סמינר בחינוך לאומנות ובהוראת אומנות by טלי לנדסברגר https://padlet.com/talilandsberger/adhmrnywkl36jtns en-us 2020-10-18 10:25:10 UTC 2023-02-13 11:05:28 UTC hello@padlet.com https://padlet.net/icons/png/1f58d.png מרחב הוראה מעניין talilandsberger https://padlet.com/talilandsberger/adhmrnywkl36jtns/wish/838668419 מה שאני אוהבת בתמונה הזאת שאני רואה מרחב פתוח ומואר, השופע בחומרי גלם שונים, כלי נגינה והרבה צמחיה. השולחן גדול ועומד במרכז החדר מעודד עבודה קבוצתית ואינטראקציה אחד עם השני, אך בשל גודלו גם מאפשר עבודה פרטנית. אני רואה ילדים שעובדים לבד ובאופן עצמאי, בנוסף לילדה שעובדת יחד עם האישה המבוגרת. החדר מואר עם חלונות גדולים, יש דלת שמובילה לחצר, כך שאין הפרדה מוחלטת בין הפנים לחוץ.  בסך הכל האווירה בחדר נראית מאוד חיובית ומזמינה לשחק ולעבוד. ]]> 2020-10-18 10:27:37 UTC https://padlet.com/talilandsberger/adhmrnywkl36jtns/wish/838668419 למה חשוב ללמוד אומנות? talilandsberger https://padlet.com/talilandsberger/adhmrnywkl36jtns/wish/900246210 בעיניי, יותר נכון יהיה לקרוא ללימודי האומנות "עיסוק באומנות" מכיוון שתהליך הלמידה של האומנות קשור יד ביד בחווית היצירה עצמה. העיסוק באומנות מערב את כל חושינו וזה חשוב כדי ללמוד דברים רבים, מעבר לאסתטיקה נטו. למשל, העיסוק באומנות יכול לתרום להתפתחות הפיזית והמנטלית של ילדים ואף יכולים לשמש ככלי טיפולי לאנשים הסובלים ממצוקות נפשיות וגופניות שונות. העיסוק באומנות משמר את חווית המשחק והיצירה, מה שמבוגרים רבים מאבדים עם הזמן (ומה שאנו מניחים שילדים עושים "באופן טבעי"). בנוסף, העיסוק באומנות יכול לשמש ככלי לביטוי עצמי או ככלי לביטוי של הכלל (אומנות פוליטית או מחאתית וכדומה). ]]> 2020-11-07 17:29:39 UTC https://padlet.com/talilandsberger/adhmrnywkl36jtns/wish/900246210 ציטוטים נבחרים - למה ללמד אומנות? talilandsberger https://padlet.com/talilandsberger/adhmrnywkl36jtns/wish/901377002 "It was really when I was at art school when I started to see the relationship between history, philosophy, politics and art. Prior to that I thought that art was just making pretty pictures." - Yinka Shonibare MBE

"Art and cultural production is at the very center of what makes a society what it is." -  Wolfgang Tillmans 

"It’s all about kids finding who they are, and they’re all different." - Bob and Roberta Smith 


]]> 2020-11-08 10:55:16 UTC https://padlet.com/talilandsberger/adhmrnywkl36jtns/wish/901377002 מעניין talilandsberger https://padlet.com/talilandsberger/adhmrnywkl36jtns/wish/924784766 2020-11-15 17:07:56 UTC https://padlet.com/talilandsberger/adhmrnywkl36jtns/wish/924784766 איך להיות אמן? talilandsberger https://padlet.com/talilandsberger/adhmrnywkl36jtns/wish/967280377 התחברתי למילותיו של אדוורד מונק כאשר אמר:

'Don't be afraid to bare your soul.'
וגם
'Don't strive for perfection - it will only hinder your work.'

מתוך החוויות האישיות שלי עם יצירת אומנות החל מגיל קטן, תמיד הרגשתי שעצם יצירת האובייקט והחשיפה שלו לעולם (לרוב, היה מדובר בהורים שלי), היא כמו חשיפה של חלק ממני. באיזשהוא אופן, התוצר שהכנתי הוא כמו סמל ויזואלי לחלק ממני, ועל כן, פעמים רבות הייתי "על המשמר" בעת העבודה בסטודיו ובמודע או שלא במודע הייתי שואפת ליצור משהו "שנראה טוב" ואני בטוחה שפעולה זו הפחיתה מהיכולת שלי ליצור ללא פחד וללא רסן. לפעמים, כאשר לא הייתי מרוצה מעבודה שלי הייתי נהיית מתוסכלת אך גם מעבר לכך, לפעמים הייתי מבקרת את עצמי יתר על המידה על כך שאינני טובה מספיק או שאין לי מספיק כישרון. לכן, מילותיו של מונק הדהדו אצלי בעוצמה. המילים שאמר כמו מצוות "אל תעשה" והם תזכורת טובה לכל מי שיוצר אומנות להתרכז בעשייה ולחשוב מעבר לפחד או לרצון ליצור דבר מושלם. ]]> 2020-11-28 17:29:28 UTC https://padlet.com/talilandsberger/adhmrnywkl36jtns/wish/967280377 דמות המורה talilandsberger https://padlet.com/talilandsberger/adhmrnywkl36jtns/wish/1093761788 תגובה למילותיו של גרבוז, מתוך הראיון המוקלט שפורסם באתר "בסיס לאמנות ותרבות".

