כתבו את שמכם ואת הנאום בו בחרתם בכותרת התגובה. 

נאום אשטון קוצ'ר (נאום קצר באנגלית ללא כתוביות)
צפו בנאום של השחקן אשטון קוצ'ר בטקס הפרסים Teen Choice Awards  ב-2013 (החל מדקה 00:56). קישור

או
צפו בנאום ראש הממשלה בנט בקשר למתחסנים (22/7/2021). קישור

כתבו כיצד הנואם בוחר לבנות את הנאום שלו על מנת שהמסר שלו יהיה מובן ובהיר. התייחסו לנושאים הבאים:

1) נסחו במשפט אחד את המסר שהנואם ביקש להעביר. האם המסר היה ברור או שהיה עליכם לחלץ אותו מהדברים?
2) האם הנואם חילק את נאומו לחלקים? למשל, האם היו פתיחה, גוף וסיום ברורים? האם היתה חלוקה לנושאים שונים? קריאה לפעולה? הדגימו. ציינו כיצד הנואם הבדיל בין חלקי הנאום השונים.

3) מה היה ניתן לשנות/להוסיף למבנה הנאום על מנת לשפרו? 

1) המסר של בנט: שמירה על בריאות הציבור ומניעת סגר במדינה על ידי התחסנות, שמירה על הקשישים ועטיית מסכה. המסר היה ברור והועבר בצורה נהירה.

2) הנאום מחולק באופן די ברור לחלקים: התחלה, גוף הנאום וסיכום. בתחילת הנאום בנט מציג את מטרת המדינה והנאום שלו, מציג שתי אופציות שאליהן המדינה עשויה להגיע, ומזמין אותנו לפעול בצורה אחראית. בנוסף, בנט מציין את ההפסדים שחווינו מגלי הקורונה הקודמים (מתים, סגרים- כלכלה, סגירת מערכת החינוך). כמו כן, הוא מתאר את המצב המחריף בעולם- שהופך אדום, ונותן דוגמה שהאולימפיאדה לראשונה מתקיימת ללא קהל. בנוסף, הוא מציין בשנית את מטרת הנאום- לשמור על המדינה פתוחה ובטוחה. בגוף הנאום בנט פותח עם המילה "ראשית" ומתאר את השוני במאפייני זן הדלתא לעומת הזן המקורי. הוא ממשיך את גוף הנאום עם הסבר נרחב על שלוש מטרותיו: חיסונים (קריאה לפעולה: מפציר בשומעים פעמיים בצורת ציווי: "לכו להתחסן!", מבקש מקהל שומעיו לשכנע סרבני חיסונים להתחסן, ומתאר את ההגבלות שיוטלו על מסרבי החיסונים), קשישים (מציין בגאווה את פעולת המדינה, ואף פונה לרגש: שמירה על סבא וסבתא), ומסכות (מציג עובדות מדעיות לשם שכנוע. ודורש: חובה חוקית לעטות מסכה). סיכום הנאום מתחיל במילה לסיכום. בנט חוזר בפעם השלישית על מטרת הנאום, שהיא שלוש הקריאות שלו לפעולה: להתחסן, לשמור על הקשישים ולעטות מסכה. בנט מסיים את הנאום עם מילים חיוביות של יציאה מהמשבר ואיחולים של שנה טובה.

3) לדעתי, גוף הנאום היה די ארוך וכלל מספר נושאים שונים. אני הייתי מקצרת אותו, לא מפחידה את השומעים אלא מעודדת אותם לפעולה, על ידי הצגת נתונים ודוגמאות חיוביות מהעולם.

גוף - חלק ראשון: ניסיון שכנוע, באמצעות השוואה למדינות אחרות (ההשקעה הכספית של מדינת ישראל והיכולות שלה בניגוד למדינות אחרות), פירוט אוכלוסיות יעד שבאפשרותן להתחסן, הצגת הצד השני – סרבני החיסונים והצגתם כגורם מעכב. 

