-03-06 17:43:26 UTC</pubDate>
         <guid>https://padlet.com/kerendarmon477/bul6ndtb41vu4oiw/wish/2080123189</guid>
      </item>
      <item>
         <title>טלפון מגיש נהוראי עמר</title>
         <author></author>
         <link>https://padlet.com/kerendarmon477/bul6ndtb41vu4oiw/wish/2080209461</link>
         <description><![CDATA[<div dir="rtl">הטלפון הומצא ב1876<br><br>לטלפון ממציאים רבים שעבדו על מערכות להעברת קול במהלך המחצית השנייה של <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%A2_%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%94">המאה התשע עשרה</a>. באותם ימים הובנו שני עקרונות מדעיים חשובים: היכולת להפוך רטט מתכתי לתנודות חשמליות, וההבנה ש<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%A8%D7%9D_%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%9C%D7%99">זרם חשמלי</a> יוצר <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%93%D7%94_%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99">שדה מגנטי</a> - שני עקרונות שהניחו את היסודות להמצאת הטלפון. המצאת הטלפון מיוחסת ל<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8_%D7%92%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%91%D7%9C">אלכסנדר גרהם בל</a>. לדעת רבים הוא הראשון שבנה טלפון בו ניתן היה להעביר דיבור. ממציאים אחרים של הטלפון הם <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%95_%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A6%27%D7%99">אנטוניו מאוצ'י</a>, שמקובל ב<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%94">איטליה</a> כממציא הטלפון, ו<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%A4_%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A1">פיליפ רייס</a>, המקובל ב<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%94">גרמניה</a> כממציא הטלפון. שעתיים לאחר שבל רשם את הפטנט ניסה גם <a href="https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A2_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%99&amp;action=edit&amp;redlink=1">אלישע גריי</a> לרשום <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%98%D7%A0%D7%98">פטנט</a> על אותה המצאה.<br><br></div><div dir="rtl"><br>בארץ-ישראל, העיתון "יהודה וירושלים", דיווח בשנת 1877 תחת הכותרת: "הומצא מכשיר השח למרחקים", ובהמשך הכתבה הרחיב על המצאה חדשה אשר תיקרא בשם "טעלעפאן<br><br></div>]]></description>
         <enclosure url="https://bidspirit-images.global.ssl.fastly.net/jo/cloned-images/134202/001/a_ignore_q_80_w_1000_c_limit_001.jpg" />
         <pubDate>2022-03-06 19:45:04 UTC</pubDate>
         <guid>https://padlet.com/kerendarmon477/bul6ndtb41vu4oiw/wish/2080209461</guid>
      </item>
      <item>
         <title>מגהץ עתיק- אגם חזות </title>
         <author></author>
         <link>https://padlet.com/kerendarmon477/bul6ndtb41vu4oiw/wish/2080898129</link>
         <description><![CDATA[<div dir="rtl"><strong><br>מגהץ</strong> הוא מכשיר, שמטרתו החלקת קמטים ב<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%92">אריגים</a> בכלל וב<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%92%D7%95%D7%93">ביגוד</a> בפרט, בעזרת הפעלת <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%9D_(%D7%A4%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94)">חום</a> ו<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%97%D7%A5">לחץ</a>, וכיום גם בתוספת <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%98%D7%95%D7%A8">אדי קיטור</a>.<br>מגהץ עתיק עולה כיום בסביבות ה- 500 שקל.<br><br></div><div dir="rtl">חום המגהץ פותח <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A9%D7%A8_%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99">קשרים כימיים</a> בין ה<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%94">מולקולות</a> הארוכות (<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%A8">פולימרים</a>) של האריגים. לאחר שחרור הקשרים מיישר משקל המגהץ את המולקולות ואלו שומרות על צורתן המיושרת עם התקררותן. לאריגים מסוימים, כגון אריגי <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%A0%D7%94">כותנה</a>, מוסיפים מים בזמן הגיהוץ כדי לפתוח את הקשרים הכימיים הפנימיים שלהם.