מי שנפלה עליו מפולת/ אלחנן ניר by שרון גול- רוחם

1. וְגִדְרוֹת דָּם הוּא הַנָּפֶשׁ---- המקור למילים אלה נמצא בפסוק הבא: "אַךְ כַּאֲשֶׁר יֵאָכֵל אֶת-הַצְּבִי וְאֶת-הָאַיָּל כֵּן תֹּאכְלֶנּוּ, הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר יַחְדָּו יֹאכְלֶנּוּ. רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ וְלֹא-תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם-הַבָּשָׂר". דברים י"ב, כב- כג

sharon6791 — 2020-12-26 22:08:43 UTC

ובכן- לפנינו ארמז!
בהמשך נבין את משמעותו...

2. אם נוסיף לחפש התייחסות לאיסור אכילת דם מן התורה, ניפגש עם איסור חכמים שגזרו מן הפסוק (ויקרא יז, יד)

sharon6791 — 2020-12-26 22:15:01 UTC

"כִּי נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר דָּמוֹ בְנַפְשׁוֹ הוּא וָאֹמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל דַּם כָּל בָּשָׂר לֹא תֹאכֵלוּ כִּי נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר דָּמוֹ הִוא כָּל אֹכְלָיו יִכָּרֵת"

חכמים לימדו שאין חיוב כרת אלא על אכילת דם הנפש, כלומר דם שהנפש תלויה בו, שהוא הדם היוצא מן הבהמה בעת שחיטתה.

ספר החינוך מדייק בקשר לאיסור אכילת דם כי הדבר נובע מרצון התורה לעדן את נפשו של האדם. שאכילת דמו של בעל חיים, שבו תלויה נפשו וחיותו, היא מידת אכזריות.

מה דיוק זה מחדד לנו בהקשר למילים "וגדרות דם הוא הנפש"?

3. שְׁחִיטוֹת קְטַנּוֹת בַּוְּרִיד----

sharon6791 — 2020-12-26 22:27:59 UTC

עפ"י ההלכה היהודית שחיטת הוורידים איננה חלק מן השחיטה, אלא חלק מהחובה העקרונית להוציא מן הבהמה את דמה כדי לא לעבור על האיסור החמור באכילת דם.

איך לדעתך חובה עקרונית זו באה לידי ביטוי בשיר?

4. וְהַשִּׁטָּה פּוֹרַחַת----

sharon6791 — 2020-12-26 22:31:20 UTC

המילים מוכרות? מתי עוד השיטה פרחה?.....

ב 6 לאפריל 1903 פרצו פרעות קישינב בעקבות עלילת דם שהאשימה יהודים ברצח נער נוצרי למטרות דתיות

קראי בקצרה בקישור

5. בעקבות שהות בת חמישה שבועות בקישינב, כתב חיים נחמן ביאליק את 'בעיר ההריגה'. הפואמה כוללת רשמי ביקורו וחקירותיו בקישינב אשר העלה על הכתב ופורסמו במועד מאוחר יותר.

sharon6791 — 2020-12-26 22:44:09 UTC

קראי את הבית הראשון של השיר באתר 'פרויקט בן יהודה' (בקישור בתמונה מטה)

6. פרסום הפואמה, הכוללת תיאורי זוועה לצד ביקורת נוקבת על החולשה וחוסר האונים של הקהילה היהודית, גרם לתהודה עזה בקהילה היהודית, שהטביעה את חותמה על חיי הציבור. תיאור חרפתם של היהודים המסתתרים ומתפללים אל מול נשיהם הנאנסות, והעדר הגבורה היהודית, הפנה תגובת נגד לפסיביות בקרב ההנהגה הציונית, ועורר את היהודים להגן על עצמם.

sharon6791 — 2020-12-26 22:48:58 UTC

הבית הראשון (אותו התבקשת לקרוא) מתאר את ההרס הרב ברחבי עיר ההריגה, בה הקירות מדומים לפצעים פתוחים. אל מול התיאורים הצבעוניים, הבית מסתיים במילים: "השמש זרחה, השיטה פרחה והשוחט שחט"

מה כולל התיאור במשפט זה?
על מה מעיד תיאור זה הסוגר את הבית לנוכח האסון?
ולמה לדעתך בחר הדובר להשתמש במילים אלה בעלות דמיון זהה לשירו של ביאליק?

7. לאחר הדיון שהתרחש כאן, שתפי במחשבה, חידוש, או מסר שמהדהד לך בכל הקשר (אישי, כללי, אקטואלי) מתוך הטקסט

sharon6791 — 2022-03-12 21:27:39 UTC