חלק שני: הצגת האיסורים שיחלו על האנשים הלא מחוסנים (והצגתם כסרבני חיסונים) תוך כדי פירוט המקומות אליהם יוכלו להיכנס עם בדיקה שלילית בלבד. שימוש במקומות מבוקשים בתקופת החופש הגדול כחלק מהניסיון לשכנע את האנשים הלו מחוסנים. 
ההשלכות על מסרבי החיסונים: "הוא ישא בעלות הבדיקה. אין שום סיבה שמשלמי המיסים יממנו בדיקות למי שמסרב להתחסן"

חלק שלישי: חזרה להתמודדות הטובה של מדינת ישראל "ההגנה החזקה ביותר בעולם" תוך התייחסות לאוכלוסיות יעד נוספות: קשישים, מבוגרים.

חלק רביעי: התייחסות לעטיית מסכה, לחשיבותה ולמשמעות שלה, משום שזוהי נקודת תורפה בחברה; אנשים לא מקפידים על עטיית מסכה. 

פנייה לציבור: "זאת לא המלצה, זאת חובה חוקית."

לדעתי, הנאום היה קצת תוקפני, וכדי לשכנע אנשים לפעול כנואם אתה לא מעוניין לתקוף אותם. כדי שיקשיבו לך עליך לדבר אל לבם. לכן, כדי לשפר את נאומו, במקום לחזור אל אתגר הקורונה והסכנות שלו, בנט יכל להעלות חלק מהסיבות של אנשים לא מחוסנים ולהתייחס אליהן – במטרה לפנות לקהל היעד הזה בצורה קצת יותר עדינה ומתחשבת שתוכל לגעת בו. 

בריאותנו ובריאות הציבור וחיים טובים יותר תלויים אך ורק בנו. לחלוטין המסר ברור אך לא מאיים ומשפיע על מי שלא נוהג כפי שנדרש כדי לשמור על כולנו.

2) 

פתיחה: הסבר קצר על מהו זן הדלתא ועל הדבקתו המהירה, אחריות והשלכות על המעשים לטוב ולרע. יעדים והשלכות על אי השגת יעדים.

מחיר הקורונה עד כה.

מצב זן הדלתא עד כה בכל העולם.

כוונותיו של ראש הממשלה בהקשר לזן החדש.

הבדלים בין דלתא לקורונה הקודמת. 

גוף: מהם 3 שכבות ההגנה: מסכות, מבוגרים, חיסונים כדי להגיע למטרה העילאית- בריאות והמשך חיי שגרה..

1.חיסונים: מטרה- כל אזרח מגיל 12 צריך להתחסן!

היתרון של ישראל אל מול העולם בהקשר הבאת החיסונים לפני כל מדינות העולם.

כעס על אזרחים שלא רוצים להתחסן מבלי סיבה מוצדקת.

המטרה המבוססת על ידי המדע אומרת כי החיסונים מצילים חיסונים ובטיחותם אינה מוטלת בספק.

סרבני חיסוני- המשך הסרבנות שלהם יובילו להשלכות על כולנו.

המשכת הסרבנות וההשלכות לכך על כולנו בעתיד. ישנו סיכון על ידם על בריאותנו, פרנסתנו ורווחתנו.

סנקציות חברתיות, רווחתיות וכלכליות כלפי אותם סרבנים והפרדתם ממחוסנים. 

מה המטרה של כל אלה? בריאות, ורווחה נורמלית לכל תושבי המדינה.

2.הגנה על אבותינו המבוגרים של מדינת ישראל. 

והבנה שכולנו מגנים אחד על השני במיוחד על השכבה המבוגרת. זאת על ידי ישיבה במקומות חיצוניים, עטיית מסיכה וכמובן שכולם יהיו מחוסנים.

3.מסכות - יעילות והתמיכה בחיסונים והגנה מיטבית.

