מכאן, זו לא באמת הפתעה שכשנתבקש לתת עצה לסטודנטים צעירים מה הטיפ הכי טוב שהוא יכול לתת להם בדרך להצלחה, אמר האורקל מאומהה כי "הדרך הכי קלה להיות שווה לפחות 50% יותר ממה שאתה שווה כיום, היא לשלוט ביכולות הוורביליות שלך - גם אלו הכתובות וגם אלו שבעל פה"

באפט הוסיף בסגנונו הייחודי כי "אם אתה לא יכול לתקשר, זה כמו לנסות להתחיל עם בחורה בחושך על ידי קריצה. יכול להיות לך את כל השכל שבעולם, אבל אתה חייב להיות בעל יכולת להעביר אותו הלאה".

המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה/ מארק האדון 

רקע: את המטלה אני כותבת לאחר סיום מסע שאין-כמוהו עם כיתה י'. סיומו של המסע היה בהעלאת המחזה 'המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה' שהוא עיבוד לתיאטרון של הספר שנכתב על ידי מארק האדון. 

אתאר כאן את המסע, וגם את משימות ה'דיבור בציבור'.

הנושא: היכרות עם 'אחרים' בחברה. 

אוכלוסיית היעד: תלמידי כיתה י' הטרוגנית (כוללת 7 תלמידי שילוב)

תוצרים: היכרות עמוקה עם דמות ספרותית, יכולת לשכנע בבחירות של הדמות.  העלאת מחזה.

דיבור בציבור:

כל אחד מן התלמידים קיבל דמות שאותה היה אמור לשחק.

במהלך תקופת ההכנה למד כל תלמיד את התפקיד שלו בעל פה, והתבקש לאפיין את הדמות שאותה הוא משחק. כדי להבין את המניעים שלה, כדי 'להצדיק' את הבחירות שלהם בעולם צריך היה כל אחד מן התלמידים להציג את עצמו במשך כעשר דקות לפני הכיתה. 

הדיבור החל בבקטע מתוך הטקסט, קטע המציג את התמונה האמביוולנטית, את המקום שבו הקהל עלול למצוא 'פגם מוסרי' בדמות. 

פתיחה: צריכה היתה להיות חלק מתוך סיפור, חלק מתמונת חיים. לשבות את תשומת הלב של הקהל. לגרום לקהל להיות אתך. על ידי סיפור, אנקדוטה, אמת מן החיים, שאלה רטורית וכו'.

טענה: הדמות היתה צריכה לטעון טענה שתצדיק את הבחירות שלה. (לדוגמה: ג'ודי טענה לא יכולתי לגדל ילד אוטיסט, ילדתי אותו בגיל 20, לא היתה לי תמיכה מעולם. איך יכולתי להתמודד עם המשימה הזו)

לאחר מכן הופיעו נימוקים מתוך העלילה: כל דמות התבקשה להפנות את תשומת הלב של הקהל למופעים בטקסט שמצדיקים את אופן הפעולה שלה. כיצד קורות חייה, מפגשים עם דמויות אחרות, חוויות מכוננות השפיעו על הבחירות שלה.

עימות (מעין דיבייט): בשלב הזה התקיים מפגש בין דמויות, כאשר הקהל מציב שאלה לשתי הדמויות והן צריכות להשיב מתוך סיפור חייהן הטקסטואלי. (משימה נפלאה! הילדים שמחו כל כך להתנסות בה) 

שני שירים ליוו את המחזה: 

כל זמן שהיינו יחדיו

היינו כמספריים טובים ומועילים

אחרי שנפרדנו הפכנו 

להיות שתי סכינים חדות

תקועות בבשר העולם

כל אחד במקומו

'לילה' של אלי אליהו: 

אנחנו כעת על חציו האפל

של הכוכב, בני. ואולי בכל זאת

אפשר לומר דבר על העולם –

חציו אפל חציו מואר.

כך גם האדם, בני, 

כך גם האדם.

קריאה משותפת בשיר התקיימה בקבוצות של ארבעה, ולאחר מכן נציג כל רביעייה שיתף במבט שלהם אודות השיר, ובאופן שהם מבינים את הדהוד השיר אל תוך המחזה.

להצגה הוזמנו חברי כפר תקווה וחברי 'בית אורי'. בית לאנשים עם צרכים מיוחדים. התגובות האותנטיות שלהם בקהל בזמן המחזה גרמו לילדים אושר גדול. 

משוב כיתתי:

שלב הרפלקציה המאוחר התקיים היום בכיתה. לאחר שהושלם תהליך ההמחזה, התבקשו התלמידים לתאר את תהליך ההיקשרות אל הדמות שלהם, לתאר את המקומות שבהם הם מצאו את עצמם בקונפליקט עמה.

מעגל סיום:

כל תלמיד שיתף בחוויית העבודה המשותפת, במסע אל תוך הספרות ואל תוך המחזה, במה שהוא גילה אודות עצמו במפגשים, בהתארחות, בדיבור בציבור, בהצגה. 

רפלקציה על ההתנסות בכללותה:

ההשתלמות 'דיבור בציבור' פגשה אותי בזמן שכבר היה ברור לי שאני עומדת להעלות מחזה, ולאחר שקיבלתי אישורים רשמיים למהלך הזה. הלמידה הזו חידדה אצלי את מהלך העברת המסר האפקטיבי.

הייתי מאד צמודה לשיעורים, ולמעשה ביצעתי את כל המטלות. שמחתי לראות את כל החומרים שהועברו, והם השפיעו באופן ישיר על תהליך ההוראה העשיר שהיתה לי הזדמנות וזכות לעבור עם תלמידיי. 

אני מרגישה שבהחלט רכשתי מיומנויות לעבודה, ברור לי שאמשיך להשתמש בהם גם בהמשך.

לגבי 'דובר דומיננטי', ובכן, זוהי שאלה רגישה...

נראה לי נכון ליצור תרבות של דיבור בציבור ממש כפי שיש לעודד האזנה עמוקה לאחרים. הצלחת המהלך קשורה להעדר ביקורתיות בקרב התלמידים ויצירת מרחב מאפשר ולא שיפוטי. נדמה לי שזהו אתגר לא פחות קשה. 

התלמידים הגיבו בשמחה ובאהדה רבה אל האתגרים. בכלל, כשאנחנו שמחים ופורחים. התלמידים הם הדהוד אמתי לתהליכים שעוברים על המורה.

נראה לי שצריך להתייחס לדברים ביתר פשטות. לדבר ולא לעשות מזה עניין, לאפשר לכולם להתנסות, להעריך כל אחד ביחס לעצמו ולאפשר להם לגדול ולהתפתח בצורה מיטבית. 

תודה על ההזדמנות ועל תשומת הלב לפרטים קטנים,

אני מודה ומעריכה.

תודה, ענת, בהצלחה בהמשך!

דגנית גונן עמיר

תיכון וולדורף הרדוף