<br><br></div><div dir="rtl">את תכונות המגהץ ניתן לנצל גם ל<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8_(%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94)">עיקור</a> אריגים. <br><br>כבר ב<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94-1_%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%94%22%D7%A1">מאה הראשונה לפני הספירה</a> השתמשו ב<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%99%D7%9F_(%D7%90%D7%96%D7%95%D7%A8)">סין</a> במחבתות מלאות ב<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%97%D7%9D_%D7%A2%D7%A5">גחלים</a> לוהטות כמכשירים לגיהוץ אריגים. ב<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%94">אירופה</a> השתמשו החל מ<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94-17">המאה ה-17</a> במגהצים יצוקים מ<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%AA">יצקת</a>. המגהצים היצוקים נראו כמשולש מתכת כבד שאליו מחוברת ידית. את המגהצים חיממו ב<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A9">אש</a> לפני כל שימוש. גרסאות מאוחרות יותר של מגהצים הורכבו מקופסת <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%AA%D7%9B%D7%AA">מתכת</a> שלתוכה הוכנסו גחלים בוערות שאווררו בעזרת מפוח לשם הזנת תהליך ה<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%94">בעירה</a> שלהם.<br><br></div><div dir="rtl">בסוף <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%A2_%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%94">המאה התשע עשרה</a> ובתחילת <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D">המאה העשרים</a> היו בשימוש מגהצים שהפיקו חום מבעירת סוגי דלק שונים, כגון <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9F">קרוסין</a>, <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%95%D7%94%D7%9C">אלכוהול</a>, <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%96_%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99">גז טבעי</a> ואף <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%9F">בנזין</a>. בבתים שצוידו במערכת צינורות גז להפעלת תאורת גז, השתמשו בגז להפעלת מכשירים נוספים, ביניהם מגהצים. למרות סכנת השריפות הגלומה בשימוש במגהצים הפועלים על דלק נוזלי, הם נמכרו ב<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA">ארצות הברית</a> עד <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94-40_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94-20">שנות ה-40 של המאה ה-20</a>.<br><br></div><div dir="rtl">בעולם התעשייתי, מגהצים הפועלים על שריפת דלק פינו את מקומם למגהצים חשמליים המפיקים חום על ידי <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%92%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%AA">התנגדות</a> ל<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%A8%D7%9D_%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%9C%D7%99">זרם חשמלי</a>. היצקת הוחלפה במשטח תחתון עשוי <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9E%D7%A8%D7%9F">חמרן</a> או <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%9C%D7%93%D7%AA_%D7%90%D7%9C-%D7%97%D7%9C%D7%93">פלדת אל-חלד</a> ואת <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%94">טמפרטורת</a> גוף החימום של המגהץ קבע <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%98">תרמוסטט</a>. המצאת המגהץ החשמלי ב-<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/1882">1882</a> נזקפת לזכות הנרי סיליי (Henry W. Seeley) מ<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%95_%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%A7">ניו יורק</a>. באותה שנה הוצג ב<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA">צרפת</a> מגהץ המחומם בעזרת <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%AA">קשת חשמלית</a> שכשל בשל הסכנה הצרופה בשימוש בו. בטמפרטורה של המגהצים החשמליים הראשונים היה קשה לשלוט, שליטה בחומם בעזרת תרמוסטט הופיעה לראשונה ב<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D">שנות העשרים של המאה העשרים</a>. מאוחר יותר, בזכות המצאתו של תומאס סירס (Thomas Sears), החל השימוש ב<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%98%D7%95%D7%A8">קיטור</a> בתהליך הגיהוץ.<br><br></div><div><br><br></div><div><br><br></div>]]></description>
         <enclosure url="http://auctions.egozigallery.com/Data/Auctions/27/2011-11-29-17-03-18.jpg" />
         <pubDate>2022-03-07 05:02:05 UTC</pubDate>