בתחילת הראיון עימו, יאיר גרבוז טוען ש"מורה שמעביר ידע ללא פרשנות וללא תנועה, אז שישאר בביתו".
לדעת גרבוז, מורה לאומנות שאינו מציג בפני תלמידיו תהליך חשיבה מתמיד ומתפתח, אינו ראוי להיות מורה. גרבוז ממשיך ואומר כי על אף שידע וניסיון מעניקים למורה עדיפות ומחזקים את סמכותו ואת כוחו, מה שיקרב את המורה לתלמידיו הן המחשבה, הפרשנות, הספקנות והביקורתיות. לדעת גרבוז, מורה המקנה לתלמידיו את הכלים הללו, מאפשר להם להתבטא, לא רק באופן הפורמאלי, אלא גם מעניק להם את חירות המחשבה, הכוללת בתוכה את הנכונות להיכשל, את ההימור וההרפתקה ואת היצירתיות המונעת על ידי חופש ואומץ. מרכיבים אלו, לדעת גרבוז הם לב ההוראה. ההוראה, לדעת גרבוז, נעשית על דרך ההדרכה - על המורה לתת לתלמיד את הכלים הנחוצים עבורו כדי להצליח, ולעזור לו לשחרר ממנו את הפחד הכרוך בתהליך הלמידה. 

אני מתחברת מאוד למילותיו של גרבוז. לתחושתי, כל תלמיד רוצה להרגיש שהכוח להשתפר ולהתקדם טמון בתוכו, ואינו רק סופג ידע ממקור חיצוני שאותו הוא פולט חזרה החוצה. תהליך הלמידה הוא תהליך אקטיבי של שיתוף פעולה בין המורה לתלמיד (מה שגרבוז מכנה בראיון "מסע משותף"). אותו שיתוף פעולה מחייב את המורה לראות כל תלמיד כפרט ייחודי ולהעניק לו את הכלים הדרושים לו כדי לשגשג בעולם. לכן, אין זה מספיק שמורה יעביר את אותו הידע שוב ושוב, אלא, על המורה להרגיש את תלמידיו ולהתייחס אליהם באותו הרגע בדרך הנכונה. לכן, אני מסכימה עם גרבוז שעל חשיבתו של המורה להיות דינאמית ומתפתחת (בהתאם לתלמידיו ואף בהתאם לזמנים המשתנים). לפי מילותיו של גרבוז ניתן להבין כי על המורה להוות דוגמא אישית לאופן שבו האדם מתמודד עם תהליך הלמידה. זהו תהליך מתמשך המערב בתוכו את מכלול הרגשות. על המורה להוות דוגמא חיה למי שמתמודד עם תהליך זה, מצד אחד, ומצד שני, להוות עוגן וקרקע יציבה על מנת לאפשר לתלמידיו לפרוח ולשגשג. 