סיכום-:אם נתחסן , נשמור על המבוגרים ונעטה מסיכות תיהיה לנו שנה טובה.

3)

יחד עם ההטבות למחוסנים , איזו קריאה של תמיכה ועידודם של שומרי החוק. אולי אפילו עידוד כספי. הסבר מה יקרה לעסקים כעת עם הסנקציות האלה.

הסבר בהיבט הבריאותי על החיסונים, מה הם עושים וכו׳.

הסבר מקיף יותר על זן הדלתא מה הוא עושה לגוף.

כיצד מתכוונים להתמודד עם הסרבנים האלה חוץ מסנקציות.

אך סך הכל המסר העיקרי הובהר אך לדעתי אין הוא מצליח להגיע דווקא לאלה שלא נוהגים ב3 ההתניות שהציב לבריאות עצמית והציבור הישראלי. 

מטרת הנאום שואפת במהותה לשנות תפיסת עולם בנוגע לחיסון בקרב מתנגדי החיסון על מנת להתמודד באופן מיטבי ויעיל עם מגפת הקורונה. לדעתי, מטרת הנאום הוחמצה. נכון היה בעיני לעשות זאת באמצעות טיעונים מנומקים, נימוקים הגיוניים, מדעיים, שנתמכים בעזרים חזותיים כגון דיאגרמות, מצגות וכיוצא בזה. כלומר, לגרום לאותם סרבני החיסון להטיל ספק בהחלטה שלהם לא להתחסן. לערער את תפיסתם, החלטתם, לגרום להתלבטות, לחשיבה, אולי אף ל"עדכן נתונים מחדש". גם סגנון הדיבור התוקפני, המטיף, המתלהם, הנוזף והמזלזל אינו מקדם את המטרה שלשמו נוצר. לדוגמא, ראש הממשלה מדבר על חשיבות החיסונים מתוך התייחסות לאובדן שנת הלימודים בשנה שחלפה כנימוק משכנע וכזרז חיסון. אובדן? לפני דקות ספורות היינו כולנו על האלונקה, טרחנו, בנינו, יצרנו, מהנץ החמה ועד שקיעתה. שיחות אישיות, לימודים, מצגות, קבוצות כאלה ואחרות, מה מסתבר? שטעות בידינו! מדובר בשנת הלימודים שבפועל "אבדה". ראש הממשלה מדבר על ערבות הדדית ובפועל יוצר דיכוטומיה בין האזרחים לממשלה. ובין המחוסנים לנטולי החיסון. הממשלה: דאגנו, עשינו ו... האזרחים נטולי החיסון: מסרבים.... למותר לציין, ששפת הגוף במהלך הנאום מרוחקת, קרה, נטולת רגש ואינה משתנה. או שמשתנה באופן מינורי. גם לא המימיקה בפנים, מה שתורם לתחושות של ניכור, ניתוק וריחוק, תחושות שאין בכוחם לגייס לפעולה. בדומה לכך, גם אותן אמירות סיסמאתיות, מלודרמטיות כגון, אל תשליכני לעת זקנה, כולנו שומרים על סבא וסבתא.... האם לדעת הנואם אזרחי המדינה יקנו את ה"אל תשליכני", האם לדעת הנואם אזרחי המדינה אינם מודעים לתנאים המחפירים שאיתם מתמודדים מייסדי המדינה, בוניה, חייליה, שעשו, תרמו, פעלו, הזדקנו וננטשו. שצריכים לבחור בין מזון לתרופות. כמו גם, אמירות שלעיתים סותרות את עצמן. לדוגמא, לדבריו של בנט חבישת המסכות הוכחה בוודאות כיעילה, אז מדוע היא מקבלת התייחסות חיוורת ומשנית לעומת דרישתו לחיסונים? וכן, השימוש בנימוק המשכנע בדבר ערבות הדדית באמצעות יצירת פילוג חברתי... בדומה לכך משפט שמנגד את עצמו "אני מכבד דעות שונות, אבל..."
טון הנואם נע על הציר שבין תקיפה מתלהמת לייאוש וחוסר אונים. ראש הממשלה, מעניק לקהל מאזיניו הוראות הפעלה, מדבר על סרבני החיסון ולא אליהם. מבקש עזרה מקהל מאזיניו – תצרו, תעשו. 
כדי לעורר לפעולה יש לשכנע. באמצעות שכנוע ניתן לשנות תפיסת עולם ולעורר לפעולה. בחירת הנואם בפנייה תקיפה, תוך הנפת כדי אצבע מאשימה כלפי סרבני החיסון שמתוארים כיריבי השגרה, השגשוג והחופש ו"פוגעים בכולנו" תורמת גם היא להחמצת מטרת הנאום. יותר מכך, לדעתי, אין בטיעונים שעלו במהלך הנאום, כדי לשכנע מישהו, או לגרום לשינוי בתפיסת עולם, אין בנאום משהו מחדש, ואין בו משהו שלא הייתי יכולה לקבל לו קראתי את הנאום. 