         <guid>https://padlet.com/kerendarmon477/bul6ndtb41vu4oiw/wish/2080898129</guid>
      </item>
      <item>
         <title>חיפושית רכב נדין זהראלדין </title>
         <author></author>
         <link>https://padlet.com/kerendarmon477/bul6ndtb41vu4oiw/wish/2082038761</link>
         <description><![CDATA[<div dir="rtl">הפעם נעסוק במכונית ותיקה, אולי הכי ותיקה על הכביש כיום - פולקסווגן חיפושית. הגיל הממוצע לחיפושיות הנעות על כבישינו הוא כ- 20 עד 27 שנה, אך בשל עמידותן הרבה הן עדיין שכיחות, ואף מבוקשות מאוד בקרב צעירים ומחפשי רכב זול. החיפושית יוצרה בגרמניה עד 78', אך הייצור נמשך בברזיל ובמקסיקו עד עצם היום הזה. דגם חדש לחלוטין, המבוסס על שילדת ומנועי הגולף, מיוצר כעת במקסיקו ושיווקו בארה"ב ובאירופה החל לא מכבר. הביקוש כצפוי, גובל בהיסטריה.&nbsp;<br><br>כיום רכב חיפושית עולה כ134,900</div>]]></description>
         <enclosure url="http://img.mako.co.il/2012/04/09/superbag_c.jpg" />
         <pubDate>2022-03-07 16:25:36 UTC</pubDate>
         <guid>https://padlet.com/kerendarmon477/bul6ndtb41vu4oiw/wish/2082038761</guid>
      </item>
      <item>
         <title>אלבינה ואווה - מכונת כביסה </title>
         <author></author>
         <link>https://padlet.com/kerendarmon477/bul6ndtb41vu4oiw/wish/2103557867</link>
         <description><![CDATA[<div dir="rtl"><br><strong>מכונת כביסה</strong> היא <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%94">מכונה</a> המשמשת ל<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%94">כביסה</a>, כלומר לניקוי <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%92">אריגים</a> ו<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%93">בדים</a> באמצעות שטיפתם ב<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%9D">מים</a> ובחומרי ניקוי. השימוש בה הוא בדרך כלל לניקוי <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%92%D7%95%D7%93">בגדים</a>, <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%9D">מצעים</a> ו<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%92%D7%91%D7%AA">מגבות</a>. המינוח <strong>מכונת כביסה</strong> מוגבל למכונות המשתמשות במים בתור חומר הניקוי העיקרי, בניגוד ל<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%99_%D7%99%D7%91%D7%A9">ניקוי יבש</a>, אשר משתמש בחומרי ניקוי חלופיים, ונעשה בדרך כלל על ידי אנשי מקצוע. בתחילת שנות ה-50 הוחל בישראל בייצור מכונות כביסה "קל לי" בקיבולת 2.5 קילוגרם כביסה, בבית חרושת אום ב<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%94">מפרץ חיפה</a><a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%94#cite_note-5"><sup>[5]</sup></a><a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%94#cite_note-6"><sup>[6]</sup></a>. בשנת 1955 נוספו מתחרים נוספים<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%94#cite_note-7"><sup>[7]</sup></a>. אחת החברות שהחלה לייצר ב-1958 מכונות כביסה הייתה <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8_%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%A1%D7%94">זוהר חברה להנדסה</a>. בשנת 1958 היו מכונות כביסה בכ-10% מהבתים בישראל<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%94#cite_note-8"><sup>[8]</sup></a>. בזמן זה גבר מאוד הביקוש למכונות כביסה ובישראל היו כ-60 יצרנים של מכונות כביסה. המכונות נחלקו לשלושה סוגים<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%94#cite_note-9"><sup>[9]</sup></a>:<br><br></div><ul dir="rtl"><li>מכונת כביסה רגילה עם מיכל ערבול בלבד וסחיטה ידנית ב<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94_(%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%94)">מעגילה</a></li><li>מכונת כביסה עם <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94_(%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%94)">מעגילה</a> חשמלית</li><li>מכונה צנטריפוגלית עם דוד לכביסה ומיכל נפרד לסחיטה סיבובית של הכביסה<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%94#cite_note-10"><sup>[10]</sup></a></li></ul><div dir="rtl"><br>כאשר שבעים אחוז מהמכונות שנמכרו באותה תקופה היו המכונות הצנטריפוגליות. בתחילת שנות ה-60 נכנסו לשוק מכונות "תוף מסתובב" בה הכביסה, השטיפה והסחיטה נעשים באותו