]]> 2021-01-16 12:10:02 UTC https://padlet.com/talilandsberger/adhmrnywkl36jtns/wish/1093761788 פגישת החינוך כפגישת אוהבים talilandsberger https://padlet.com/talilandsberger/adhmrnywkl36jtns/wish/1135207800 2021-01-28 08:23:54 UTC https://padlet.com/talilandsberger/adhmrnywkl36jtns/wish/1135207800 "מי בכלל צריך חינוך לאמנות?" talilandsberger https://padlet.com/talilandsberger/adhmrnywkl36jtns/wish/1135673964 מבין הגישות השונות לחינוך לאמנות שמציגה נורית כהן עברון במאמרה "מי בכלל צריך חינוך לאמנות" (2012), אני רואה בחינוך לאמנות ככלי לביטוי עצמי יצירתי סיבה טובה לעסוק בתחום זה וללמד אותו. אומרים שהבריאות הנפשית של החברה המודרנית נמצאת בשפל חסר תקדים. אנחנו מרגישים יותר בודדים ומדוכאים מאי פעם. עבורי, תחושות אלו עולות כאשר אני מרגישה שאני "לא מוצאת את מקומי" בעולם הזה, עולם שעבר מהפכה דיגיטלית חסרת תקדים רק בעשורים האחרונים. אותה מהפכה דיגיטלית, אני מרגישה, מנשלת אותנו מן האנושיות שלנו - מרבית התקשורת הבינאישית נעשית בכתב (דרך הודעות בטלפון) או "אונליין" והביטוי העצמי שלנו לעיתים מצטמצם לאימוג'י (Emoji) או מם (Meme). אני רואה בחינוך לאמנות כביטוי עצמי כמקום מפלט (או יותר נכון, חזרה לחוף מבטחים). מקום שבו התלמיד יכול להשתהות מול דימוי שמעורר בו מחשבה, מקום שבו אפשר להעלות בדרכים רבות ומגוונות מחשבה או רגש. מקום שבו אין מגבלת מילים או זמן. הפרקטיקות החומריות של עיסוק באמנות הם בעיני תרופה לעולם הדיגיטלי שמקיף אותנו. במקום לחיות מול מסך (או, נכון להיום ב"עידן הזום" לחיות "בתוך מסך") אפשר לחיות בתוך חומר ממשי - בין אם זה דף חלק, קנווס, צבעים או עפרונות. התהליך שמתרחש כאשר אנחנו יוצרים אמנות בזמן אמת דומה בעיני לשיחה מאוד טובה עם אדם אחר. לעיתים היצירה היא פעולה משותפת עם אנשים נוספים ולעיתים התהליך הוא אישי אך משמעותי. בנוסף, העיסוק באמנות יכול להיות מקום של משחק והנאה, מקום חסר תכלית, מקום שהוא אנטי לשאלה "מה תרצה לעשות כשתהיה גדול?" אלא, היא מסמלת את הכאן ועכשיו, את החיבור לרגש הפנימי, ובכך תורמת להבנה טובה יותר של עצמנו ושל הסובבים אותנו.]]> 2021-01-28 10:38:05 UTC https://padlet.com/talilandsberger/adhmrnywkl36jtns/wish/1135673964 בית הספר לפי איתי שניר talilandsberger https://padlet.com/talilandsberger/adhmrnywkl36jtns/wish/1135911386 במאמרו "בית ספר" (2016), איתי שניר מציין כי בתי ספר רבים כיום עוד מבססים את גישתם לחינוך לפי ה-scholè של הפוליס ביוון העתיקה. לפי גישה זו, בית הספר, אשר מבדיל את עצמו מחיי העיר במקום ובזמן, משחרר את התלמידים מהלחצים של השוק ומההבדלים החברתיים והפוליטיים בין האזרחים. שניר ממשיך ומסביר ש"הזמן החופשי משוחרר מהיומיום ומתביעותיו ומאפשר מרחב בטוח שבו יכול להתרחש מפגש בין הילדים לעולם, קרי הסביבה הטבעית והמלאכותית, ההיסטורית והעכשווית, התיאורטית והמעשית, שבתוכה חייהם מתאפשרים ומקבלים משמעות" (עמוד 10, פסקה 2). לדעתי, אמירות אלו מסמלות מצב אוטופי שאולי התקיים ביוון העתיקה אך אינו מתקיים בפועל במרבית בתי הספר היום. תחילה, נושאי הלימוד הפכו להיות כה ממוקדים לשימוש עתידי בשוק העבודה שתלמיד בבית הספר לא יכול שלא להיות לחוץ לגבי הישגי לימודיו. המשמעות היום של למידה משמעותית היא ציון גבוה, כך שתלמידים רבים לומדים את "החומר הדרוש" ותו לא ואף ממהרים לשכוח את החומר לאחר הבחינה המסכמת מכיוון שמקצועות רבים אינם רלוונטיים לתלמידים רבים בחיים עצמם. שנית, בית הספר אינו שוויוני כלפי תלמידיו מכיוון שפעמים רבות, תלמידים אשר אינם מתמודדים בהצלחה עם החומר הנלמד, או שאופיים אינו תואם את המסגרת הדורשנית, אינם מגיעים להישגים גבוהים בלימודים ולכך משמעות על המשך דרכם בחייהם הבוגרים. תלמידים הבאים ממשפחות בעלות אמצעים יכולים להתגבר על קושי זה בעזרת מורים פרטיים ואף על ידי למידה בבתי ספר פרטיים בהם יש יחס אישי גבוה יותר כלפי התלמידים, אך מצב זה לא אפשרי למרבית התלמידים הלומדים במערכת החינוך הציבורית. לדברי שניר, גישה זו של בתי ספר היום עומדת בדעתה של חנה ארנדט כפי שהיא מביאה במאמרה "המשבר בחינוך" (2008). לפיה שניר מסביר: "תפקידו של המורה הוא לערוך לילדים היכרות עם העולם, וסמכותו אינה נובעת מיכולתו להעניש ואף לא מן הידע עצמו, אלא מן האחריות שהוא נוטל על עצמו בכך שהוא מייצג את העולם בלי משוא פנים, גם אם הוא מסתייג ממנו" (עמוד 10, פסקה 2), אך בפועל, מקצועות הלימוד הנלמדים בבתי הספר ממוקדים לעשייה מקצועית בתחומים הריאליים ואינם רלוונטיים לתלמידים הרבים אשר יעסקו בתחומים אחרים בהמשך חייהם הבוגרים. ]]> 2021-01-28 11:58:06 UTC https://padlet.com/talilandsberger/adhmrnywkl36jtns/wish/1135911386