2) 

נאומו של קוצ'ר היה מובנה ואכן התחלק לחלקים ברורים - פתיחה הומוריסטית המקלה ראש ברצינות האירוע, תוך שהיא מכירה בחשיבותו :"זה פרס לסבים (grandpa award) - אני צריך להמשיך מכאן לבית האבות". 

לאחר הפתיחה, קוצ'ר מודה בהונאה-לכאורה: שם הבמה שלו הוא שמו השני. את חייו לפני כן הוא חי בשם אחר, כריס. אזכור השם מנכיח את היותו אדם פרטי לפני שהיה כוכב קולנוע וטלוויזיה, ואת עיקר תובנותיו והצלחתו הוא משייך לחייו הקודמים וליסודות שהניחו בנפשו. כך הוא יוצר קשר בלתי אמצעי עם הקהל ויוצר אנלוגיה בינו לבין הצופים ונוגע לליבם בצניעותו. צניעות זו תשרת אותו בחלק הבא והמרכזי של דבריו. 

כבר בפתיחה, קוצ'ר מסביר מהם הנושאים שעליהם הוא מבקש לדבר: הזדמנות, דימוי סקסי והבחירה האתית באורח חיים מספק, מקורי ואישי. 

בחלק השני והמרכזי של דבריו, קוצ'ר מרחיב ומפרט את תובנותיו ובתום כל אחת מהן הוא מסביר מהי הפעולה המתבקשת לדעתו וקורא לביצועה. 

3) מבנה הנאום יפה בעיניי ואין צורך לשפרו: הוא ערוך היטב, ברור ורהוט. עם זאת, דווקא בתחום התוכן נדמה לי שניתן היה לשכלל ולדייק בכמה מקומות.
קוצ'ר הוא אדם צעיר שזכה להצלחה כמעט מנעוריו. הוא אמנם החל את חייו המקצועיים בחריצות ובהתמדה במשרות בסיסיות שלא הלמו את כישוריו. הוא אמנם טווה נרטיב של הצלחה באמצעות התמדה וחריצות תוך ניצול הזדמנויות ובחירה נבונה, אך הוא מתעלם מן התכונות שהקנו לו את מעמדו, שאינן פרי מאמץ, ובראשן מראהו. בדבריו, הוא מציין כי הביטוי "סקסי" הוא ביטוי מקטין וכי המראה החיצוני אינו הדבר המושך ביותר באדם, אלא התנהגותו - אך לכל הצופים ברור כי זו הייתה סיבה מהותית לתחילת הקריירה שלו והמשכיה. בכל זאת, האדם ביסס קריירה על דמות של חתיך צעיר ולא נבון. הכרה בכך הייתה תורמת להרגשה שקוצ'ר אכן מבין דבר או שניים על החיים ועל האפשרויות השונות שהם פותחים - וסוגרים - בפני בני אדם, שלא כולן תלויות בכישוריהם.