מיכל<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%94#cite_note-11"><sup>[11]</sup></a><a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%94#cite_note-%D7%90%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A861-12"><sup>[12]</sup></a>. עד אז, מכונות אלו היו רק מתוצרת חוץ והובאו בעיקר על ידי עולים מארצות המערב. על מכונות הכביסה הביתיות הוטל <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A1_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%94">מס קניה</a> כבד<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%94#cite_note-13"><sup>[13]</sup></a>, אולם המס לא מנע את המשך חדירת מכונות הכביסה לבתים בישראל ושיעור החדירה הגיע ל-18-19% בראשית 1961<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%94#cite_note-14"><sup>[14]</sup></a><a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%94#cite_note-15"><sup>[15]</sup></a>.<br><br></div><div dir="rtl"><br>במחצית הראשונה של שנות ה-60 נכנסו לישראל המכונות האוטומטיות, במיוחד אלו של <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8">אמקור</a><a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%94#cite_note-16"><sup>[16]</sup></a><a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%94#cite_note-%D7%90%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A861-12"><sup>[12]</sup></a>, על פי ידע צרפתי<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%94#cite_note-17"><sup>[17]</sup></a> ו<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%9C_(%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94)">קריסטל</a><a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%94#cite_note-18"><sup>[18]</sup></a><a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%94#cite_note-19"><sup>[19]</sup></a> וסמי-אוטומטיות<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%94#cite_note-20"><sup>[20]</sup></a>. אל מולן פותחו מכונות חצי אוטומטיות שטענו שהן חסכוניות יותר ועל כן עדיפות. למשל, בשנת 1963 הציגה חברת פלדן מכונת כביסה עם תא אחד בו מבוצעת הכביסה והסחיטה, אולם המים אינם נשפכים לביוב אלא מועברים לתא פנימי לשימוש חוזר<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%94#cite_note-21"><sup>[21]</sup></a>. בתחילת 1964 רוב המכונות שנמכרו היו חצי אוטומטיות<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%94#cite_note-22"><sup>[22]</sup></a>. חברת "זוהר" ייצרה מכונות כביסה אוטומטיות וחצי אוטומטיות<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%94#cite_note-23"><sup>[23]</sup></a>, אך הייצור הופסק בסוף שנות התשעים בגלל חוסר כדאיות כלכלית<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%94#cite_note-24"><sup>[24]</sup></a>.<br><br></div><div dir="rtl"><br>בשנות ה-70 מכונות הכביסה שנמכרו בישראל היו אוטומטיות ונבדלו בעיקר במיקום הפתח: קדמי או עליון (שאיפשר הכנסת כביסה אחרי הפעלה) ובחימום פנימי או חיצוני<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%94#cite_note-25"><sup>[25]</sup></a>.<br><br></div><div dir="rtl"><br>במהלך שנות ה-60 עלה שיעור המשפחות בעלות מכונת כביסה חשמלית באופן דרמטי מכ-16% בתחילת העשור לכ-39% בסוף העשור<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%94#cite_note-26"><sup>[26]</sup></a>. בשנת 1977 הגיע שיעור הבעלות על מכונת כביסה אל מעל 70%, כאשר במשקי בית לא יהודיים השיעור עבר את ה-33%<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%94#cite_note-27"><sup>[27]</sup></a>. בשנת 1993 הגיע שיעור משקי הבית עם מכונת כביסה למעל 89%<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%94#cite_note-28"><sup>[28]</sup></a>. בשנים 2003–2014 עמד שיעור הבעלות על מכונת כביסה על כ-94-95%<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%94#cite_note-29"><sup>[29]</sup></a>. בשנת 2015 הגיע שיעור משקי הבית שיש בבעלותן מכונת כביסה למעל 96%, 91.7% בעשירון התחתון ו97.9% בעשירון העליון<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%94#cite_note-30"><sup>[30]</sup></a>.<br><br></div>]]></description>
         <enclosure url="https://market.marmelada.co.il/photos/570x0/2753333.jpg" />
         <pubDate>2022-03-20 09:56:31 UTC</pubDate>
         <guid>https://padlet.com/kerendarmon477/bul6ndtb41vu4oiw/wish/2103557867</guid>
      </item>
      <item>
         <title>איתי שחר נהוראי אזערי  - מכונת תפירה</title>
         <author></author>
