הזכויות הפיאודליות של הסניור היו לעיתים קרובות לא רק על רכושם אלא במידה מסוימת גם על גופם של הצמיתים. הסניור היה מבחינה משפטית אפוטרופוס נוסף על הקטינים בשטחו, והייתה לו זכות וטו או התערבות באופן גידולם, מעבר החוצה מהאחוזה, נישואים, וכדומה.

לסיכום מלך, מייצג ומכריז על החלטות, סמל לאומי, חלק מתרבות המדינה, תפקיד מורשתי מהמונרכיה, חלק ממערכת הממשל וחותם על חוקים, נושא אחריות סמלית, מציין את הזהות הלאומית והמסורתית של המדינה.

בנוסף הכנסייה משמשת גם כסמל חשוב בתרבות ובאמנות. כנסיות רבות מכילות אמנות דתית שמייצגת את המורשת הדתית של הקהילה הנוצרית.

והן מהוות חלק חשוב מהתרבות וההיסטוריה של האזורים בהם הן ממוקמות.

הוא היה חסר זכויות, היה במעמד נמוך דומה למעמדו של עבד, אך השוני הוא שלא נחשב לרכוש כשלעצמו ולא ניתן היה למכרו בנפרד מהאדמה אותה עיבד.

צמית הוא איכר המחויב לעבוד את אחוזת הקרקע של השליט המקומי.

האביר היה במעמד נמוך בחברה, אך מעמדו של הצמית היה נמוך יותר, והצמיתים גם חויבו לפרנס בזכות האדמה את הפיאודל, כלומר את האביר, בזכות שעיבדו את אדמתם.

צמיתות- היה המעמד המשפטי והכללי של חלק מהאיכרים במערכת הפיאודלית, במיוחד במערכת הכללית, המנוריאלית, או הסניוריאלית.