         <link>https://padlet.com/kerendarmon477/bul6ndtb41vu4oiw/wish/2105657382</link>
         <description><![CDATA[<div dir="rtl">   מכונת תפירה היא סוג של מכונה, המשמשת לתפירה מהירה של בדים או עורות, כלומר חיבורם זה לזה באמצעות לולאות חוט רצופות (תפרים). תפירה ביתית מודרנית מסוגלת לתפור כ-1,500 תפרים אמינים ואחידים בדקה - פי 20 מהר יותר מחייט או תופר העובדים ידנית. מכונת תפירה תעשייתית, המשמשת בעיקר לתפירת דברי לבוש ונעליים, מהירה עוד יותר. קיימות מכונות בעלות 7 מחטים, התופרות כ-20,000 תפרים בדקה.<br><br>אנשים שונים השתתפו בפיתוח מכונת התפירה. מכונה לרקמה הומצאה כבר באמצע המאה השמונה עשרה, ובשנת 1770 המציא האנגלי תומאס סיינט מכונה לתפירת עור, אך נראה כי מעולם היא לא נכנסה לשימוש שוטף. ב-1830 המציא חייט צרפתי, בָּרתֶלֶמי תימוֹניֶה, מכשיר שנחשב למכונת התפירה השימושית הראשונה. המון זועם, שחשש מאבטלה, הרס את המתפרה שבה היו מכונות אלו, ותימוֹניֶה מת אביון וחסר כל.<br><br>באותה תקופה בקירוב המציא ווֹלטֶר הַאנט מניו יורק מכונת תפירה ובה מחט בעלת קוֹף (חור) סמוך לקצה. המחט חדרה לתוך הבד ויצאה ממנו בצד השני כשהיא מושכת איתה את החוט, וכך נוצרה לולאה. מתחת לבד היה חוט שני, כרוך על סליל ומונע הנה והנה במנוף הדומה לבוּכיָיר. החוט התחתון חדר דרך לולאת החוט העליון, וכך קשר אותו. ב-1846 שִכלל אֶליאס האוּ, אמריקני אף הוא, את המכונה של הַאנט. אמריקני אחר, אייזיק מֶריט זינגֶר, ששחקן כושל שהחליט להפוך לממציא, רודף נשים שהוליד לפחות 22 ילדים, זלזל במכונות התפירה הראשוניות ושינה ושיפר את המכונה על ידי שימוש במחט ישרה במקום מחט מעוקמת והוציא פטנט על רעיונותיו. הוא שהחל לייצר מכונות תפירה בכמויות, החל בשנת 1851. בעקבותיו הלכו יצרנים אחרים. זינגר[1] נחשב ל"אבי מכונת התפירה".<br><br>מכונת התפירה הביתית המודרנית מצוידת במחט היכולה לנוע הנה והנה ולתפור תפרים מסוגים שונים, כולל תפרי זיגזג ותפרי רקמה בעלי צורות שונות. יש מכונות תפירה התופרות גם כפתורים למקומם. מכונות תעשייתיות, לתפירת בדים ועורות, יכולות לבצע עבודות מורכבות.<br><br>היום, חלק מהחברות מייצרות גם מכונות ביתיות וגם תעשייתיות, לדוגמה זינגר. חלק מהחברות מייצרות רק מכונות תעשייה, לדוגמה חברת juki וחלק מהחברות התפצלו במהלך השנים לשתי חברות שונות, שכל אחת מתמחה בתחומה, לדוגמה, חברת סובינה.<br><br><br></div>]]></description>
         <enclosure url="" />
         <pubDate>2022-03-21 15:59:48 UTC</pubDate>
         <guid>https://padlet.com/kerendarmon477/bul6ndtb41vu4oiw/wish/2105657382</guid>
      </item>
      <item>
         <title>טלפון מגיש דניאל חסון</title>
         <author></author>
         <link>https://padlet.com/kerendarmon477/bul6ndtb41vu4oiw/wish/2110086573</link>
         <description><![CDATA[<div dir="rtl"><br>לטלפון ממציאים רבים שעבדו על מערכות להעברת קול במהלך המחצית השנייה של <a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%A2_%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%94">המאה התשע עשרה</a>. באותם ימים הובנו שני עקרונות מדעיים חשובים: היכולת להפוך רטט מתכתי לתנודות חשמליות, וההבנה ש<a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%A8%D7%9D_%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%9C%D7%99">זרם חשמלי</a> יוצר <a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%93%D7%94_%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99">שדה מגנטי</a> - שני עקרונות שהניחו את היסודות להמצאת הטלפון. המצאת הטלפון מיוחסת ל<a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8_%D7%92%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%91%D7%9C">אלכסנדר גרהם בל</a>. לדעת רבים הוא הראשון שבנה טלפון בו ניתן היה להעביר דיבור. ממציאים אחרים של הטלפון הם <a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%95_%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A6%27%D7%99">אנטוניו מאוצ׳י</a>, שמקובל ב<a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%94">איטליה</a> כממציא הטלפון, ו<a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%A4_%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A1">פיליפ רייס</a>, המקובל ב<a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%94">גרמניה</a> כממציא הטלפון. שעתיים לאחר שבל רשם את הפטנט ניסה גם <a href="https://he.m.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A2_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%99&amp;action=edit&amp;redlink=1">אלישע גריי</a> לרשום <a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%98%D7%A0%D7%98">פטנט</a> על אותה המצאה.<br><br></div><div dir="rtl"><br>בארץ-ישראל, העיתון "יהודה וירושלים", דיווח בשנת 1877 תחת הכותרת: "הומצא מכשיר השח למרחקים", ובהמשך הכתבה הרחיב על המצאה חדשה אשר תיקרא בשם "טעלעפאן"<a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%9F#cite_note-1"><sup>[1]</sup></a><a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%9F#cite_note-2"><sup>[2]</sup></a><a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%9F#cite_note-3"><sup>[3]</sup></a>.<br><br></div>]]></description>
         <enclosure url="https://sfilev2.f-static.com/image/users/228328/ftp/my_files/Photos-Fotolia/Shosh/2013-07-26%20233051.jpg?id=17366266" />
         <pubDate>2022-03-23 16:21:35 UTC</pubDate>
         <guid>https://padlet.com/kerendarmon477/bul6ndtb41vu4oiw/wish/2110086573</guid>
      </item>
      <item>
         <title>המצאת סרט קולנוע</title>
         <author></author>
         <link>https://padlet.com/kerendarmon477/bul6ndtb41vu4oiw/wish/2114987175</link>
         <description><![CDATA[<div dir="rtl">מגישה מאיה מגל<br><strong><br>היסטוריה של הקולנוע</strong> היא העיסוק בהתפתחותו של ה<a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%95%D7%A2">קולנוע</a>בהיבטים ה<a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94">היסטוריים</a>, ה<a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94">סוציולוגיים</a>, ה<a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA">אמנותיים</a>, ה<a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA">תרבותיים</a>וה<a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94">טכנולוגיים</a>. כבר מראשיתו היה הקולנוע תחום רחב השפעה ובעל מספר תפקידים חברתיים; הקולנוע הוא ענף יצירה אמנותית עצמאית, בעלת מאפיינים ייחודיים, אך גם <a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99_%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA">אמצעי</a><a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D">תקשורת המונים</a> ואמצעי <a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8">בידור</a> <a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%AA">פופולרי</a>. ההתקדמות האמנותית והתרבותית של הקולנוע, הייתה פעמים רבות תלויה בחידושים טכנולוגיים או באירועים היסטוריים, שתרמו כל אחד בתורו להתפתחות התחום.<br><br></div><div><br></div><div dir="rtl"><br>ההיסטוריה המוקדמת של הקולנוע והתבססות מאפייניו המרכזיים, התרחשה לרוב ב<a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%94">אירופה</a> וב<a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA">ארצות הברית</a>, אולם, עשייה קולנועית הייתה מאז ומעולם בכל רחבי העולם, והשפה הקולנועית נבנתה והשתכללה על <a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%95%D7%A2">יוצרי קולנוע</a> רבים ומגוונים, מתרבויות שונות ומדינות שונות.<br><br></div><div dir="rtl"><br>תעשיית ה<a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A8%D7%98_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%95%D7%A2">סרטים</a> של <a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%95%D7%93">הוליווד</a> הייתה ועודנה גורם משמעותי בתעשיית הקולנוע העולמית ומהווה מרכיב דומיננטי בהיסטוריה של התחום. חלק ממאפייניו של הקולנוע, כפי שאנו רואים אותו כיום – הושרשו לפעמים בשל סוגיות פוליטיות וחברתיות הקשורות ב<a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA">היסטוריה של ארצות הברית</a>, ומהוות חלק אינטגרלי בתולדות היצירה הקולנועית. מכיוון שהקולנוע כבר בימיו הראשונים יועד לבידור ההמונים, התקיים שיח על האופנים בהם הוא משפיע על ה<a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94_(%D7%A1%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94)">חברה</a>, או על השיטות בהן ניתן לרתום אותו ל<a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%94_%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%AA">הבניה</a> של <a href="https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%A2%D7%AA_%D7%A7%D7%94%D7%9C">דעת הקהל</a>.<br><br></div>]]></description>
         <enclosure url="" />
         <pubDate>2022-03-26 17:25:16 UTC</pubDate>
         <guid>https://padlet.com/kerendarmon477/bul6ndtb41vu4oiw/wish/2114987175</guid>
      </item>
   </channel>
</rss>
